ראובן עטר, מאמנה הטרי של מכבי נתניה, הוא המאמן העשירי שיתייצב מצדו השני של המתרס, מול קבוצה בה עשה את הדקות היפות ביותר ככדורגלן פעיל. יתרה מזאת, הוא יהיה המאמן החמישי שצמח ממחלקת הנוער של המועדון והגיע למעמד הרם, עובדה המלמדת עד כמה קשה דרכם של מאמנים חיפנים בדרך לאימון בקבוצת העל. קדמו לו לפי הסדר: אוטו שלפנברג ( ששיחק גם בשנות הארבעים והיה ממקימי קבוצת הנוער) שאימן את הפועל צנחה-יהודה, הפועל טבריה ומכבי נתניה, אלי פוקס ( שהופיע כמאמן-שחקן ומאוחר יותר עבר להפועל חיפה), דוד פרקש ( שעבר לאמן בשמשון תל אביב, הפועל חדרה והפועל טבריה), יונתן (ג`וני) הרדי שאימן את בית"ר חיפה מליגה א` בשנה בה מכבי הופיעה שם (1965) ואחר כך נקרא להציל את הפועל חיפה בשנת 1972, אברהם מנצ`ל ששיחק בחיפה בשנות החמישים והשישים ואימנה בשנות השישים ותחילת שנות השבעים, שמעון שנהר (שלפנברג) ששיחק ואימן בחיפה ומאוחר יותר אימן שני עשורים במרכז הארץ ודרומה, אהרן גרשגורן, מגדולי שחקני הקבוצה שאימן שלוש שנים בהפועל חיפה, ניר קלינגר שזכה עם חיפה בשתי אליפויות ועבר לשחק במכבי תל אביב וגם זכה לאמנה, וכרגע ראובן עטר.
עטר המופנם, שזוכה לאהדת ההמונים, ולא רק בחיפה, עדיין לא קולט מה ממתין לו בשבת. עדת כתבים וצלמים תבחן כל שריר בפניו או בתנועות ידיו. ביקתי לשמוע משני מאמנים בעבר, כיצד הם הרגישו ברגע שהדריכו קבוצות אחרות, אחרי שעזבו את קבוצת האם . ג`וני הרדי ( 193 הופעות בחיפה) שמזוהה עם מכבי חיפה יותר מכל מאמן או שחקן אחר ( 50 שנה) לא סתם הדריך קבוצה נגד מכבי חיפה. זאת הייתה הפועל חיפה, רחמנא ליצלן : " זאת הייתה תקופה בה שחקנים לא עברו מקבוצה אחת לשניה. אולי פה ושם, וגם לא כוכבים. מהפועל לחצו עלי לבוא ולהצילם מירידה. כששיחקתי נגד מכבי הרגשתי מוזר מאוד. פתאום אתה נותן הוראות נגד מועדון שהיה כל החיים שלך. לאט לאט נכנסתי למשחק והפנמתי שבמקצוע הזה אין סנטימנטים. באותה עונה מכבי היו עדיפים ובכל זאת סיימתי בתיקו מול אברהם מנצ`ל שאימן במכבי. לא רציתי להפסיד, בגלל מצב הקבוצה והיוקרה ואני משוכנע שאם היינו מנצחים, זה היה כאילו ניצחנו קבוצה אחרת. לא ביקשתי משחקני לשחק עבורי, כי הם ידעו את חשיבות המשחק. מצב שונה היה כאשר פרשתי ממכבי חיפה ועברתי לאמן את בית"ר חיפה. לצערי, נפגשנו בליגה א`. גם אז רציתי מאוד לנצח, כי בית"ר הייתה זקוקה לנקודות כדי לשרוד בליגה. אחרי שהפסדנו פעמיים למכבי (2:0) לא התאכזבתי. ידעתי שהנקודות נשארו ב"משפחה", בפרט כשמכבי רצו לעלות שנה אחרי הירידה".
