לדבר על מרקו בלבול, עוזר המאמן של מכבי חיפה, במונחים של "עוזב את הבית", כמוהו לדבר על בן שנוטש את הוריו ולא יחזור לביתם עד קץ הימים. למעט שנתיים, אותן עשה, וגם בהצלחה, בשורות ה"צהובים" מהעיר ללא הפסקה, בשאר 26 השנים, הוא ירוק מכף רגל ועד ראש. בעיקר צד שמאל בחזהו. אבל לכל דבר טוב יש סוף, ולבלבול, בעל אין סוף תארים, ומתחרה רציני על התואר הוירטואלי " השחקן המסור" של כל הזמנים, מחשבות לצאת לדרך חדשה, כמאמן מוביל. מי שחשב שיש לנו עסק מאמן שיוצא מהבית החם ללא כסות מתאימה, טועה טעות מרה.
- זהו מרקו, עוזבים את הבית ? יש כוון מסוים ? " האמת, איני יודע מה יהיה בעונה הבאה. מה שאני יודע ומרגיש, שחייתי בחמש השנים האחרונות כמו בירח דבש אחרי חתונה, שלא שוכחים אותו. הייתה לי הזדמנות נדירה ללמוד את מקצוע האימון תחת שרביטם של טובי המאמנים, אברהם גרנט, יצחק שום ורוני לוי. השקעתי המון רצינות בצורה יסודית, לקחתי מכל מאמן את הדברים החשובים, ולכולם יש המון, וידעתי שיגיע היום ואצא למקום בו אצטרך לאמן לבד, לקבל החלטות וליישם את כל מה שמכבי חיפה נתנה לי". - מי שקורא עכשיו ודאי אומר לעצמו, איך האיש השקט הזה יצליח בג'ונגל המאמנים בארץ. אתה לא מרים קול וגם המאמנים תחתם עבדת רחוקים מהתלהמות " המודל שלי אינם המאמנים הרצים על הקו כמו מטורפים, צועקים ואולי יש כאלה המנבלים את פיהם. אני מסתכל על המאמנים המובילים, ונגר מארסנל, דשאר ממונקו, הידיניק ההולנדי, נגוואן מליון הצרפתית. הם מנהלים את קבוצתם בשקט נפשי, יודעים מה הם רוצים מהשחקנים ולהפך. אני מכנה זאת אסרטיביות שקטה. הם המודל למאמן החדש בישראל ובעולם".
- נדמה לי שבישראל עדיין לא הפנימו שעוזר מאמן זו לא עוד משרה והוא גם לא על תקן של תפאורה " מי שמפקפק עדיין בחיוניות התפקיד הזה, מוזמן לנסוע ברחבי העולם. למנצ'סטר יונייטד ולארסנל הגדולות יש חמישה עוזרי מאמנים. אפילו לפורטסמות', שהיא קבוצת תחתית עובדים אותה כמות. יותר מזה, בליגת המילואים באנגליה עובדים שני מאמנים. צריך יותר מזה כדי להבין את חשיבות התפקיד. עברו הזמנים שעוזרי מאמן היו רק מסדרים את הקונוסים לפני האימון". - עד היום מכבי חיפה שמרה על התפקיד הזה עבור שחקני העבר שלה. לדעתך, אחרי שאתה הולך, היא צריכה להישאר כך או להפוך למשרת אמון ? " לטענתי, המועדון אינו צריך להסתכל סנטימטר מהאף. המבט חייב להיות לעתיד וההחלטה צריכה להתקבל אך ורק על בסיס מקצועי. אסור להסתכל על התפקיד כמשוריין רק לשחקני עבר. ברור, אם יש במועדון או לשחקן שגדל בו, יכולות גבוהות, עדיף ששחקני הבית יישארו, אך אם אין כאלה, לא בושה להביא מבחוץ. התפקיד הזה אינו שונה מבחינת היחס שהוא צריך לקבל כמו למאמן מבחוץ ושחקני רכש". - אתה יוצא מבועה, בית חם שכל הזמן ליטף אותך, ועלול ליפול לקבוצות שלא יזכירו בכלום את מכבי שלך. פרפרים בבטן ? " ביום ששחקן כדורגל נועל את נעליו בפעם הראשונה, הוא מבין, ואם לא, אז שיברח מהר, שהוא נכנס לעולם לא בטוח. כל החיים בכדורגל מסתובבים סביב "ללמוד וללמוד". אני גם בדעה שגם אם חוששים, שום דבר לא עוזר. אתה נמצא בספינה וצריך להשיט אותה, אחרת היא תקועה ולא מתקדמת. אישית, גם ככדורגלן לא חששתי מה יהיה מחר. אין ביטוח במקצוע הזה. אני אוהב אתגרים, מתח, אדרנלין שמאיים להתפרץ ואתה יכול לשאול את רעייתי. בלי הדברים האלה, כל המקצוע הזה לא שווה. אני מאמין, כמעט בטוח, ואני לא השתניתי, נשארתי צנוע. עם הכלים שצברתי, בצרוף הנהלה טובה, שחקנים טובים ולא פחות חשוב, קצת מזל, אוכל להצליח מחוץ למכבי חיפה. אני לוקח עמי המון דברים בסיסיים ממכבי חיפה. הידע מהמאמנים שהיו מעלי, שיטות מקוריות שפיתחתי לעצמי, כל מיני תרגילי אימון מיוחדים, המון פסיכולוגיה ונקודות ציון במשמעת. חבל על הזמן, אם אין משמעת, אי אפשר להרים קבוצה איכותית".
