הבה נליגה / סיפורי פתיחה

כשרוני לוי, מאמן מכבי חיפה כיום, הגיע למכבי חיפה, סיפרו שהנה הגיע קשר נתנייתי מצטיין. אמנם בנתניה הוא שיחק בתפקיד קדמי, חצי חלוץ, אבל את המוניטין רכש כאשר היה שותף בכיר לזכייה הראשונה והבלעדית של בני יהודה באליפות בסוף שנות השמונים. לקראת משחק הפתיחה מול מכבי פתח תקווה ( 29 באוגוסט 1992) החליט המאמן גיורא שפיגל לנסות את רוני לוי בתפקיד... בלם, למרות המהירות המוגבלת שלו. לוי, כמו חייל ממושמע, לא ישכח את המשחק הזה. אין ספק שהוא מקוטלג בזיכרונו כמשחק הכי גרוע בקריירה שלו. הוא לא הצליח להסתדר עם חלוצי האורחת שהגיחו מכל פינה ושלחו חמישה מטחים כואבים ( עופר דגמי צמד, עופר צמח, אסי בן-שמעון ואייל בגלייבטר) לרשתו של ויקטור צ`אנוב שלא יכול היה להושיע. 2:5 בלתי נשכח. מעניין איך שהעניינים מתגלגלים. לצדו של רוני לוי שיחק כבלם קדמי... מרקו בלבול, כיום עוזרו. גם אלון חרזי ודאי זוכר את הטראומה ממנה התאוששו רק בסיום העונה, כשזכו בגביע המדינה על חשבון מכבי תל אביב (0:1).

עשור ברגל ימין

אם לשפוט על פי עשר העונות האחרונות, יש למכבי חיפה סיבה טובה לאופטימיות גדולה. כי בעשור האחרון במחזור הפתיחה, החיפנים ניצחו תמיד. אחרי ה"פאשלה" של 92/93 בהפסד המחפיר למכבי פ"ת ( 5:2) והוא תקוע לה כעצם בגרון. מאז ניצחה חיפה את בית"ר ירושלים 2:3 ואת מכבי הרצליה 2:4 ( 94/95) מכבי יפו 1:3 ( 95/96) הפועל תל אביב 1:3 ( 96/97) הפועל אשקלון 2:4 ( 97/98) הפועל בית שאן 0:4 ( 98/99) הפועל פתח תקווה 2:5 ( 99/00) צפרירים חולון 2:3 ( 00/01) הפועל פתח תקווה 1:2 ( 01/02) הפועל כפר סבא 0:5 ( 02/03). במאזן הכיבושים, ההישג של חיפה מרשים יותר. כבר 15 שנים ברציפות שחיפה מצליחה לכבוש במחזור הראשון. בסך הכל שחקניה הבקיעו באותן שנים 47 שערים וספגה 21 בלבד. ממוצע של יותר מ- 3 שערים למשחק, מרשים ומעורר תיאבון. שתי חמישיות, ארבע רביעיות, ארבע שלישיות וארבעה צמדים. רק בפתיחת שבע עונות מהקמת המדינה חיפה לא הצליחה לכבוש במשחק הראשון. בפעם האחרונה זה קרה כאמור לפני 15 עונות ( 87/88) ולפני כן בעונות הבאות: 52/54 ? 54/55- 57/58- 75/76- 79/80- 81/82 . לעומת זאת, ב- 11 עונות החיפנים לא ספגו שערים במחזור הראשון. ההישג המרשים ביותר שייך לארבע עונות ברציפות ( 1983-1986) כאשר השוערים צדוק אברהמי ובעיקר, אבי רן ז"ל שמרו על רשת נקיה. את הניצחון הכי גבוה במשחק הפתיחה השיגה חיפה רק אשתקד, מול הפועל כפר סבא (0:5) אם לא לוקחים בחשבון את הניצחון 0:7 מול הפועל קריית-שמונה (1965) במסגרת ליגה א`.

