פעם אחת בלבד נערך בישראל "משחק העונה" (בלי המרכאות). מכבי חיפה הייתה מעורבת בו ישירות והוא נערך... בבלומפילד. זה קרה לפני 19 שנים ואת הסוף החיפני המר כולם זוכרים. הראשונה (חיפה) נזקקה לתיקו במחזור ה- 30 והאחרון, מול השניה(הפועל ת"א) כדי לזכות באליפות השלישית הרצופה. שער מנבדל ברור העביר את הכתר לתל-אביב, בדיוק כמו לפני שלוש שנים, כאשר במחזור האחרון, ולא בעימות חזיתי, חיפה העבירה את התואר למכבי תל-אביב, עבורה זה התואר היחיד בעשור האחרון. מה הן היו עושות, התל-אביביות, אלמלא טוב לבם של הירוקים ?
לכן, אין שום קשר בין המפגש בין בני יהודה למכבי חיפה ביום שני. לא "משחק עונה" (עם מרכאות) ולא בטיח. עוד מפגש צמרת ותו לא. גם בין שחקני מכבי חיפה, בניגוד לקודמיהם שהפסידו את התואר, אין פאניקה. איש מהם כמובן אינו מתכוון להיתלות בקלישאות נבובות שיצאו מזמן מהלקסיקון החיפני כמו "תמיד יש הפסד ראשון" או "עדיף לקבל סטירה בהתחלה" וכדומה. אלה מתאימות ללוזרים, גם כאשר הן נאמרות מפי ווינרים המפסידים לאולימפיאקוס... חברות וחברים, הולך להתפתח אחל'ה של משחק. ראשית, אין מצב שתקבלו תוצאת 0:0 כמו שאין סיכוי שמשחק כדורסל יסתיים ללא סלים. כבר קרו בעבר מקרים בהן שתי קבוצות עם ההתקפות הטובות ביותר לא כבשו, לא הפעם. בגלל סגנון המשחק והשאיפות המנוגדות. תיקו לא משרת שום קבוצה. חיפה (17 שערים) ובני יהודה (15) לא הולכות להנציח את המצב בצמרת ולהשאירו על חמש נקודות פער.
האלופים מבקשים להגדיל את יתרונם לשמונה נקודות, וה"זהובים" להקטינו לשתי נקודות בלבד, כדי להפוך ללהיט של הליגה, ולא לקבוצה הכי טובה בתת-ליגת העל, כפי שנוהגים לכנותם. מלבד בחיפה. כאן רואים בהם קבוצה טובה המסוגלת לגרום לחיפה להתעלות לדרגה הגבוהה ביותר, מה שנבצר ממנה להראות עד היום, בגלל כל מיני מאמנים שרצו לקצור תהילת אינסטנט בזכות משחק מבוקר ופחדני שבסופו של דבר לא הוליך אותם לשום מקום. אז במקום להפסיד 5:0 הם יצאו בהרגשה שהפסד מינימלי בהפרש של שער, הופך אותם לגדולים. נחמת עניי דעת.
חיפה מגיעה עם ההרכב החזק ביותר שלה. לא ששחקני הספסל, אלה שנוצחו באמצע השבוע בכפר סבא בגביע הטוטו(2:0) קוטלי קנים, אבל מי שחושב שאיחוד כל השחקנים המחליפים יניב תוצאות מיוחדות, לא יודע על מה הוא מדבר. המנוחה שהעניק רוני לוי לבויס הבכירים שלו הגיעה בזמן. הם התחילו את הליגה הכי מוקדם ומשחקים כבר כחמישה חודשים רצופים, כולל ההכנות המרוכזות לגביע אירופה והגיוס המאסיבי למשחקי הנבחרת. אם רוני לוי לא רוצה, והוא אינו רוצה, ל"פרק" את שחקניו, היה שווה לנסות ולהופיע בגביע הטוטו עם הסגל המשני.
לשתי הקבוצות האטרקטיביות בליגה, יש על מה להילחם, מעבר למאבק הנקודות. מכבי חיפה רוצה להשלים תשעה ניצחונות רצופים, ואלה שווים לשיאה. אצל יצחק שום (02/03) ואשתקד (עם רוני לוי) ניצחה במהלך העונה בתשעה משחקים רצופים ונעצרה בעשירי. חיפה רוצה לנצח כדי להתקרב צעד נוסף לעבר שיא הניצחונות של מכבי תל-אביב ( 11 רצופים בתחילת עונת 93/94) וברצונה להמשיך ולכבוש, כדי להמשיך ולהיות הקבוצה היחידה בליגה שלא נוצחה, לא סיימה בתיקו וכבשה בכל אחד מהמשחקים עד כה. כל אחד והשאיפות הקטנות שלו. גם "מתנת יום הולדת" לאלון חרזי שיחגוג 400 הופעות במדי מכבי חיפה ( ולא נלקחות בחשבון הופעותיו בבית"ר ירושלים) לא תזיק. אשתקד, חרזי כבש את השער הראשון בבלומפילד (2:2) ואיש לא מתנגד לשחזור.