- לא תוכל לקחת ממכבי חיפה את ה"פאשלות" של סיום כל עונה בה היא לוקחת אליפות. מי שמגיע לארץ, עלול לחשוב שהפועל חיפה, הפועל ומכבי ת"א שולטות בכדורגל הישראלי. שכחו מי אלופה " לא כדאי לרוץ קדימה. איש לא שכח והאליפות הזאת תיכנס לספרי ההיסטוריה של מכבי חיפה והכדורגל הישראלי. לקחנו אליפות באמצע העונה, זאת האליפות השניה ברציפות והרביעית בחמש השנים האחרונות. עם קצת מזל יכולנו לצרף אליפות נוספת, אותה הפסדנו למכבי ת"א בגלל הפרש שערים. יותר מזה, אני זוכר שישבתי על ספסל המחליפים במשחק מול הפועל ת"א וחסרו לנו ארבע דקות לזכות בעוד אליפות. הכל היה תלוי בנו ואז היו לנו 11 תארים בעשרים שנה. אתה יודע מה זה ?". - התמונה המצטיירת, אתם בועטים בדלי החלב " לא צריך להגזים. נכון, תמיד זוכרים את הסוף אבל מכאן ועד לבטל את מה שעשינו ? קצת מגזימים. אנו מבינים את הסיבות לכושרה של הקבוצה והן אינן נחלתה הבלעדית. מעטות הליגות בעולם בה אין לאלופות סיבות לסיים פחות טוב את העונה. קיימת ירידת מתח, כושר פחות טוב, מוטיבציה פחותה, פציעות ושחקנים ששבים מפציעות ומנסים להשתלב מחדש". - העליהום שעשו עליכם השבוע היה ממש פראי. מלבד להעמיד אתכם לקיר ולירות בכם עשו הכל כדי ללכלך " מי עשה ? אנשים מתוסכלים. מישהו באמת מאמין שלא רצינו לנצח בסכנין או את בית"ר ירושלים שבוע לפני כן. שמעתי את כל הקשקושים השבוע והם באמת לא מעניינים..." - מרקו, הפילוסוף אלון מזרחי מתלונן ולא מזיז לכם ? " לא רק הוא לא מזיז. מכבי חיפה היא המבקרת הכי גדולה של עצמה. תקשיב טוב, אני במועדון הזה כמעט 28 שנים ומגיל ילדים אין משחק אחד שלא העלו אותנו לנצח ולעשות את המכסימום. אפילו לא משחק אחד ומי שימצא, אתן לו פרס יקר ערך. אין דוגמא יותר טובה מהמשחק נגד הפועל בית-שאן ב- 1995 שבו אנחנו מוכרחים לנצח כדי להישאר בתמונת הסיכויים מול מכבי תל אביב והם ( בית שאן- י.ה) מוכרחים לנצח כדי לא לרדת. יותר מזה ? הובלנו 0:2 והפסדנו 2:3 והשבוע אני שומע וקורה שגם אז לא התאמצנו. זה היה מחזור אחרון ומהפסד אין חזרה. אני צריך את כל הקשקשנים שיטיפו לנו מוסר ? מכבי חיפה עושה רק מה שטוב למכבי חיפה וזה מכסימום מאמץ ומאה אחוזי יכולת".
