שחר: להפסיד בכוונה או למכור חצי קבוצה ?

" גם אני רוצה יותר ויותר שחקני נוער משתלבים בקבוצה, אבל לא מדובר כאן בעלייה אוטומטית מכיתה ח` לכיתה ט`. אם אני רוצה להחליף את יניב קטן, לא את זה שמשחק היום, אלא את זה שלפני ארבע וחמש שנים, לא היה מישהו ברמה שמכבי חיפה זקוקה לו. ישנם עשרות כדורגלנים מצטיינים שלנו, בוגרי מחלקת הנוער מושאלים, ואנו עוקבים אחריהם מקרוב, ואיש מהם לא גורם לנו למחשבה שטעינו בהשאלתם. נדיב סימנטוב, לדוגמא, הבקיע בנוער 25 שערים בעונה האחרונה שלו. מה רוצים? שנקבל מחיאות כפיים כשנסיים במקום השביעי בליגה עם שחקני נוער רבים או שנזכה שוב באליפות ? אי אפשר להכניס 3-4 שחקנים להרכב הראשון. מצביעים על מכבי תל אביב, זאת רמת הכדורגל שמצפים מאיתנו? אז יפה שהם מופיעים בגביע אירופה, ואני מפרגן להם, כי זה עוזר ללוני הרציקוביץ להמשיך ולהשקיע, אבל אצלנו עובדים אחרת. אני רואה בהעלאת 2-3 שחקנים מהנוער הישג יותר גדול מזכייה באליפות הליגה לנוער, ואיני מזלזל בתואר הזה. צריך וחובה לחזק את שחקני הנוער המוכשרים כמו עדן בן-בסט וליאור רפאלוב, ללוות אותם גם מבחינה פיזיולוגית כדי שלא ייכנסו לטראומה במעבר לבוגרים" דברים שאמר יעקב שחר, נשיא מכבי חיפה ביום עיון שארגן דסק הכדורגל של עיתונאי הספורט בחיפה במלון "הר הכרמל".

הנשיא נאם במשך כשעה וחצי, שטח את כל ענייני קבוצתו ונגע קלות גם בעתיד המועדון ותכניותיו. כשדיבר על מעמדו של רוני לוי נכרה שביעות רצון בדבריו: " אני מכיר את רוני מאז ששיחק במכבי נתניה, בני יהודה, וכשחקן במכבי חיפה. אהבתי אותו כי נתן את כל מה שמצפים משחקן. לא מתלהם, אישיות ועשה עבודה טובה במחלקת הנוער. ברגע שיונתן הללי, כתב מעריב בחיפה, לחש באוזני בערב חגיגי של עיתונו שיצחק שום בדרך לחתימה בפאנאתינייקוס, ידעתי שיש לי מאמן. מסתבר שלא טעיתי הוא הביא את כל הרצינות שלו מכל התפקידים במועדון לבוגרים. היו תלונות שהוא קשוח אבל אני לא מכיר בעולם שחקנים שחושבים שהגיעו לירח דבש. העונה שעברה ומה שקורה השנה רק חיזקו את הציפיות והמחשבות שלי לגביו. שואלים מדוע איני מחתימו לטווח ארוך, רק טיפש יבין שאם החתונה מוצלחת אין טעם לפרק את השידוך. לרוני לוי יש תוכניות רבות ואני יודע שטרם הגשים את כל רצונותיו". גם עתידו של ג`ובני רוסו עלה בדיון. שחר שיבח את תרומתו של הקשר הקרואטי והדגיש כי הוא רואה בו את הציר המרכזי לחילופי הדורות בקבוצה. " נוהגים מדרך הטבע להדגיש את הצדדים ההיתוליים אצלו. מעט מאוד מתייחסים לרצינותו באימונים ובמשחקים. הוא תורם המון, הוא שחקן חשוב במכבי חיפה וכשיגיע הרגע , נשב מולו וכולם יראו את התוצאות. גם בזמנו, כשהבאתי אותו מבית"ר ירושלים, לא ידעו מה יהיה אתו והוא הפך אצלנו למוביל. כבר אז חשבתי על דברים רבים הגלומים באישיותו".

