אחרי שבת / אל תעשו עוול לשלמה שרף

לא יפה ולא יאה. מאז יום ראשון, כל מי שקשור לכדורגל הישראלי דואג להזכיר לנו את העונה שעברה, כאשר מכבי חיפה הצליחה לשמוט פער בן תשע נקודות ולהשאיר את התואר למכבי תל אביב . וזו בכלל לא חלמה לזכות בו. ה"התנפלות" על יצחק שום ראויה למשנה זהירות, וטוב עושים רוני לוי ושחקניו שזוכרים כיצד הניחו לעונה נפלאה בגביע אירופה להסתיים בקול ענות חלושה, בלי אליפות וגביע. מכסימום גביע הטוטו. היום, שמונה מחזורים לסיום העונה ניתן להביט לאחור באכזבה ומעט בשמחה. מתי נפתח הפער בן תשע הנקודות ממכבי חיפה למכבי תל אביב ? במחזור ה- 13 כשלחיפה היו 33 נקודות ובמאזן התל אביבים שניצבו במקום השלישי היו 24 בלבד. בתווך התמקמה הפועל תל אביב עם 28 נקודות. מעט מאוד אנשים זוכרים שיצחק שום לא המציא את הגלגל. לפניו היה עוד מאמן, רק אחד בכל ההיסטוריה של מכבי חיפה, שהיה מספיק "מוכשר" כדי שמכבי חיפה תאבד את יתרון תשע הנקודות שהיה לה וכמעט גם את התואר. מדוע כמעט ? כי המשבר היה סמוך מאוד לסיום וחסרה רק שבת אחת כדי שחיפה תסתכל על בית"ר ירושלים מלמטה. כנראה שיש משהו באוויר המשכר של כפר סבא שגורם למאמניה להפסיד יתרון עצום כזה. ושניהם מאותו הכפר, יצחק שום ושלמה שרף שמסתיר כיצד הוא עמד לוותר על אליפות נוספת, השניה שלו. את ה"ברוך" ( ו` בחולם) הוא ושחקניו בישלו כעבור שנה, וגם אז הפסיד יתרון וגם את האליפות.

חברות וחברים, נא להדק חגורות, יוצאים לטיסה קצרה עם הקברניט שלמה שרף. עונת 1984/85 ובמכבי חיפה כולם באופוריה. עונה קודם לכן זכו באליפות שבית"ר ירושלים הזניחה, אחרי שהוליכה בהפרש 13 נקודות ממכבי חיפה. לה הספיקו שתי שבתות בלבד להתרווח במקום הראשון ולזכות באליפות הראשונה, הכי משמחת מבחינת הספונטניות, הכי עלובה מבחינת רמה וסטטיסטיקה. למה עלובה ? כי לצבור 57 נקודות מתוך 90 ולהבקיע 48 שערים בלבד ( ספגו 28) זה לא משהו שמוכרחים להתגאות בו. בואו לא נסטה מנתיב הטיסה. מחזור 20 וחיפה באופוריה. הפער בינה לבית"ר ירושלים גדל לתשע נקודות ( 48 מול 39) וגם שתי תוצאות תיקו במחזור ה- 21 אינן משנות את הסטטוס קוו. וראה זה פלא, גם במחזור ה- 21 שתי הראשונות לא מנצחות והפער נותר ( 49 לחיפה ו- 40 לירושלים). עוד מחזור חולף והלחץ שלא צריך להיות נותן אותותיו. עוד תיקו לחיפה וגם בית"ר לחוצה. נשאר תשע נקודות "פור" לחיפה. ואז הגיע המחזור ה- 23 שהוא מתקדם יותר ממה שמכבי חיפה נמצאת היום. אל תשכחו, אז שיחקו רק 30 מחזורים. מכבי חיפה מארחת את מכבי פתח תקווה בקריית-חיים, אז מגרשה הביתי של חיפה, בגלל השיפוצים בקריית אליעזר. למי שלא מבין מדוע מכנים את שחקני אם המושבות "כבשה שחורה"- הנה התשובה. מכאן זה החל. אפילו הביאו שופט משוויץ, ז`אן מארי משרה. דורון רבינזון כובש ראשון (17) זאהי ארמלי מרגיע את הרוחות (32) ואייל בגלייבטר (76) משאיר את חיפה בהלם. חשבתם שבית"ר ירושלים תנצל את המעידה החיפנית ? הצחקתם אותי. היא ממשיכה במסורת התיקו שלה ונושרת למקום השני. עכשיו הטבלה נראית שונה לחלוטין: חיפה (50) מכבי פתח תקווה (43) ובית"ר ירושלים (42). השחצנות המלאבסית לא נעלמה גם אז. יו"ר מכבי פ"ת, נחמן מנדל, צחק על חיפה: בדקות האחרונות שחקני חיפה קיבלו כאב בטן. הם כבר מתחילים לחשוש שהאליפות תישמט מידיהם. יש לנו בפ"ת בית חרושת לתרופות ואם הם ירצו, נוכל לספק להם כמה". מנגד שלמה שרף נותר רגוע:" הם יכולים לשחק באשליות, את האליפות תיקח רק מכבי חיפה. הם עברו את החצי רק פעמיים. זו קבוצה של לגיון זרים והם לא מסוגלים לקחת אליפות".

