צילום: ראובן כהן שחקני מכבי "הונדה" חיפה אינם זקוקים לשיחות מוטיבציה מיוחדות כדי לעלות ולשחק בשיא הרצינות מול הקבוצה הוולשית האלמונית, קוומבארטאון( יום חמישי). בניגוד לאחרים, החיפנים מעולם לא הציצו בצלחתם של האחרים, ומעולם לא שמעתם אותם מתלוננים שהדשא של השכן ירוק יותר. ולא בכדי, כי עד היום מכבי חיפה מהווה את ספינת הדגל של הכדורגל הישראלי באירופה. מאז 1992 השנה בה נכנסו קבוצות ישראליות למעגל המשחקים הרשמי, מכבי חיפה הופיעה 40 פעמים בכל המסגרות ( אלופות, מחזיקות גביע ואופ"א) לעומת 30 של הפועל תל אביב ומספר דומה של מכבי תל אביב (כולל השנה). לבית"ר ירושלים 24 הופעות, להפועל פתח תקווה והפועל באר-שבע (10) ועוד שתי קבוצות ( הפועל חיפה וראשון לציון) נקלעו למעמד דומה לטעימות בלבד. כמו הפועל רמת גן, מחזיקת הגביע הטריה שמצטרפת לרשימה.
הבריחה החיפנית משאר הקבוצות הישראליות נובעת אך ורק מרוח החלוציות האופפת את ה" ירוקים". הם היו הקבוצה הישראלית הראשונה שהגיעה למעמד שמינית גמר הגביע למחזיקות, ורק החטאות מהנקודה הלבנה, שנבעו מהתרגשות מעצם הניצחון הגדול על פארמה האמיתית (1993) הכשילה בועטים מנוסים כראובן עטר ואלון מזרחי. אחר כך הצליחה חיפה להגיע עד לרבע הגמר מול לוקומוטיב מוסקבה ואלמלא חילופי משמרות מאולצים ( אלון מזרחי נס לניס, רונן חרזי וויקטור פאצ`ה הובאו במקומו) אפשר ולחיפה היה גם ייצוג בחצי גמר היסטורי. ואז הגיע רגע השיא של הכדורגל הישראלי, גדול יותר מניצחון ישראל על יוגוסלביה (1960) ומניצחון ישראל בצרפת (1993). לראשונה, קבוצה ישראלית בצ`מפיון ליג, בשורה אחת עם מנצ`סטר יונייטד הגדולה, באייר לברקוזן מגרמניה ואולימפיאקוס מיוון.
את הרגעים האלה לא תוכלו לשכוח, גם אם איזה פרשן בגרוש ינסה לעוות את התמונה הכוללת. בכל משחק ביתי של מכבי "הונדה" חיפה אי אפשר להתעלם מכדור המשחק המיוחד. עולה 100 דולרים אבל מה אלה לעומת הזיכרון המרטיט מאותם רגעים שסיפקו לנו אלה שבעטו בו, החדירו אותו תריסר פעמים לרשתן של כל הקבוצות בבית והשכילו להעפיל מהמקום השלישי לגביע אופ"א. את הרף הגבוה, עוד חידוש מבית היוצר של מכבי חיפה, ינסו כרגע לחקות, אך לפי שעה צריכים אורך רוח. אובדן האליפות של חיפה מנע ממנה, לפחות בשנה הקרובה, לנסות לשחזר את ימי מנצ`סטר העליזים. זאת גם הסיבה שבחיפה לא "לקחו ללב" את הפסדה של מכבי תל אביב לקבוצה הסלובקית. בעיר הכרמל מתנערים מהניסיונות לערוך השוואות וירטואליות. מכבי חיפה זה מכבי חיפה ומכבי תל אביב נשארת בטריטריה שלה. רק דגל ישראל משמש מכנה משותף. המשימה שבפתח, קוומבארטאון, אולי נחשבת למשוכה קלה, אבל אין כמו החיפנים להעיד שהקבוצות האלמוניות האלה מסוגלות להוות יריב עיקש ולו בגלל שחיפה מגיעה למשחק הזה פייבוריטית. הצ`מפיון ליג תובע "קורבנות תהילה".
עד היום מכבי חיפה לא נפלה במשחקים מול קבוצות חלשות ממנה "על הנייר". דידלאנג` (לוכסמבורג) גלנטורן (צפון אירלנד) קלאקסווירק ( איי פארו) סלביה מוז`יר ( בלארוס) בלשינה ( בלארוס) האקה ( פינלנד). אבל היא "ירקה דם" כדי לנצח אותן, בפרט במגרשן. בלוכסמבורג 0:1 כמו בגלנטורן, הפסד 3:2 באיי פארו, 1:1 במוז`יר, 0:1 מול בלשינה והאקה. הולך להיות קשה גם בוולס. אגב, איי פארו, חיפה הגיעה למפגש הגומלין מול נציגתה, אחרי יתרון 0:4 מהמשחק הראשון בקריית אליעזר. בתנאי משחק כאלה לא נתקלה קבוצה ישראלית מעולם. רוחות עזות, גשם זלעפות וחוסר סבלנות חיפני שאופיין ברצון השחקנים לשמוע את שריקת הסיום ולברוח לחדר ההלבשה המחומם והיבש. כך דיווח ה"עיתונאי היחיד במשלחת", יעקב שחר. לא, אין זו טעות. נשיא המועדון נאלץ לסייע לתקשורת הישראלית שחשבה שנסיעה לאי מיותרת בגלל המקדמה הברורה. לא במקרה גם הפעם אין שידור חי מוולס.
