לא הכל עצוב במדינה. גם אלה שתמיד מביטים על חצי הכוס הריקה, אינם יכולים להסתיר את העובדה שחלק קטן, שישן בלילה בהרגשה שדעתם נשמעת וקובעת, עדיין לא איבדו את חוש ההומור. התמיהה הגדולה של "מומחי הכדורגל" שאינם באים משורות מכבי חיפה, נוגעת לרכש החדש שמכבי חיפה ביצעה או שתצרף . שוד ושבר, איך זה שמכבי חיפה מעיזה לרכוש שחקנים מקבוצות שירדו לליגה נמוכה יותר. שאלת המיליון דולר, במקרה הזה, פתורה. אם אורי אוזן, גוסטבו בוקולי ואולי רביד גזל לא הצליחו להציל מירידה את מכבי נתניה ומכבי "אחי" נצרת, מה יש להם ל"מכור" בקבוצה שהיא אלופה גאה וזקוקה לכדורגלנים עם ראש מורם ולא עם רוח נכאים.
ובאותה שעה שנשמעים קולות מארץ עוץ, כי הרי הדעה המצחיקה דומה לצעצוע שבור, שוכבים יוסי בניון ויעקובו איגביני ומתפקעים מצחוק. צוחקים הרבה יותר מההוא מהמערכון של הגשש החוור שצחק ואפילו הבטיחו לו את חצי פתח תקווה, ובלבד שיחדל מצחוקו המתמשך. לבניון וליעקובו לא הבטיחו אפילו רבע בנימינה. מכסימום שיקוי נגד כאב בטן, כתוצאה מהצחוק המתגלגל. היום בניון עושה חיל בסאנטנדר הספרדית. איפה הוא היה לפני שש שנים ? כן, הוא ירד לליגה השניה עם הפועל באר שבע ואם אתם לא זוכרים את דמעות האכזבה שלו, לא נורא. היו לו, ודווקא במכבי חיפה, כל כך הרבה רגעים שמחים ולא תאמינו, הוא אפילו היה שותף לשתי אליפויות, להופעה ברבע גמר גביע אירופה ולאוקיאנוס שערים שכבש. אלמלא יציאתו לאירופה, זאהי ארמלי , מלך שערי מכבי חיפה בכל הזמנים (90) היה יושב היום בשורה אחת עם עודד מכנס ומקונן על אובדן שיאו הלאומי. אלון מזרחי חלף על פני מכנס ולבניון שנסע בגיל 21 כבר היו 55 שערים. להבקיע עוד 45 שערים, נניח בחמש שנים, זה כסף קטן עבורו. וגם אז היו כאלה , ומעניין שאותם פרצופים, שחשבו שבניון לא יצליח בקבוצה גדולה. לא הצליח ? האמא של ההצלחות. ולא צריך לרכוש כרטיס טיסה כדי לשאול את יעקובו, מה קרה שהוא הצליח להגיע ממכבי חיפה לפורטסמות`, להעלותה ליגה ולהיות מהגורמים הראשיים להישארותה בפרמייר ליג. על פי תאוריית ה"מומחים" ילד בן 17 שיורד ליגה במדים הירוקים ( הפועל כפר סבא) יחזור עם טראומה למדים הירוקים האמיתיים (מכבי חיפה). ולא קרה כדבר הזה. הילד הגיע, שכח את מה שהיה עונה קודם לכן, הדיח מההרכב את הכובש המוכשר, סרגיי קלשצ`נקו ואת הסוף אתם מכירים. שתי אליפויות עם מכבי חיפה, הצלחה אדירה בצ`מפיון-ליג ואולי בגלל נסיעתו באמצע העונה, מכבי חיפה הפסידה תואר נוסף במילניום החדש. לכו תדעו. אגב, אם שמתם לב, ושמתם, דווקא יעקובו ובניון, נציגי חיפה באירופה, שלא נולדו במחלקת הנוער של מכבי חיפה התגאו בתואר שהושג בלעדיהם, ולא התעכבו על רמת הכדורגל הישראלי. ספורטאים אמיתיים אינם יורקים לצלחת ממנה אכלו לשובע. "אני מאושר" אמר הניגרי וכלל את כל החבילה, מלחמת ההישרדות באנגליה והתואר החיפני.
