או-טו-טו מפלס המתח ירקיע. ביום שני תמריא מכבי חיפה לאחת המשימות הקשות בתולדותיה, עוד ניסיון שתעשה כדי להצדיק את הציפיות ממנה, אחרי האכזבה הטוטאלית מול רוזנבורג אשתקד. המשחק המסקרן הופך למשמעותי יותר בגלל הרקע המלווה אותו. מעולם לא שיחקה קבוצה ישראלית מול קבוצה שבדית במסגרת גביע אירופה. לא באלופות, לא במחזיקות גביע לשעבר ולא באופ"א. ממש מפגש בתולי. סיבה שניה. אין היום בשורות מכבי חיפה שחקן אחד שהצליח לנצח קבוצה שבדית כלשהי. לנצח ? אפילו תיקו לא. הכל הפסדים. רק לשבור את ה"מאנחוס" הזה שווה להשקיע עוד עשרים אחוזים.
דווקא את ההצלחה היחידה מול השבדים קצרה מכבי חיפה לפני 47 שנים, כאשר בארץ התארחה הקבוצה השבדית הקלאסית, גטבורג שניצחה כאן עד שנעצרה בקריית אליעזר. מאמנה של גטבורג אמר לאחר התיקו 1:1 מול מכבי חיפה ששיחקה מצוין (5.3.1958) ל"חדשות הספורט": " ראיתי קבוצות אחדות שלכם. מהן שהתמודדו מול קבוצתי ואחדות בינן לבין עצמן. אודה, הופתעתי מגובה רמתכם. ברור כי אינכם משחקים בשיא השלמות, אולם לפני בואי חשבתי שהרמה תהיה נמוכה הרבה יותר. מכל הקבוצות שראיתי, מכבי חיפה היא הטובה ביותר, ה"בשלה" מבחינת כדורגל. אם כי גם מכבי תל אביב והפועל פתח תקווה מצאו חן בעיני. מכבי חיפה משחקת כדורגל אירופאי מודרני ובשיטה. אבל שגיאות לא מעטות מצאתי אצל שחקניכם, כשהבולטת ביניהן היא חוסר הטכניקה והמחשבה במשחק" ( סוף ציטוט). למען הצעירים שלא ידעו את דור יוסף ולמען הקשישים שהספיקו לשכוח, הנה הרכב חיפה: חיים לוין, שלום ואנו, זכריה בן-צבי, טיבי כהן, אהרן אמר, ג'וני הרדי, יצחק שפירא, שלמה לוי ז"ל, אברהם מנצ'ל, ישעיהו הלד. שותף: יוסי כהן ז"ל. ואסור לשכוח. עד למשחק זה מכבי חיפה לא זכתה בשום תואר, לא אליפות ולא גביע. אמנם, היא שיחקה את הכדורגל המשובח בארץ, אך ללא שוער רציני וללא הגנה. שחקניה הגיעו כדי להפגין את שליטתם הטכנית והסתפקו בכך. השבדים של גטבורג שבו לחיפה כעבור חמש שנים (26 באוקטובר 1963) אבל זו כבר הייתה מכבי חיפה שונה לחלוטין. קבוצה שכל כוכביה פרשו, צעיריה תפסו את מקומם ואחד מהם הוא פיני שרון, הפיזיוטרפיסט הנוכחי, שעלה משורות הנוער. במצב שכזה גטבורג לא התקשתה להביס את מה שנשאר ממכבי חיפה 1:4 משערים של אקלוב (88,83), יוהנסון(18), ניקולסון(30). לחיפה כבש ישעיהו הלד (62).
זמן רב אחרי המשחק הזה, ליתר דיוק 28 שנים המתינו בחיפה לקבוצה שבדית. אמנם, היה עוד משחק בשנות השישים בין נבחרת חיפה לנבחרת שבדיה, וחלוץ מכבי, נתן הירש הבקיע צמד(2:2), אך מפגש רשמי נערך ב- 3 ביולי 1991 במסגרת האינטרטוטו. קבוצת אורברו ניצלה עד תום את הפגרה החיפנית. כבר אז הבינו קבוצות ישראלית את מחנק מסגרת האינטרטוטו. גם מכבי חיפה העלתה בהרכבה במשחק הראשון שחקנים צעירים רבים. היו שם אריק שמואלי, יוסי צרפתי, רפי אוסמו (הגדול), אריק בנאדו, ירון גבעול, דני מלכין, אלון חרזי, איל ברקוביץ, יניב כהן, משה אייזנברג ושמואל טרגן. שותפו יעקב בוסקילה, שגיא גונן, שי פופולבסקי וגיא רזון. השבדים שנמצאו גם אז אמצע הליגה לא התקשו לנצח 0:3 משערים של סוון דאלקוויסט, רנט סיורגן ובלוהם ( איפה הם היום ?). משחקני מכבי חיפה ממשיכים לשחק רק אריק בנאדו ואלון חרזי, אחרוני המוהיקנים. השבדים אהבו את המשחקים מול מכבי חיפה, ועוד יותר את השמש הישראלית, ובין שיזוף לשיזוף, הוחלט שגם משחק הגומלין ייערך כאן בישראל. הלך להם קצת יותר קשה במשחק השני שנערף אף הוא בחיפה והם ניצחו "רק" 0:1 משער של פר מלקוויסט (81). מלבד המשחק הבודד הזה, חוו אריק בנאדו ואלון חרזי על בשרם את חוסנם של צאצאי הויקינגים. במדי הנבחרת הלאומית אלון חרזי היה בהרכב נבחרת ישראל שנוצחה (1993) על ידי שבדיה פעמיים, בתוצאות ברורות- הפסד 3:1 ותבוסה 5:0 ואריק בנאדו שיחק בהפסד 1:0 בשנת 1997 . נסים ונפלאות ליוו את משחקי מכבי חיפה מול הסקנדינביות בגביע אירופה. חיפה ניצחה פעמיים את האקה הפינית ולא פגשה את ליברפול ברמת גן עקב "פרשת הצהובים" של ואליד באדיר. ובעונה שעברה, שתי הפסקות חשמל קריטיות שסייעו לנורבגים לתפוס אוויר ולעבור את חיפה בדקת הסיום האומללה.
