צילום: ראובן כהן לאריק בנאדו, הקפטן הותיק של מכבי "הונדה" חיפה כבר יש מה להראות לנכדים. למעט אלון חרזי, אוסף החוויות שלו ממכבי חיפה חסר תקדים בכדורגל הישראלי. אין יותר מדי שחקנים אצלנו שזכו בשלוש אליפויות, שני גביעי מדינה, גביע הטוטו, מקום בטוח בנבחרת ישראל ( 65 הופעות), הופעה בצ`מפיון ליג וברבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע, ואם לשפוט על פי דבריו, יש לו עדיין תיאבון ומקום בסל הזיכרונות.
- אריק, אתה מדבר על תיאבון וכולם מסתכלים עליכם כשחקנים שבעים. " זאת כנראה המצאה ישראלית. מדובר בקשקוש לא רציני. אותנו, השחקנים, טיעון כזה מצחיק. שוכחים שזה מקום העבודה שלנו ואם לא נשאף להישגיות גבוהה, נרוויח פחות כסף. השכר שלנו בנוי בעיקר על פרמיות והדיבורים על שובע פשוט מיותרים. כשאני שומע שאנחנו לא רעבים מספיק, עולות לי בראש כמה אפשריות. או שהפרשן לא שיחק כדורגל מעולם, או שלא זכה בחוויות מהסוג שאנחנו חווינו. קיימת אפשרות נוספת, שלפרשנים האלה אין את הווינריות עליה מתחנכים במכבי חיפה. אני לא מסתכן אם אומר שבלכסיקון של שחקני מכבי חיפה אין מושג של `חוסר רעב`. אנחנו רעבים לתארים, להצגת כדורגל משובח ולא בושה לגלות, מאחורי ההצלחות שלנו מסתתר שכר מכובד. כל פרשנות לא תרפה את ידינו ואנחנו נמשיך לרצות ולחטוף מכל הטוב הזה". - וזה מוביל אותי לשאלה כיצד זה שמכבי חיפה ראשונה ותמיד הטבלה משקרת, אפרופו אותם מעצבי דעת קהל במירכאות ? " זה פועל יוצא של התחזיות, ולא שיצאו ממכבי חיפה, שהכתירו אותנו כאלופים כבר במחזור החמישי. ניצחנו בכל המשחקים, הופענו באירופה בצורה מעוררת כבוד וכל אלה שמדברים היום על שובע, כביכול, יצאו מגדרם והצביעו עלינו כאלופים. אם היינו שומעים בקולם, יכולנו לצאת לחופש הגדול כבר בספטמבר. אבל השחקנים ידעו בדיוק לאן הולכת העונה הזאת. לקחנו בחשבון שתהיה ירידה ושקבוצות יתאמצו לנצל את ההופעה שלנו באירופה. וזה מה שקרה בפועל. הפסדנו משחקים בגלל אירופה ואין כאן התבכיינות. אלה עובדות. בעונה שעברה זה קרה להפועל תל אביב, למרות שאת רוב משחקיה היא קיימה בבלומפילד. אנחנו יצאנו ל- 12 משחקי חוץ וזה אומר, טיסות קשות, לילות לבנים, טלטולים ושינה בבתי מלון. לכל הצלחה יש מחיר. אני גאה שאחרי כל המסע המפואר והמתיש אנחנו עדיין במקום הראשון ונלחמים בכל החזיתות. אסור גם לשכוח ששמונה מאתנו משרתים את הנבחרת הבוגרת ואחרים את הנבחרת האולימפית. אפילו רוסו וז`וטאוטאס חייבים לשחק בנבחרת ארצם. אין הרבה זרים בארץ שנופל עליהם עומס כזה".
