או-טו-טו, יתחילו להשוות בין הקבוצות של רוני לוי. רק בסוף העונה, אם וכאשר הקבוצה תזכה באליפות שלישית רצופה, מה שנמנע ממנה פעמיים בעבר. למדריך שלמה שרף חסרו ארבע דקות כדי להיכנס לספר ההיסטוריה של המועדון. בעונת 85/86 הפסיד את התואר השלישי בגלל שער מנבדל ברור מרגלי גיל לנדאו מהפועל תל-אביב ובגלל ניהול משחק כושל. כפר-סבאי נוסף, יצחק שום, קטע את רצף האליפויות של אברהם גרנט ושוב בגלל חשיבה מוטעית ושימוש לא נכון בסגל השחקנים הרחב שהועמד לרשותו. גם אצלו קו הסיום הסתיים בדמעות, ובהפרש בן שני שערים ממכבי תל-אביב שבנתה על המקרה הזה, וחשבה שכל יום פורים.
רק בנקודה אחת הקבוצה הנוכחית של רוני לוי עולה על אלה שאימן בשנתיים החולפות. העובדה שצברה 30 נקודות מעשרה משחקים לעומת 28 בעונה שעברה (בגלל תיקו ביתי מול בית"ר ירושלים) ו- 18 בעונה הראשונה שלו, מקנה את היתרון בטבלה. גם הפער בן עשר הנקודות מהמקום השני, כבר במחזור העשירי, מדהים ומהווה שיא יסוד בכדורגל הישראלי שמעולם לא צפה, מאז קום המדינה, בפתיחה כל כך סוערת. אבל גם בעונה שעברה חיפה קבעה שיא חדש כאשר פתחה פער בן 18 נקודות מהמקום השני(מכבי פתח תקווה) במחזורים 22-24 ומדובר במחיקת שיאה של מכבי נתניה ועוד חמש עשרה, אמרתו המפורסמת של מאמנה, מוטל'ה שפיגלר. חורשי רעתה של חיפה מתרצים זאת בהתבטלות הקבוצות מול חיפה והפחד הבלתי מוסבר ממנה. ניצן שירזי, מאמנה המוכשר של בני יהודה שלף ערמון מהאש כשאמר: " זאת מפלצת. פתאום, משום מקום, הם כמו לוחצים על כפתור ואין מה לעשות נגדם". ניר קלינגר דיבר בהפסקה על "פחד בעיניים". הגדרות שהכדורגל שלנו לא הורגל לשמוע.
שדרוג ה"מפלצת" ( אנחנו ?!) לא נעשה בלחיצת כפתור. ודאי שמתם לב שכל שחקני מכבי חיפה מדברים על "עבודה קשה באימונים". ניתן להביט על הקלישאה כאילו בשנים עברו לא עבדו קשה ? התשובה נשארה במחנה האימונים של חיפה בהולנד. אפילו הנשיא, יעקב שחר, התבטא שקיבל דיווחים שמחנה כזה טרם נעשה. דקה אחת אומללה קטעה את המטרה לשמה הוכנה הקבוצה. השערים האומללים מול מאלמו, בעיקר השני, השאירו את החיפנים רעבים לקראת הסתערות על הליגה, ולו כדי לחפות במשהו על האכזבה האירופית. את המחיר "משלמות" לפי שעה קבוצות הליגה. אלמלא החורף, יעני, כבר היו שולחים את שחקני חיפה לים. והם בכלל לא מעוניינים להפסיק ליהנות. עדיין נותרו 60 נקודות בקופה ( אין כאן טעות, בגלל ה"פור" בן עשר הנקודות, גם אם היריבות ינצחו וחיפה תפסיד שלוש פעמים ברציפות, תישאר לה נקודת ביטחון. ואין לה כוונות להפסיד...), משחקי גביע המהווים אתגר של ממש, כי מכבי חיפה זכתה בו לאחרונה לפני שבע שנים, וזו קבוצה ש"הורגלה" לשתות שמפניה מדי שנתיים, וגם גביע הטוטו הופך למטרה חשובה. אולי דאבל, אולי טראבל?
