סולם יעקובו

מכבי "הונדה" חיפה ביחס לאפשרות שנקעה נפשו מביצועיו של החלוץ דנטה לופז מפארגוואי. לוי, וחזקה שבחיים הוא כבר ראה חלוצים בחייו, גם אם בישראל לא נחתו טאלנטים, אומר שהחלוץ מפארגוואי צעיר מאוד (20), משתלב בארץ זרה, בעל יכולת ורצון אדירים, ולדעתו החיבור בין כל המרכיבים הללו עשוי להוליד בעתיד חלוץ פורה. אלא שהמאמן הצעיר, הנבחן אף הוא תחת זכוכית מגדלת, מודע ל"לחץ המתון" המופעל על לופז, מבלי שזה יידע בכלל על מה מדובר. הוא לא יודע שמצפים ממנו לכבוש שערים בתפקיד חלוץ המטרה ? הוא סתם "כבש" כותרת בומבסטית שיכבוש 33 שערים בעונה ? בהנחה שלופז אינו מכיר את ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי, לפיה חלוץ בית"ר תל אביב, נסים אלמליח מחזיק בשיא כיבושים בעונה אחת (30) כבר למעלה מ- 50 שנה, כנראה לא יהיה כיסוי להצהרה הזאת. המבטים לעבר רגליו וראשו של לופז ממוקדים, אך ורק בגלל שבתפקיד שלו שיחק יעקובו איגביני, החלוץ הניגרי הפנטסטי שמביט אלינו ממרומי ליגת העל האנגלית. זאת הבעיה של לופז.אילו נחת בקבוצה אחרת, איש לא היה סופר לו את הדקות עד כיבוש השער הראשון בליגה. רק לדוגמא, חלוץ ניגרי אחר, אוגבונה מהפועל תל אביב טרם כבש אפילו שער, ועדיין מצפים שיהפוך ליורשו של איגביני המקורי.

רצוי לשנן: יעקובו איגביני היה אחד בישראל ! לפניו הגיעו לארץ חלוצים טובים כמו אנדז`יי קוביקה, סרגיי קלשצ`נקו, ניקולאי קודריצקי ואחרים, אבל "תותח על" כמו הניגרי אין. מייצרים ברחבי העולם, מיוצאים למקומות אחרים. זאת עדיין אינה סיבה ל"רדת" על לופז שבאמת משתדל, בינתיים עם שער אחד בגביע אירופה ובגביע הטוטו. ורוני לוי אינו ניחן בסבלנות מיוחדת. כל מעצבי המדיניות במכבי חיפה זוכרים היטב את " מחול השדים" סביב כל הקשרים והחלוצים הזרים. תשאלו את איבן גצקו,סרגיי קנדאורוב,ננאד פראליה ואחרים. ביקשו מהם לפרוע שטרות בהקדם, מבלי להתחשב בתנאי הקליטה הקשים. האשראי שקיבלו חלוצים מקומיים גדול אלף מונים מאלה שקיבלו, מקבלים ויקבלו חלוצים מעבר לים. כאילו שעומדים בתור להגיע לארץ הקודש. זה מחיר ה"נזק" שגרם יעקובו איגביני.

הצצה לאחור תגלה כיצד התאקלמו שחקנים זרים במכבי חיפה. בשנות החמישים הגיע לארץ חלוץ קפריסאי בשם סאבא ג`ורג `יוס שבינתיים נפטר. ליד שחקנים מצטיינים דוגמת אברהם מנצ`ל, אשר עלמני, ג`וני הרדי ואחרים, הוא נזקק למשחק וחצי כדי לכבוש לרשת הפועל חדרה (1:3) ובסך הכל 7 שערים בעונה הראשונה. חמור יותר היה מצבו של אריק חרוליקן. הולנדי בריא גוף שהגיע בקול תרועה גדולה. באימונים הוא היה המרשים מכולם. במושגים של אז, מהירות הבעיטה של ההולנדי " השיגה" את זו של טילי השיוט האמריקניים "טומהוק". מי שספג ממנו כדור בפנים, חבל על זמנו ובריאותו. חרוליקן מיהר לכבוש שער גביע מול הפועל טירת הכרמל (0:7) אבל בליגה, נאדה. המצב הגיע לידי כך שהצופים עודדו את שחקני חיפה לעבוד עבורו, אבל הבחור לא כבש. מאחר והאווירה בקבוצה הייתה סחבקית, חרוליקן הפך למושא הערצה מחוץ לגבולות המגרש. אחרי 9 משחקים הגיעה הישועה. ואם אריק מבקיע הוא יעשה את זה בסטייל. 7 באפריל 1990 ולקרית-אליעזר מגיעה מכבי תל-אביב. בדקה ה- 28 נכנס שוער מכבי תל אביב למיקלט. הכדור קיפץ על הקרקע וחרוליקן, ממרחק 35 מ` שיגר "טיל שיוט" והכניע את השוער הצעיר, שביט אלימלך. עד היום אלימלך שומע את משק הכדור ליד אוזנו. הוא פשוט התכופף...

