25 נקודות- הפער הכי גדול שהיה אי פעם בין מכבי חיפה למכבי תל אביב ( ולא להפך, כי בעונת 1991/92 עם שלמה שרף כמאמן, ת"א הקדימה את חיפה ב- 27 נקודות, למרות שזו דורגה במקום השלישי) הוציאו למעשה את העוקץ מהמפגש בין שתי האימפריות הגדולות ביותר של הכדורגל הישראלי, שזכו גם ברוב האליפויות. ובכל זאת, לשחקני שתי הקבוצות יש מטרות שונות לחלוטין. המארחים, ששכחו כבר מתי ניצחו בפעם האחרונה, ינסו להנחיל לחיפנים הפסד ראשון העונה ולא פחות חשוב מזה, להיות הקבוצה הראשונה שתפצח את הבריח החיפני שלא נפרץ במהלך 813 דקות רצופות ( תשעה משחקים) וגם לזכות בתהילת הקבוצה הראשונה שמצליחה להוליך השנה מול הירוקים. בכל 20 מחזורי הליגה עד עתה, רק חיפה הובילה, למעט משחקי התיקו ללא שערים מול בית"ר ירושלים ומכבי פתח-תקווה.
הבעיה של תל אביב, היא צריכה למצוא את הבקיעים בהגנת חיפה ( 7 שערי חובה בלבד) עם "תותחים" בקוטר של 17 מ"מ ( כמספר שערי הזכות שלה). אלה בקושי יכולים לחדור בעד נייר פרוס, אבל מי שזוכר, גם הפועל פתח תקווה, האחרונה שמצאה את רשתו של ניר דוידוביץ, דורגה במקום האחרון בשעה שכפתה 2:2 על המוליכה. וכדאי לשים לב לנתון מקרי אבל מעניין: ערב המשחק נגד הפועל פ"ת ניצבה חיפה עם מאזן של 9 ניצחונות רצופים, שיא מועדון, וחסרו לה רק שלוש דקות כדי לנפצו. לא הצליחו. ביום ראשון, חיפה מגיעה למשחק עם 9 משחקים ללא ספיגת שער חובה. האם יש ביכולתם של הצהובים לשחזר את מבצעם של המלאבסים ולמנוע מחיפה השוואת שיא המשחקים ללא ספיגה ? ( עדיין לא שבירת השיא מעונת 88/89 העומד על 1003 דקות ) לכאורה, אצטדיון בלומפילד אמור להעניק יתרון ביתי למכבי תל אביב. למעשה, אם להסתמך על הנתונים היבשים, דווקא חיפה היא זו שמרגישה בו כמגרשה הביתי. כללית, חיפה שיחקה בבלומפילד 116 פעמים, מול כל מיני קבוצות ויש לה יתרון. ניצחה בו 42 פעמים, הפסידה ב- 41 ו- 33 משחקים סיימה ללא הכרעה. הפרש השערים כמעט שווה: חיפה כבשה 140 וספגה 141 מה שמלמד שהמגרש מאוד ידידותי ומאיר פנים לחיפה. הוסיפו לכך את המאזן מול מכבי תל-אביב. בפעם האחרונה שתל-אביב ניצחה את מכבי חיפה בבלומפילד הייתה ב- 6 בדצמבר 1986 (!!) בתוצאה 1:2 ובשורה התחתונה, חיפה ניצחה 8 פעמים, הפסידה רק ב- 4 ( בשנות השישים והשבעים) ותשעה הסתיימו בתיקו. הפרש השערים בהתאם. 28 לחיפה מול 19 בלבד לת"א. פרט שניר קלינגר לא יאהב קרוא: מכבי תל אביב כבשה רק פעם אחת 3 שערים מול חיפה בבלומפילד, וזו הצליחה לעשות זאת 4 פעמים, פעמיים בתוצאה מוחצת 0:3 שהוכיח שבעשרים השנים האחרונות, מעטות דקות ההנאה שלתל אביב היה יתרון גדול על החיפנים של רוני לוי.
כמובן שגורם הכבוד העצמי אינו זר לשתי הקבוצות. קלינגר ודאי יערוך "שטיפת מוח" לחניכיו, ויזכיר להם שבשני המשחקים העונה, קבוצתם הובסה. 3:0 בליגה ו- 4:1 ברבע גמר גביע הטוטו. במכבי חיפה ה"מסורת עוברת מדור לדור" ומונחלת מגיל אפס, לנצח את הפועל חיפה ומכבי תל אביב. השנה, המסורת נשמרת, לפי שעה. בשולי המטרות המיידיות, מכבי ת"א תנסה לזכות בתהילה שבועית. השנה, כל 0:1 על קבוצת תחתית מתקבל בתופים ובמצלתיים, על אחת כמה וכמה כשחיפה דוהרת ללא מעצורים. גם ההיסטוריה מלמדת שלשתי הקבוצות היו מספר הזדמנויות לנצח לראשונה את היריבה, כאשר המאזן הראה אפס הפסדים. פעם ראשונה. מכבי חיפה הגיעה לבלומפילד (1984) אחרי אחת עשרה שנים שלא הצליחה לנצח בו. מכבי ת"א הגיעה גאה ובלתי מנוצחת (מחזור 12) אך שער נגיחה של הבלם אלי כהן ( מאמן צפרירים חולון בהווה) שבר את רצף ההצלחות התל-אביבית. פעם שניה. ב- 1991 מכבי תל אביב, עם אברהם גרנט כמאמן, הגיעה לקריית אליעזר כשמאחריה 13 ניצחונות רצופים, הישג מדהים בפרט כאשר לאורך 18 מחזורים כבשה ברציפות שערים רבים. מכבי חיפה שלא הייתה בשיאה תחבה מקל בגלגלי המטוס הצהוב כשסיימה בתיקו חסר שערים. פעם שלישית. קרב אדיר התנהל בין שתי הקבוצות שטענו לכתר בעונת. 1993/94 מכבי תל אביב אירחה את חיפה ברמת-גן לעיני 43000 צופים, שיא בתולדות הכדורגל הישראלי, כשמאחריה רצף של 11 ניצחונות. שוב הייתה זו חיפה ושוב במחזור ה- 12 שבלמה את מרוצת התל אביבים. הסתיים בתיקו 1:1 כאשר חיפה שיחקה החל מהדקה הראשונה בעשרה שחקנים בעקבות הרחקתו של אלון מזרחי. גם למשחק זה היו השלכות מרחיקות לכת. בסופה של העונה, מכבי חיפה זכתה באליפות. ניר קלינגר, מיוצאי מכבי חיפה היותר מוצלחים ( רק כשחקן) לא שוכח שמכבי חיפה שיחקה השנה שלוש פעמים בבלומפילד, ניצחה בכולם ו"על האפס". את דנייפרופטרובסק והפועל תל-אביב (0:1) ואת בני יהודה (0:2). הפער העצום ימריץ את שחקניו לנסות ולהפתיע, אך גם הפעם חיפה פייבוריטית והכל תלוי רק בה. תנו לו לעבור בירוק והוא כבר יהיה מוכן ל"שלם" בנקודות.
