הקיץ החם, החם באמת, טרם נחת אצלנו, וכבר מתגלים סימנים ראשונים של מחסור בשתיה, חשיבה איטית, תגובות עצבניות. חס ושלום, לא אצל אנשי מכבי חיפה. הם באמת עובדים קשה, בכל זירה אפשרית. אין להם אפילו זמן להתעכב על כל מיני רכילויות, דעות ושטויות שפולטים, בקצב של מקלע, כל מיני מעצבי דעת קהל למיניהם. אגב, היחידים שמאמינים להם הם, ולא במקרה, רק ...הם עצמם. כל יום ניצבים הליצנים התורנים מול המראה ואומרים לעצמם: " היום עשיתי משהו חיובי, עזרתי להרוס את התדמית של מכבי חיפה". נפוליונצ'יקים מבית מדרשו של צ'רלס דיקנס.
העכוב הבלתי צפוי בהחתמתו של רוברטו קולאוטי, שהסתיים בכי טוב, למורת רוחם של אותם מפיצי הזיות, והעדפתם של מספר שחקנים קבוצות אחרות, מהווים רקע מצוין למי שחושש ממכבי חיפה, והם מ- פ - ח - ד- י ם , לזרוק לחלל האוויר סיסמא חדשה שבסיסה מעוות. לדעת הליצנים ש"מככבים" כבר שנים רבות בתקשורת ולבם נחמץ בכל שנה כשחיפה זוכה בעוד תואר, ישנם שחקנים שלא רוצים, פשוט נבהלים, להגיע לעיר הכרמל. כאילו שהחיידק האלים התנחל במועדון הירוק, וכל מי שעובר על סף חדר ההלבשה עלול לחטוף ביקור חטוף ממנו. אלא שהאמת הרבה יותר פשוטה, נטולת רכילות ורק השחקנים שרצו ללכת או לבוא, יודעים את האמת.
המלונאי הקרואטי נפרד והלך לדרכו. בא לנשיא שחר, אמר יפה שלום ולא להתראות. עם ואליד באדיר יש לי בעיה קטנה. לא עם זה שהחליט ללכת בעקבות סיר הבשר. זכותו, וגם לו מגיעה תודה. מגיעה לו תודה כי הוא ה"מוצר" הכי משובח שחוות השיקומים של יענקל'ה שחר הצליחה לשקם. הבחור הגיע הרוס מוימבלדון, התאושש אצלנו, תרם המון, קיבל יותר מהמון, ואחרי ארבע אליפויות והופעה בליגת האלופות, הלך לדרכו. רק דבר אחד ואליד, באמת קטן. לא יאה לשכתב את ההיסטוריה. בסוף השבוע אמר למקומון "ידיעות חיפה" שהוא הולך לקבוצה שזכתה ביותר אליפויות ממכבי חיפה. לא יפה. מילא, סגן נשיא מכבי ת"א מצהיר כל הזמן שקבוצתו היא קבוצת הפאר של המדינה ( לקחה ארבע אליפויות ב- 26 שנים- י.ה) אבל הפועל תל אביב ? יש לה רק שבע אליפויות ולנו בינתיים תשע. ככה בדיר מוותרים על שתי אליפויות, כל כך בקלות ? סע לשלום ותודה על הכל.
אליניב ברדה הגיע לחוות השיקומים של יענקל'ה, במצב רע. בניגוד ליוסי בניון, ברדה נרכש כשחקן ספסל ותרם ככל יכולתו. הוא בחור נפלא, שחקן שאוהב לשחק וזה מה שיקרה לו בעונה הבאה, למרות שלא בבית ספרנו. אז מה כל הבובעמייסעס שהוא בורח ? מה היה לו רע כאן, מלבד חוסר דקות המשחק ? יש לו שתי אליפויות בכיס ? יש, וכשותף פעיל, לא כנער פוסטר. 11 קבוצות מליגת העל רודפות אחריו כמו שרומיאו רדף אחרי יוליה ? רודפות. הוא רוצה לשחק, אז היכן כאן "חוסר החשק" לשחק במכבי חיפה ? הוא קורא את המפה נכון, לא כמו אלה שבחיים לא קיבלו החלטה. ליד המקלדת מותר לכתוב הכל, בעיקר כשאין אחריות אישית. מה איכפת לדגים אם כתוב שברדה רוצה או לא רוצה ללכת ? ברדה רוצה לעזוב, לא בגלל שרע לו. בגלל שנוצר מצב שבגילו ועם ניסיונו רצוי לנסות מקום אחר. הלוואי ויצליח.
