כל הדרכים מוליכות לגלי צה"ל. ביום שני שעבר הציעו רפי רשף וניב רסקין לא לפתוח את העונה ולשלוח את צלחת האליפות צפונה. ביום חמישי חזר על המנטרה של העידן הנוכחי, אלי ישראלי ( אוהד הפועל תל אביב !!!) שניסה לגרור את עו"ד שמעון מזרחי להעניק גושפנקא רשמית לדעה דומה. מכל עבר נשמעים קולות שהנה עולה ובאה " קבוצת החלומות" מודל 2005 ורק רוני לוי וחבורתו מדוממים מנוע, והם יודעים גם למה.
מישהו זוכר את הלינץ` שעבר רוני לוי בעונה החולפת ? רק מחשש שמאזן ההגירה השלילי מישראל לא יתרחב, לא מובאים כאן הקטעים המצולמים של כל מי שידו הייתה מספקת לרכוש עט בגרוש. מי לא תקף אותו ? יותר קל לזכור את אלה שלא הצטרפו למקהלת פרשני הפרוטה, והם היו בודדים. לוי, בשנתו הראשונה בבוגרים, אחרי קריירה לא קצרה בקבוצות נערים ונוער, לא רק שלא זכה למאה ימי חסד (אוי ואבוי אם היו נותנים לו...) אלא רבים הסתכלו על נשיא המועדון, יעקב שחר, סגנו עוזי מור והמנכ"ל, איתמר צ`יזיק, כאילו צנחו זה עתה מכוכב לכת אחר כאשר הפקידו את מושכות הקבוצה בידיו של מאמן חסר ניסיון. והנה, למרות מסע הצלב נגדו, שנבע יותר מחיסול חשבונות אישי מאשר בראייה מקצועית, דווקא רוני לוי החזיר לחיפה את החיוך ואת האליפות שאיבד שנה קודם לכן, יצחק שום למכבי תל-אביב. אין יותר מדי מאמנים בישראל שהתברכו בזכייה באליפות כבר בעונה הראשונה שלהם בבוגרים ויותר מזה, עדיין לא קם "מאמן נוער" שיוליך קבוצה לתואר כבר בתחילת דרכו. גם במכבי חיפה עדיין לא נולד המאמן שגם שיחק בשורותיה שיקטוף תהילה בזמן כל כך קצר.
לפני שנתיים כולם תקפו את ההחלטה להביא את עידן טל ומיכאל זנדברג. ראו בהם סרח עודף, אבל למזלה של חיפה, ראשיה מסתכלים הרבה מעבר לקצה החוטם וכבר יודעים כיצד היא תראה בעוד שנתיים-שלוש ואפילו יותר. רק לפני חודש, רבים ורעים לא הבינו כיצד יכולה אלופה גאה להכניס לשורותיה "לוזרים" בדמותם של גוסטבו בוקולי, אורי אוזן ורביד גזל שלא הצליחו לעזור לקבוצותיהם לשרוד בליגת העל. היום כבר איש לא מעז לשנן את בדיחות הקיץ השדופות. רואים בהם חלק אינטגרלי מאותה "קבוצת חלומות" וירטואלית. לא במקרה רוני לוי מצביע על קבוצתו של אברהם גרנט כקבוצה הטובה ביותר ששיחקה אי פעם בישראל. הוא מתכוון לסגל השחקנים בעונה השניה. את מי היה לנו שם ? קחו אוויר, כי זאת באמת קבוצה ענקית: אריק בנאדו, אדורם קייסי, ג`ובני רוסו, דודו אוואט (תוסיפו את ניר דוידוביץ הפצוע ששיחק בשלהי העונה), ריימונדס ז`וטאוטאס, יוסי בניון, אלון חרזי, רפי כהן, אבישי ז`אנו, ואליד באדיר, אנדריי אוסטרובסקי, ננאד פראליה, יעקובו איגביני, יניב קטן, ראובן עטר ועוד. רוני לוי מוכן אפילו לוותר על התואר הוירטואלי שאולי מגיע לקבוצת החלומות בה הוא שיחק לפני עשר שנים, זו שזכתה באליפות אחרי שלא הפסידה ולו משחק אחד לאורך 39 משחקי ליגה, תופעה חסרת תקדים בארץ. וגם שם היו "קאליברים" שבגילם אז היה להם מקום במכבי חיפה של היום. בבקשה לשבת ולקרוא בהתרגשות: רפי כהן (השוער), איל ברקוביץ, אלון חרזי, אלון מזרחי, אלון חזן, ראובן עטר, משה גלאם, רוני לוי, סרגיי קנדאורוב, שי הולצמן, מרקו בלבול, רומן פץ, איתן אהרוני, איבן גצקו וילדון בשם אריק בנאדו. מישהו מוכן להמר איזו קבוצה הייתה מנצחת לו נערך משחק דמיוני בין השתיים ?
