מה שבע , מה כמה ?

במכבי "הונדה" חיפה, כמו מדי שנה, מנסים לזכות בכל התארים האפשריים בכדורגל הישראלי, וזה לא סיפור חדש. השנה ישנה משמעות גדולה יותר להשתתפות בגביע הטוטו, מאחר ולחיפה הזדמנות נוספת לזכות ב"טריפל" ( שלושת התארים), מבצע ששום קבוצה בארץ טרם עשתה קודם לכן. לכאורה, אחרי שמפסידים למכבי אח"י נצרת (פעמיים) ולהפועל רעננה מהליגה הלאומית, מתקבל רושם שהמפעל השלישי בחשיבותו הוזנח, אבל באוקיאנוס העומס שהוטל על כתפי השחקנים בעונה זאת, בחר המאמן יצחק שום ללכוד שתי צפורים במכה אחת: לאפשר מנוחה לגיבורים המשתתפים בגביע האלופות, ולבחון את יכולתם של שחקני הספסל. הניצחון ברבע הגמר על מכבי פתח תקווה (1:3) הוכיח שלחיפנים אין שום כוונה לוותר על גביע הטוטו. למרבה ההפתעה, הם זכו בו רק פעם אחת בתולדותיהם ( ניצחון 0:2 בגמר על בית"ר ירושלים ב- 1994). בגלל היריבה, מכבי תל-אביב, הופך המשחק הזה לעוד מפגש יוקרה. ברגע ששתי הקבוצות האלה מופיעות זו מול זו, ולא חשובה המסגרת,איש לא שם לב לכותרת. זה לא רק גביע הטוטו, מדובר במשחק בין האלופה למחזיקת הגביע. אגב, תסריט כזה אפשרי גם בגביע המדינה, אם מכבי חיפה תחלוף במשחק רבע הגמר על פני מכבי כפר קנא. תל אביב כבר בחצי הגמר והגרלה "אכזרית" עלולה להפגיש אותם בפעם החמישית העונה ( שלושה בליגה ואחד בגביע הטוטו, בינתיים). שבע פעמים נפגשו שתי הקבוצות עד היום בגביע הטוטו. רק פעם אחת בחצי הגמר. במשחק הראשון (1984) בקריית-חיים חיפה ניצחה ללא קושי 0:3 משערים של רוני רוזנטל, זאהי ארמלי וצדוק מלכה. בגומלין, חיפה כבשה את שער הניצחון, אבל היה זה בכיוון הלא נכון. אחרי שמיקי כהן (ת"א) הקנה יתרון, בא משה סלקטר החיפני (46) והשווה. שבע דקות לסיום, שער עצמי של המגן החיפני, איתן אהרוני, לשערו הוא והנקודות נותרו ברמת גן. גם במפגש הכפול השני (עונת 1991/92) ניצחון לכל צד. בחיפה, שער ניצחון של קונסטנטין מרקו, קשר רומני מבראשוב, שהיה מועמד רציני להצטרף לקבוצה. היכולת המעולה שגילה גרמה לקבוצתו ל"הקפיץ" את המחיר ובחיפה אמרו "לא, תודה" ושלחו אותו לצפרירים חולון. במשחק הגומלין שער של אלי דריקס (77) הכניע את חיפה. בפעם הבאה ששתי היריבות המושבעות נפגשו(18.1.94) כבר היה אקשן אמיתי. מעמד חצי הגמר ברמת גן. לא פחות מ- 8000 צופים הגיעו לצפות במאבק האיתנים שנמשך 120 דקות ללא הכרעה. תל אביב עלתה ליתרון בדקה ה- 30 מרגליו של קובי רפואה ( היום במכבי פתח תקווה) וחיפה הפעילה לחץ שהועיל רק בדקה ה- 82 כאשר אלון מזרחי השווה. חיפה ניגשה לדו-קרב הפנדלים בחששות כבדים. מעולם, ולא חשוב המעמד,לא הצליחה לגבור על יריבתה בפנדלים. ניר קלינגר, כיום האיש שידריך את מכבי ת"א בעט ושוער חיפה, רפי כהן הדף. אלון מזרחי קבע 0:1 לחיפה. איציק זוהר-1:1 ומשה גלאם בעט מעל למשקוף. נועם שוהם העלה את ת"א ל- 1:2 ואריק בנאדו בעט לידיו של השוער אלכסנדר אובארוב. אלכסנדר אחר, הבלם פולוקארוב כבש ות"א הוליכה 1:3 בדרך לגמר. סרגיי קנדאורוב צימק- 2:3 לת"א ואבי כהן (הירושלמי) הזניק את רפי כהן לעצירה נוספת. הבועט האחרון בסדרה, האוקראיני איבן גצקו הצליח להחזיר את קבוצתו לחיים- 3:3 ואז החלה "נאגלה" שניה. יעקב הילל (היום בהפועל ת"א) קבע 3:4 ואלון חרזי השווה (4:4). סיריל מקנאקי בעט למשקוף ורוני לוי, קשר חיפה,סיים את הדרמה בבעיטה לרשת- 4:5 לחיפה והעפלה היסטורית לגמר. חמש שנים מאוחר יותר