אכלתם אותה בגדול !! חשבתם שאחרי הניצחון הגדול על מכבי תל אביב, מישהו מהקשקשנים הקבועים ( אבי רצון, שלמה שרף, שגיא כהן או עמיר פלג) ימלא לכם את התקשורת בים סופרלטיבים ? הצחקתם אותי. החבר`ה האלה יוצאים מהחורים רק כאשר קורה איזה פנצ`ר במכונה המשומנת. אבל מה לעשות ובשבוע האחרון, שחקני חיפה "החליטו" לשנות צורה ולנצח בצורה משכנעת ובאותה תוצאה את בני יהודה ומכבי תל אביב (0:3) תוך הפגנת יכולת מעולה. אולי נבקש מהם סליחה ? עוד מעט יתחילו ההשוואות לגבי רמת הליגה וגם אז, ממרומי הכרמל הירוק, נוכל רק להביט אליהם בגובה העיניים ולהשתתף בצערם של אלה שזכרונם בוגד בהם. אין תופעה כזאת בכל העולם. תמיד מחפשים בערגה את העבר כדי להמעיט מערכו של ההווה.
לשמחתי, רוב שחקני העבר, וכוונתי לדור הזהב של שנות החמישים, אלה שבזכותם הדור הנוכחי "סובל", חושבים אחרת. לא תשמעו מילה רעה מאשר עלמני, ג`וני הרדי, אברהם מנצ`ל ואחרים. אלה היו להטוטני כדורגל שזכו רק בגביע אחד והלהיבו מדינה שלמה. והם, בניגוד לכמה כדורגלני עבר, מאמנים בהווה, משבחים את דור האלפיים כמו ששיבחו את בני דור השמונים והתשעים שהביאו את האליפויות הקודמות. אבל בכדורגל שלנו כל הזמן מחפשים את ההשוואות קצרות המועד. הסיפור הולך ככה. השנה, כך מעידים ה"מומחים" הליגה חלשה. היא תמיד הייתה חלשה, אבל מי שם לב ? היא תמיד חלשה כשמכבי חיפה בצמרת. איך נוהג לומר עידן טל ? אנשים רבים ממרכז הארץ סובלים, ממש עינויי נפש, למראה קבוצת צמרת מחיפה. כבר 20 שנה הם סובלים ואין מזור לכאבם. כמו למשל בשבוע שעבר. מצטער שאני מוכרח לחזור תמיד אל שלמה שרף, אבל הוא גם אימן במכבי חיפה, גם זוכרים לו חסד בזכות היותו מאמן הנבחרת הלאומית ( זה הוא שהזניק אותנו למונדיאל ?) וגם השתלט על 9 שעות שידור בטלוויזיה ( בשבת בערוץ בתשלום וביום שני, בבית התמחוי לפרשנים בטריבונה). האיש הזה הוא ממש איש אשכולות. עד כדי כך שבשבוע שעבר הפריע לו שקבוצה מובילה מגרדת את 60 אחוזי ההצלחה בלבד. לכאורה, שרף צודק. למעשה, לא ראיתי את... שלמה שרף יושב אבל וחפוי ראש כאשר הוא זכה עם מכבי חיפה באליפות הראשונה. ואז לא הייתה ליגה חלשה. הייתה ליגה גרועה. שימו לב: מכבי חיפה זכתה בתואר עם 57 נקודות מתוך 90 ועם 48 שערי זכות. אתם קולטים את גודל העלבון ? ולא נעלבנו. שמחנו ורקדנו, שתינו ואכלנו כמו במשתה אצל המלך אחשוורוש. איכפת לנו אחוזים ושערים ? גם לא נכנסנו למקלטים כאשר אמציה לבקוביץ, מאמן ג`נטלמן אמיתי, הביא לנו את האליפות ב- 88/89 עם אותן 57 נקודות מתוך 93 שהם קצת יותר מ- 61 אחוזי הצלחה. כבשנו רק 49 שערים והעיר חיפה צהלה ושמחה. ואז כן הציגו קבוצות ליגת העל רמה גבוהה ?
כל ההקדמה הארוכה הזאת נועדה למקד את תשומת הלב בקבוצה הנוכחית. מישהו זוכר שרק לפני חודש מכבי חיפה דורגה במקום הרביעי בפיגור שלוש נקודות מהמקום הראשון ? הזכרון הנמחק מוביל אל העונה שעברה. הזמן רץ אבל הטבלה לא נמחקת. עם יצחק שום כמאמן, במחזור ה- 18 ,מכבי חיפה השתרכה רק במקום השלישי. ראשונה הייתה הפועל תל אביב עם 41 נקודות לפני מכבי תל אביב (39) ומכבי חיפה (38). למרות חוסר ההצלחה, בניגוד לתחזיות הקודמות, קבוצתו של יצחק שום צברה רק ארבע נקודות יותר ( לעומת 34 של רוני לוי) וגם כבשה יותר ( 38 לעומת 31 ). גם ספגה הרבה יותר ( 23 לעומת 14 כיום). ושום לא נקלע לבעיית פציעות כמו רוני לוי, שום חשב על צעירים רק בהקשר לפסטיבל ערד ועד לסיום הוא הריץ את אותו הרכב שהיה מצוין אבל שחוק עד דוק. ואיש לא יכול לחשוד שלמכבי חיפה הייתה קבוצה פחות טובה מאשר עומד לרשותה כיום. בניגוד לרוני לוי, מאמן פאנאתינייקוס בהווה, לא השתמש בכל הכלים שעמדו לרשותו, וישבו מחליפים ברמה גבוהה.