רשימת העוזבים ה"נוראית" עלולה ליצור רושם שדברים חדשים מתרחשים במכבי חיפה. שוכחים שבעונה הקודמת, לפני האליפות ( ושוב סליחה על הבלבול במספר התארים, לפני האליפות האחרונה), עזבו את מכבי חיפה אדורם קייסי, אבישי ז'אנו, אריק אג'יפור, מרקוס אלבס, איתן עזריה, דקל קינן ואחרים. הם לא ברחו לליגה נמוכה יותר או בגלל כסף. המאמן רוני לוי בעצה אחת איתם הגיעו למסקנה שהגט יינתן ללא תלונות במשטרה. כולם נקלטו בקבוצות אחרות. קייסי זכה עם הפועל פתח תקווה בגביע הטוטו, אג'יפור קיבל כרטיס לאירופה עם אשדוד, דקל קינן הפך ליקיר סכנין ורק איתן עזריה בחר מקום גרוע, תרתי משמע, הפועל חיפה.
ומי בא ? אוהו, מי בא. קולאוטי, מגרלשווילי, גונזאלבס, דירסאו, גרייב, בוקולי, גזל, אוזן. כן,כן, מכירים את הטיעון שחלקם הגדול הגיע מקבוצות שירדו או עלו. את זה גם אמרו על אלון חרזי(" הגיע מליגה א'"), מיכאל זנדברג (" אין לו מה למכור"), עידן טל (" הוא גמור") ג'ובני רוסו ("סוס מת") ועוד רבים וטובים. כל הכבוד לתומר בן-יוסף וגיל ורמוט שהיו מספיק אמיצים להודות בסיבות שהניאו אותם לא להגיע למכבי.והם עשו זאת מבלי להתייעץ עם ד"ר אמיר אפרת, עוד פילוסוף בגרוש ( וגם הוא אוהד הפועל ת"א). בן-יוסף אמר במפורש: " קראתי את המפה, ראיתי שצפוי לי קרב אבוד נגד אריק בנאדו אז קיבלתי רגליים קרות והעדפתי את בית"ר ירושלים".יותר ישיר מזה אין. אין מה לעשות, אריק זה אריק, אז להבטיח למי שלא שיחק שנה שייאבק על מקום מולו, אפילו אריק שרון לא יכול. התוספות, שהגיע לבית חם ולקהל מספר 1 לא רציניות ונועדו ליחצ"נות בלבד.
וראה זה פלא, בגלל אותה סיבה גם גיל ורמוט העדיף את בלומפילד. הוא רוצה דקות משחק מבלי שיצטרך כל שניה לסובב את הראש לעבר רוני לוי, לראות אם הוא מוחלף או מחליף. שלמה שרף היה אומר על תופעה כזאת: "מקום שמור יש רק בבית כנסת". לא כל הבדיחות של שרף נטולות היגיון. ורמוט "צודק". אם לא היה לו מקום בטוח בהפועל חיפה שירדה ליגה, למה שלא ירצה מקום בטוח בהרכב האלופה. למה ? ורמוט גם הצהיר שהוא מעדיף לשחק אצל דרור קשטן וגם הוא אוהב אדום ורואה בקהל של תל אביב מספר 1 בארץ. לגיטימי. מכבי חיפה צריכה להיעלב מכך שורמוט, שכבש 5 שערים בלבד, חשש מטיפוס על האוורסט של הכדורגל הישראלי ? לא. תראו את שי בירוק, עם חצי דקות משחק מאלה של ורמוט, מה חצי ? שליש, כבש 7 שערים וטוב לו בירוק ( משחק מילים כשאין ניקוד...). לא מתלונן שצמחו לו יבלות על הישבן.
