מתקן האימונים בכפר גלים כבר ידע ביקורים של אלפי אוהדים ואורחים בעל שם, אך דומה שהיום לפני הצהריים (שלישי) הגיע לבקר בו האורח רם המעלה ביותר, כשמדובר בשחקני העבר של המועדון. אהרן אמר, גדול שחקני מכבי חיפה בכל הזמנים, שבשנת 1961 יובנטוס הגדולה הייתה מוכנה לרכוש אותו (יחד עם אברהם מנצ'ל, כוכב נוסף של ה"ירוקים") תמורת חצי מיליון דולר, אחרי משחק שיא בנעילת המכביה נגד נבחרת ישראל (3:3) שבר שתיקה והחליט להפסיק את החרם נגד המועדון ולהגיע לביקור נימוסין.
הדור הצעיר רק הספיק לשמוע על הכדורגלן הפנטסטי שהוא שילוב של ראובן עטר ואיל ברקוביץ, אך קשה להציג אותו במלוא הדרו, מאחר ובזמנו לא היו צילומי טלוויזיה או תעוד אחר. אמר עבר טרגדיה אישית בקריירה האישית שלו. כמזלגן במקום עבודתו בנמל חיפה, נפגע קשות כאשר מוטות ברזל נפלו על רגלו וריסקו אותה. במשך שנה נאבק כדי להחלים ולחזור למגרשים, וכשחזר כבר לא היה אותו שחקן מצוין שכולם הכירו. ולמרות זאת, גם בגיל מבוגר הוכיח יכולת גבוהה ושיחק במדי מכבי חיפה גם בליגה א' (1965) וגם כששבה לליגה הראשונה, עד ש...שוב שבר את רגלו במשחק ליגה.
הקשר, אחד מעמודי התווך של נבחרת ישראל בשנות השישים, נעלם ממגרשי הכדורגל בכלל, וממשחקי מכבי חיפה בפרט, לאחר שאחד מהסדרנים שניצב בשער הכניסה לאצטדיון לא זיהה אותו ולא איפשר לו להיכנס למגרש. מאותו רגע החליט אמר לא להגיע יותר, למרות ניסיונות רבים שנעשו כדי להחזירו, כי במכבי חיפה קיימת מסורת של הענקת מנויי חינם לשחקני עבר לשחקני הקבוצה. במקרה אחד, הצליח נשיא המועדון, יעקב שחר לשכנעו להגיע למסיבה בה השתתפו שחקני עבר ששיחקו עמו, במקרה אחר ביקר אמר בחשאי עם ידידו הקרוב, הצלם הותיק, מימל, בחדר ההלבשה של המועדון והתרגש לראות את תמונותיו תלויות על קירותיו.
כאמור, היום, שוב בלווית מנהל הקבוצה, אריה בורנשטיין, הדובר עופר הראל ומנהל הלוגיסטיקה, זאב יקשין, וכמובן ידידו, הצלם מימל, הגיע כדורגלן העבר לכפר גלים, לחץ בחום את ידי המאמן רוני לוי , התרשם מהתנאים להם זוכים שחקני ההווה, בניגוד לתת-תנאים בהם הוא וחבריו שיחקו. "איזה הבדל של שמיים וארץ" מלמל אמר וחיבק ממושכות את פיני שרון, הפיזיוטרפיסט הותיק, שהספיק לשחק עם אמר בשנות השישים. מכבי חיפה הכינה לו הפתעה בדמות חולצת משחק ירוקה עם הספרה 6 הגב ושמו טבוע עליה, אותה קיבל מידי פיני שרון. כמו כן הוענקו לו תשורות נוספות שגרמו לו להתרגש מהעובדה שלמרות שחלפו עשרות שנים, שמו נישא באוויר כמי ששיחק בקבוצה שהציגה את הכדורגל המבריק ביותר מאז ומתמיד, למרות שבסך הכל זכתה בגביע המדינה פעם אחת בלבד (1962).
