התמונות באדיבות אתר האוהדים של הפועל רמת גן קיץ 2002 בכפר גלים. המאמן יצחק שום מרכז את כל סגל השחקנים שלו במרכז המגרש. אחרי דקות מעטות הצטמצם המספר. שחקן אלמוני, לא לאלה שצפו במשחקי הנוער של מכבי חיפה, עושה דרכו החוצה בראש מורכן. למזלו של איתן עזריה, הוא אינו מכיר את הסטטיסטיקה האכזרית של המועדון מספר אחת בארץ. את מספר השחקנים מתוצרת בית שעזבו וחזרו, ניתן למנות על אצבעות שתי הידיים. מאי 2003 באצטדיון רמת-גן. חצי גמר הגביע. מחזיקת הגביע מול הפועל רמת-גן מתחתית הליגה השניה. באגף ימין שועט מגן צעיר ומביך פעם אחר פעם את מגיני האלופה שבדרך. הסינדרלה מפתיעה ועולה לגמר. איתן עזריה בגמר ולא עם קבוצת הנוער של מכבי חיפה. גמר, גמר, הולך לפגוש את הנשיא משה קצב בכבודו ובעצמו. 27 במאי אותה שנה. הפועל רמת גן מדהימה את כל אלה שחשבו שראו כבר הכל. בפעם הראשונה, קבוצה שלא מליגת העל לוגמת שמפניה. הפוקוס על מספר 4 אדום. איתן עזריה משתולל עם החבר`ה. " הגביע הוא שלנו" הוא שר בגרון ניחר. עוד בטרם הספיק להתאושש נחתו עליו שתי "מכות". זימון לנבחרת האולימפית והזמנה לחזור הביתה, למכבי חיפה.
- איתן, אתה קולט שאתה חוזר לחיפה בדלת הראשית ? " אני מודה, זאת התרגשות עצומה. אין הרגשה יותר מספקת וכייפית שקבוצת האם שלך קוראת לחזור. עבורי מדובר בכבוד גדול. אני חוזר מחושל יותר ממה שהייתי כשעזבתי ומקווה להציג את אותה יכולת שבגללה רוצים אותי". - איך הרגשת כשהודיעו לך שמחליטים להשאיל אותך ? " אין הרגשה גרועה מזאת. חשתי צביטה בלב. הייתי בטוח שישאירו אותי, אפילו על הספסל. למרות הכל, מדובר בקבוצה הכי טובה בארץ וכל שחקן שואף להגיע למקום הכי גבוה. קיבלתי את ההחלטה קשה מאוד אבל לשמחתי, לא היה לי הרבה זמן להישאר מדוכדך. העונה כבר עמדה בפתח ולא חשבתי יותר מדי. הדבר הראשון שחשבתי היה איך למצוא קבוצה. למזלי, אלי כהן, מאמן הפועל רמת-גן הכיר אותי והציע לי להצטרף". - דמיינת שאחרי שנה בלבד תשוב לחיפה ? " כשעזבתי, אמרתי לעצמי, מדויק יותר, נשבעתי לעבוד כמו חמור כדי שאוכל לחזור, גם אם ייקח שנתיים או ארבע שנים. הצבתי לעצמי מטרה, תקרא לזה חלום, שיבוא יום ואלבש שוב את המדים הירוקים. הכל קרה מהר מדי. פתאום אני מחזיק בגביע, מזמינים אותי לנבחרת האולימפית, אני טס לטורקיה ומחזירים אותי לחיפה. הכל התבלבל לי, קפצתי משמחה לשמחה. אני מאחל לכל שחקן לעבור מסלול כזה". - בנית על זה שבעמדה שלך משחקים אלון חרזי ואבישי ז`אנו שנמצאים בסוף הקריירה ? " אני איתן עזריה הקטן יכול לבנות משהו מול שני ענקים שהביאו את מכבי חיפה לשיאים ? ז`אנו הוא בשבילי המגן הכי טוב בארץ. מקצוען אמיתי ובנאדם, חבל על הזמן. כשאני מדבר עליו, קשה לי להישאר אובייקטיבי. אני מעריץ מושבע שלו. עם כל הכבוד שמתלהבים מאורי אוזן ממכבי נתניה, יש לו עוד הרבה לאכול עד שיגיע לרמתו של אבישי. הוא תותח אמיתי. אני זוכר לו את השנים במכבי חיפה. אני מקווה שיהיו לי מספיק דקות משחק. אני חושב שהוכחתי את עצמי שאני מסוגל להתמודד ברמות הגבוהות ביותר. הצטיינתי במשחקי הגביע מול מכבי פתח-תקווה, מכבי תל אביב והפועל באר-שבע. זה לא מקרי. אפשר להסתכל על המשחקים האלה כמדד ליכולתי. הקרבתי שנה מחיי כדי להצליח בכדורגל. נפלה לידי הזכות להיות שותף להיסטוריה".