הקושי של מכבי חיפה ושאר הישראליות נובע מתנאי פתיחה גרועים יותר. פגרה ארוכה, אימונים בחום כבד ( השנה גם אירופה כבר לא קרירה) והיעדר מפגשי ליגה רשמיים. כל הניסיונות להקדים שני מחזורים עולים בתוהו, אולי בצדק, בגלל חום יולי-אוגוסט הבלתי נסבל. משיחות עם שחקני מכבי "הונדה" חיפה, ניתן ללמוד שגם ביום חמישי הם אינם צועדים לגלידריה מרעננת. היריב המקומי עדיין בלתי מוכר ודרושה זהירות מירבית כדי לא למצוא עצמם מופתעים לקראת הגומלין באיזמיר ( 28 באוגוסט). לפחות בנושא אחד יש לחיפנים "יתרון מוראלי". הם התרגלו לשחק מחוץ לבית. המצב הביטחוני בישראל גרר את בחוריו של שחר לקפריסין ובולגריה, וגם זאת עובדה חסרת תקדים בתולדות בית האלופות. בחיפה מוכנים ל"שים כסף" שהרדיוס הכפוי מנע מהקבוצה להעפיל לשלב השני בצ`מפיון ליג. למעשה תיקו אחד מול באייר לברקוזן עשוי היה לשנות את התמונה ולהזניק את האלופה הישראלית למקום בו ביקרה רק עליסה מארץ הפלאות. מעניין היה לראות אז את אדורם קייסי, לדוגמא, משחק לא 64 משחקים בעונה אלא 70 . היו קונים אותו ב- NBA ללא צורך בדראפט.
67 כדורגלנים השתתפו עד כה במשחקיה של מכבי חיפה באירופה. רובם מנוסים מאוד בזירה ויודעים מה ואיך לעשות כדי לשמור על הסיכוי לעלות לשלב הבא. נ-י-צ-ח-ו-ן ולו מינימלי. אם תיקו, מוטב שיהיה 1:1 או 2:2 ממנו ניתן להיחלץ בהמשך. המקרה הקלאסי, מוז`יר. תיקו חיפני בחוץ 1:1 ובגומלין חיל ורעדה. האורחים היו טובים בהרבה וחיפה חילצה תיקו מאופס בעור שיניה. שער החוץ הכריע. כיבוש שערים חשוב, לא רק כדי להותיר סיכוי טוב יותר אלא בעיקר להקנות ביטחון למשחק ההתקפה החיפני. לא במקרה התבדח בתחילת השבוע, נשיא המועדון ש" יש לנו קבוצה טובה ואולי נזכה לראות ממנה גם איזה גול לרפואה". בתשעת משחקי האימון וגביע הטוטו החיפנים כבשו 16 שערים בלבד וספגו רק שלושה.
במשחקים באירופה חיפה כבשה 22 שערים בלבד במשחקי חוץ וספגה 33 לעומת 42 שכבשה בבית ( כולל הגלות אשתקדר) ו- 18 שספגה. להפועל תל אביב מאזן שונה מהקצה לקצה. בחוץ כבשה כמו חיפה (22) ונכנעה רק 13 פעמים. בבית כבשה 18 שערים בלבד וספגה 11 כאשר היה לה את הצ`ופר לשחק את רוב המשחקים בבלומפילד. הבדלי הסיגנונות מוצגים גם בסטטיסטיקה.
זקן השבט החיפני ושל הכדורגל הישראלי הוא אלון חרזי. במדי חיפה הופיע 38 פעמים ועוד חמש הופעות רשומות על שמו בבית"ר ירושלים. יעברו שנים רבות מאוד עד שמישהו יתקרב לשיאו. מלבד אבי נמני ( מכבי תל אביב) וסתיו אלימלך ( באר שבע) אין עוד שחקן שמופיע בקבוצה אחת 12 שנים ויותר. אחריו הקפטן אריק בנאדו (30), אבישי ז`אנו (27), אדורם קייסי (27), יניב קטן בן ה- 22 וכבר 21 הופעות לזכותו, ואליד באדיר (15), ניר דוידוביץ (13) אך אסור לשכוח שהפסיד הופעות רבות בגלל פציעותיו הקשות, ג`ובני רוסו (13) לא כולל הפועל חיפה, אריק אג`יפור (10), מיכאל זנדברג (8), ערן לוי (2) והופעה אחת לשוער המשנה תום אל-מדון. הניסיון הזה חייב לבוא לכלל ביטוי בקמבארטאון.