כשהחליטו ראשי מכבי "הונדה" חיפה לפעול למען הצערת הקבוצה, איש מהם לא התכוון שעם פתיחת הליגה יתייצבו 11 שחקני נוער בהרכב הפותח. גם לא מחצית מהם. חיפה היא קבוצה " יותר מדי" בעלת מסורת בכדורגל הישראלי ( למרות שמדובר רק בעשרים השנים האחרונות) ובעשור האחרון גם באירופה, מכדי שתסתכן בניתוח עמוק מדי . בראייה לאחור, כשמכבי חיפה חתכו שחקנים מנוסים, שני הצדדים הפסידו.פעם אחת (1965) זה עלה גם בירידה לליגת המשנה. אך למרות היותה ספינת הדגל של הכדורגל שלנו, דברים השתנו בשנתיים האחרונות. לבד מקיצוצים בתקציב, צורך השעה, ושוב חיפה שימשה כסמן הימני, מבט לעבר סגל הקבוצה בעונה זו מגלה נתון מעניין לא פחות. הגיל הממוצע של הקבוצה עומד כיום על 24.1 וזאת ירידה לעומת העונה שעברה ( 24.5) ושתי האליפויות בתחילת המילניום. בעונת 2000/2001 חיפה נחשבה "זקנה ומנוסה" עם 26.3 שנים בממוצע ושנה מאוחר יותר ( 25.6). מאז הולך ופוחת מספר השחקנים המבוגרים ועולה מספרם של השחקנים הצעירים, גם אם קיימת תחלופה, בעיקר בין שחקני הספסל.
כשאברהם גרנט הגיע לחיפה והצהיר כי המטרה היחידה שלו היא להחזיר לעיר הכרמל את תואר האליפות בו לא זכתה במשך שבע שנים, הוא ננעל על שחקנים ותיקים. גרנט, בניגוד למאמנים אחרים שומר חסד לשחקנים מנוסים, כפי שהוא נוהג גם כמאמן הנבחרת. לרשותו עמדו שועלים ותיקים כמו אלון חרזי (29) אבישי ז`אנו (30) אנדריי אוסטרובסקי (27.5) אריק בנאדו (27) אדורם קייסי (28) ראובן עטר (31.5) ננאד פראליה ( 30.5) ריימונדס ז`וטאוטאס (28.5) ואסילי איבאנוב ששוחרר אחרי מספר מחזורים (31), רדוסלב מיכאלסקי (31.5) וסרגיי קלשצ`נקו (29) שאיבד מאוחר יותר את מקומו ליעקובו איגביני (18.5). לאלה ניתן להוסיף גם את עוזר המאמן מרקו בלבול (34) שכמעט ולא שיחק, אבל ישיבתו על ספסל המחליפים הקפיצה את מדד הגיל. ללא ספק, זאת הפכה לקבוצה המבוגרת ביותר בתולדות מכבי חיפה. שבעה שחקנים מעל גיל 30 ועוד ארבעה הנושקים לגיל הזה, לא בישרו על " רענון" בסיכויי חיפה, אבל החששות הופרכו. הניסיון עשה את שלו. תואר האליפות לא סנוור את עיני המועדון. היה ברור שעם כל הכבוד לאלופים הטריים, חייב לבוא שינוי מסוים. מיכאלסקי המצוין עזב לקפריסין, לקלשצ`נקו הזריז נמאס לשמש מחליף ליעקובו הדורסני, והוא נטש לכוון הפועל תל אביב ( את הזכרון הכי טוב מישראל יהיה לו מחיפה בזכות אותה אליפות). ג`ובני רוסו הושאל מבית"ר ירושלים ןהוריד במעט את מדד הגיל (29). הצפיפות על הספסל איימה לגרום בעיות, וגם כך הצליחה חיפה, הפעם רק עם שלושה בני 30 פלוס בהרכב הפותח, לזכות בתואר השני ברציפות. על הספסל ישב ראובן עטר בן ה- 32.5 שנקרא לדגל בעת הצורך, וכששולחים לו צו 8 הוא תמיד יודע להתגייס לטובת המטרה.
