במקרה קרקס מדראנו נודד ברחבי הארץ ומלהיב את ההמונים בכל מיני פעלולים שאינם בהישג גופם של הלהטוטנים הישראלים. מה, לא ידעתם שגם לישראל יש "קרקס" והוא אינו נודד ? קבוע ומחוזק כמו בטון. רק מספר דוגמאות על קצה המזלג וזהו. אנא, במטותא מכם. מאמן ותיק לשעבר ( נסים בכר) בשבתו כפרשן בשבת, הזכיר שלא במקרה אשדוד התנחלה במקום הראשון בששת המחזורים הראשונים. זה מה שקורה כאשר מתחילים לקרוא את הטבלה מהמקום השני ומטה. מאיפה הוא לקח את הנתון ה"מדהים" הזה ? אשדוד הייתה ראשונה רק במחזור הראשון, ובמחזור השני מכבי חיפה ומכבי פתח-תקווה חלקו יחדיו את שני המקומות הראשונים. מאז ועד ה- 28 במאי ( 31 מחזורים ברציפות !!) הירוק מלבלב, אפילו בסתיו ובחורף. בדיחה שניה: ב- 11 בדצמבר שקע ה"דוב" אבי רצון בשינה עמוקה. אמנם, הטבע גורם לדובים אמיתים להיכנס לשנת חורף ממושכת, אבל הליצן של הטריבונה כתב ב"מעריב" למחרת הניצחון הפנטסטי על אשדוד (0:6): " מה הייתה התוצאה בין מכבי חיפה לאשדוד ? נרדמתי ב- 0:5 " (סוף ציטוט). גם בקרקס מדראנו ליצנים לא יורדים כל כך נמוך, שלא לדבר על פרשנים בגרוש. אל דאגה, ברגע שחיפה תיכשל, תמצאו אותו בראש משמיעי הצהלולים.
אבל מה לנו כי נלין כאשר האיגוד העולמי לסטטיסטיקה ( מה זה ?) פירסם ביום שני את רשימת 350 הקבוצות הבכירות בעולם לחודש מאי. שימו לב לתוצאות ובבקשה תשתדלו לא לצחוק. לא מדובר במהדורה מיוחדת של 1 באפריל ולא במהתלת פורים. מכבי חיפה מדורגת במקום ה- 323 וזה אולי בסדר, אבל מי לפניה ? מכבי תל-אביב (114) מכבי פתח תקווה (243) ו...בני סכנין (301). אין כאן טעות ושום יד ישראלית לא רקחה את הבדיחה העולמית. מילא, מכבי תל אביב. הופיעה בצ'מפיון ליג ומפגרת "רק" ב- 32 נקודות אחרי מכבי חיפה. אולי מחברי הדרוג כל כך נלהבים שהם חושבים שההפרש צריך להיות גבוה יותר ? אולי מישהו לא תרגם לגויים את סודות הכדורגל הישראלי, ושם חושבים שמכבי פתח-תקווה מהמקום השני או סכנין, שניה מהסוף, הן הנציגות המשופרות של הכדורגל הישראלי ? לי יש חשד אחר, די מבוסס. אולי בדרני הסטטיסטיקה מתעלמים במתכוון ממכבי חיפה, כי הם יודעים שהיא מסומנת מדי שנה כקבוצה המובילה שרק נס ימנע ממנה לזכות בתואר נוסף. לצ'לסי של רומן אברמוביץ וז'וזה מוריניו לא היו מעיזים להתנהג כך. גם לא לפליקס מאגאת' ופרנץ בקנבאואר מבאיירן מינכן. ויש מכנה משותף לשלוש האלופות, שתיים מהן ותיקות- באיירן ו... מכבי חיפה ואחת "חדשה", צ'לסי. הכחולים של מוריניו, האדומים של באיירן והירוקים של יענקל'ה שחר לא יזכו השנה בגביע אירופה וגם לא בגביע המדינה בארצן. עובדה. הנקודה המרכזית היא כיצד אוהדי שתי הקבוצות ה"אחרות" חגגו את האליפות.