סיפתח מוצלח בהופעת בכורה

כמה זמן לוקח לשחקן רכש או עולה מהנוער, להיקלט בקבוצה ? תלוי ביכולתו להבליט את כשרונו כבר במחזור הפתיחה, או לפחות אם הוא מצליח להשאיר חותמו באיזה שער. האחרון שהצליח הוא לא במקרה, יעקובו איגביני, מיודענו מפורטסמות`. ב- 22 בינואר 2001 נכנס וכבש את שער הניצחון לרשת הפועל פתח תקווה (2:3). מקבוצה זו הגיע לחיפה הקשר, מנור חסן, שהמתין רק ארבע דקות מרגע שלבש את החולצה הירוקה והשכין כדור ברשתה של "צפרירים" חולון (2:3). רפי כהן, המושאל הטרי לסכנין, חלם שנים לשחק במכבי חיפה. הקפיצה הגדולה מראשון לציון ה"קטנה" למועדון הפאר הישראלי לא נשאה עמה סנטימנטים. את שערו הראשון הבקיע בדקה ה- 53 נגד אותה ראשון לציון שנהנתה ממנו ( 14 באוגוסט 1999). גם המולדבי, סרגיי קלשצ`נקו חגג פרמיירה מוצלחת באותו מקום, רק בשעה אחרת ( דקה תשיעית). סיפתח נפלא היה גם לשלומי בן-חמו, חלוץ מוכשר המופיע היום אי שם בליגה הלאומית. הספיקו לו דקות ספורות כמחליף ( 8.5.99) מול "צפרירים" חולון כדי לכבוש בדקת הסיום את השער הראשון והאחרון שלו במדי מכבי חיפה. לרדובן הרומטקו הצ`כי ( 1998) היה יותר קל מול קבוצת הנוער של הפועל בית שאן (0:4) וגם איציק זוהר, האיש ובעיטות הבננה, שהובא כתחליף לסרגיי קנדאורוב שנמכר לבנפיקה, הייתה עדנה כבר במשחק הפותח. שער לרשת הפועל פתח תקווה ( ינואר 98) סימן ניצחון 1:2 לחיפה. חזי שירזי, החלוץ הכתום שהגיע לחיפה מהפועל תל אביב, לא התחשב בקבוצה ממנה הגיע. בבלומפילד, מבצרם של האדומים, כבש לא שער אחד, שניים ( 24 באוגוסט 1996), והוליך את חיפה לניצחון מרשים 1:3 שבסוף העונה לא הוביל לשום מקום. את הופעת הבכורה של המגן השמאלי מאורוגוואי ( אוגוסט 1995), אדגרדו אדינולפי, הפכה הדקה ה- 89 מול מכבי יפו לגיבור מקומי. הוא כבש מטווח קצר (1:3) והיה ברור שיתקע יתד בעיר הכרמל לשנים רבות. לא תמיד הפתיחה מעידה על הסיום. "צפרירים" חולון, מסתבר, היא חממה מצוינת לחלוצי מכבי חיפה. הנה עופר שטרית, רק הגיע מהפועל לוד ( נובמבר 1994) וכבר כבש את שער הניצחון (0:1) בהופעת הבכורה. גם חיים רביבו ( שזכה פעמיים במלכות השערים במדי מכבי חיפה) לא טמן רגלו בצלחת ובפרמיירה מול מכבי הרצליה ( אוגוסט 94`) חיכה רק 47 דקות. אין ספק שהמשחק מול בית"ר ירושלים יעורר נשכחות. כמו במשחק ב- 28 באוגוסט 1993. חיפה הגיעה למגרש טדי כאשר בעלת הבית טרם הפסידה בו ולו פעם אחת מאז נחנך. אלון מזרחי, פעם ב"חיל התותחנים" כבש שני שערים נהדרים (2:3) כבר