עכשיו שימו לב לדברים שאמר שלמה שרף בגילוי לב: " מחול השדים נגד מכבי חיפה הוא ממש מכוער ומפתיע במימדים שלו. אולי העובדה שמרכז הכדורגל עבר לחיפה כואבת לאנשים בתל אביב. אני משוכנע שאילו קבוצה מאזור ת"א או ירושלים הייתה נמצאת במצבנו, לא היו ניצבים הכל נגדה. אני לא זוכר שכאשר מכבי נתניה זכתה באליפות בפער נקודות גדול, מישהו יצא נגדה. אילו בית"ר ירושלים הייתה במצבנו, לא רק שהכל היו איתה, היה פסטיבל המוני. בארץ כולם רוצים שמכבי חיפה תפסיד. הנה השופטים בארץ לא יכלו לעצור את חיפה אז הביאו שופט משוויץ שיעצור אותה ויאשר שער מנבדל. למרות זאת אני מאמין בשחקנים שלי. הם לא עשויים משוקולד. מהיום כל משחק עבורם יהיה כמו גמר גביע" . לא נשמע לכם מוכר המשפט האחרון ? במחזור ה- 24 חיפה יצאה למשחק חוץ מול קבוצת התחתית של הפועל באר שבע. תצטרפו לאווירה הכללית, לפני המשחק. שאול אייזנברג, אוהד "שרוף" של הפועל תל אביב וכיום דובר ההתאחדות לכדורגל התחנן ב"חדשות הספורט": " באר שבע, את חייבת לנצח! בחיפה לא יאהבו את זה, אבל למען הכדורגל ולטובת הליגה, רצוי שמכבי חיפה יפסיד מחר בבירת הנגב. שלמה שרף אולי מסנן קללה עכשיו, אבל לא נורא שלמה, מי כמוך יודע שאליפות בדרך הקשה היא גם מתוקה יותר". עכשיו אתם מבינים מדוע מזלזלים שם, מעבר להרי החושך, במצבה הנוכחי של מכבי חיפה? באר שבע לא ניצחה בגלל השוער המנוח, אבי רן. הוא היה היחיד שתפקד באותה תקופה. נגמר 0:0 ופתח תקווה, מכבי פ"ת, התקרבה עוד יותר. רק חמש נקודות בינה לחיפה. ירושלים המשיכה עם התיקו. חיפה (51) מכבי פ"ת (46) וירושלים (45). תגובות אחרי המשחק. רוני רוזנטל: " ניקח את האליפות על אפן וחמתן של הרבה קבוצות". שרף: " בניתי על תיקו". אחלה בנאי. רצים לתואר, הפער מצטמצם והוא בנה. במחזור ה- 25 שקט. חיפה מנצחת את הפועל לוד, הלפני אחרונה (0:2), מכבי פ"ת מסיימת בתיקו ובית"ר סוף סוף מנצחת וחוזרת למקום השני. שלום לוי, קשר, לוקח אוויר: " יצאנו מהבאלאגן שהיה בשבועות האחרונים. עד לסיום העונה נגדיל עוד יותר את הפער מהמקום השני". מסכן, עוד לא ידע מה מצפה לו. המראה החדש של הטבלה: מכבי חיפה (54) בית"ר ירושלים (48) ומכבי פתח תקווה (47). ברוך ממן על המצב החדש: " אם נשחק כמו אתמול, ניקח אליפות בהליכה". עכשיו אתם מבינים מאיפה נלקחה האמרה הנפוצה.