- ואולי זה מה שגורם למחשבה שאתם בכלל רק גלגל "ספאר" במאבק האליפות. אחרי הדרבי התל אביבי אמרו שהשתיים רבו והשלישית זכתה " בסך הכל חזרנו למקומנו הטבעי. אני מרגיש כמו כינור ראשון ולא גלגל שלישי. בשבוע שעבר מכבי תל אביב ניצחה אותנו והפועל תל אביב תפסה את מקומנו. אני מקווה שנצליח לגרום ליציבות בצמרת. אמנם, כבר לא יהיו "משחקי עונה" בין שלוש הראשונות אבל עבורנו כל משחק כעת הוא גמר גביע. אף אחת משבע הקבוצות נגדן נתמודד לא תעשה לנו הנחות. לכל אחת יש מטרה. לתפוס את המקום הרביעי, לא לרדת או סתם לתפוס כותרות על חשבון אחת הטוענות לכתר ובסוף השנה להישאר עם הטעם הטוב שהצליחו לקלקל. ואל תשכח, גם שם השחקנים משחקים על פרמיות. זה מחזיר אותי לשאלה הראשונה. כל השחקנים רוצים לנצח". - איפה הייתם היום לולא גביע אירופה ? " שאלה היפוטטית שקשה להשיב עליה. נכון שקיימים עומסים ואולי לצופה מבחוץ נראה שאנחנו לא יציבים. אני מודה, לא קל לנו השנה. גם בגלל אירופה, גם בגלל שתי האליפויות הרצופות, גם בגלל שאנחנו רוצים את השלישית. הציפיות מאתנו עצומות. כולם מחכים שנעלה למגרש, נטרוף את היריבות ונגמור את העבודה באמצע העונה. זה לא הולך ככה. תראה את ריאל מדריד. אחרי הצגה נפלאה מול מנצ`סטר יונייטד הם הובסו 4:2 ואף אחד לא עושה מההפסד טרגדיה. תראה את מנצ`סטר שחזרה חבולה ממדריד וניצחה 2:6 את ניוקסל. גם אנחנו ניצחנו את באר שבע ומתנפלים עלינו כאילו הפסדנו. אם היינו מצליחים לנצח את הפועל תל אביב פעמיים, אולי היו מדברים אחרת. הדבר היה בשליטתנו. החמצנו פנדל בדקת הסיום וספגנו שוויון שלוש דקות לסיום במשחק השני. איבדנו ארבע נקודות חשובות מאוד. היום כל שלוש הקבוצות לא בשיא הכושר. אולי מכבי תל אביב נראית מעט שאפתנית, אבל עדיין הכדורגל שלנו מייצר מצבי הבקעה רבים משל האחרות. ". - יש לכם את האופי, הכוח והעוצמה למשוך עד הסוף ? בעונה שעברה נתתם פול גז בסיבוב השלישי וברחתם לליגה. " הכל תלוי בנו. אני מאמין שניתן את ה"פול גז" כי בשביל לזכות באליפות מוכרחים ללחוץ על הדוושה עד הסוף. ברגע שבכל תלוי בנו ורק בנו, השחקנים יכולים לעשות את המאמץ האחרון. זה לא 90 דקות של זבנג וגמרנו. מדובר בשבעה משחקי ליגה, גביע ונבחרת. השנה שברנו את כל השיאים. לכל שחקן יש עד עכשיו כ- 50 הופעות ומצפים לנו עוד 10 משחקים לפחות. זה קצב של כדורסל באנ.בי.איי . אני מקווה שנוכל לשחזר את הסיבוב השלישי כמו בשנתיים החולפות ונגיע למטרה שהצבנו לעצמנו".
- זה יהיה אסון אם לא תזכו באליפות ? " אני לא מכיר מושג כזה בכדורגל. אבל אני רוצה לזכות באליפות. ניחוח הזכייה באליפות מוכר לי היטב. עכשיו נוספה לו ההופעה המשכרת באירופה. יש לנו סיבה טובה להתאמץ. עם כל העליות והמורדות במשחקים שלנו ולמרות שאנחנו לא מציגים את הכדורגל המשובח מתחילת העונה, יש מקום לאופטימיות". - בכל הלחץ הזה אתה מצליח גם ליהנות מהכדורגל ? זאת הרי המטרה לשמה התחלת לשחק בגיל תשע " אני אמור ליהנות ורגיל ליהנות. הלחץ נובע מכך שהגענו ל"מאני טיים". כל נקודה חשובה. איני מחדש כלום אם אומר שכל שחקן מתפלל שיגיע למצב שכל הזמן יהיה נתון בלחץ וירוץ ממשימה אחת לשניה ולשלישית. יום שלא יהיה בו לחץ יהפוך ליום קשה עבורי. ברור שסיום העונה מתמקד בצבירת נקודות מכסימלית. השנה נהניתי ברגעים רבים, אם זה בגביע אירופה, במשחקי העונה ובעוד הרבה משחקים שנוטים לשכוח. הופעות כמו בגראץ (3:3) או במשחק הגומלין מול אולימפיאקוס (3:3) הן בלתי נשכחות, שלא לדבר על