גם לשמעון שנהר( 59 הופעות במדי מכבי חיפה) זכורה תמונת הבכורה נגד קבוצת נעוריו. "נכנסתי לאצטדיון וחשתי ברחש בקהל שקרא לעברי "דם ירוק". התרגשתי מאוד. עלו לנגד עיני כל השנים בהן רצתי, הזעתי ונפצעתי למען מכבי חיפה. אחרי עשר דקות הצלחתי להשתחרר. במשך השנים ההתרגשות חלפה. שיחקתי מול מכבי חיפה במשך 22 שנים ועם קבוצות רבות מאוד. שתי קדנציות במכבי תל אביב, הפועל באר שבע ושמשון ועוד בהפועל חיפה, הפועל עכו, בית"ר ירושלים, הפועל פתח-תקווה, בית"ר תל אביב, הפועל כפר סבא והפועל תל אביב. איני יכול לסכם את המאזן, אבל אני כן מסוגל להודות שגם כאשר רציתי לנצח את מכבי חיפה, זה לא מתוך נקמנות אלא בגלל הרצון הספורטיבי לבוא ולנצח כמו בכל משחק. עבורי לנצח את חיפה לא הייתה חגיגה מיוחדת. הרי אימנתי אותה שנתיים, באמצע שנות השבעים, וחשבתי שאחזור לאמן אותה וזה לא קרה". פעם אחת הצליח שנהר, יחד עם קבוצתו, מכבי תל אביב, לגנוב מחיפה את גביע המדינה ( 3:3 ופנדלים בשנת 1987) ועל הרגשתו זו הוא אומר: " לא ריחמתי על חיפה ושחקניה. הרגשתי מצוין כי רציתי לזכות בתואר". שנהר מוסיף ואומר: " מעולם לא ביקשתי משחקני להתאמץ יותר בגלל ששיחקתי במכבי חיפה. הם ידעו עובדה זאת ולא רציתי ששחקנים ישחקו עבורי. המוטו שלי היה, שחקו, תיהנו, תרוויחו ותגיעו לנבחרת. אני כבר אסתדר. אני יכול לציין שהרגשת ניצחון או הפסד מול מכבי חיפה היא אותה הרגשה כמו נגד שאר הקבוצות. נכנסים לערפול חושים ונטרול רגשות. מעולם לא ניסיתי להתחסד ולהרגיע את עצמי ש`לא נורא, אז הפסדת לקבוצה המקורית שלך`. תמיד היה לי נעים לשחק מול הירוקים, כי תמיד היו אנשים שזכרו לי את הימים שלי בחיפה". גם הרדי וגם שנהר סבורים שראובן עטר יעבור את אותה התרגשות, אם כי הרדי מציין שלרוע מזלו של המאמן החדש בנתניה, הוא נפל על משחק גדול: " לנו היה קל יותר כי לא הייתה טלוויזיה. בשבת צפוי רייטינג גבוה למשחק בין מכבי נתניה למכבי חיפה. קודם בגלל חיפה שרצה לאליפות ואחר כך בגלל עטר. מפגש כזה תמיד מעורר סקרנות גבוהה".