הגיע המחזור ה- 26 והמצב מחריף. חיפה בקושי מסיימת בתיקו 1:1 מול שמשון ( משה סלקטר הוביל, שלמה מזרחי השווה בפנדל אחרי דקה) ובית"ר ממשיכה לנצח ( את הפועל תל אביב 1:2). פ"ת רק תיקו. מצבה של חיפה הורע. יש לה 55 נקודות ולבית"ר כבר 51 וכולם כבר מזכירים שאי אפשר לשכוח את מה שחיפה עשתה לבית"ר בעונה שעברה ( סגרה פער של 13 נקודות). מי יודע, אולי בית"ר תחזיר לחיפה באותו מטבע. רפי אוסמו, בלם חיפה: " עכשיו, כשהפרש הנקודות הצטמצם לארבע, יש ממה לחשוש. האליפות לא בכיס שלנו. האווירה בקבוצה לא נוחה והחששות כבדים. כולם פוחדים לשמוט את התואר שכבר מונח על ראשנו". תקשיבו לברוך ממן, המוטיבטור האולטימטיבי: " אני לא רואה איפה בית"ר מאבדת נקודות ומכאן שמצבנו לא כל כך טוב. האליפות בסכנה גדולה ואני אישית חושש מאוד. אני מקווה שהמצב יישאר בשליטתנו, שכן אם נאבד את השליטה, כמו שקרה לנו בשבועות האחרונים, נאבד גם את האליפות". חשבתם שכבר ראיתם הכל ? חכו למשחק הביתי מול מכבי תל אביב ( מחזור 27). עוד אחד ממפגני האיבה בין שני המועדונים. הנה ההרכב של האורחים ושימו לב לתפקידים שהם ממלאים היום בתקשורת האלקטרונית: בוני גינצבורג ( מנחה בערוץ הראשון), איתן לוי, אבי כהן ( פרשן בערוץ בתשלום), חי קרייס, יחיאל אבן-צור, אורי סלימן, מוטי איווניר ( פרשן בערוץ השני כשהוא לא מאמן), מיקי כהן, אלון נתן ( פרשן בערוץ בתשלום), מיקי בן-שטרית , צבי גורדון. זה היה משחק ברוטאלי מצד שחקני ת"א שבעטו בכל רגל חיפנית שזזה. השופט צבי שריר התעלם ובסיום 0:0 שצימק את יתרונה עד לשתי נקודות בלבד. לחיפה 56 נקודות ןלבית"ר 54 כאשר מכבי פ"ת כבר מחוץ לתמונה (48). שלמה שרף בסיום: " מכבי תל אביב לא באה לשחק מולנו כדורגל. הם באו רק להפריע. הם התאבדו על המגרש ובעטו כדורים לחוץ כל הזמן. הם באו להעביר את הזמן. לא האמנתי שקבוצה עם עבר מפואר כל כך יכולה לשחק כך. הפער הגדול סינוור את שחקני". הברקת השבוע ההוא שייכת לציון ביטון, אז חבר הנהלה צעיר והיום האחראי על כל מגרשי מכבי חיפה: "אני תקווה שיהיה בסדר ואני מאמין שנזכה בסוף העונה באליפות. אבל , מה קורה לנו, האם מקום שני הוא אסון ? מתי זכה המועדון במקום שני ?".