אנחנו נשארים בארץ. מאיפה הגיע זאהי ארמלי להצלחות הגדולות שלו ? מכבי שפרעם בה עשה חיל, מעולם לא ירדה מליגת העל. פשוט, היא לא הגיעה אליה. וארמלי, כמו שחקן גדול, לקח את ההזדמנות הגדולה בשתי ידיו ומשחקן גדול בליגת המשנה הפך לחלוץ מספר אחת בליגה הראשונה. ולא במקרה במדי מכבי חיפה. מישהו שאל אז כיצד חיפה מהמרת על חלוץ חסר ניסיון ? עד לנבחרת הוא טיפס כמטאור ולא רחוק היה שרגליו ינחתו על אדמת גרמניה. או טל בנין. הפועל חיפה בנתה אותו דרך הליגה השניה ? כל הזמן פמפמו לנו שמוטל`ה שפיגלר ראה אותו בגיל 3 בועט על שפת הים וחזה לו עתיד גדול. ביג דיל. את שלוש השנים הקריטיות ( 1989-1992) הוא עשה במכבי חיפה וקיבל את הליטוש הסופי בדרך להכרה בינלאומית, בנבחרת וכעבור שנה לצרפת. ואולי תנסו לנחש מהיכן הגיע למכבי חיפה ה"איש בעל תשעת התארים" שמסרב להזדקן, אלון חרזי. אפילו לא מהליגה השניה. הברקה של שלמה שרף, מהבודדות שלו במכבי חיפה, הקפיצה חלוץ אלמוני מליגה א` ( הכח רמת גן) היישר להרכב קבוצה שלקחה את ה"דאבל" בעונת 1990/91. ומאז חרזי כבר הספיק לשחק כ- 80 משחקים במדי הנבחרת, להיות שותף לשש אליפויות ( אחת במדי בית"ר ירושלים) ושלושה גביעים ירוקים. ואני כבר לא מזכיר את כל שאר הקריירה שלו. יעקב שחר, עוזי מור, איתמר צ`יזיק ורוני לוי, באמת לא חייבים דין וחשבון לאיש. והם גם לא מגישים או מבקשים הנחות מאלה החושבים בניגוד לדעתם. כי אלה שמדברים וכותבים בסך הכל מבקשים להביא פת לחם לילדים וטובת מכבי חיפה לנגד עיניהם כמו טובת ישראל חשובה ליושב איגלו בקוטב הצפוני. הסכנה הקטנה, שאולי שישה קוראים באמת ובתמים יאמינו למקרא עיניהם. גוסטבו בוקולי ירד עם נצרת ? ירד ולא צנח. אלמלא עונה ענקית של חברו החדש, ניר דוידוביץ, שגרף את תואר "כדורגלן העונה" בכל זירה אפשרית, היה נוצר מצב היסטורי מדהים וחסר תקדים בכדורגל הישראלי: שחקן מקבוצה שירדה נבחר ל"כדורגלן העונה". הייתכן כדבר הזה ? אורנה בנאי וארז טל ישיבו מיד "רק בישראל". השחקן עם הבייבי פייס והחיוך המבוייש, הוכיח לאורך כל הליגה ואחרי שלוש שנים בישראל, שהוא כדורגלן הרכש השני במעלה, אחרי ג`ובני רוסו. מישהו בכלל מטיל ספק שמכבי חיפה עשתה עסק רע, למרות שבוקולי ירד. אז מה ? או אורי אוזן ( ואם יסתדרו העניינים הכספיים אולי גם רביד גזל) שירדו עם מכבי נתניה. אלה שני שחקני נבחרת ישראל. עדיין לא בטוחים בהרכב הפותח אבל בונים עליהם לעתיד. לפני תריסר שנים, כאשר שלמה שרף סיים לאמן את מכבי חיפה בעונה שנחשבה איומה ונוראה, באו בטענות לראובן עטר, איל ברקוביץ וטל בנין, מדוע הקבוצה נראית זוועה למרות הקישור הנוצץ שלה. הם לא השתלחו במאמן שנזקק מדי פעם לסיוע קליל של כוחות הביטחון כדי להיחלץ מהמגרש. " צריכים להבין שכדורגל זה לא משחק טניס" אמרו השלושה. נתניה נשרה לא רק בגלל שאוזן (וגזל) שיחקו בשורותיה. הם שותפים מלאים לכתם שלא יירד גם אחרי אלף כביסות, אבל מכאן ועד לראותם שחקני שוליים, המרחק עצום. אברהם גרנט לא מחזיק אותם בסגל הנבחרת לקישוט. ממכבי חיפה הגיעו המון שחקנים לנבחרת. רובם הצליחו להתמיד לאורך זמן, חלק קטן נפלט, לא תמיד בגלל סיבות מקצועיות גרידא.
אותם הדברים ניתן לומר גם על נג`ואן גרייב. אחרי שאדורם קייסי החליט לעזוב, וראשי מכבי חיפה בחרו בגרייב, החל מצעד הדעות. " הוא לא שיחק באירופה" ולא יהיה בכושר. הלו, עידן טל הגיע למכבי חיפה אחרי המון זמן שלא שיחק באנגליה ובספרד. בעונה שעברה היה מהמצטיינים בליגה. לא רק במכבי חיפה, בליגה. על וואליד באדיר, שחזר מוימבלדון האנגלית, אמרו שבגלל ישיבתו על הספסל שם, הוא חלוד ובלתי מתאים. אחרי ארבע שנים נפלאות , שלו ושל הקבוצה, יש למלעיזים אומץ לגשת ולהציץ בכתביהם ? שיעשו זאת בסתר, בגניבה ובלבד שלא ישכחו לקחת עמם כובע כדי ללעוס אותו. במכבי חיפה קיימת הסבלנות לראות אם הרכש מצדיק את עצמו אך לבוא ולפסול שחקנים מראש, רק בגלל שירדו ליגה ? אפילו בפורים אסור לספר בדיחה כזאת.