" מכבי חיפה בכדורגל אינה בכלל משוואה למכבי תל אביב בכדורסל. שוכחים שהיינו באים לראות את מכבי ת"א ורק אחרי עשר שנים הם התקדמו צעד אחרי צעד. בכדורסל יותר קל. השקעה גדולה עדיין לא מבטיחה כלום בגביע אירופה. את הקבוצה הזאת בנינו לליגה ולא לגביע אירופה. כבר אמרתי בעבר שאף אחד לא מבטיח לי הצלחה גדולה בהשקעה גדולה יותר" אומר שחר והוסיף לגבי הצעה המתגבשת בהתאחדות להוריד את מספר הזרים: " חמישה שחקנים מתוך סגל של 22 שחקנים אינו מספר גדול. אי אפשר להתמודד בכוחות שקולים בזירה האירופית, מול קבוצות להן שבעה שחקנים , לא מאותה מדינה, בכוחות שקולים. זאת הצעה קיקיונית וקבלתה כמוה כאמירה להיעדר הצלחה בעתיד". אפרופו אירופה, שחר שב והגדיר את הרגעים לאחר ההפסד לרוזנבורג שמנע מחיפה להעפיל לליגת האלופות בשנית כמפח נפש הגדול ביותר מאז שהחל להשקיע בכדורגל. יחד עם זאת, הוא מזכיר כי למחרת, אחרי שהיה הראשון להתעשת, למרות ההפסד הכספי הכבד, כבר חשב על משחק הליגה באשדוד: "המשחק הכי חשוב שלנו העונה היה באשדוד ( חיפה ניצחה 0:1). אם לא היינו עוברים אותו, יכול להיות שבמקום לטפח את הקבוצה כפי שאנו עושים כיום, היינו מתעסקים בתמיכות והרמות מוראל אחרי שני הפסדים. השחקנים ידעו להפריד בין ההפסד וניצחו משחק חשוב".

במעבר למשחקי הליגה, נשיא המועדון אינו מבין מדוע טוענים שהליגה משעממת וחסרת חשיבות: " מה לעשות?" - הוא שואל- " לתת לשחקנים הוראה להפסיד בשבת ? למכור חצי קבוצה ? עכשיו אני שומע שמדברים על הגדלת הליגה והגבלת התקציבים. אני אשם שקבוצות אחרות לא מנצחות מספיק? הרי הכדורגל שלנו היה חולה בגלל שהוא לא היה מסודר. היום ישנה בקרת תקציבים ואנחנו משלמים במועד. הגבלת תקציב כמוה כנסיגה לעבר ואני מתנגד בכל תוקף למהלך שכזה". וכאן עבר שחר לפריסת המשנה הכלכלית שלו בכדורגל שבמרכזה העברת זכויות שידורי המשחקים לידיו. בשורה התחתונה אמר כי " זה אחד הנושאים שמדי פעם מעלים בי את המחשבה אם כדאי לי להמשיך ולהתעסק בכדורגל. עם כל הכבוד, מכבי פתח-תקווה שסיימה במקום השלישי קיבלה בסך הכל 200-300 אלף דולר פחות מאיתנו, שזכינו באליפות. אין שום היגיון. במצב כזה אני הופך לפילנטרופ ואני לא רוצה להיות כזה. אני לא זקוק למתנות אבל בתמורה להשקעות שלי, והן אינן רק בכסף, אני רוצה תמורה הולמת כיאה להשקעתנו ומעמדנו. יש לנו ים של אוהדים, בעלי תפקידים שעושים ימים כלילות כדי להתקדם ומדי חודש אני שופך כסף ומשאבים אנושיים. אם הדבר הזה לא ישתנה, איני רואה את עצמי בכדורגל. אני מקדיש זמן רב כדי שהתקנות ישונו. בכל העולם ישנן קבוצות עם תקציבים גדולים ותקציבים קטנים. אי אפשר לקבל תוצאות מבלי להשקיע. אני לא מתחייב להצהיר מתי זה יקרה, אם וכאשר. אם אגיד שנתיים-שלוש ואחרי שבוע אחליט אחרת, מישהו ימנע זאת ממני ? חשוב לי לשלוט בהכנסות כמו בהוצאות, איני מוכן לשמש כטיפש התורן. העניין הזה מתסכל אותי מאוד. תפקיד ההתאחדות הוא לנהל אבל חייב לבוא שינוי ואחד מהם הוא שאם אני רוצה להיות אטרקטיבי אשקיע יותר ואז ישלמו לי יותר. יש תקנות שצריך לשנות כמו המקרה של לירן שטראובר. אם הורחק שלא בצדק, שיישבו ביום ראשון ויתקנו תקנה חדשה. אולי כדי להשיג דברים צריכים להגיע למשבר. רציתי להקים את מינהלת הליגה עם עוד מספר קבוצות והיו בעלי עניין שלא רצו. הנשק היחידי, בלי המנהלת לגרום אולי להשבתת המשחקים איני יכול לומר שאין לי קולגות. אם אשדוד טובה ותמשיך להשקיע בנוער ובזרים, למה שהטלוויזיה לא תפצה אותה ביותר כסף. עיני אינה צרה בשום קבוצה אבל ברגע שמכבי פ"ת, לדוגמא, מביאה לקריית אליעזר 30 אוהדים ואנחנו באים עם 3000 זה אומר דרשני".