בפרמיירה הירוקה שלו ופתח לעצמו את הנתיב למלכות השערים בסוף העונה (28 שערים). אם הזכרנו את הפתיחה ההססנית של רוני לוי מול מכבי פתח תקווה (5:2), ספק אם איבן גצקו, החלוץ האימתני התנחם בשער הראשון שכבש באותו משחק על אדמת ארץ הקודש. היום מתרכזים בחלוצים מפארגוואי, חורחה בריטס ודנטה לופז, אבל ב- 1988 הלהיב את ההמונים הקיצוני פריסיו סייג מארגנטינה. הוא נכנס כמחליף הססן נגד הפועל ירושלים וכבש בסערה את לב הקהל ו.. רשת ירושלים. ההמשך היה פחות מלהיב, אבל סייג נשאר עמנו עד עצם היום הזה. לרוני רוזנטל בן ה- 18 לא היו שאיפות רבות מדי כאשר עלה לשורות הבוגרים. הוא בסך הכל רצה לשחק , אפילו שהמסגרת הסתכמה רק בליגה הארצית. אז הוא עדיין לא חלם על אליפות עם ליברפול, הספיקו לו 2 שערים נגד הפועל קריית שמונה ( ספטמבר 1980) בניצחון שפתח לחיפה את הדרך חזרה לליגת העל. באותו משחק כבש גם הילל קפלן, חלוץ אלמוני יחסית שהגיע מהפועל בית שאן ופתח ברגל ימין. את הכניסה המרשימה ביותר עשה שאול חייק ( אוקטובר 1976), חלוץ שעשה צרות לחיפה במדי הפועל פתח-תקווה, אך הגיע אליה מהפועל רמת גן. כבר במשחקו הראשון נגד הפועל כפר סבא כבש 3 שערים (0:4) תופעה חסרת תקדים בתולדות המועדון. שער מיוחד במינו כבש יחיעם שרעבי ( נובמבר 1971) לרשת מכבי יפו (1:1) אחרי שהצטרף מהפועל נחליאל מליגה א`. התוכנית "שירים ושערים" שילבה אז שירים רבים, בניגוד לפטפטת המקובלת כיום, ושירו של בועז שרעבי "פמלה" התנגן בחלל האיצטדיון בקריית אליעזר. כשהגיע שרעבי לחיפה הודבק לו הכינוי "פמלה" וראה זה פלא, באמצע השיר כבש החלוץ הצנום את שער השוויון לזכות קבוצתו החדשה. כולם יצאו מכליהם: החלוץ, הקהל והאחראי על המוסיקה באולפן. תזמון טוב מזה הוא לא יכול היה למצוא. כיבוש לא פחות מיוחד הגיע מכוונו של יצחק ג`והן ז"ל, חלוץ גבה קומה מקבוצת הנוער של מכבי חיפה. לא היה לו סיכוי להשתלב בקבוצה הבוגרת, אבל למאמנו, אברהם מנצ`ל, היו תוכניות אחרות. מכבי חיפה שיחקה בליגה א` (1966) וההגרלה האכזרית בגביע קבעה שעליה לצאת למשחק חוץ קשה מול מחזיקת הגביע, מכבי תל אביב באיצטדיון המכביה. מנצ`ל, בצעד חסר תקדים, החליט להעניק חופשה לכל 11 שחקני ההרכב הראשון שלו, כדי שינוחו למשחק החשוב כעבור שלושה ימים. כך זכו שחקני הספסל ( בתוכם הפיזיוטרפיסט כיום, פיני שרון) להופעה והם אפילו ניצחו 1:2 את הפועל צפת (מאי 66`). כותרות המחרת היו: " מי זה ג`והן ?". מספר שנים מאוחר יותר נהרג השחקן בתאונת דרכים בדרום אפריקה.