- כחייל המשרת בצפון וגר במעלות, ודאי היו לך רגעי שבירה " בגלל המאמץ האדיר, אני שמח הרבה יותר. כל יום נסעתי ברכבת 350 ק"מ. סדר היום שלי היה מטורף. קמתי ב- 6 בבוקר, נסעתי לבסיס, בשתיים בצהריים כבר הייתי ברכבת, באימונים נתתי מאה אחוזים ויותר. חזרתי הביתה ב- 8 בערב, שחוט וגמור. הספקתי לומר שלום למשפחה, להוריד את המדים, לאכול וישר למיטה לאגור כוחות. כלום לא עניין אותי. רק הכדורגל עמד לי מול העיניים. היו לי הרבה רגעי שבירה. אתה נוסע כל יום מרחקים עצומים בשביל להתאמן ולהיכנס להרכב הראשון. היו שבועות שלא שיחקתי ולא ויתרתי. אלה הרגעים שאופי של שחקן עומד למבחן. אני עקשן חסר תקנה. אעשה הכל כדי להשיג את המטרות שהצבתי לעצמי. אני לא שחקן מפורסם שיכול לנוח על זרי הדפנה. השקעתי המון, אני משקיען והמשכתי להאמין בעצמי. כל הזמן אמרתי לעצמי שאסור לי להיכשל. אני מאושר שהסבלנות השתלמה וקיבלתי את המתנות בזו אחר זו". - ידעת שבגמר יסתכלו עליך "עיניים ירוקות" ? " לקחתי הכל בחשבון. ידעתי שבאצטדיון יהיו הרבה אנשי מקצוע. הכי חשוב והכי מפחיד היו הרגעים שבין רבע הגמר לחצי הגמר. היה עלי עומס מנטלי ולא רק פיסי. כל מה שרציתי היה לשמור על המקום של בהרכב. בליגה הלאומית, שהיא ליגה קשה, מספיקים שני משחקים לא טובים ומכניסים מישהו אחר. ההבדלים בין הקבוצות והשחקנים אינם גדולים. הכל בנוי על גול פה וגול לשם. רק בליגה הזאת ניתן להבין עד כמה הקו בין ההצלחה לכישלון הוא דק ושביר. מי יודע איפה הייתי עכשיו לולא שיחקתי בחצי הגמר ובגמר. הכל יכול להתהפך בשבת אחת. שחקנים כמוני `נתנו את התחת` כדי להצליח". - כשחקן חיפני קיבלו אותך בסבר פנים יפות ברמת גן ? " לא במקרה חתמתי שם. לקבוצה הזאת תמיד תהיה אצלי פינה חמה בלב. יש להם הערכה גדולה לשחקני מחיפה. גם למאמן אלי כהן שגדל בנוער והיה שחקן הרכב עוד לפני שנולדתי. הוא נתן לי את במה להוכיח שאני מסוגל. לא כל מאמן נותן אמון בשחקן בן 19.5 ועוד בתפקיד אחראי בהגנה. אני מרוצה שהחזרתי לו. די קשה לשחקן מבחוץ להיקלט בקבוצות שנראות כמו משפחה מאוחדת. הם הוכיחו לי ברגעים הקשים שכדורגלן לכדורגלן אינו בהכרח זאב. בדרך כלל כשלא משחקים, לא מדברים ולא מנחמים. שם מצאתי תופעה הפוכה. אם עשיתי צעד נבון בחיים, זאת השנה ששיחקתי בהפועל רמת גן. ואז עוד לא חלמתי שיעברו מספר חודשים ואגיע