חיפה רוצה לצוד ארבע צפורים בחורף

מקום ראשון( נו מי ?) נגד משום שלישי (בני יהודה) במחזור ה- 17 שווה את התואר " משחק עונה קטנצ`יק", בפרט כאשר לשתי הקבוצות מספר נקודות זהה (28) ורק הפרש שערים עדיף מקנה לראשונה ( נו מי ?) זכות ראשונים. בילדותנו למדנו כיצד הורגים שבעה זבובים במכה אחת. גם הקלישאה שאפשר " להרוג שתי צפורים במכה אחת" כבר יצאה מהאופנה. כעת ניצבת מכבי חיפה בפני אתגר חדש: כיצד ללכוד ארבע צפורים ב- 90 דקות ועוד בחורף הסוער הפוקד אותנו? לא צריך להיות צייד מיומן כדי לממש את הפנטזיה. מכבי חיפה צריכה "בסך הכל" לנצח את בני יהודה. אם זה יקרה, היא תבטיח לעצמה את המקום הראשון לשבוע נוסף, תיצור פער בן 3 נקודות מהמפסידה, תנחיל הפסד חוץ ראשון ל"זהובים" וגם תמשיך לשמור על המסורת שלא משתנה כבר 11 שנים. מאז 12 בספטמבר 1992 בו ניצחה בני יהודה בחיפה 3:4 , כאשר חיים רביבו כיכב בשורות האורחים וטרם חלם ללבוש ירוק או להגיע לאירופה, עלו בתוהו כל ניסיונות קבוצתו של ניצן שירזי לצבור שלוש נקודות מלאות. מכל 14 ההופעות אחר כך איש לא יזכור שחיפה ניצחה ב- 11 משחקים ( 8 ברציפות). תמיד לא ישכחו את התיקו 2:2 אשתקד שמנע מחיפה לזכות באליפות השמינית שלה. חניכיו של אלי אוחנה הגיעו לחיפה עם אפס סיכויים, אחרי שסיימו את מאבק ההישרדות שלהם ובניגוד לכל הציפיות מנעו מהחיפנים את שלוש הנקודות המלאות. למי שהספיק לשכוח: ואליד באדיר קבע 0:1 ורן בן-שמעון הישווה על סף סיום המחצית הראשונה. ננאד פראליה החזיר את היתרון בפנדל אך ניר סביליה (72) גרם להלם ביציעים. בסך הכל נערכו עד היום בקריית אליעזר 42 משחקים והאורחים ניצחו רק בשישה. חיפה הוכיחה שביתה הוא מבצרה (25 ניצחונות) ו- 11 מפגשים הסתיימו בתיקו. בני יהודה ספגה כאן 6 חמישיות, שלוש רביעיות, שמונה שלישיות ובשורה התחתונה לחובתה 88 שערים לעומת 42 שכבשה. במאזן הכללי ( בית וחוץ) שיחקו השתיים 79 פעמים ולחיפה יתרון עצום. היא ניצחה ב- 39 מפגשים, הפסידה ב- 20 ו- 18 הסתיימו בתיקו. הפרש השערים (90-140 ) רק מלמד על העליונות החיפנית. מכבי חיפה חוזרת לביתה אחרי שבמשחק הקודם כאן, לפני שבועיים, ספגה מפלה (2:0) מרגלי שחקני הפועל פתח תקווה. עד היום כבר הספיקה להפסיד פעמיים בקריית אליעזר ( גם למכבי תל אביב) . לעומתה, גם לבני יהודה צמד כישלונות, שניהם בביתה, למכבי חיפה ולבני סכנין במחזור החולף. מה ש"חסר" לזהובים הוא הפסד חוץ ראשון בעונה זו. מבין 8 משחקי החוץ שלה, ניצחה בארבעה ומספר דומה סיימה בתיקו ( שלוש פעמים 0:0 ותיקו 3:3 בנתניה). ההצלחה במשחקי חוץ מזכירה הישג כמעט חסר תקדים של בני יהודה. בעונת 1986/87 נאבקה בני יהודה עם בית"ר ירושלים על תואר האליפות. בשלב מוקדם יחסית פרשה כנפיים ואפשרה לירושלמים לברוח עד כדי 15 נקודות מהמקום השני. ובכל זאת, בני יהודה הגיעה למחזור האחרון (30) כאשר אין באמתחתה אפילו הפסד ליגה אחד (!). כל שאיפתה הייתה לסיים את העונה עם אפס כישלונות. לא הלך. למרות שחיפה הייתה מפורקת לחלוטין ( מקום תשיעי) דווקא במשחק הסיום היא נתנה הצגה. זאהי ארמלי(2) ראובן עטר, איתי מרדכי וניר קלינגר מוטטו את בחוריו של יצחק שניאור. גם שערי הכבוד של משה אייזנברג וחזי שירזי ( אגב, שניהם שיחקו מאוחר יותר במכבי חיפה) לא מנעו את עוגמת הנפש. שבע שנים אחר כך הצליחה מכבי חיפה במשימה בה לא הצליחה ( וגם לא תצליח בעתיד) שום קבוצה ישראלית, לסיים עונה בת 39 משחקים ללא הפסד (93/94). רק פעם אחת במהלך כל השנים מאז העפילה בני יהודה לליגת העל (1959) נאבקו שתי הקבוצות על תואר האליפות. זה קרה בעונת 1989/1990 וב"משחק העונה" שנערך בחיפה התהוותה דרמה. ניר קלינגר מיהר להבקיע לזכות חיפה(5) ותריסר דקות מאוחר יותר קבע השופט עובדיה צבי פנדל לזכות חיפה. המאמן, אמציה לבקוביץ, הטיל את המשימה על הבועט הקבוע, ציון מרילי, אבל החלוץ עופר מזרחי עשה דין לעצמו והחליט לבעוט בעצמו, למרות שאגות המאמן. מזרחי החטיא וחלפו 14 דקות עד שמשה סיני האורח השווה מהנקודה הלבנה. הוא וחברו, רוני לוי ( כן, מאמן חיפה בהווה) שמחו רק שתי דקות כי טל בנין ( כן, זה שישחק ביום ראשון במדי השכונה) החזיר את היתרון שלא החזיק מעמד יותר ממספר דקות לא רב. ניר מנחם(51) דאג לשוויון (2:2) שהכתיר את קבוצתו ונטל מחיפה את התואר בו זכתה שנה קודם לכן. קשר הקבוצה, אסי אברהמי, שבלט בניצחון החוץ בעילוט, מול מכבי "אחי" נצרת, מתייחס בכובד ראש ליריבה, מלהיטי הליגה. בראיון לערוץ הקבוצות אמר: " מבחינת חומר השחקנים יש להם שחקנים טובים. זו לא אותה קבוצה שהייתה מפורקת בתחילת העונה וסימנו אותה כיורדת בטוחה". חזי שירזי, חלוץ בני יהודה, לא מדבר ישירות על חיפה אך מדבריו ניתן להבין לאן הרוח נושבת: " אנחנו קבוצה שמחה. לא צריך לפחד מהמילה אליפות. בתחילה הופתענו מהרעיון שאנחנו גורם בליגת העל. לא זכורות לי יותר מדי פנטזיות במקום הזה". לתשומת לבך, מכבי חיפה, הפנטזיה של ליגת העל.