קשה היה להניח ששיאה של הגנת מכבי חיפה מעונת 1969/70 יישבר אי פעם, והכל בגלל שהקבוצה שאימן אז אדמונד שמילוביץ ז"ל התבססה על משחק הגנתי מובהק, מין חצי בונקר משולב עם טאקטיקה שמטרתה ל"גנוב" שער ולשמור עליו בחרוק שיניים. ההגנה ההיא כללה את השוער חיים זיידנברג, אלמוני שהגיע ממכבי חולון מליגה ב`, את המגינים דני רום- שמולביץ ומרדכי לובצקי ואת הבלמים ישעיהו שווגר ז"ל ומשה סילם. היו גם קשרים הגנתיים, דוד גוזלן ואהרן גרשגורן ובקיצור, בלשון צה"לית, יעד מבוצר, כמעט בלתי ניתן להכנעה. מה הפלא שאחרי 16 מחזורים הפרש השערים של הקבוצה הזאת עמד על 7:13 בלבד, ממוצע של פחות משער זכות למשחק והיא אפילו הוליכה מספר שבועות את הליגה. אז היו גם " אוהדים משוגעים" שניתן לזכות בצורה הזאת באליפות הראשונה אלא שהתפרקות בהמשך, כולל ספיגת 10 שערים בשני מחזורים, טרפו את התחזיות האופטימיות וגם המקום השלישי התקבל בהתלהבות. שומעים, אוהדים מפונקים, מקום שלישי והעיר הייתה בטירוף.
תוצאת ה- 0:0 מול מכבי פתח-תקווה, עד כמה שהיא מאכזבת מבחינת יחסי הכוחות במגרש, מציבה את חוליית העורף הנוכחית וכוחות הסיוע שלה בעמדה שמעולם לא נראתה במכבי חיפה. גם עתה היא ספגה רק 7 שערים, כמו לפני 35 שנים, אך יחי ההבדל ה"קטן". הקבוצה כבשה כבר 38 שערים ( פי שלושה !!) ולמרות משחקה ההרפתקני ושובה העין, עדיין לא קרה במכבי חיפה ( וספק אם בקבוצה אחרת בארץ ) שבכל 16 המשחקים הראשונים לא נמצאה לפחות קבוצה אחת שתצליח להוביל מול האלופה והמובילה. רק לשם השוואה: בעונת 69/70 הצליחה חיפה להשוות בשלושה משחקים ולסחוט תיקו 1:1 מול מכבי תל אביב, מכבי פתח תקווה והכח רמת גן. השנה עדיין לא קרה כדבר הזה ואריק בנאדו, אלון חרזי ושות` ינסו ל" משוך" את ההישג הזה עד כמה שניתן. בכל מקרה, הקבוצה הנוכחית תחזיק בשיא היסוד הזה זמן רב. מעניין יהיה לעקוב אחר הגנת חיפה, בין אם יתייצב בין הקורות ניר דוידוביץ או מחליפו הצעיר והכשרוני, תום אל- מדון, רב הבריח התורן של הליגה, ולראות האם תצליח גם בסיום העונה לנפץ את שיאו הנפלא של השוער המנוח אבי רן ז"ל מעונת 1985/86 העומד על 18 שערי חובה ב- 30 מחזורים. לא במקרה מוזכר רק השוער כמי שאחראי על ההישג, מאחר ורק יכולתו הנפלאה הביאה את חיפה לפאתי האליפות השלישית ורק שער המחלוקת של גיל לנדאו מהפועל תל- אביב מנע מהקבוצה את התואר. בכל מקרה, התקשורת לא שכחה את תרומתו של אבי רן ובחרה בו לכדורגלן העונה בימים ששוערים לא זכו להכרה ורק קשרים וחלוצים נבחרו. אחריו הוכתרו אלכסנדר אובארוב ושביט אלימלך ובעונה שעברה, ניר דוידוביץ. באותה עונה ספג אבי רן תריסר שערים עד למחזור ה- 16 ורק 6 שערים ב- 14 המשחקים הנותרים. מי שעשוי לרוות נחת מכושר הספיגה הנמוך של חיפה הוא מאמן השוערים שלה, גיורא אנטמן . כפסע היה בינו לבין ניפוץ שיאו של אבי רן או לפחות השוואתו אבל שער אחד הפריד ביניהם (19). אנטמן לא יצא בידיים ריקות. מלבד התואר הראשון שלו בקריירה ( אליפות) הוא מחזיק בשיא נפלא: לא ספג שער ב- 10 משחקים רצופים . האם לדוידוביץ ואל- מדון יש תוכניות גם בכוון הזה ?