גרנט עזב לטובת הנבחרת, ויצחק שום נישא על כתפי תהילת קודמו. לפחות בבחירת השחקנים. הוא שיחרר את ראובן עטר בטענה שלא יוכל לעמוד מנגד כאשר זה אינו מקבל דקות משחק בהתאם לכשרונו, יכולתו וניסיונו, והמשיך עם אותו סגל שהביא לחיפה את מה שרצתה, וחייבים להודות על האמת, היא עשתה זאת די בקלות. חרזי, ז`אנו, בנאדו, קייסי, באדיר, ז`וטאוטאס, רוסו ופראליה ש"קורקע" במשחקים רבים, הן בגלל פציעות וכושר לקוי , נבחרו להמשיך ולנסות להביא אליפות שלישית.. ה"אולד בויס" של חיפה הוכיחו שהם קורצו מחומר מיוחד. ההופעה ההירואית שלהם באירופה לימדה את הספקנים, כי מה שטוב לריאל מדריד ומנצ`סטר יונייטד, קרי: התבססות על שלד ותיק ומנוסה, לא רע עבור מכבי חיפה מהמזרח התיכון. שום טעה רק בניתוח ו"החולה מת". אי אפשר היה לנהוג כמו אותו איכר שחסך מדי יום מסוסו מעט מזון, בתקווה שזה יתן לו את אותו פריון עבודה. הסוס נפח נשמתו, מכבי חיפה איבדה תואר בטוח. הסגל הקצר שלה (19 שחקנים) שילם מחיר כבד, בפרט כאשר חלק ממנו לא נוצל כראוי. השנה מהפכה זוטא. את ההגנה ניתן לזהות מקילומטרים. למעט השוער ניר דוידוביץ שהחליף את דודו אוואט, כל השאר מוכרים בעיניים עצומות. אלון חרזי (32) אבישי ז`אנו (33) אריק בנאדו (כמעט 30) ואדורם קייסי (31). השינוי הגדול מגיע בחוליית הקישור והחוד. את מקומם של ז`וטאוטאס, פראליה ורפי כהן, תפסו חורחה בריטס ודנטה לופז מפארגוואי. עידן טל ומיכאל זנדברג "בטוחים" יותר והשינוי בו מתגאים ראשי הקבוצה, מתבטא היטב ברשימה הארוכה של שחקנים הממתינים להשתלב בהרכב, או הפותח או כמחליפים. תום אל-מדון, איתן עזריה, אסי אברהמי, שי בירוק, אלעד צחקו, ערן לוי ה"ותיק", דקל קינן ולצידם אליניב ברדה ועומר בוקסנבאום. הספסל זועזע כראוי, הוא הפך לצעיר ביותר בשנים האחרונות, אך יחד עם זאת הוא עמוס בכשרונות מבית היוצר של מחלקת הנוער המשובחת במדינה.
גם כאשר "מפרקים" את ההרכב המסתמן שמורץ על ידי רוני לוי בשבועות האחרונים מבחינים בשינוי מזערי. ממוצע הגיל עומד על 27 לעומת 27.3 אשתקד וזה יותר מבוגר מאשר בשנתיים של גרנט. בשנה הראשונה שלו "שיחקו" 26.8 שנים בממוצע ובעונה השניה שוב עליה דרמטית (27.2) שקטפה תואר נוסף. האם גילו הצעיר יחסית של ההרכב ה"חדש" עלול לעמוד לו לרועץ במאבק האליפות המתחדש ? בהחלט לא. את האליפות הראשונה לקחה מכבי חיפה עם שחקנים צעירים מאוד ( ממוצע של 23.1) כאשר לא היו לה כלל שחקנים מעל לגיל 30 כי אז שחקן בגיל כזה כבר היה קונה וו תליה לנעליו בחנות לחומרי בנין. גם בעונת האליפות השניה (84/85) ממוצע הגיל עמד על 23.3 ושוב בלי "ח`טייארים". רק באליפות השלישית בשנת 1988/89 עמדו לרשות המאמן אמציה לבקוביץ שלושה שחקנים מנוסים, יוסי קרמר, זאהי ארמלי וציון מרילי שסעדו את הצעירים. הקבוצה הצעירה ביותר שזכתה באליפות היא מודל 90/91 ואז ממוצע הגיל עמד על 23 , הרבה בזכות חוליית קישור "ילדותית": ראובן עטר (21.5) טל בנין (20) איל ברקוביץ (19) ואלון חרזי (20). אברהם אבוקרט נותר השחקן היחיד מעל ה"גיל האסור". ההרכב שרוני לוי בוחר להתבסס עליו הוא פחות או יותר בגיל הקבוצה הגדולה, הטובה מכולן, שהוא כיכב בה באליפות החמישית (93/94). למעט המגן איתן אהרוני, בשלהי הקריירה המפוארת שלו, כל שאר השחקנים היו בגיל קלאסי. בלבול (27) אלון חרזי (23) עטר (24.5) ברקוביץ (22) השוער רפי כהן ( 23.5) רומן פץ (25) אריק בנאדו (20.5) צבר דניאל (24) משה גלאם (25.5) קנדאורוב (21.5) רוני לוי (27.5) אלון חזן (26.5) שי הולצמן (20.5) איבן גצקו (26) ואלון מזרחי (22.5). ממוצע הגיל שלהם עמד על 24 בלבד. מישהו יכול לשכוח אותם ?