עיון קצר מגלה שהקבוצה ה"שניה" של רוני, אשתקד, הייתה הרבה יותר רצחנית ודורסת. לא רק בגלל שחיפה כבשה עד המחזור העשירי 28 שערים לעומת 20 כיום ו- 16 לפני שנתיים. למרות העדיפות הטוטאלית בהווה, שמונה מהמשחקים הסתיימו בהפרש בן שער בלבד, עוד תופעה מדהימה במכבי חיפה. בזמן הזה בעונה שעברה, לזכות חיפה כבר היו ניצחונות סוחפים על בני יהודה (0:5), מכבי תל-אביב(0:3) ורצף בן שלושה משחקים שהסתיימו בתוצאה זהה (1:4) נגד סכנין, הפועל באר-שבע והפועל חיפה. במבט לעבר השנים בהן מכבי חיפה זכתה באליפויות, גם מולן, הקבוצה של 04/05 הייתה הטובה ביותר אחרי עשרה משחקים ומשאירה אותן להביט עליה בטלסקופ. באליפות הראשונה (83/84) הקבוצה כבשה רק 9 שערים בעשרה משחקים(!)- הייתם מאמינים ועם איזה חלוצים? שיפור חל בעונת 84/85 ואז, עם חלוצים זהים, זאהי ארמלי, רוני רוזנטל ומשה סלקטר, הירוקים כבשו 22 שערים בחלוף מנין משחקים. אצל אמציה לבקוביץ(88/89) שוב ירידה ל- 14 שערים ובעונת ה"דאבל" עלייה קלה- 19 שערים.
23 שערים נכבשו בעונת האליפות הבלתי נשכחת- 93/94 שבסופה הקבוצה כבשה 97 שערים (ממוצע של 2.4 למשחק), כאשר אחרי עשרה משחקים בעונה שעברה לרוני לוי היה ממוצע של 2.8 והשנה בדיוק שני שערים. הכי הרבה בליגה, מעט מדי. אצל אברהם גרנט בעונה הראשונה נכבשו 22 שערים, בשניה ירידה דרסטית(16) וכאמור, רוני לוי התחיל עם 16 ועומד כיום על 20. את ההסבר ניתן אולי לתלות בפציעתו המתמשכת של רוברטו קולאוטי, למרות שראוי לציין כי בעונה שעברה כבש את שער הבכורה בליגה רק במחזור הרביעי . אנקדוטה: כשמכבי חיפה הגיעה למשחק הגומלין באוקראינה, נגד דנייפרופטרובסק (2:0) לא הבין אנדריי באל, אקס עוזר מאמן במכבי חיפה, איך חיפה נפלה עם "חלוץ שאין לו מושג מינימלי" (סוף ציטוט). וה"מומחה" הזה ישב פעם על ספסל חיפה... או אולי הסיבה נעוצה בתופעה שבחיפה לא זוכרים תקופה ארוכה: שחקני ההגנה לא משתתפים בחגיגות הכיבושים. השנה המאזן עומד על אפס שערים ובישולים, אשתקד רק אלון חרזי כבש ועוד חמישה בישולים הגיעו מאחור ולפני שנתיים שש הכנות מלמטה וארבעה שערים, מרגלי וראשם של אדורם קייסי(3) ואריק בנאדו.