כששואלים את שחר מה הסיבות לדעתו, לירידה במספר הצופים הוא מספק הסברים: " יש לנו ירידה גדולה בהכנסות, ללא קשר למצבנו בטבלה. אני הראשון שהביא את היוזמה הפרטית לכדורגל. היו לי מחשבות שאטרקטיביות תביא הכנסות ברמה מסויימת. המשוואה הזאת הופרה, כי אני מעבר לאחריות שלי על מכירת מנויים, כרטיסים והבאת ספונסרים, איני מסוגל להשפיע יותר. ההכנסות ירדו בשליש, אנחנו לא מעלים באופן קיצוני את מחירי הכרטיסים ובחמש השנים האחרונות העלייה לא הייתה גבוהה. המדינה בתקופה כלכלית לא טובה והמצב הקשה נותן אותותיו. אם אבא מרוויח מעט או מחוסר עבודה, גם שני ילדיו לא יגיעו למשחקים. ילדים אינם מגיעים למשחקים בשעות מאוחרות וצופים בהם בטלוויזיה. אם הילד לא הולך כי יש לו בית ספר למחרת, גם האב נשאר בבית. אם ב"דרבי" היציעים לא היו מלאים ואם למשחק מול מכבי ת"א באו רק 700 מאוהדיה במקום 3000 כמו פעם, ישנה בעיה קשה. ואי אפשר שלא להודות שבכל אירופה ישנה ירידה בכמות הצופים. בגלל השידורים הרבים, אין רעב לכדורגל. זה שקנה אצלנו את הכדורגל, מכר מראש בסכום מסוים וכעת הוא רוצה להקטין את הפסדיו ומוכר אותם לערוץ אחר. בגלל זה מתפרשים המשחקים על פני ארבעה ימים ואולי יגיע היום, בשיטה הקיימת, שישחקו שישה ימים ובשבת נעשה על האש".

חלק מרכזי בהרצאתו ייחס שחר לנושא האלימות במגרשים. " לו הייתי מפקד המשטרה בחיפה, לא הייתי מתבטא כפי שהתבטא המפקד הנוכחי. אנחנו לא מחרחרי מלחמה. אבל לבוא ולהצביע עלינו כמשתפי פעולה ? זה אבסורד גדול. הבעיה היא לא בויכוח בינינו, כי אותו ניתן לפתור בדו-שיח ולא בהצהרות בומבסטיות. חלק מהאשמה מוטלת על אלה שפוסקים עונשים לא מרתיעים. אני מאמין שברגע שמשליך חזיז יחטוף שלושה חודשי מאסר, וזאת רק דוגמא, בחיים הוא לא יחשוב לזרוק שוב. אני משלם הון עתק על כל אבוקה שנזרקת למגרש. באנ.בי.איי. הייתה התפרעות קלה והכפילו את מספר השוטרים. לא כמו אצלנו, מ- 150 ל- 300 אלא מחמישה לעשרה. תופסים את ההבדל, ושם היו 18 אלף צופים". "אני קורא גם לאמצעי התקשורת" ? ממשיך שחר " למתן את הכותרות שמושכות אש. לא אהבתי את ההתקפות על תמיר כהן. להתקפות נגדו יש השפעה מאוד גדולה על התנהגות האוהדים במגרש ומחוצה לו. חובה לחשוב מה כותרת עלולה לגרום. מה שנראה לנו ברומו של עולם עלול להיות לרועץ במגרש. מוכרחים לנשום עמוק כי למילה הכתובה והנאמרת יש כוח עצום. לתקשורת יש חלק חשוב ולא רק חיפוש אחר סנסציות וכותרות. האוהדים קולטים גם דברים טובים. כשבאתי והצעתי לסמן את המושבים, הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח. הרגיז אותי שאנשים מגיעים 4-5 שעות לפני המשחק, עם שקיות ביד, וממתינים. אמרתי שאם בתיאטרון ובבתי הקולנוע אפשר להגיע רבע שעה לפני, ניתן גם בכדורגל. וכך זה מתנהל. הכל ניתן לחינוך". ביום העיון ישבו בשולחן הנשיאות, מלבד יעקב שחר, גם המנכ"ל, איתמר צ`יזיק, נשיא דסק עיתונות הכדורגל החיפני, הכתב המיתולוגי, עמוס כרמלי, בעל רדיו חיפה, דני נישליס, ויונתן הללי, יו"ר דסק העיתונות.