ועם כל ההערכה למאזן הספיגה החיפני, אובדן שתי הנקודות גרם "נזק" לקבוצה. מלבד הקטנת הפער בינה לאשדוד, נפרדה הקבוצה הנוכחית מהתאומה הסיאמית שלה, הקבוצה של 1993/94 שצברה 42 נקודות בתום 16 מחזורים לעומת 40 של רוני לוי ושות`. גם הפיחות בכיבוש שערי הזכות ( 2 שערים בלבד בשלושת המשחקים האחרונים, מול נצרת עילית והפועל תל אביב) פגע ביכולת וברצון להשתלב בצמרת ההבקעות במועדון. כרגע נמצאת מודל 2005 בשורה אחת עם הקבוצה מעונת 1958/59 שכבשה אף היא 38 שערים בפרק זמן זהה ועם קבוצתו של יצחק שום (02/03). מעליהם האלופה לפני עשר שנים (43 שערים) כמו גם לקבוצתו של אלי כהן (99/00) ובראש מוליכה הקבוצה של חיים רביבו ואיל ברקוביץ מעונת 1995/96 שכבשה 45 שערים אבל בסיום העונה לא זכתה אפילו בגביע הטוטו.
אגירת הנקודות הפנטסטית של הקבוצה הנוכחית מגמדת קבוצות אחרות שהיו במועדון. כל שנות החמישים, השישים והשבעים נותרו מאחור, גם אם הופכים את 12 הניצחונות ו- 4 משחקי התיקו בשיטת שתי הנקודות. בסוף העונה יתברר שגם חלק משנות השמונים והתשעים יישארו מאחור. להמחשה בלבד: בעונת 1986/87 אימן את מכבי חיפה שלמה שרף. אחרי 32 מחזורים ( כל העונה) הקבוצה צברה 39 נקודות בלבד , כבשה 35 שערים וספגה 28 שהקנו לה את המקום התשיעי. גם בעונה האחרונה של הפרשן בגרוש ( ד"ש מיניב קטן וחיים מגרלשווילי) שלו בחיפה (91/92) אחרי 32 מחזורים חיפה צברה 48 נקודות וניצחה רק ב- 14 משחקים. ולהזכירכם, בחוליית הקישור של חיפה שיחקו ראובן עטר, איל ברקוביץ, טל בנין ואלון חרזי שזכו עונה קודם לכן ב"דאבל". את העונה הזאת חיפה סיימה אמנם במקום השלישי אך בפיגור 27 נקודות מהמקום הראשון בו זכתה מכבי תל אביב. סביר להניח שעד סוף העונה רוני לוי יוביל את חניכיו לפחות לשלושה ניצחונות נוספים. בקלחת דומה נמצא גם גיורא שפיגל. בעונה השישית והאחרונה שלו, אחרי 21 משחקים לאחריהם פוטר, חיפה ניצחה רק ב- 11 משחקים וצברה 37 נקודות, בשלוש ממה שיש לה כבר היום. גם עונה קודם לכן הוליך שפיגל את חיפה, אחרי 30 מחזורים למקום החמישי, ב- 21 נקודות פחות ממה שהיו לאלופה, בית"ר ירושלים ואז (96/97) חיפה סיימה עם 48 נקודות. אם מכבי חיפה הנוכחית תצליח לצבור יותר מ- 57 נקודות אחרי 30 משחקים, עוד שתי עונות של שרף, אמציה לבקוביץ ( כולל האליפויות בהן זכתה) וגיורא שפיגל יהפכו לנוסטלגיה בנפטלין. כדאי להמתין ולראות.