מאזן שחקני ההגנה בעידן רוני לוי מצוין, בכל הקשור למגננה, אך שלוש הקבוצות שלו מפגרות בהרבה אחרי שחקני ההגנה באלופות שחיפה הוציאה. ההגנות הפוריות ביותר שייכות לעידן אברהם גרנט. בעונה הראשונה המגנים והבלמים הבקיעו 9 שערים( קייסי וז'אנו- שלושה כל אחד, בנאדו, חרזי ואוסטרובסקי) במהלך העונה ובישלו ארבעה נוספים, ובעונה לאחר מכן שוב תשעה כיבושים (קייסי ארבעה, חרזי שלושה, ז'אנו, בנאדו). כנראה שגם הסטתו המאולצת של עידן טל למשבצת הקשר האחורי הפחיתה מעוצמת קצב האש החיפני, למרות שמיכאל זנדברג ממלא בהצטיינות את מקומו של טל וכבר הספיק לכבוש חמישה שערים, כמו בוקולי ויניב קטן.
לא נותנים ליריב לנשום ולהוביל בצד המספרים הסטטיסטיים, מתעלמים לחלוטין מתופעה ייחודית נוספת במכבי חיפה. כבר הספקתי לשמוע דעה מיושנת ש"נראה את מכבי חיפה מתפקדת כשהיא בפיגור". נקודה מעניינת, אך כשנכנסים לעובי הקורה, מגלים נתון מדהים: ב- 76 המשחקים שרוני לוי ניהל את הקבוצה בקדנציה השנייה שלו ( הראשונה לפני שש שנים כעוזר מאמן לאלי כהן שהתפטר) חיפה הוליכה ב- 58 מתוכם ולא אפשרה ליריב לחולל מהפכים. ולחלק מהקושייה המיוחדת: אכן, יש קושי לשלוש קבוצותיו של רוני לוי להפוך תוצאות על פיהן. זה קרה שלוש פעמים בלבד. לפני שנתיים מול הפועל באר שבע שהוליכה 1:0 משער של אופיר חיים וחיפה ניצחה 2:3, מול אחי נצרת שהובילה 0:1 מרגלי גוסטבו בוקולי והובסה 1:4 ובשכונת התקווה, כשהמקומיים הוליכו משער של בן לוז ויניב קטן ועמי אזולאי בשער עצמי קבעו ניצחון לחיפה.אל אלה ניתן להוסיף את המהפך שחיפה עשתה בסיום העונה שעברה בסכנין, אחרי שהאחרונה הוליכה 0:1 אבל המהפך הנגדי גימד את החלק החיפני (בסיום 2:3 לסכנין).
כניגוד גמור ניתן להביא את מה שנעשה בעונה השניה של אברהם גרנט בחיפה. מכבי חיפה איפשרה ליריבותיה לחזור 16 פעמים מעמדת פיגור (!), למרות שחיפה ניצחה או סיימה לבסוף בתוצאת תיקו. אצל רוני לוי זה לא קורה. בשנה שעברה, לאורך 20 מחזורים, עד להפסד נגד מכבי תל-אביב בבלומפילד (1:0) אף קבוצה לא הובילה, וכך גם השנה. עשרה מחזורים עם שליטה חיפנית מוחלטת גם על לוח התוצאות. וכשנקלעים למצוקה- מפסידים !! לפני שנתיים הפסד כפול להפועל פ"ת (3:1 ו- 2:0), מכבי תל אביב (1:0), בית"ר ירושלים (1:0 משער של ...ארבייטמן), צמד הפסדים למכבי נתניה (4:3 משער ניצחון בפנדל מרגלי..אורי אוזן) ועוד 1:0 והפסד ל..קלמי סבן שכבש במדי הפועל תל-אביב.
אשתקד, הזכרנו את ההפסד למכבי ת"א אחרי 20 מחזורים, רביעייה באשדוד, 3:2 בסכנין, 2:1 לבית"ר ירושלים בחיפה (למרות שחיפה הוליכה, ומדובר בחריג) ושתי תוצאות תיקו זהות (2:2) מול מכבי פתח תקווה ובני-יהודה. על נתון אחד אין ויכוח: מכבי חיפה ממשיכה להפעיל בהצלחה את חיל התותחנים של הליגה. גם כשהיא אינה אלופה (מתי?) היא כובשת את מספר השערים הגבוה בליגה. בכייף.