אין קבוצה אחרת בישראל שאיבדה ביודעין ותוך תכנון מחשבתי ארוך טווח, כל כך הרבה שחקני מפתח משובחים והסיבות בכלל לא חשובות. רוצים באמת "קבוצת חלומות" ? בואו נרכיב אותה מאלה שעזבו בשלוש השנים החולפות : יוסי בניון, ראובן עטר, אדורם קייסי, ננאד פראליה, סרגיי קלשצ`נקו, רפי כהן, רדוסלב מיכאלסקי, אבישי ז`אנו, ריימונדס ז`וטאוטאס, יעקובו איגביני. עשרת המופלאים כבר לא ירוקים ולמרות הכל, חיפה עדיין בראש מצעד המועמדות. בינתיים על הנייר. גם בקבוצות אחרות חלו חילופי גברא אבל לא בקצב הזה ולא עם איכות כזאת של שחקנים. ואחרי הכל, במכבי חיפה לא נשמעים קולות של צהלה בטרם עת והקפטן אריק בנאדו ששואף להיות הקפטן שיניף עוד צלחת אליפות, לא היה "נקרע" עם חבריו במגרשי הולנד, לו ידע שהמלאכה תהיה כל כך קלה כפי שמנבאים לקבוצתו. הוא גם יודע, עוד בטרם התיישבו פרשני הגרוש בכיסאות המרווחים באולפני הטלוויזיה, כי ככל שמכבי חיפה תהיה גדולה ועצומה, תמיד יתלו זאת ברמת הליגה, בכסף ובעוד גורמים שבאירופה כבר הפכו מזמן לצנינים. למנצ`סטר יונייטד ולצ`לסי יש פחות כסף מאשר לארסנל ? לריאל מדריד היה פחות מולנסיה ? לקחה אליפות הטובה והמוכשרת. אישית, אני מודה שכייף להיות היום אוהד מכבי חיפה. אחרי 48 שנות אהדה, אין יותר מהנה מאשר לפתוח את מדורי הספורט ולקרוא שמכבי חיפה משעממת. אם שלושה עיתונים מרכזיים מורחים כותרת גדולה על עימות קיקיוני בין רוני לוי ועידן טל, מכבי חיפה במצב מצוין. אני מקנא ביושבי יציע ג`. כשאני ישבתי שם 20 שנה, לא העזתי לחלום על "קיץ משעמם". לא היה כדבר הזה. תמיד, אבל תמיד, הידיים רעדו מדי בוקר כשעמודי הספורט נפרשו. כל יום סכסוך עם שחקן אחר שזעק "נמאס לי מהקבוצה הזאת" ולא משנה שלבסוף המשיך לשחק בה שנים רבות. ולא מאהבת מרדכי כמו מעצם העובדה שבניגוד למצב הנוכחי, איש לא רצה בשירותיהם של שחקני מכבי חיפה. לא היה סבון, הנעליים היו קרועות, שחקנים כמו מוטי לובצקי, מגן ענק בקנה מידה של אדורם קייסי, ברח בגלל 2000 לירות שרצה כדי ללמוד !! את מכבי חיפה זכרו רק בגלל דור הזהב של שנות החמישים. באמצע שנות השישים נגזר על הקבוצה לרדת לליגה א` אחרי 18 שנים בליגת העל. ראשי הקבוצה ניסו למחות ולערער, רצו להביא עובדות שמספר משחקים הסתיימו בתוצאות מסודרות מראש, אבל למי היה כסף לשכור עורכי דין ?