ניצחונות מפוארים על היוונים ומנצ`סטר. וגם בליגה לא חסרים רגעים גדולים". - אם יציעו לך ללכת לישון ולקום אלוף תקנה את ההצעה ? " אפשר רק לפנטז על אפשרות כזאת. בפועל אני רוצה להיות אלוף ואני לא משלה את עצמי. אין קיצורי דרך ואני לא מכיר מישהו אחר שיעשה את העבודה עבורנו. את החלום שהצעת עלינו להפוך למציאות בעבודה קשה, מלחמה על כל כדור והבאת היכולת והכשרון שלנו לידי ביטוי. אין עוררין על כך שמכבי חיפה לא שכחה לשחק כדורגל". - בקטעים מסוימים אתם נראים לחוצים ומבוהלים. לא מתאים לקבוצה עם שחקנים בעלי ניסיון עצום כשלכם " מצטער שהרושם שמתקבל הוא שאנחנו מבוהלים. יש קטעים שהקבוצה השניה לוחצת והשניה נלחצת. הכי קל זה לשבת ולכתוב על כדורגל. במגרש לא שיחקנו נגד קונוסים. באר שבע יודעת לשחק כדורגל ובפרקי זמן היא גם הייתה עדיפה עלינו. אי אפשר לדרוש מאתנו ללחוץ 90 דקות על היריב. אנחנו לא רוכבי אופניים שמתמודדים עם עצמם ונגד מחוגי השעון. אני לא מצליח להבין מדוע זה נראה כל כך מוזר שקבוצה שניה תוקפת ולוחצת. המאמן יצחק שום משנן לנו שאנחנו לא צריכים להתנצל כל שבוע מחדש. הגישה שלו נכונה. אנחנו לא בשיא אבל זה יכול להשתנות. כמו בעונה שעברה כשכבשנו שישיות, חמישיות ורביעיות. אולי זה יקרה גם הפעם. גם אשתקד לא לחצנו על כפתור ועפנו קדימה". - השנה יש לכם בעיה עם משחקי החוץ. עובדה. " אולי, אבל אין לזה הסבר. אני מציע לא להתחיל בהשוואות ביחס לעונות קודמות. גם במשחקי בית הפסדנו פעמיים. מדובר במקריות. בסך בכל, אם אנחנו במקום הראשון קיים האיזון הדרוש".
- אתה לא נעלב כשמכנים את הקבוצה שלכם "בית אבות" ? " אני לא יודע מי דיבר על כך. אין לי מה להיעלב. אם מדברים על גיל השחקנים, בעיקר בהגנה, אני מפנה את המבקרים לאירופה. שחקנים בגיל 30 מתחילים לפרוח. אם מנסים לעקוץ את ההגנה שלנו, אני מקבל את הביקורת. ספגנו יותר מדי שערים מיותרים, סבלנו מבאד-לאק כשקיבלנו שערים מחצי מצב שהיו ליריבות. למרות הכל, אי אפשר לבוא אלינו בטענות, כי ההגנה בסופו של דבר טובה, כל שחקניה בהרכב הראשון של הנבחרת. תשומת הלב מופנית אלינו רק בגלל ההחמצות הרבות שלנו. בכל משחק אנחנו מגיעים למצבי הבקעה וכובשים מעט יחסית, ואז כל שער שאנחנו מקבלים ממקד את תשומת הלב בהגנה". - איך השחקנים מתייחסים לביקורות עליכם ? " כשהייתי צעיר, כל ביקורת הייתה מעצבנת. היום אני וחברי לוקחים את הנכתב ונאמר בפרופורציות הנכונות. למדנו לא להתרגש מכלום. הבנו, וכדאי שהמבקרים יקחו זאת לתשומת לבם, שמה שחשוב אלו התוצאות ומה שהמאמן אומר לנו. כל מה שרושמים כבר לא מזיז לאיש. חבל ששוכחים שנכנסנו לעידן הטלוויזיה. אם איני טועה, כמעט כל המשחקים שלנו משודרים ישירות. כל צופה יכול לבדוק מה אנחנו עושים במגרש ותת לנו ציונים כהבנתו. אבי, שלמה, סיפר לי שבשעתו, כששיחק במכבי חיפה, הוא היה ניגש לקיוסק בידיים רועדות לראות איזה ציון קיבל. התקופה הזאת חלפה. אנחנו מסוגלים לראות בדיעבד איפה טעינו ומה עשינו טוב ולנסות לשפר. לא כתבה כזאת או אחרת תגרום לנו לשקוע לדיכאון עמוק". - היום גם השחקנים למדו להתראיין. אין יותר השמצות בפומבי " לפחות לגבי שחקני קבוצתי אני יכול להעיד שהם צנועים ויודעים יותר לפרגן. כולם מסתכלים על המציאות כפי שהיא. לא נכנסים לאופוריה אחרי ניצחונות ולא מתכנסים בדיכאון אחרי הפסדים. עברנו יותר מדי בכדורגל וקיבלנו שיעור מאלף כיצד להישאר ריאלים. חשוב להדגיש, כי למדנו לדעת שמה שטוב לאתמול לא טוב למחר. זה המוטו שלנו".