חתמו קביעות במועדון הירוק
לא במקרה מתבסס רוני לוי על חוליית הגנה המכירה את עצמה בעיניים סגורות. אפשר ללעוג לה מכאן ועד להודעה חדשה, ב"זכות" העונה הנוראית שפקד את משחק ההגנה אשתקד, ואולי בגלל 42 שערי החובה אנחנו היום בגביע אופ"א ולא במקום אחר. אי אפשר ואסור, להתעלם מתופעה שנעלמה מזה עשרות שנים מהכדורגל הישראלי: במכבי חיפה תחלופת השחקנים היא מהמצומצמות בליגה. אלון חרזי מתחיל את העונה ה- 13 שלו במכבי חיפה. למעט שנת התאווררות שנכפתה עליו, וגם בה לא סבל מי יודע מה, מאחר והיה שותף מלא לאליפות עם בית"ר ירושלים (1998). הוא הצליח לחדור בסערה ל"מדור המיוחסים" במועדון השומר את כסאות הכבוד שלו לשחקני בית: אברהם אבוקרט (17 עונות) אשר עלמני (15) מרקו בלבול, איתן אהרוני, ברוך ממן, יוסי קרמר וישעיהו הלד ( הגיע כעולה חדש אחרי הכרזת המדינה) וכל אחד מהם 14 שנות משחק בקבוצה הבוגרת. חרזי נמצא בטור אחד עם אהרן גרשגורן, דניאל (שמילו) רום, ישעיהו שווגר ז"ל, אברהם מנצ`ל (13) ראובן עטר וזכריה בן-צבי (12). מעט מאוד שחקני רכש שרדו בקבוצה "קשה" דוגמת מכבי חיפה. שתי ידיים מיותרות. אהרון אמר (10) משה אדלר, חלוץ שנות השבעים (10) שלום ואנו, בלם שנות החמישים (8) וחיים פורטה, חלוץ שנות השישים (8), יצחק שפירא, חלוץ שנות החמישים (7) וכמוהו ציון מרילי, זאהי ארמלי ומהדור הנוכחי אדורם קייסי (7) וכמובן ,המאמן רוני לוי (6). בדרך כלל, אורך "חיי המדף" של שחקני רכש בחיפה עומד על ממוצע של שנתיים פלוס. גם שחקני בית לא מצליחים להישאר זמן רב בירוק, אלא אם הם פורצים בסערה ומצליחים להדיח מבוגר מהם.שוער העבר, יחזקאל גרשוני ז"ל (11) יונתן הרדי (11) שמואל חדנס (10) אלי כהן (9) אריק בנאדו (10) ניר דוידוביץ (8) איל ברקוביץ (8) עופר מזרחי (8) ירון גבעול (8) צדוק מלכה (7) רוני רוזנטל (6) רפי אוסמו ה"גדול" (11) משה סלקטר (10) ירון פרסלני (9) מנשה מזרחי (9) עודד בלוש (8) אריה עפרוני (8) יצחק אהרונוביץ (10) יואב לוי (8) מוטי ברגר (9) קרול רוטנר (8) דוד גוזלן (8) מוטי לובצקי (7) "דידי" ששון וחסן בוסטוני ז"ל (6). המשותף לכל הכבודה הזאת: רובם נפצעו לתקופות ארוכות או פרשו בגילאים 25-28 כאשר כל הקריירה פרושה לפניהם. את מה שהם החסירו משלימים כעת, בנוסף לאלון חרזי, אבישי ז`אנו ( שנה תשיעית במועדון) ואדורם קייסי (שביעית). במחלקת הזרים, המצב קצת יותר מסובך. ממוצע השנים בה שחקן זר שוהה במכבי חיפה הוא 1.7 שנים. את הממוצע מעלים סרגיי קנדאורוב (5) ז`וטאוטאס (4) ננאד פראליה (3) יעקובו איגביני (3) סרגיי בלנצ`וק (3) רומן פץ (3) ויקטור צ`אנוב (3).