``ספידי`` יעקובו איגביני

את יעקובו איגביני ( למרות ששמו האמיתי הוא איבדיני) לא ישכחו בחיפה לעולם. חלוץ ענק בכל קנה מידה, שהמריא עם חיפה לפסגות שיא בכדורגל הישראלי. ה"ילד הניגרי" עשה גם בליגה הישראלית דברים נפלאים. אולי את החלק הנסתר שלהם נשלים עכשיו. מי כבש את השער המהיר ביותר במדי מכבי חיפה בליגת העל, במחזור הראשון ? אכן, יעקובו. בעונת 2001/2002 בעת שחיפה התארחה בבירת הנגב, הספיקו לו 3 דקות בלבד כדי להבקיע ולהריץ את החיפנים לניצחון בכורה (1:2) שהסתיים בתום העונה בתואר אליפות שני ברציפות, גם שלו אישית. בכך שבר את שיאו של מנור חסן, עונה קודם לכן, שכבש בדקה ה- 4 לרשת "צפרירים" חולון (2:3). שחקני הרכש נטלו את ההובלה מאיתי מרדכי (דקה 6) בעונת 88/89 בתיקו הביתי 2:2 מול הפועל כפר סבא. גם יצחק אנגלנדר כבש באותה דקה מול מכבי שעריים בעונת 77/78 ( 1:3 לחיפה) אבל היה זה במסגרת משחקי הליגה הארצית. את השער הכי מאוחר במחזור הפתיחה כבש זכריה בן-צבי בעונת 59/60 במשחק בו נוצחה חיפה 2:1 בידי מכבי נתניה. העונה הכי גרועה מבחינת מכבי חיפה הייתה בעונת 87/88 כאשר את השער הראשון לאותה עונה כבשה רק במחזור השלישי מול מכבי פתח תקווה ( 1:1 משער של שלום לוי). משה אדלר, חלוץ רכש ממכבי פרדס-חנה מליגה ב`, שהגיע למכבי חיפה בסוף שנות השישים, מחזיק בשיא המפוקפק של ה"מורחק המהיר" במשחק הפתיחה. כבר אחרי 5 דקות נאלץ לנטוש את ה"מכתש" בגבעתיים בעקבות הרחקתו על ידי השופט המנוח, שמואל הנדוורג מול בני יהודה המארחת ( 1:2 לזהובים). השיא הירוק, ואולי ראוי להיכנס לספר גינס, היא הרחקתו של אלון מזרחי מול מכבי תל אביב ( דקה ראשונה) בתקרית מבויימת על ידי איציק זוהר, לפני תשע שנים. אלא שהמשחק הזה נערך באמצע העונה ברמת גן. את השער המהיר בתולדותיה ספגה חיפה לפני שלוש שנים מרגליו של לירון וילנר ממכבי נתניה. החלוץ נמוך הקומה שלא השתלב בחיפה הרשית לרשתו של ניר דוידוביץ לפני שמחוגי השעון סיימו סיבוב אחד ( עונת 2000/2001). אלא שהשמחה הנתנייתית הייתה מוקדמת מדי. בהמשך חיפה התרגזה וכבשה ארבעה שערים מרגלי ואליד באדיר (2) רפי כהן וננאד פראליה.

