במכבי חיפה מוכנים לקנות את תסריט האירועים מלפני 14 שנים, כאשר התמודדו בתוך ארבעה ימים מול הפועל פתח-תקווה. שתי הקבוצות הללו התמודדו בעונת 1990/91 על ה"דאבל". שתיהן זכו בו, אם כי מזוויות שונות. ראשון היה מפגש הליגה באם המושבות. חיפה הגיעה עם יתרון מינימלי בטבלה והיא ביקשה לסיים רק עם נקודה. המאמן שלמה שרף הציב מערך הגנה מעובה שהצליח לסחוט 0:0 מעורר מחלוקות. המקומיים טענו שהשופט חיים ליפקוביץ גזל מהם את הניצחון בפסילת שני שערים חוקיים. מאמנם, אברהם גרנט "השתולל" והכין את הקבוצה לגמר גביע המדינה במטרה מוצהרת לא לאפשר לחיפה ליהנות מכל העולמות. ואכן, בשטח נראתה היטב ה"הכנה הטובה". כבר בדקה השניה נכנס אבינועם קייסי בפראות באיל ברקוביץ וכמעט גמר לו את הקריירה. השופט עובדיה בן-יצחק הרחיק מיד את קייסי, אחיו של אדורם, וגרנט שוב השתולל ודרש משחקניו לרדת מהמגרש. הם לא רק שלא ירדו, אפילו הוליכו 0:1 אך בסוף השאירו גם את הגביע לירוקים. "דאבל" ראשון לחיפה, "דאבל" דמעות לפתח-תקווה.
מאז חלפו מים רבים בקישון. במצב מסוים, לא בלתי אפשרי, יכולות שתי הקבוצות להיפגש שלוש פעמים בתוך עשרה ימים (!) וזאת אם פתח-תקווה תסיים את העונה במקום החמישי. במצב כזה, היא תזכה לארח את החיפנים כבר במחזור הראשון של הסיבוב השלישי. בינתיים נערכות שתי הקבוצות למשחק חצי גמר גביע הטוטו, מפעל לכאורה "לא חשוב" אך בפועל מקפל בתוכו יוקרה וכסף. לא רק. אמנם פתח-תקווה מאוכזבת אולי מהפסד הליגה של חיפה למכבי תל-אביב, מאחר ועד יום ראשון היא הייתה הקבוצה היחידה בישראל שניצחה את מכבי חיפה במפעל רשמי. התאימה לה הקלישאה " מפתח תקווה עד פתח תקווה חיפה..." וזה קרה בבית המוקדם בו שובצו השתיים. המלאבסים, אז עם מאמנם הקודם, פרדי דוד, הביסו את חיפה 1:5 משערים של שלמה ארבייטמן(2) ארז אליאב(2) ויוסי שבחון. ואליד באדיר, אקס פ"ת הצליח רק לכבוש שער כבוד. במשחק הראשון, בחיפה, סיימו השתיים בתיקו עקר משערים, כאשר מהרכב חיפה נעדרים שישה משחקני הנבחרת ששהו עם הנבחרת הלאומית בקרואטיה. עד היום קיימו שתי הקבוצות 8 מפגשים בגביע הטוטו והכף נוטה בבירור לצד החיפני. חניכיו של רוני לוי ניצחו ב- 5 משחקים, כאמור נוצחו בשניים ורק משחק אחד, בתחילת העונה הנוכחית, הסתיים כאמור בתיקו. גם הניצחון השני של פ"ת היה בגדר תבוסה חיפנית. ניב טל, אייל בן-עמי, עידן הילל ויניב לוזון חוררו את רשת חיפה מול שער בודד של יניב קטן. במשחק זה הופיעו בשורות חיפה אדורם קייסי ומנור חסן (עונת 2000/01) שישחקו הפעם במדים הכחולים. חיפה לא טמנה ידה בצלחת וגם היא הביסה את יריבתה בשתי חמישיות, ובעונה אחת. בעונת 02/03 לעיני 14 אלף צופים שבאו גם לראות את הצגת השחקנים ניצחה 0:5 משערים של רוסו, פראליה, ז`וטאוטאס, ישראלביץ וז`אנו, ובגומלין 1:5 והפעם כובשים אחרים: קטן, אג`יפור, עידן טל, ברדה וערן לוי. יוסי רוזן הבקיע שער ניחומים. שלושת הניצחונות האחרים של חיפה היו פעמיים 0:1 בשנת 1989 משערים של זאהי ארמלי ועופר מזרחי. בהרכב ההוא שיחקו גיורא אנטמן( מאמן השוערים כיום), מרקו בלבול ( עוזר המאמן) צדוק מלכה ( מאמן הנוער) אברהם אבוקרט (מאמן הנערים) ואיתי מרדכי ( מאמן ילדים). חיפה ניצחה גם 1:2 משערים של אלון חרזי וראובן עטר (2000).
הפעם הסיפור שונה. לפתח תקווה מאמן חדש, זולל אתגרים ותארים מאין כמוהו ( דרור קשטן) וגם מפגש הליגה האחרון בפ"ת (2:2) כאשר המלאבסים שהו במקום האחרון מלמד שחיים קלים לא יהיו לחיפה. זאת ועוד. מי שכבר הספיק לשכוח את רצף הניצחונות של חיפה מול פ"ת בליגה ( למעלה משלושים) התרגל כבר למציאות חדשה. בחמשת המפגשים האחרונים, בכל המסגרות, חיפה אינה מצליחה לנצח את הפועל. אשתקד נוצחה פעמיים בליגה, השנה סיימה בתיקו (בליגה ובטוטו) וכמובן התבוסה הקודמת בגביע הטוטו. מעולם השתיים לא נפגשו במעמד כה גבוה. חיפה זכתה בגביע הטוטו פעמיים ופעמיים נוספות הגיעה לגמר הגביע ונוצחה ( ע"י הפתח-תקוואית השניה, מכבי) בעוד הפועל פתח תקווה הניפה אותו שלוש פעמים והופיעה במעמד הגמר פעם נוספת. בניגוד למשחקי הבית המוקדם, אין ספק שמאמני שתי הקבוצות יציבו את ההרכבים החזקים ביותר העומדים לרשותם. מעבר לכסף הגדול וליוקרה, יש לחיפה מטרה ברורה: לשכוח את ההופעה החלשה מול מכבי תל-אביב ולתפוס תאוצה לקראת משחק הליגה מול אותה קבוצה ביום ראשון. נראה שבתום שלושת המפגשים הצפויים, וקשה מאוד לשחק מול אותה יריבה פעמיים (או שלוש) ברציפות, ניתן יהיה לבדוק אם "תסמונת פברואר" ממנה חיפה סבלה בעבר, חלפה מן העולם.