לראובן עטר, מגדולי הכדורגלנים ששיחקו אי פעם במכבי חיפה זה קורה פעם שניה בקריירה הענפה שלו. כשעבר לבית"ר ירושלים ערך את הופעת הבכורה שלו מול מכבי חיפה, ולרוע מזלו נפגע כעבור שעה ונאלץ לעבור ניתוח שהשביתו לתקופה ממושכת. בשבת חוזרת התמונה, אלא שהפעם יעמדו זה מול זה, שניים מהטייקונים ששיחקו יחד בקבוצה הטובה ביותר שנראתה אי פעם בישראל ( עונת 1993/94). באותה עונה, חיפה הצליחה לסיים עונה שלמה ללא הפסד אחד ( 39 מחזורים) וכמובן זכתה בתואר האליפות. לרוני לוי זאת הייתה אליפות שניה ( את הראשונה לקח במדי בני יהודה) ולעטר אליפות שלישית ( היום יש לו בסך הכל 5 אליפויות, כמו לאיתן אהרוני ומרקו בלבול המחזיקים בשיא במכבי חיפה). אין ספק שבסוף השבוע ידברו יותר על שני המאמנים הצעירים מאשר על המשחק בין קבוצותיהם. וזאת טעות, כי מכבי חיפה תרצה לשכוח את הפסדה האחרון ב"קופסא" (2:0) שגם הוא תרם בעקיפין לאובדן התואר בעונה שעברה. ולא רק, שחקניה יבקשו לשמור על פער שש הנקודות שיצרו מהמקום השני. לבעלת הבית יש כמובן תוכניות שונות, והיא תבקש לשבש לחיפה את הדרך, ובפרט כאשר בדרך כלל מאמן חדש מביא גם מזל חדש. המכנה המשותף לרוני לוי וראובן עטר הוא... אלי כהן. שניהם, כל אחד בקבוצותיהם הנוכחיות החליפו אותו אחרי שהחליט להתפטר. רוני לוי נקרא לדגל אחרי שמכבי חיפה נוצחה 2:1 במשחק ביתי מול מכבי פתח תקווה ואיבדה מניות רבות בדרך לאליפות (99/00), בעוד עטר מגיע על תקן של מושיע, לאור מצבה הקשה של נציגת עיר היהלומים. חיפה מוליכה בצמרת בהפרש 6 נקודות ונתניה מפגרת באותו הפרש בתחתית. לרוני לוי הייתה הזכות לאמן את עטר בשמונה משחקים, שבעה מהם בליגה. השמיני, הראשון של לוי, היה משחק חצי הגמר מול הפועל תל אביב שהסתיים בתיקו 0:0 ובהצגה גדולה של שביט אלימלך, שוער ה"אדומים" שבלם 4 פנדלים, אחד מהם מרגלי עטר שנכנס כמחליף בתחילת ההארכה ( דקה 101). למעט משחק אחד ( בדרבי מול הפועל חיפה 0:4) נהג רוני לוי להשתמש בעטר כמחליף או שבחר להחליפו במהלך המשחק.
כאמור, לעטר זאת תהיה טבילת האש הראשונה כמאמן לעומת 28 המשחקים שרוני לוי ניהל עד היום ( 15 ניצחונות, 6 הפסדים ו- 7 תיקו). לעומת זאת, בעימותים האישיים ביניהם, על המגרש כמובן, נרשם תיקו 5:5 בין השניים. כל אחד ניצח 5 פעמים ושני משחקים הסתיימו בתיקו. השוויון מורכב ממשחקים של ראובן עטר מול רוני לוי, בעת שהראשון שיחק במכבי חיפה והפועל חיפה ולוי הופיע במכבי נתניה, בני יהודה ומכבי חיפה. היתרון של רוני, תושב נתניה, על ראובן, תושב חיפה, מתבטא רק במשחק גמר הגביע (1995) כאשר מכבי חיפה ניצחה בקלות יחסית את הפועל חיפה 0:2. במשחקים מול רוני לוי כבש עטר שני שערים, רוני בכלל לא, אבל לזכות מאמן ההווה של חיפה נרשמו 2 בישולים בהשפלה הגדולה בשנת 1990 כאשר חיפה של שלמה שרף, אלוף סופגי החמישיות כמאמן חיפה, הובסה 5:0 בנתניה. את מחיר הכישלון שילם גיורא אנטמן, מאמן השוערים של מכבי חיפה כיום. נקודה נוספת הראויה לתשומת לב: מה עשו השניים כאשר הופיעו שתי עונות יחד מול מכבי נתניה. ניצחון אחד לחיפה, שניים לנתניה, שתי תוצאות תיקו ולא פחות חשוב, בכל משחק הובקעו שערים רבים ( רק פעם אחת 0:1 לנתניה). בכל מקרה, כמו בעשרות השנים האחרונות: אוהדי מכבי חיפה אוהבים את כוכביהם ורוצים רק בהצלחת ה"ירוקים". פולחן האלילות לא היה ולא יהיה במכבי חיפה.