עכשיו הגענו לעבאס סואן, הקפטן של בני סכנין. עדיין טרי מדי כדי לשפוט את המהלך, אבל הצביעות, רבותי, הצביעות החוגגת ליחכה גם את רגליו של עבאס, ללא אשמתו. כולם מכירים את אביעד פוהרליס, כתב "ידיעות" לשעבר וכיום ב"מעריב", עורך תוכנית הספורט של גלי צה"ל ובקיצור, לא מאזובי הקיר של התקשורת המגוייסת. גם איש אשכולות כמוהו מסוגל להסתבך ולו רק בגלל אהדתו היתרה להפועל תל אביב ( מזהים אותו גם ללא צעיף אדום)/ חוסר אהדתו למכבי חיפה ( נא לא למחוק את המיותר). פוהרליס, והוא רק דוגמית בים של צביעות מתחסדת, כתב טור ביום שישי האחרון בזכותו של עבאס סואן המצטייר כסמל של סכנין בדומה לאבי נמני במכבי תל אביב. שיהיה. הבעיה ששבוע קודם לכן, כאשר סואן ישב עם אנשי הפועל תל אביב, פוהרליס ( מדוע אינו חובש גם את הכובע האדום עם הפומפון ?) לא מיהר לכתוב באותיות קידוש לבנה: " סואן, אל תבוא לבלומפילד כי אתה סמל". באמת חשבתם שהוא יתעסק עם הבראנז'ה ? אבל כשסואן אמור היה להגיע לחיפה, עבור פוהרליס זה אסון. כך הוא חושב, לא סכנין ולא השחקן. והידועה בציבור אוהדי הכדורגל הישראלי, מחרישה, צוחקת ולועגת וממשיכה לדרכה. אוי ואבוי לשחר ושות' אילו היו עוצרים לשניה ומשקיעים מחשבה בהגיגים המגמתיים הללו. אפרת ופוהרליס יבקיעו שערים או יוציאו גרוש מכיסם לחיזוק האימפריה ? אם יש הזדמנות לפרק תסכול בגלל שקבוצתם זכתה רק באליפות אחת בשבע עשרה שנים, זאת ההזדמנות.
מישהו לדוגמא, ניסה לאזן את התמונה ולכתוב שהנה בן-יוסף, שלא שיחק שנה, או ורמוט שירד עם קבוצתו לליגה הלאומית, בטלים בשישים נוכח בואם הצפוי של קלמי סבן, אדורם קייסי ושלמה ארבייטמן. ה"טריו" של הפועל פתח תקווה שייך כולו לנבחרת ישראל (!!!). אז הנבחרת שלנו היא לא ברזיל, אבל עדיין משחקים בה הטובים ביותר. זה שהם מעדיפים לשחק בקבוצה הייצוגית של חיפה נחשב כמובן מאליו ? קייסי יודע לאן הוא חוזר, אבל מה עם סבן וארבייטמן ? בניגוד לבן-יוסף שישחק מול הקהל ה"כי טוב בארץ", ארבייטמן שיחק בטדי ולא פעם-פעמיים בשנה. גם סבן שיחק בהפועל ת"א, אותה הפועל שגיל ורמוט רואה את אוהדיה "מספר 1 בארץ" ולמה הוא לא נשאר שם, אם כל כך טוב בבלומפילד ? מסע השחרת הפנים של מכבי חיפה ספג מפלה כבר בתחילת דרכו. האלופה אינה מתרגשת מקלישאות ומאיטריות מבושלות ששפים חסרי יכולת להחליט בביתם, אפילו לגבי קניית זוג תחתונים, יבשלו עבורה. וכמעט שכחתי: מה היה קורה אם כל מי שמכבי חיפה רוצה או שהוא רוצה להגיע, היו מגיעים למרות הכל ? פיפ"א הייתה משנה את התקנון וקובעת שלמכבי חיפה מותר לשחק עם 12-13 שחקנים ושני כדורים? גם ככה, התלוננו הקבוצות שקשה להן מול ה"ירוקים" עם 11 שחקנים וכדור אחד. מה איכפת לעכברי המקלדות, הכלבים נובחים, השיירה עוברת והעיקר שהמשכורת דופקת. ללא מאמץ, ללא אחריות. חובת ההוכחה תישאר תמיד על מכבי חיפה.