להניף את גביע המדינה. אולי התנאים סביב לא אידיאלים. המשטח ב`מכתש` המפורסם גרוע, הבגדים לא בגדים, אבל בקטע של המשחק, הכל מקצועני ללא פשרות". - לקחת אתך משהו ממכבי חיפה ? " לקחתי הכל. מגיל 13 אני במכבי. הייתי בקבוצת הפרוייקט הראשונה שהקימו בכפר-גלים. בנסיעות נזכרתי מה לימדו אותי אשר עלמני, שלומי שטיקר, דוד לוי ורוני לוי, המאמן שלי בנוער שנתן לי את הליטוש האחרון. לכולם יש חלק בהצלחתי". - הזימון לנבחרת האולימפית ודאי נפל עליך כרעם ביום בהיר " חשבתי עליו אבל לא העזתי לספר לאיש על מה אני חולם. ובכל זאת, ברגע שזימנו אותי התרגשתי. כשהמאמן משה סיני הקריא את שמי לפני רמי חליס מהפועל ת"א וקובי מוסא ממכבי ת"א, לא היה מאושר ממני. אני חושב שבמשחק הבכורה שלי מול סלובניה (0:0) הצדקתי את האמון שנתנו בי". - אפתיע אותך אם אספר לך שאתה ה"איתן" השני בתולדות מכבי חיפה ? " לא, שמעתי על איתן אהרוני שגם הוא היה מגן ימני. יצא לי לחשוב על זה. הספקתי לראות אותו רק במשחקים בטלוויזיה, הייתי עדיין ילד קטן". - ברור לך שמספר 4 תפוס על ידי בנאדו ? " המספר לא מפריע לי. גם כשהגעתי לרמת גן, לא שאלתי שאלות ולקחתי את מה שנשאר. גם מספר 2 לא רע. סליחה, הוא שייך לז`וטאוטאס. לא אגע לו בחולצה".
- כשמכבי שיחקו בצ`מפיון ליג, מה רץ לך בראש ? " ישבתי בכורסא וחשבתי לעצמי, תראה מה זה, במקום להיות ב`אולד טראפורד` ולא חשוב, אפילו ביציע, נשארתי בארץ. חשבתי מה היה קורה לו הייתי לפחות בסגל. מהר מאוד חזרתי לעצמי. אני מאלה שאומר שתמיד קורה מה שצריך לקרות. מי שלא חווה ימים פחות טובים, לא יידע להעריך ימים טובים. הזזתי הצידה את כל התסכולים והעצבות והסתכלתי בצורה בוגרת על מכבי. התפללתי שיצליחו. ניתחתי את המצב והגעתי למסקנה שבשום מקרה לא יכולתי לשחק. בעמדה שלי היו אלון חרזי, ז`אנו וכמאל ג`אברין. הבנתי שחבל לבזבז זמן על אשליות ולא כדאי להתבאס ולהיכנס לרחמים עצמיים". - עכשיו אתה ממתין בקוצר רוח לתחילת האימונים או שבא לך להמשיך ולהסתלבט על הגביע ? " רק חזרתי מטורקיה ואני חייב לשבת ולסדר לי את הראש. לשאול מה היה בחודש האחרון ? אני בסך הכל בן 20 וישנם שחקנים שבכל הקריירה שלהם לא זכו בגביע. אני מוכרח לשבת וליהנות מכל רגע. ברגע שיתחילו האימונים במכבי, אדע לעשות את הסוויץ` ולחזור למציאות ולמקצוענות. ככה חינכו אותי במכבי".