אשתקד, מכבי חיפה שבה למקום הראשון בתזמון פנטסטי. זה קרה ממש עם השריקה לסיום המחזור ה- 22 שהקנה לה יתרונות מסוימים שלא הגיעו לכלל ביטוי בגלל אותו תיקו אומלל ( 2:2) נגד בני יהודה. הפעם, עם יתרון משמעותי של שלוש נקודות והפרש שערים פנטסטי ( פלוס 17) כולל היכולת הטובה, השחקנים צריכים לדעת שהכדור נמצא בידיהם. בארבעת המחזורים הקרובים מצפים להם חיים קשים. אשדוד (בית) נאבקת על חייה, מכבי פתח תקווה (חוץ) כבר הוכיחה השנה שהיא אגוז קשה לפיצוח והיא גם הקבוצה היחידה שחיפה לא כבשה מולה ( תיקו אפס בליגה ותבוסה בגמר גביע הטוטו), בני סכנין (בית) שממררת את חיי יריבותיה, וגם המגרש בחיפה מוכר לה השנה יותר מתמיד, ומכבי נתניה (חוץ) שגם לה בעיות תחתית ומי שזוכר, בעונה שעברה היה לה חלק בהפסד התואר כשניצחה את חיפה 0:2 במגרש הקופסא. השנה שינו את שיטת המשחקים בסיבוב השלישי. אם בשנים קודמות שיחקו את "משחקי העונה" בתחילתו, ואחר כך כל קבוצת צמרת ציפתה למעידה מול קבוצות תחתית או כאלה שאיבדו כל עניין בליגה, הנה מה שמצפה לזוכה במקום הראשון. מקום חמישי(חוץ) מקום שישי (בית) מקום שביעי(חוץ) מקום שמיני(בית) מקום תשיעי(חוץ) מקום עשירי(בית) מקום אחד עשר (חוץ) מקום שנים עשר (בית) מקום שני (בית) מקום שלישי (חוץ) ומקום רביעי (בית). במלים פשוטות, שלושה מתוך ארבעת המשחקים יתקיימו בקריית אליעזר, בעיקר מול הסגנית ודי בפירוט זה כדי שאריק בנאדו ושות` ייאבקו בשיניהם כדי להגיע לסיבוב האחרון מהמקום הראשון, וגם לא יזיק אם פער הנקודות יצמח ליותר משלוש. חומר למחשבה.
הנוער האובד של יעקב שחר
אולי הצתה מאוחרת, אולי הכרה ברעיון המוצדק. עובדה שיותר ויותר קבוצות החלו להטיס לאחרונה שחקני נוער לארץ, רובם ככולם מאפריקה, בתקווה שיבוא יום ואלה יתפסו מקום של קבע בהרכב הראשון בבוגרים. בשעה טובה ומוצלחת, האסימון נפל ואף פעם לא מאוחר. חבל שחלפו שלוש שנים אבודות מהרגע שנשיא מכבי חיפה, יעקב שחר, זרק את הרעיון לחלל האוויר. כוונתו של שחר הייתה מצוינת. הוא הביא את יעקובו איגביני מניגריה, כשהיה בן 17 בלבד. אחרי תקופה קצרה מאוד בקבוצת הנוער, הוחלט שהליגה הזאת קטנה עליו והבחור הושאל לקבוצת הבוגרים של הפועל כפר סבא.
כהוחזר לשורות חיפה, היה ברור שחייב לבוא שינוי בכדורגל הישראלי. הנשיא שחר הצליח לשכנע את ראשי ההתאחדות שמדובר ברעיון לטווח ארוך. המטרה הייתה שבכל קבוצה יהיה שחקן נוער בולט שיוכל להשתלב בבוגרים, לא כשחקן זר שישי אלא כזר חמישי, על חשבונו של אחד הזרים שבאותה שבת יישב ביציע. רעיון מצוין לכל הדעות. אלא שרק שחר חשב כמה מהלכים קדימה. ה"מומחים" קלטו לאט אבל מעוות, שהנה חיפה נהנית מיתרון משמעותי על פני יריבותיה. במקום להעניק צל"ש להוגה הרעיון, החלו להגיע ריקושטים שליליים מכל עבר. בסופו של ויכוח, בתום העונה, נכנעו כל אלה שתמכו ברעיון, והביאו לביטול האישור הראשוני. למרות ביטולו, חיפה נותרה בצד המנצח. אמנם, היא איבדה חלוץ מצוין בדמותו של סרגיי קלשצק`נקו שעבר להפועל תל אביב ומאז ימי חיפה, לא זכה בשום תואר והרוויחה את יעקובו שגדל והתפתח והיום הוא בפרמייר ליג באנגליה. מה נשאר לנו ? לשבת מהצד ולראות כיצד קבוצות רבות חוזרות על "שיטת שחר" בתקווה לגלות עוד יעקובו איגביני אחד. הנה לכם עוד סימפטום מדוע חוששים שמצפון תפתח הטובה. אין מה לעשות, כשהחריץ סתום בידי בני אדם, האסימון יפול בשלב כלשהו. זאת רק שאלה של מחיר.