אהרוני התחתן ורפי כהן המריא במסוק

לשחק או לא לשחק ? יניב קטן, הכדורגלן הבינלאומי של מכבי "הונדה" חיפה מתחבט ומתלבט אם לוותר על משחק הפתיחה מול בית"ר ירושלים בגלל חתונת אחותו, רווית שתינשא באותו ערב. בעבר כבר קרו שני מקרים בהם נדרשו שחקנים להחליט, מה חשוב להם יותר, הקבוצה או הכלה. הראשון שנדרש לכך הוא המגן הבינלאומי לשעבר, איתן אהרוני. ב-2 באפריל 1985 אמורה הייתה להיערך חתונתו באולמי "רון" בקריית אליעזר. באותו יום (שלישי) אמור היה להתקיים מחזור בגביע הטוטו ואיש לא הטיל ספק באפשרות שאהרוני לא ישחק. גם אז גביע הטוטו לא דחה חתונה. ההתפתחות הדרמטית חלה כאשר בהתאחדות החליטו שבאותו היום ייערך משחק גביע, לא גביע הטוטו, ועוד מול מי ? מכבי תל אביב ! כאן החלה ההתלבטות הגדולה. שלושה נטלו בה חלק. איתן אהרוני, רעייתו גאולה ( אז יפרח) והמאמן שלמה שרף.שבוע לפני החתונה אמר המאמן שרף: " אהרוני מבקש לשחק מול מכבי תל אביב בטענה שמשחק כזה לא מפסידים. זו אחריות כבדה. ביום שבו כדורגלן מתחתן צריך לקחת את כל האפשרויות בחשבון, כולל פציעה שתעיב על השמחה. אני לא יכול לקחת על עצמי אחריות כזאת. לדעתי, איתן לא ישחק בגביע, הוא יקבל חופש וננסה להסתדר בלעדיו". אהרוני שיחק אותה: " אני מקצוען, אם יוחלט שעלי לשחק, אבוא עם החליפה לאיצטדיון. אין מה לדאוג, את החתונה לא אחמיץ". גאולה, האשה שבדרך: " איתן לא ישחק. נקודה". יומיים לפני המשחק המסקרן ניסה המאמן שרף להפיג את המתח והספק. הוא קרא לאהרוני ואמר לו: " ביום שני תתאמן כרגיל וביום שלישי, תשחק. כל העונה מונחת על המשחק הזה". אהרוני מיהר להתקשר לגאולה שלקחה קשה את ההתפתחות החדשה. ביום שני, יממה לפני הטקס, ניגש שרף לאהרוני, קרץ לו ואמר: " חביבי, כדורגל יש כל השנה, חתונה רק פעם בחיים. אתה משוחרר". כולם נשמו לרווחה. מכבי חיפה ניצחה 0:1 משער של רוני רוזנטל, איתן אהרוני נישא ברוב פאר והדר בנוכחות 700 חוגגים, בהם כמובן חבריו הצוהלים ומכבי חיפה, כן מכבי חיפה, נהנתה מהיעדרו כי בשנתיים שקדמו לחתונה, אהרוני כבש שני שערים עצמיים לרשתו הוא, שערי ניצחון לזכות... מכבי תל אביב. גם לרפי כהן, שוער הפועל פתח תקווה בהווה, נוצרה בעיה דומה. נישואיו עם פזית נקבעו ל- 28 בספטמבר 1993 ול"רוע מזלו" באותו היום נקבע משחק הגומלין מול טורפדו מוסקבה בגביע אירופה למחזיקות. במשחק הראשון, ברוסיה, רפי גילה יכולת פנטסטית שעזרה לקבוצתו להפסיד רק 1:0 משער שנכבש שלוש דקות לסיום. חיפה לא יכלה להרשות לעצמה לוותר על השוער המצטיין או לזרוק למערכה את שוער המשנה, אסרף דאמוני. מה עושים ? גם במקרה הזה הגה נשיא המועדון, יעקב שחר רעיון מקורי. אם המשחק מתחיל בשעה 4 אחר הצהריים, הוא אמור להסתיים בשעה 6 ומשמעות הדבר, שלשוער יהיה מספיק זמן כדי להגיע לחתונתו. שחר מימן לרפי כהן מסוק שינחת בסמוך לאצטדיון ויטיס את השוער בסיום המשחק. מעניין, איש לא דיבר על אפשרות שתיתכן אפשרות של הארכה במשחק או פנדלים, כלומר איחור של שעה ואז הסיפור מסתבך. כאשר כבש אלון מזרחי את השער הראשון (דקה 6) הייתה שמחה מאופקת. כעבור שש דקות "נשם רפי כהן לרווחה". אנדריי קלאייצ`ב הרוסי הצליח להשוות ומשמעות הדבר: היום לא יהיה כאן תיקו בגלל שער החוץ ! חיפה נקלעה ללחץ זמן עד שרומן פץ, הבלם האוקראיני הבלתי נשכח, שלח "בומבה" לרשתו של אלכסנדר פוצ`יבאלוב ( לימים שוער הפועל חיפה) ובדקה ה- 85 השלים שי הולצמן ניצחון סנסציוני. בסיום, אחרי שחיפה הבטיחה עלייתה לשמינית הגמר, נחת בתוך האיצטדיון מסוק אדום (!) רחמנא ליצלן, רפי כהן נופף לשלום לאלפי האוהדים החוגגים והמריא בכיוון אולם החתונות.