לבני יהודה יש הרבה יותר סיבות להתאמץ. ים של סיבות. בהווה, היא רוצה להיות הראשונה שתעצור את הקטר החיפני ותגרע ממצבת הנקודות המושלמת שלו. ברצונה גם לגרום לחיפה להיות לראשונה בפיגור, כדי לבחון את אופייה במצב לחץ אמיתי. הגעתי לפיקנטריה. ניצן שירזי, המאמן המוכשר והסימפטי של סגנית המוליכה, אפילו לא היה בתיכנון, ובודאי לא צפה בניצחון קבוצתו על מכבי חיפה בבלומפילד. בפעם האחרונה שהירוקים ירדו חפויי ראש מכר הדשא היפואי זה קרה מזמן- לפני 37 שנים (!!). לאלה שמתלוננים כיום על כמות שחקני הנוער שחיפה משתפת, במשחק ההוא שהתקיים ב- 23.11.68 שיחקו שחקני נוער רבים. כי אסור היה לשתף זרים, ומי בכלל דיבר על מכבי חיפה ? כמו שבשנים האחרונות היא פותחת בסערה, בניצחונות, את העונה ההיא היא פתחה עם סריה של שלושה הפסדים ובני השכונה הדביקו לה מסמר נוסף בארון ההפסדים הכבד. ניצחו 0:3 מצמד של יצחק (זכי) מזרחי ומגער וחיפה אפילו לא רצתה לחשוב מה יקרה בסוף העונה.
שירזי, שהחדיר בקבוצתו שיטת משחק מרעננת, ששחקני מכבי אוהבים לשחק מולה, טרם ניצח את מכבי חיפה כמאמן, שלא לדבר על רוני לוי. בפעם האחרונה ששניהם נפגשו, זה קרה לפני ארבע שנים ב... ליגת העל לנוער ואז שירזי, כמאמן מכבי תל-אביב, זכה באליפות עם קבוצתו בגלל הפרש שערים !! בשנתיים האחרונות מול רוני לוי חמישה הפסדים (כולל 5:0) ותיקו אחד. הנה סיבה אישית למאבק מול המאמן מספר 1 בליגה כיום. בארבעה משחקים בני יהודה לא כבשה ולו שער, ובסך הכל הפרש השערים בין רוני לוי , בעל שני תארים, לשירזי עומד על 3:16 לזכות חיפה, והמבין יבין. בסך הכל שיחקו השתיים זו מול זו 88 פעמים, ולחיפה יתרון עצום (47 ניצחונות מול 20 לבני יהודה) ו- 21 תוצאות תיקו. מהפרש השערים 92-162 לזכות חיפה ניתן ללמוד מאיפה הביטחון שיובקעו שערים, ולא מעט. לשתי הקבוצות מאזנים מושלמים במשרדי הפנים והחוץ. בני יהודה ניצחה בכל משחקי הבית שלה (שלושה) וחיפה צברה תשע נקודות מתשע אפשריות בחוץ. ברור, שהמאזן הזה הולך להתקלקל ובמקרה של תיקו, שתיהן "יאכלו אותה". אחרי שצ'לסי ויובנטוס, האקסיות של המאזן המושלם הפסידו, כל מי שלא אוהד את מכבי חיפה ממתין לכישלונה הראשון. כך נראו הדברים גם לפני 21 שנים, כשחיפה פתחה את עונת 85/86 בתנופה רבתי והגיעה לשכונת התקווה, בחלוף תשעה מחזורים, כשבמאזנה שבעה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו. "תעצרו אותם " זעקו הכותרות, ולמי שנחת בארץ זה עתה, נדמה היה שנערך מרדף אחרי שודדי בנקים. בניגוד לשחקני ההווה, היודעים לנצור את לשונם, ויודעים לתת כבוד ליריב, גם כאשר התקשורת משוועת ל"כאסח", אז נגררו החיפנים למאבקי רחוב מילוליים, וכשהגיעו למגרש כל האווירה פעלה כנגדם. אפילו שער הניצחון שכבשה בני יהודה (0:1) לא עבר את הקו במלוא היקפו, אך מי שם לב כשמדינת ישראל עוקבת בדאגה אחרי דהירת חיפה. אגב, במשחק זה המארחים מנעו מחיפה לכבוש, אחרי שעשו זאת בהצלחה בתשעת המשחקים הראשונים.
בני יהודה לא ידעה שבסוף העונה תחסרנה הנקודות הללו לנציגי הכרמל, והחיפנים המתינו בפינה לנקמה ספורטיבית. לא המתינו זמן רב. בעונת 86/87 דורגה בני יהודה במקום השני, ללא סיכוי להדביק את בית"ר ירושלים שטסה לתואר האליפות הראשון שלה. בכל זאת, היה ל"זהובים" סיבה לבוא לקריית אליעזר במחזור ה- 29 הלפני אחרון, והילחם על הזכות לסיים עונה תמימה ללא הפסד, כפי שעשתה מכבי תל-אביב 34 שנים מוקדם יותר, וכפי שחיפה תעשה שבע שנים מאוחר יותר (בהבדל קטן, חיפה שיחקה בליגה של 39 מחזורים ואחותה הקטנה רק ב- 22). לחיפה לא נותרו שאיפות, מלבד ה"כייף" לקלקל, והיא עשתה זאת בגדול, בתבוסה 2:5 משערים שכבשו זאהי ארמלי(2), ראובן עטר, איתי מרדכי וניר קלינגר. לב"י כבשו חזי שירזי, אחיו של, ומשה אייזנברג- שני שחקנים שלבשו מאוחר יותר את המדים הירוקים. יש למה לצפות !!