- יכולתם להעלות שחקנים צעירים שהפרשנים בגרוש קוראים להם "רעבים" והם היו נלחמים מול סכנין " גם אלה ששיחקו, נלחמו. אפשר לחשוב שאנחנו הקבוצה הראשונה בעולם שנלחצת לשערה מול קבוצה שנלחמת על חייה. ומה היה קורה אלמלא השער של דקל (קינן)? היו הופכים אותנו לגיבורי האומה ? כשמכינים משחק, צוות המאמנים רוצה להעלות את ההרכב הטוב ביותר העומד לרשותו. הבחירה היא בין שחקנים שנמצאים בכושר הכי טוב והכי כשר. העלינו את ארבעת הזרים הטובים בליגה, שחקן נבחרת קרואטיה וחמישה-שישה שחקנים מסגל נבחרת ישראל. יותר מזה ? - הקרואטי (רוסו) חזר מפציעה קשה " וזה אומר מה ? כדורגלנים גדולים ומפורסמים חזרו מפציעות קשות. גם אני חזרתי מפציעה של שנה וחצי. לא חזרתי למשחק אימון אלא למשחק ליגה. זה טבעו של עולם, לחזור ולשחק. תכף מסתיימת העונה, מתי רוסו ודוידוביץ צריכים להתחיל לשחק?". - הזכרת את רוסו. עושים בחוכמה שנלחמים עליו ? " גם הנשיא יענקל'ה שחר וגם רוני לוי אמרו את שלהם בנושא. לא צריכים להוסיף יותר. - ישנה הרגשה שלמרות תהילת הספסל האיכותי שלכם, עדיין מספר שחקנים אינם מסוגלים לקום ולשנות תוצאה. אולי בניתם אותו לא טוב ? " מי שנבחר לסגל של מכבי, חייב להיות שחקן טוב והוא יכול לשחק ולהחליף את מי שמהמאמן מחליט. הבעיה כנראה מתחילה ומסתיימת בהיעדר ליגה למילואים. לפני ארבע שנים הייתה ליגה כזאת וביטלו אותה, משיקולים מוטעים. אני מקווה שיחזירו את הליגה הזאת לפעילות כי היא חשובה להחזיר שחקנים לכושר, ובעיקר את הפצועים". - קיים מצב שבשבת תפסידו פעם שלישית ברציפות? אגב, בפעם האחרונה שזה קרה, בעונת 92/93 כשרוני לוי ואתה שיחקתם " לא מתאים לנו להפסיד שלושה משחקים ברציפות. השחקנים מבינים לבד שלא טוב להפסיד בשרשרת. אנחנו חוגגים אליפות, המשחק חשוב להפועל ולא צריך הרבה ציונות כדי לראות בעיני השחקנים שהשבת הם יעשו מעל ומעבר כדי לא לאכזב את האוהדים ואת עצמם. אני מאמין שהמשחק הזה הוא סיבה לאוהדים להגיע ולמלא לראשונה את האצטדיון". - בשנה הבאה שוב גביע אירופה. בגללו הלכה לכם אליפות לפני שנתיים. מתי נזכה שקבוצה תוכל לעמוד בכל המשימות? " בעקבות ההעפלה שלנו ושל מכבי תל-אביב לבית האלופות, נוצר מצב חדש. חבל שהפסדנו לרוזנבורג בדקה האחרונה, אחרת היינו מקדימים את התהליך. כשהצלחנו באירופה, נפלנו כאן. גם לקבוצות כמו מילאן, צ'לסי, ברצלונה זה קורה. הן לא זוכות בכל התארים. לדעתי, הגיע הזמן שחיפה תקפוץ מדרגה והיא בעמדה מצוינת לעשות זאת. אם מועדונים לא גדולים כמו פורטו, ליון ואיינדהובן התקדמו מאוד, אין סיבה שלא נלך בעקבותיהם. אין לי ספק שהרגע בו חיפה תופיע באירופה ותצליח גם בארץ, קרוב יותר ממה שחושבים". - והרגע הכי גדול שאתה לוקח כעוזר מאמן ? " היו המון רגעים כאלה, הגדול מכולם התיקו (3:3) מול שטורם גראץ באוסטריה. זאת הייתה דרמה במלוא מובן המילה. היו בו צחוק, בכי, דמעות. בגללו קיבלנו בית חלומי עם מנצ'סטר, לברקוזן ואולימפיאקוס. מהמשחקים האלה קיבלתי ניסיון כיצד להכין קבוצה לאירופה ואיך להתנהג כל השנה כשהיא מופיעה בזירה היוקרתית והקשה".