מישהו מתאר לעצמו את אוהדי מכבי חיפה נשארים לעמוד ביציעים למראה קבוצתם שזכתה באליפות אחרי 50 שנה (!). אחרי שמונה אליפויות כולם פרצו למגרש, את התשיעית קיבלו בשוויון נפש מרגיז. כאילו מישהו הבטיח להם גן של שושנים. צ'לסי חגגה אליפות בגדול, עדיין לא כפי שראוי, כי לפניה ניצבה משוכה גבוהה בדמות ליברפול שהעיפה אותה בחצי גמר גביע אירופה. איזה באסה. שישאלו אוהדי צ'לסי את אוהדי מכבי חיפה איך חגיגות ומצבי רוח "מתקלקלים". אין כמו אוהדי חיפה המסורים שאכלו מרורים. אחרי האליפות הראשונה בא משום מקום "גביע אלוף האלופים", והפועל לוד הביס אותנו 1:4 שלא לדבר על הביזיון. אחרי האליפות השניה, הצליחה בית"ר ירושלים לקטוע את חלום ה"דאבל" הראשון. אלי אוחנה, בשער ניצחון, ארבע דקות מהסיום שלח את החיפנים לצפון כשהם ממלמלים: " מה שווה האליפות עם טעם מר בפה ?". לשמוע ולא להאמין. צפונבונים מזן חדש. גם באליפות השלישית, רחמנות. עוד תואר אבל אקורד הסיום, בהפסד לבית"ר ירושלים בגמר בפנדלים, הלך הטעם הטוב, מזווית הראייה של הפיינשמעקרס. חבר'ה, אליפות היא הדבר הכי מתוק שיש. תסתכלו על מכבי פ"ת. כולה מקום שני וחוגגים שם כמו שדוד בן-גוריון קם והכריז בשנית על הקמת המדינה. באליפות הרביעית לא היו בעיות. יותר מ"דאבל" אי אפשר לקחת. חבל שויתרו על גביע הטוטו. באליפות החמישית ( כל כך נעים לספור ולספור...) חיפה גמרה עונה גדולה ללא הפסד, כך שגם הפסד בשלב מוקדם בגביע לא קלקל את ההילולה. הבעיות התחילו עם ארבע האליפויות האחרונות. אחרי שבע שנים, אברהם גרנט עמד על סף הגעה לגמר. חסרו לו ארבע דקות מול מכבי פתח-תקווה. חיפה הוליכה 0:2 והנה המלאבסית קיבלה סיוע מלמעלה וניצחה 2:3 כמו שמנצ'סטר יונייטד עשתה תוך דקה לבאיירן מינכן בגמר גביע אירופה. האוהדים המבינים של חיפה התעצבו, אך מכאן ועד להפיכת האליפות השישית ל"לא שווה" המרחק היה גדול. אין עוד קבוצה שהאכילה את קהל אוהדיה העצום בכל כך הרבה מרור במשחקי חצי הגמר כמו מכבי חיפה. די והותר ל- 50 שנים. ואין גם קבוצה שאוהדיה ראו אותה מפסידה שלושה גביעים בגלל פנדלים. אז לקחו את האליפות השביעית (01/02) שהייתה שוב מתוקה כדבש, וניסו לקלקל אותה בגלל ההפסד בפנדלים למכבי תל-אביב. האחרונים צהלו, כי "הצילו" את העונה, כפי שכנראה יקרה גם השנה. עם כל הכבוד, זכייה באליפות, מרגשת ומהממת הרבה יותר. רוני לוי לא נהנה לראות את אוהדי מכבי חיפה מתרגשים למראה האליפות השמינית, כי באותה שעה אוהדי סכנין רצו אחרי הגביע. אפילו בחרו באייל לחמן למאמן העונה ( זוכרים ? אנחנו בקרקס..). זה שרוני לוי עלה משורות הנוער ובפעם הראשונה בכדורגל הישראלי הוליך קבוצה לאליפות השמינית שלה, זה מובן מאליו. ספרו את זה לקבלן האליפויות, סר אלכס פרגוסון ממנצ'סטר. כמה הוא היה מוכן לשלם כדי לזכות שוב באליפות ?
אז רוני לוי לא התייאש, בנה קבוצה חדשה, ושוד ושבר היא שוב ברחה קדימה. שומע נסים בכר ? אם השנה מכבי חיפה דורגה "רק" 31 פעמים במקום הראשון, אשתקד היא שהתה בו 26 מחזורים "בלבד". ואז קמה קול זעקה. חיפה נאשמת בהריסת הליגה ואין יותר כדורגל בארץ. גם לצ'לסי מזכירים שהליגה האנגלית חלשה יותר השנה ושמנצ'סטר יונייטד וארסנל כבר אינן נושכות כבעבר ? מי יזכיר להם כאשר תשעה קבין של ליצנות ירדו על העולם ושמונה מהם נטלה ישראל ? כאן נכנסת לתמונה באיירן מינכן. ראיתם את צהלת האלופים הגרמנים ? את אוליבר קאן או את מיכאל באלאק ? הזכירו לי את ברוך ממן, אברהם אבוקרט, סלקטר, ארמלי, רוזנטל, אהרוני וכל בעלי החולצות המפוספסות מהאליפות הראשונה. עד אובדן החושים. ומינכן העיר, שכבר הספיקה לחגוג 19 אליפויות, יצאה מכליה. בעלי הפאבים חילקו בירות חינם, ההשתוללות המאופקת שלהם הפכה להילולת אמת וכולם חגגו עם כולם, כיאה למעמד. מקובלים עלי דבריו של המאמן הלאומי, אברהם גרנט: " אליפות צריך לחגוג כל השנה ובסוף להתענג עליה". את זה הוא אמר כשהבחין ב"קדרות פניהם" של אוהדי חיפה למראה האליפויות ה"קלות" בהם זכתה תחת שרביטו. וגם אצל רוני לוי התמונה חזרה.
כנראה שבאוויר של חיפה יש משהו ממכר. או שמדובר ב"חומר" שמדכא את חושי האוהדים וגורם להם להאמין במה שהליצנים מפמפמים לנו כל השנה, ולא מאהבת מרדכי, או שאוהדי מכבי חיפה החליטו להיות הראשונים והיחידים בעולם שעבורם אליפות היא עניין שגרתי וברור מראש. אם הגרמנים יצאו מכליהם, מי אנחנו, המזרח תיכונים ה"חמים" שנישאר אדישים מול חבורה נפלאה של שחקנים שהשקיעה הכל, כדי שיהיה לנו קיץ מלא אופטימיות. איש הרי לא רוצה לשמוע את יעקב שחר או את רוני לוי מגלים אופטימיות ומקווים שבעונה הבאה הקבוצה תקפוץ מקום אחד קדימה. תודה לאל, גם הפסקנו לשמוע את הקלישאה ש" יותר קשה לשמור על המקום הראשון מאשר להגיע אליו". מי שמכין את המיטה בקיץ, זוכה לשכב במיטת אפיריון במהלך העונה ואפילו ניצבים מעליו ומגרשים את הזבובים ממנו.