- נוצר רושם שכולם נהנים לחפש אצלכם מוגלה במורסות. יש כאלה ? " שיבושם להם, אם זה עושה להם טוב על הנשמה. תמיד אחרי שמפסידים, מוצאים אצלנו `קליקות` וכל מיני שטויות שאינן. המעבר בין שחור לורוד בתקשורת הוא חד ומהיר. הלוואי שיכולנו לשחק בקצב שלהם. איש לא מייחס חשיבות רבה מדי למה שנכתב ונאמר. האווירה באמת מצוינת ואם פה ושם שחקן עצבני, לא חובה לעשות מזה כותרות וסנסציות. אני מודע לעובדה שמכבי חיפה מפרנסת הרבה עיתונאים. חלקם מתעמקים בחיטוט ונכנסים לפרטי פרטים. זה לא דבר שאפשר לשלוט בו. למדנו לחיות עם זה, העניין הפך לחלק מההווי הספורטיבי". - חלק מההווי הוא סביב הבילויים שלכם אחרי משחקים. יש הרואים טעם לפגם בזה שאחרי הפסד או משחק לא טוב הם יושבים בבית וכואבים, ואתם מפזזים במועדונים " אז מה קורה אם שחקן יוצא לבלות ? הוא שכח שהפסיד נקודות והרבה כסף ? בכל העולם עדיין לא המציאו חוק שאסור לצאת לבלות. גם לא הוגן לבקש מאתנו להישאר בבית. אלה החיים הפרטיים שלנו, ועד להודעה חדשה, גם אנחנו שואפים לשאוף מעט אויר צח. האם למי שהיה יום רע בעבודה כלשהי מותר לצאת ולבלות ולנו אסור ? חייבים למחוק מהר מאוד את הגישה הזאת. אותנו צריך לשפוט לפי התפוקה במגרש ולא להיכנס לחיינו". - עכשיו גם לא מסתכלים בעין יפה על הצטרפותך לחיים הפוליטיים בחיפה " זה עוד סימפטום של חדירה לחיים האישיים שלי. ברור מעל לכל ספק, שכל מה שאני עושה מחוץ למגרש אינו עניין של איש. אצלי הכדורגל הוא מעל לכל וקודם לכל. אני עומד לרשות מכבי חיפה בכל שעות היממה. אם מבקשים ממני ללכת לבקר פצועים, חולים או אוהדים אחרים, תמיד אלך. בלי קשר לעיסוקים הפרטיים שלי. אני מעריך את אלה ש"דואגים" לי אבל שישאירו לי לנהל את חיי לפי השקפתי. בנאדו ומכבי חיפה לא ייפגעו". - איך זה שמכבי חיפה הצליחה להוציא מתוכה רק שני בלמים גדולים, ישעיהו שווגר ז"ל ואריק בנאדו. כל כך קשה התפקיד הזה ? " אני זוכר שהיו עוד. מרקו בלבול, ליאור רוזנטל וכאלה שלא הכרתי לפני לידתי. - באחריות, לא היו יותר משניים ששיחקו הרבה זמן וגם הגיעו לנבחרת כדי לתקוע יתד לטווח ארוך " אין לי הסבר. רק לקבל את זה כמחמאה". - כשאתה רואה ומדבר עם שחקני הנוער, אתה לא מרחם עליהם שעוד מעט הם נכנסים לסיר הלחץ ששמו מכבי חיפה ? " אני משוחח עם הצעירים. יש להם את הבסיס שאומר, אם אתה במכבי חיפה אתה צריך להיות שחקן מעולה. קשה להגיע לבוגרים ממחלקת הנוער. הקבוצה רצה כל שנה לאליפות, יש לה זרים ברמה גבוהה, לא קל להשתלב. יחד עם זאת, על פי מה שראיתי ושמעתי, השנתון הנוכחי שלוקח אליפות והשנתונים בשנתיים הקרובות, מוציאים שחקנים מצוינים. גם הגישה לשלב חלק נכבד מהם בקבוצה תוסיף למעמדם. אין לי מה לרחם עליהם כי אותי לא הצניחו ישר להרכב הראשון. כשהייתי שחקן נוער הסתכלתי על הבוגרים בהערצה ובהשתאות. אפילו עברתי לשנתיים לבית"ר ירושלים כי כל העמדות היו תפוסות. שחקנים טובים לא נפלטים ממכבי חיפה".