ערב משחק החוץ מול מכבי יבנה ( מחזור 28) דומה היה שהנה הפרש תשע הנקודות פרח לו. יבנה רצתה להעתיק את המשחק למגרש גדול בגלל הקהל החיפני. בית"ר ירושלים לחצה עליה שלא תממש רצונה. היא ידעה שבמגרש צר מידות, חיפה תתקשה לפתח את משחקה הרגיל. שחקני חיפה נאלמו ולא שמעו אותם. במקומם דיברה רעייתו של ברוך ממן, דליה, שסיפרה שלבעלה יש לחץ בחזה. התנהלה מלחמת עצבים על קו חיפה-ירושלים. חיפה האשימה את בית"ר שנתנה ליבנה לנצח אותה בגביע הטוטו כדי שתהיה לה מוטיבציה גם נגד חיפה. מי שלא ראה את שלמה שרף וחניכיו ביבנה, צריך לחשוב על הבית הלבן בוושינגטון. אותו החיוורון. בשעה שירושלים תקעה להכח רמת גן 0:4 חיפה עדיין עם 0:0 בדקה השמונים. עוד עשר דקות ושוויון בנקודות. שרף, בצעד של ייאוש ועם הרבה אמונה ב"שפיץ של הנעל" הכניס את צדוק מלכה במקום שלום לוי. הוא לא הספיק להתחמם או לגעת בכדור ובתוך 60 שניות דחק רגל וכבש את שער העונה. ומי ערך את החילוף למעשה ? ברוך ממן רץ לעבר שרף וצעק: "תחליף את שלום לוי, היום הוא לא פוגע". באותם רגעים שרף גם היה מקשיב לאחות תרזה. בשני מחזורי הסיום כל קבוצה ניצחה פעמיים וחיפה חגגה פעם שניה ברציפות. עם קבוצה שהיה לה כל הסיבות לקחת אליפות בהליכה, היא הגיעה רצוצה לקו הסיום, מה שמלמד שלא תמיד ניתן לקחת אליפות דרך הטלפון.

ומצד שני, בואו ניכנס לנעליו של ניר קלינגר, שחקן עבר במכבי חיפה ומאמנה בהווה של מכבי תל אביב. לא במקרה הוא מרבה לדבר על פער 8 הנקודות כדבר ניתן למחיקה. בקטע הזה, אנשי מכבי חיפה וקלינגר משדרים על אותו גל. ניר כבר היה מספר פעמים בקטע הזה. ותמיד מכבי חיפה "תקועה" לו באמצע. על השנה שעברה אין צורך להרחיב את הדיבור. אבל מה עם עונת 1988/89 בה הצליחה מכבי חיפה ( עם קלינגר) למחוק פער עצום ובכל זאת לזכות בתואר. גם שם תמצאו את יצחק שום, שוב בצד המפסיד. עד כמה מצבה של חיפה היה חמור ערב פתיחת העונה ניתן ללמוד מהנתון הבא. כל עונה מתחילה כשלכל הקבוצות אפס נקודות. הפעם לא. חיפה התחילה את העונה במינוס שתי נקודות בגלל שעברה על תקנון התשלומים. במחזור ה- 11 נצמדו בית"ר תל אביב ומכבי חיפה בראש הטבלה. רק שתי נקודות הבדילו בין הראשונה לסגניתה. אחרי שישה מחזורים (17) הפער כבר עמד על 8 נקודות. לבית"ר תל אביב ומאמנה, יצחק שום היה יתרון עצום על מכבי חיפה של אמציה לבקוביץ. לאט לאט, ולמרות אפרוריות הקבוצה החיפנית שהתבססה רק על משחק הגנה משובח, בראשותו של השוער גיורא אנטמן ( ספג רק 19 שערים ב- 31 משחקים) הפער נסגר ובמחזור ה- 22 חיפה עלתה לראשונה בעונה זו למקום הראשון. בסיום העונה חיפה זכתה באליפות עם 57 נקודות ובית"ר תל אביב השתרכה מאחור עם 48 נקודות ( מקום רביעי). ניר קלינגר נבחר בסוף העונה ל"כדורגלן העונה". אז מה הפלא שהוא מדרבן את חניכיו להאמין שאפשר לסגור פער בן שמונה נקודות ? בסרט הזה הוא כבר חזה פעמיים.

אלא שהפעם ניצב מולו רוני לוי. בניגוד לשום ושרף, רוני לוי לא גר בכפר סבא אלא בנתניה ושנית, הוא ושחקניו לא בפאניקה. הם מודעים לגודל האחריות המוטלת עליהם ולא מרימים את האף בגלל הפער הגדול בינם לשתי הדולקות אחריהם, מכבי תל אביב והפועל באר שבע. כל השאר, יחסה של התקשורת למכבי חיפה המצליחה ורמת הקבוצה, נא לקרוא שוב את הכתבה. שרף כבר אמר הכל לפני 20 שנה וכלום לא השתנה מאז. לא היחס ולא הרמה.