רעש ומהומה בבית התמחוי של הכדורגל הישראלי. יושביו, מיטב הפרשנים בגרוש, שלמה שרף, אבי רצון, עמיר פלג ושות`, טומנים ראשיהם בין ידיהם ולא מאמינים למראה עיניהם. הקבוצה שסיפקה להם את רוב הכותרות להתקפות, פתאום צצה להם משום מקום והיא מוליכה את טבלת ליגת העל, בניגוד לכל התיאוריות העלובות והמפוקפקות שבנו עליהן את הרייטינג חסר המקצוענות שלהם. לא במקרה בחרתי להמשיך ולהתרכז ב"שלושת המוסקטרים" האלה. כי בעיניהם, מכבי חיפה היא תופעה שיש להילחם בה בכל הכלים. עמיר פלג הוא אוהד מושבע של הפועל חיפה, ומובן מדוע הוא כל הזמן מנסה לנגח את היריבה העירונית. על אבי רצון כבר אמרו הכל. הייתם צריכים לשמוע אותו ביום חמישי ב"רדיו חיפה". מתחנן בפני מנחה התוכנית, גדי נס, שיעזור להביא את ג`ובני רוסו לטריבונה שלו בערוץ עשר. גם רצון יודע שאי אפשר לנהל תוכנית ספורט בלי מכבי חיפה. אבל אנשי מכבי חיפה יודעים בדיוק את הנקודה החלשה הזאת ופשוט לא באים. לכל מקום הם באים, ולא צריך ללחוץ עליהם יותר מדי. הם מתנהגים כאירופאים, רצון מתעקש להישאר אסייאתי. אין מכנה משותף בין שני הצדדים. ושרף ? ג`ובני רוסו, האיש שבשעתו הבטיח לפתוח אתו במשותף חנות לפלאפל, אמר ביום שישי למקומון "ערי המפרץ" בקריות: " שרף אדם רע, אין הסבר אחר לעובדה שהוא תמיד מלכלך ואומר דברים לא טובים על אנשים כמו שאמר על אברם גרנט למשל. הזמינו אותי להופיע בתוכנית שהוא משתתף בערוץ 10 וסירבתי, כי ידעתי ששרף יגרום לי להתעצבן ואותי חינכו בבית לכבד אנשים מבוגרים" ( סוף ציטוט). צריך להוסיף משהו ?
בסך הכל באים שלושה וחצי אנשים, פוליטרוקים של הספורט והחליטו שהם ממונים על הספורט וחושבים שהם מוסמכים לקבוע מה טוב ומה רע. מכבי חיפה במקום הראשון בזכות ולא בחסד. אפילו החודש האחרון אינו מצליח לגמד את התואר הוירטואלי " אלופת החורף". בניגוד לשנת 1959 כאשר מכבי חיפה, לראשונה בתולדותיה זכתה בתואר דומה. אני זוכר שהסתובבנו נפוחי חזה במשך שבועיים. זה בדיוק פרק הזמן שהספיק לקבוצה המצוינת והלא יציבה הזאת לצנוח ממאבק האליפות. כרגע, המקום הראשון מחמיא אבל לבוא היום ולהכריז על מכבי חיפה כאלופה שבדרך, המרחק גדול. כולנו זוכרים מה קרה אשתקד כאשר חיפה נחתה מאולימפוס הניצחון על מנצ`סטר יונייטד בקפריסין (0:3). נחתה ? התרסקה בין רגלי בית"ר ירושלים שהביסה אותה ללא תנאי (0:4) תוך ניצול מכסימלי של העייפות והגאווה החיפנית. ולנסיה לא פחות חזקה וביום ראשון טדי מתמרק לארח את המוליכה. איך שלא מסתכלים על הטבלה, מגיעים למסקנה נחרצת: חיפה הייתה האטרקטיבית ביותר וגם היעילה ביותר מבין כל הקבוצות. מתוך 11 מחזורים היא "ישבה" במקום הראשון 5 שבועות לעומת בני יהודה (3) מכבי תל אביב (2) והפועל באר שבע (1). כאמור, החודש האחרון קילקל במשהו את הרושם בגלל "זיופי מנוע" אבל אם מסכמים את הדקות הטובות של החיפנים, אין צורך בזכוכית מגדלת כדי להבחין ששיחקה מצוין נגד בית"ר ירושלים (0:4) הפועל באר שבע (2:3) ומכבי נתניה (0:4). בנוסף למחציות מעולות נגד הפועל תל אביב בבלומפילד (0:0) בני יהודה (1:2) אחי נצרת (1:4) ואשדוד (1:1). לשום קבוצה אחרת אין מקבץ כזה של כדורגל חיובי. בעשור האחרון התרגלנו לראות כמעט תמיד את חיפה כובשת בסיטונות. בגלל המשחק הפתוח הפכה לקבוצה הישראלית האטרקטיבית ביותר. עולם כמנהגו נוהג. חיפה כבשה עד עכשיו 20 שערים לעומת 17 של באר שבע ואשדוד. אם משווים את פוריותה לעומת העונה שעברה, אחרי אותה תקופה, קיימת נסיגה. אשתקד צברה 27 נקודות ( היום 21 בלבד) וכבשה 28 שערים. ובכל זאת, המייחד אותה מבליט מיד את עליונותה. החיפנים כבשו שלוש פעמים 4 שערים ( ירושלים, נצרת ונתניה). רק שלוש קבוצות הצליחו להבקיע רביעייה אחת: באר שבע ( נגד אשדוד) אשדוד ( מול נתניה) ובני סכנין ( אחי נצרת). שבע קבוצות נוספות, וביניהן שתי התל-אביביות והפתח-תקוואיות, לא התקרבו לאיזור ההבקעה הזה.