משחק הפתיחה הכי מרגש

כל משחק פתיחת עונה נושא עמו איזו התרגשות. הפגרה הארוכה, בישראל ארוכה מאוד, הפגישה עם האוהדים שכל הקיץ עסקו בניחושים מי יגיע ומתי, כל אלה הופכים ל"סלט פירות" עסיסי. אבל איש לא ייקח מהליגה את משחק הפתיחה בעונת 1973/74 כאשר הליגה נפתחה באיחור רב, לא בספטמבר, גם לא באוקטובר, רק בסוף נובמבר. בדיוק ב- 24 בנובמבר ולא בגלל שידורי הטלוויזיה. ב- 6 באוקטובר הדהימו מדינות ערב את ישראל והפתיעו אותה במתקפה שמוזכרת " מלחמת יום הכיפורים". לאיש לא היה ראש לכדורגל. רוב שחקני מכבי חיפה נשלחו לחזיתות בהן התנהלו קרבות מרים. שוער מכבי חיפה דאז, בנימין (בומה) ויינברג אף נפגע ואושפז. בשוך הקרבות הקבוצות ניסו לשוב למסלול האימונים. למכבי חיפה נוצרה בעיה כפולה. לא רק ששחקניה הבכירים לא התאמנו, גם את משחק הפתיחה והביתיות נטלו ממנה. התפרעות אוהדים בשלהי העונה הקודמת גררה עונש רדיוס. הנהלת חיפה ניסתה ל"תפוס טרמפ" על קשיי המלחמה, אבל בהתאחדות מיאנו להקשיב. " אתם לא תשחקו בקריית אליעזר ויהי מה" ? נאמר לפונים. מכבי חיפה כעסה ובלהט המחשבה נקבע כי המשחק יועבר ל... אילת הרחוקה ! מה יש, חשבו בחיפה, שגם תושבי אילת ייהנו קצת מכדורגל לאומי. אלא שבהתאחדות הרימו גבה ואמרו: "הלו, רק חיפה קיבלה את העונש, כפר סבא לא צריכה לנסוע כל כך רחוק". ישבו חכמי חיפה וקיבלו טלפונים מאוהדיהם המגויסים. " לא רק שאנחנו מגויסים, אתם גם בורחים לקצה העולם ?" שאלו- רטנו ומיד נבדקה אפשרות שהמשחק הפותח יתקיים במגרש צר המידות בכפר בלום, ממש נושק לחזית הגולן. בכפר סבא מאוד התלהבו מהרעיון. ציונות 1973 במלוא הדרה. וככה נערך משחק בליגת העל, היחיד מזה עשרות שנים, כאשר השאלה המרכזית אינה מה תהיה התוצאה, אלא האם הוא יגיע לסיומו. היה בסיס איתן לשאלה. לא היו גדרות, לא הייתה מספיק משטרה, כל הצופים היו חיילים ואיש מהספסרים לא חשב למכור להם כרטיסים במחיר מופקע... אילו נערך משחק כזה היום, השופט יוסף פינקלשטיין, היה מפסיקו כבר אחרי חמש דקות. כל מהלך של חיפה שהופיעה בהרכב חסר מאוד, זכה לליטופי האוהדים. ממש כמו הפלישות בזכיות בתארי האליפות. הצופים חדרו ויצאו, פינקלשטיין עמד אין אונים, אבל במלחמה כמו במלחמה, הצבא לא צועד רק על קיבתו. כמעט שכחתי. היה גם משחק. כפר סבא ניצחה 2:3 בתום משחק דרמטי. מי שנכח באותו משחק ודאי נזכר בו מדי שנה. חוויה מפוקפקת בגלל המצב הביטחוני, עדות נוספת שהצבא הוא חלק מהכדורגל ולהיפך.