החלוץ השלישי ש"צד את העין" היה האוקראיני, להרוויח מזה.איבן גצקו. עוד שחקן מוצק בעל רגליים בריאות שנבחן מרגע שרגלו דרכה בנתב"ג לפי... סכום רכישתו. מכל פינה בקע הסכום בן 400 אלף דולר, וכולם תמהו האם קנתה חיפה "חתול בשק". איש לא הקשיב להסבריו של הנשיא, יעקב שחר, שביקש להעמיד דברים על דיוקם, אך התייאש מהר. לא פלא שמאז ועד היום, שחר חוזר ואומר שלו היה צריך לעסוק בהכחשות ואימותים, כל זמנו היקר היה נגזל. בינתיים גצקו נקלט היטב, הבקיע 15 שערים בעונתו הראשונה, כאשר לקח לו רק 41 דקות כדי לכבוש שער ראשון, בתבוסה (5:2) מול מכבי פתח-תקווה. מי זכר את השער הזה ? הוא כבש עוד 14 ובכל פעם ייחסו זאת לחוסר החשיבות של המשחק. בעונה השניה גצקו כבר הפך ל"קאליבר". אמנם כבש רק 8 שערים, אבל דורסנותו וכוחו הפיסי פינו מקום לשאר הכוכבים שעשו אליפות נדירה- 39 משחקים ללא הפסד (1994).

בסוף העונה התבקש גצקו לעזוב. לפתע קמה לה קבוצת מקוננים, חלקם מאלה שביכו את בואו, וטענו שעוול הוא לנטוש חלוץ שעלה בסך הכל... 250 אלף דולר. זה הסכום שהנשיא שחר ביקש להבהיר מלכתחילה. שנה אחריו הגיעו לחיפה סרגיי קנדאורוב בן ה- 20 והבלם רומן פץ. גם שניהם מאוקראינה. הצמד הזה " מקלחת צוננין. עד כדי כך שהסתירו מהם את העיתונים וביקשו מהמתורגמנים לדבר אליהם הפוך. קטילה חובבנית לשמה. פץ השתלב ראשון, את "קנדא" חיפשו בנרות. כדי לכבות. פרשנים ו"ברי סמכא" לא הבינו באיזו הגרלה הוגרל הקשר הצעיר, שהגיע כבר נשוי לארץ. עם ילד. לקח לו 8 מחזורים לאפס את הרגל. הקשר נהג לבעוט מכל מצב ואפילו חבריו לא הבינו מה הוא רוצה. מהרגע שהכדור שירה לרשת הפועל באר-שבע (1:2) לא נחה רגלו. כקשר הוא כבש בעונה זו (94) עשרה שערים ובכל הקריירה הירוקה שלו 40 שערים (!), מאזן פנטסטי, אם נזכור ששיחק רק 118 משחקים. מישהו ביקש ממנו סליחה ? איך אומרים שתי הבובות בפרסומת לחברת חשמל: חס וחלילה. רק ההונגרי, סטפן שאלואי מבית"ר ירושלים (שיחק עונה במכבי הרצליה) עם 68 שערים וניקולאי קודריצקי מבני יהודה (50) מקדימים אותו.

וילפרד מוגאיי, החלוץ מזימבבואה, נאלץ לעבור את " מסע האלונקות" של הגזענות הישראלית בכדורגל הישראלי שלא התרגל עדיין לכדורגלנים שחומי עור. בשיחות פרטיות הוא אישר שרמתו נפגמת עקב כך. הוא כבש בסך הכל 2 שערים, וכבר במשחקו השני הניח כדור מפנדל ברשת הפועל באר שבע (1:3). חיים רביבו ואלון חזן ביקשו לקלוט את החלוץ שהגיע בודד לארץ ( משפחתו נותרה באפריקה) וויתרו על הזכות לבעוט מהנקודה הלבנה. מוגאיי לא נקלט וחיפה ויתרה עליו בסיום העונה מסיבות שונות. לא שפר מצבו של ואסילי קרדאש, חלוץ אוקראיני צעיר (20) שהובא כהבטחה לעתיד. הבחור יכול היה לקנות את עולמו במשחק בגביע האלופות מול קזינו זלצבורג האוסטרית. במצב של 0:1 לחיפה הוא החמיץ כדור פז. קחו את ההזדמנות הפנטסטית של ואליד באדיר מול פובליקום ותורידו את השוער. קרדאש והרשת. לאן הלך הכדור ? החוצה ! מרגע זה איבד את ביטחונו, חזר לעצמו רק כעבור 8 משחקים בצמד נגד הפועל פתח-תקווה (1:3) וחזר גם לארצו. לא התאקלם עקב ריחוק ממשפחתו התומכת ובדידותו.