מתוך 11 המשחקים חיפה לא כבשה בשלושה משחקים ( הפועל תל אביב, כי השופט אסף קינן לא אישר שער חוקי למהדרין מראשו של אלון חרזי, מכבי פתח תקווה ומכבי תל אביב). בית"ר ירושלים ומכבי נתניה לא הבקיעו בחמישה משחקים, נצרת ובאר שבע (4) מכבי תל אביב, מכבי פתח תקווה, בני יהודה ואשדוד (3) הפועל תל אביב והפועל פתח תקווה (2) ורק סכנין נותרה "יבשה" ולא כבשה במשחק אחד בלבד, נגד מי ? יפה, מכבי חיפה שגברה עליה 0:1 בקריית אליעזר. רק למען הרושם הטוב, ראוי לציין כי מגיני היריב "גנבו" מחיפה ארבעה שערים ( תופעה חסרת תקדים במועדון החיפני הותיק). חאלד סולימאן ( נצרת) עמי אזולאי ( בני יהודה) תומר אליהו (סכנין) ואורי אוזן (נתניה) רצו, והצליחו לחוש מהי ההרגשה להיות בצד הירוק. הסתכלתם במקרה על טור הספיגה ? לפי הרעשים והצילצולים, אין הגנה יותר גרועה מאשר למכבי חיפה. יכול להיות שהגנה שהפגינה יכולת שיא מול ולנסיה הגדולה (0:0) בספרד, תהיה חלשה בישראל ? בתיאוריה, כן. מעשית לא. השער של שלומי אדרי מהפועל פתח תקווה ( שחקן עבר בנוער של מכבי חיפה) הותיר את חיפה עם 9 ספיגות בלבד. לדולקות אחריה בני יהודה ומכבי תל אביב (10) ובנקודה זאת כדאי לעצור והביט לאחור בזעם. באותו שלב בעונה שעברה מכבי "דודו" חיפה כבר הספיקה לספוג 17 שערים (!!) כמות אסטרונומית שגם היא הספיקה לה להוליך את הטבלה בפער שלוש נקודות מהפועל תל אביב . היה רצף של 6 משחקים בהם חיפה ספגה לפחות שער אחד בכל משחק, אף לא שער אחד באשמתו הישירה של ניר דוידוביץ` המצוין. חיפה, מכבי תל אביב ובני יהודה שמרו על שער נקי ב- 5 מתוך 11 המשחקים. אחריהם מכבי פתח תקווה (4) בלי לקחת בחשבון את משחקה החסר נגד הפועל תל אביב ששוחק אחרי סגירת הכתבה, הפועל תל אביב, באר שבע, בית"ר ירושלים ונתניה (3) הפועל פתח תקווה וסכנין (2).
נקודות נוספות הראויות לציון בשליש הראשון: בני יהודה הפסידה רק פעם אחת, וגם במקרה הזה מכבי חיפה אשמה (1:2) ועוד בשכונת התקווה שהפכה למבצר מבוצר. אפילו קבוצת התחתית של בית"ר ירושלים שספגה 14 שערים הצליחה לשמור על מינון ספיגה נמוך. מכסימום ספגה שני שערים במשחק. מכבי חיפה הביסה אותה 0:4 במחזור הראשון. אז עוד חשבו שילדי בית"ר שימשו טרף קל לשיני החיפנים, חלפו חודשיים וחצי והסתבר שהגנתם לא פראיירית. במישור האישי, המאמן רוני לוי השתמש ב- 19 משחקני הסגל שלו. עוד לפני שאלון חרזי, אבישי ז`אנו ואריק אג`יופור נפצעו והושבתו לתקופות ארוכות. איתן עזריה, שי בירוק, עומר בוקסנבאום ואושרי גיטא ערכו הופעות ראשונות בליגת העל. ניר דוידוביץ, אריק בנאדו, אדורם קייסי פתחו בכל המשחקים וגם סיימו אותם, חורחה בריטס ועידן טל השתתפו אף הם בכל 11 המחזורים. יניב קטן ( בגלל חתונת אחותו), ג`ובני רוסו ( בגלל נבחרת קרואטיה), ואליד באדיר ומיכאל זנדברג שותפו ב- 10 משחקים. אלון חרזי, אבישי ז`אנו, דנטה לופז ואליניב ברדה (8) שי בירוק (6) אסי אברהמי (5) איתן עזריה ודקל קינן (4) עומר בוקסנבאום (2) ואושרי גיטא (1). בירוק ראוי לציון מיוחד, כי בכל יום שחקן מחליף נכנס חמש פעמים וכובש שלושה שערים, כולם בניצחונות הגבוהים בהם חיפה כבשה רביעיות כשהוא כובש תמיד את השער האחרון. משחקה האגרסיבי של חיפה גבה מחיר כבד. שלושה משחקניה, חורחה בריטס ( מול בני יהודה) דנטה לופז (בני יהודה) ואסי אברהמי ( מכבי פתח תקווה) ראו את הכרטיס האדום לנגד עיניהם. עוד 36 כרטיסים צהובים נשלפו לעבר 15 שחקנים. כרגע ניצבים על סף הרחקה אוטומטית מיכאל זנדברג, עידן טל, יניב קטן ואבישי ז`אנו שלחובת כל אחד מהם 4 כרטיסים.
אי אפשר לסיים ללא תרומתו העצומה של ג`ובני רוסו. עם 2 שערים ו- 8 בישולים, מי יכול לוותר עליו ? שלמה שרף מוכן לממן לו, אולי, חצי כרטיס ואז, מי יופיע בטריבונה ? ל"שלושת המוסקטרים" יהיה קל יותר לדבר על אלה שאינם מאשר על אלה שישנם.