עוד משחק כפול בין השתיים. שערים של הפולני, יז`י בז`צ`ק והרוסי, ואסילי איבאנוב נתנו יתרון 0:2 לחיפה ורק ארבע דקות לסיום הצליח אופיר חיים ( היום שחקן באר שבע) לכבוש שער חוץ בשמינית הגמר. במשחק זה נפצע הליטאי, ריימונדס ז`וטאוטאס, ונאלץ לעבור ניתוח מסובך בברכו. אם שום יחליט להרכיבו, תהיה כאן סגירת מעגל סמלית. לרמת גן הגיעו 4000 צופים כדי לראות אם ת"א מסוגלת לבטל את יתרון חיפה. לה הספיקה מחצית אחת כדי להוכיח מי בעל הבית. רפי כהן בצמד תוך שלוש דקות (20-23) וסרגיי קלשצ`נקו קבעו 0:3 לפני שלירון בסיס (64) החטיא פנדל לת"א. זו כבשה שער כבוד בדקת הסיום מרגלי גז`גוז ודז`ינסקי. מעמד חצי הגמר אינו זר למכבי חיפה. היא ידעה בו ימים יפים ופחות טובים. את הפרמיירה חגגה באפריל 1989 בהפסד ב.. פנדלים להפועל באר שבע. יובל אוחנה ובני סמדג`ה הוליכו את נציגי בירת הנגב ליתרון 0:2 שנמחק בתוך שמונה דקות מרגלי עופר מזרחי ושער עצמי של סמדג`ה. מהלך הפנדלים: יובל אוחנה- 0:1 לב"ש. ציון מרילי, המומחה לפנדלים נכשל ושוער ב"ש, ליברמן הדף. גם השוער החיפני, גיורא אנטמן הדף את בעיטתו של בני סמדג`ה. מאיר צרפתי קבע 1:2 וזאהי ארמלי איזן. אלי אוזן החזיר את היתרון- 2:3 לבאר שבע ואז החלה דרמת החטאות משני הצדדים. ירון גבעול מחיפה בעט לידי ליברמן, דהאן בעט החוצה ופטריסיו סייג, הארגנטינאי של חיפה, לא ניצל את ההזדמנות ובעט אף הוא לחוץ. זאת הייתה השנה הראשונה בה חיפה יכלה לזכות בכל התארים. היא זכתה באליפות, הגיעה לגמר הגביע (והפסידה לבית"ר ירושלים, כמובן בפנדלים) ועכשיו לבאר שבע בחצי הגמר. מי שחשב ש"קללת הפנדלים" חלפה, קיבל תזכורת בחצי הגמר השני של חיפה. בגלל "מלחמת המפרץ" נדד משחקה מול בית"ר תל אביב עד ל.. באר שבע. אולי מפחד הטילים לא כבשו שתי הקבוצות ב- 120 דקות ושוב חזרה על עצמה סאגת הנקודה הלבנה ( שחורה מבחינתה של חיפה). נסים כהן הבית"רי קבע 0:1 ומנגד, טל בנין בעט רע וגבי אלבז קלט בקלות. נדב אביטל העלה ל- 0:2 וירון גבעול צימק- 1:2 לבית"ר. ירון כהן כבש ויניב כהן (חיפה) שמר על סיכוי. יצחק איזמירלי קבע 2:4 ושגיא גונן הצעיר החזיר 3:4. יהודה עמר שם סוף - 3:5 לבית"ר. המשחק שודר בשידור חי בטלוויזיה הישראלית שהחליטה לקטוע את השידור דווקא כאשר שתי הקבוצות ניגשו לבעוט את בעיטות ההכרעה. לא, לא נשמעה אזעקת אמת בישראל. על חצי הגמר נגד מכבי תל אביב כבר קראתם, והנה חיפה נערכה למשחק נוסף (נובמבר 1995), מדרגה לפני הסוף. היריבה, הפועל כפר סבא החלשה. אך טבעי היה שאלון מזרחי העלה את חיפה ליתרון 0:1 ויקי סיימון השווה מול הרכב חיפאי מלא ( עם ברקוביץ, רביבו, מזרחי, ז`אנו, חרזי, גלאם, חזן וכל השמנא וסלתא). בזמן ההארכה הדהים אלי צורף (1:2) וחיפה ראתה את הגמר מכורסת הטלוויזיה. שנה לאחר מכן עוד הזדמנות למכבי חיפה לחזור למעמד הגמר, אבל הפעם הפסד כפול. גם בחצי הגמר וגם ב"דרבי" יוקרתי. ניר שטרית קבע 0:1 ל"אדומים" ומשה גלאם חיכה רק שבע דקות (63) כדי להשוות. טל בנין שהספיק לעזוב את מכבי ולחזור מאוקזר הצרפתית קבע את תוצאת המשחק בפנדל (84) שפסק מאיר לוי. בפעם האחרונה שחיפה הגיעה לחצי הגמר, היא רוותה נחת. ניצחון קליל 0:3 על עירוני ראשון לציון משערים של קלשצ`נקו, איבאנוב ויוסי בניון. כולם במחצית הראשונה. פוסיני דאודה, בלם ראשון הורחק (36) וחיפה המריאה לגמר מול מכבי פתח-תקווה שהסתיים במפח נפש גדול (4:1).