ואסילי נובוחוצקי( אוקראינה) סאבו באראץ` ( יוגוסלביה) ג`רי וואוורה ( צ`כיה) גיורגי גחוקידזה (גרוזיה) שיחקו ולא. הראשון לא כבש בכלל, השני שוחרר אחרי חמישה מחזורים, השלישי לא כבש ולא התאקלם והאחרון, שחקן מצוין בקנה מידה הולנדי, משם הגיע, הסתפק בשער אחד מול בית"ר ירושלים אחרי 11 מחזורים עקרים (1:1). לבוסני, איברהים דורו, בעל המזג הסוער, לקח 6 מחזורים ( מול כפר סבא 0:2) כדי לכבוש את שערו הראשון מבין חמשת שעריו בעונה הראשונה. אצלו כל שער לווה בטקס משותף עם הקהל. לא תמיד השופטים אהבו את זה. כלך אייל צור חסר חוש ההומור שאישר שער שכבש דורו לרשת מכבי פתח-תקווה, אך בשובו מטיפוס צנחנים על הגדר, ראה לנגד עיניו את ה... כרטיס האדום. תקנון יבש. לרדובאן הרומטקו, הצ`כי שהגיע בעקבות דושאן אוהרין, לא לקח הרבה זמן להתאקלם. כבר במשחק הראשון נגד קבוצה מחוזקת של נערי הפועל בית-שאן (0:4) הרשית לראשונה. לקשר הפולני יז`י בז`צ`ק לקח יותר. אחרי 8 משחקים כבש את שער הנצחון מול אשדוד (1:2). תפוח אדמה לוהט היה סרגיי קלשצ`נקו. המולדבי בא עם תיאבון גדול. משחק ראשון מול עירוני ראשון לציון (1:4) ושער. משחק שני מול הפועל פתח-תקווה באם המושבות ו... ארבעה שערים במחצית אחת, תופעה נדירה במחוזותינו. בסך הכל כבש 22 שערי ליגה, יותר מכל חלוץ זר אחר בעונה אחת. מתי קלשצ`נקו ביקש לעזוב ? כאשר זרח כוכבו של... יעקובו איגביני.

רבים תהו מדוע מעדיף המאמן אברהם גרנט את הניגרי על פניו של המולדבי, בפרט כאשר האחרון הוכיח יכולתו גם בסיוע להגנה. התשובה בדברי ימי הליגה האנגלית. את התואר היחיד שלו בישראל השיג קלשצ`נקו במדי מכבי חיפה. יוכל להראות לנכדים באיזו קבוצה עשה חיל. היו גם ואסילי איבאנוב שכבש שער ראשון לרשת מכבי הרצליה (2:5) קבוצת האם שלו בארץ, אחרי שבעה משחקים בהרכב הראשון, רדוסלב מיכאלסקי הפולני שהבקיע צמד באפריל 2000 לרשת הנכונה בזמן הנכון (0:4 בדרבי) וננאד פראליה שהתנדנד בין ההרכב הראשון לספסל, עד שכבש שער נהדר מול מכבי תל-אביב (0:3) ומאז כל כיבוש שלו היה בונטון. איגביני כמו איגביני, כבר במשחקו השני (בראשון נכנס כמחליף) נכנס פעם נוספת כמחליף וכבש את שער הניצחון מול הפועל פתח-תקווה ובהמשך, השמיים הפכו אצלו לגבול. לא שכחנו את ג`ובני רוסו. ה"זר הנודד" ( הפועל באר שבע, הפועל חיפה ובית"ר ירושלים) נזקק רק ל- 94 דקות כדי לכבוש נגד הפועל פתח תקווה (1:2). לפי העבר, כדאי לאפשר ללופז להתאקלם. רק מכבי חיפה יכולה להרוויח מזה.