וזאת הסיבה שתענוג לראות את כולם מכרכרים סביב "קבוצת החלומות". עוד יגיעו ימים אפורים כמו בכל עונה. צחוק בצד, אבל קשה להאמין שמכבי חיפה תוותר על " טוב לבה" ולפתע כבר לא תפסיד יותר לקבוצות תחתית דוגמת מכבי קריית-גת ומכבי רמת עמידר. חיפה מעולם לא זלזלה בקבוצות תחתית אבל את הפאנצ`רים המיוחדים, שמרה כאילו היו פטנט רשום על שמה. באליפות הראשונה (83/84) הפסידה ליורדת מרמת עמידר (3:2) ואיבדה נקודות יקרות (4) לבני יהודה שנשרה אף היא. באליפות השניה (84/85) הפסידה בתוצאה זהה (1:0) לבית"ר תל אביב והפועל לוד. באליפות השלישית (88/89) הפסידה שתי נקודות יקרות לצפרירים חולון. בעונת ה"דאבל" (90/91) הפסידה לבית"ר ירושלים (1:0) ועוד שתי נקודות ליורדת השניה, הפועל כפר סבא. אפילו בעונת השיא (93/94) לא נמלטה מ"תסמונת סנטה קלאוס". שתי תוצאות תיקו מול האחרונה, הפועל כפר סבא ותיקו 0:0 מול הפועל חיפה שלבסוף נשארה בליגה בזכות משחקי מבחן. רק באליפות השישית (00/01) ליקטה את 18 הנקודות המלאות נגד בני יהודה וצפרירים חולון, אבל שנה לאחר מכן (01/02), עם כל ההילה סביב ה"הרכב הטוב ביותר" הובסה 4:0 בקריית אליעזר בידי מכבי קריית-גת, תוצאה שנכנסה לפנתיאון הסנסציות של הכדורגל הישראלי. את שני ההפסדים למכבי נתניה בעונה שעברה מיותר להזכיר, כי הם עדיין טריים, בפרט כאשר אורי אוזן ורביד גזל כבר כאן.
הניסיון להדביק למכבי חיפה את ה"כתם" של מכבי תל אביב בכדורסל, נכון רק לארבע השנים האחרונות. אמנם, לחיפה כבר היו קבוצות מעולות שלא זכו בתארים כמו זו של עונת 1994/95 או של אלי כהן (99/00) שלא לדבר על הסגל שעמד לרשותו של יצחק שום לפני שנתיים, ונכון שב- 20 השנים האחרונות הקבוצה אלופה לכאורה בעונת המלפפונים, אך לבוא ולהצביע על חיפה כקבוצה שמנמיכה ציפיות ומתחזה לאחת שמדברת רק כלפי חוץ בלשון זהירה ? מוגזם. צדק רפי רשף כשאמר שרמת המוכנות של הקבוצה גבוהה יותר מאשר בקבוצות אחרות. עניין של השקפת עולם במועדון, קו שעובר כחוט השני מקבוצת טרום א` ועד לבוגרים. לא במקרה קבוצת הנוער הצליחה באיטליה ועם כל השמחה וההתרגשות, קבוצת הנערים ששבה זה עתה מצפון-אירלנד, לא יצרה יש מאין. במכבי חיפה עובדים קשה על כל נושא, ויהיה הקטן שבקטנים. ומה רע להיות מכבי תל-אביב בכדורסל ? מישהו חולה שם בצרעת, רחמנא ליצלן ? כשיש הצגות, הקהל נוהר בהמוניו. למעשה, רק מכבי חיפה בכדורגל מתמודדת עם מכבי תל אביב בכדורסל על מספר הצופים הגדול ביותר במשחקים. בליגה, חיפה בורחת בגדול אבל לפי שעה, בזירה האירופית היא אפילו לא רואה את שובל הצהובים. מהפעם היחידה שהופיעה בצ`מפיון ליג, ניתן היה לראות מה היה קורה לו מכבי חיפה הייתה משתתפת מדי שנה במפעלים האירופאיים וברמות הגבוהות. מתי נסעו 7000 צופים מישראל למשחק חוץ ( אולד טראפורד) או רבבה לקפריסין. רצונם של ראשי המועדון לשבור את שיא מכירת המנויים אינו תלוש מהמציאות. הקבוצה נראית טוב, היא שואפת לזכות בתואר התשיעי שלה, בגביע השישי ובגביע הטוטו השלישי ולא פחות חשוב, השתלבות שניה בבית האלופות. השחקנים שקולים בדבריהם למרות שבמהלך העונה ימשיכו לשמוע ש"הם שבעים". לא נורא, גם לתקליט חורק אפשר להקשיב שוב ושוב, בתנאי שבסוף השיר נשמעות המילים: אלופה !!! בשורה התחתונה צפויים למכבי חיפה 33 משחקי גמר גביע בתחפושת של ליגה. כל קבוצה תרצה להוכיח שכוכבים יש רק בשמיים ולא צריך ללכת רחוק. רק להסתובב ברחובות אתונה ולחוש את האווירה מזכייתה של יוון באליפות היורו האחרונה. מישהו בכלל זוכר איזה כדורגל הגנתי היא שיחקה ? למכבי חיפה תמיד יזכירו את העונה החולפת כי המותג הירוק מחויב תמיד לכדורגל אטרקטיבי. את זה הפנימו וההכנות האחרונות מלמדות שהמסקנות נלמדו. כעת נותר רק להעבירן מהנייר למגרשי הדשא.
