שלוש משימות גדולות וקשות תעמודנה בפני שחקני מכבי "הונדה" חיפה שיעלו למשחק מול הפועל באר שבע (שבת, 16.35 שידור ישיר בחמש פלוס, שופ מנשה משיח). הראשונה, ניצחון בכל מחיר. 0:1 קטן או 2:4 גדול, שלוש הנקודות הן החשובות, כי במצב כזה, כל ניצחון יקפיץ את החיפנים למקום השני, לפחות. בדרבי התל-אביבי אין סיכוי לשתי מנצחות ומכאן שניצחון ביתי של חיפה גם ילחיץ את המתמודדות מולה וגם לא יאפשר לאחת מהן להתחיל לברוח. השניה, בכל שבע האליפויות שלה בתשע עשרה השנים האחרונות, חיפה סיימה את העונה עם מכסימום של 5 הפסדים.זה קרה לה שלוש פעמים, כולן תחת שרביטו של שלמה שרף. אצל אמציה לבקוביץ היו רק שני הפסדים (88/89) לגיורא שפיגל היה דף ריק (93/94) ולאברהם גרנט 2 הפסדים ו- 4 כאשר אחד מהם טכני( מול מכבי תל אביב בעקבות פלישת אוהדים וגרימת חבלות לחבריהם). כרגע מכבי חיפה נוצחה כבר חמש פעמים. אמנם, למכבי תל אביב נרשמו 7 הפסדים, אבל היא התקזזה עם יותר ניצחונות. בשלב כזה של העונה, כשנותרו עוד 8 מחזורים לסיום, לכל הפסד יש משמעות, בפרט כאשר המאבק הוא משולש. הסיבה השלישית היא סטטיסטית אבל חשובה. בפעם האחרונה שמכבי חיפה הפסידה פעמיים בעונה אחת לשלוש קבוצות, לבסוף היא לא הוכתרה כאלופה. זה קרה לפני 13 שנים (89/90) כאשר הפועל פתח תקווה אותה אימן אברהם גרנט ניצחה את החיפנים שלוש פעמים(!), מכבי תל אביב (2) ובית"ר תל אביב (2). מאז הפסידו החיפנים רק פעם אחת בעונה לקבוצה במאבק הכפול. בית"ר תל אביב (94/95) הפועל באר שבע (3:0 בחוץ ו- 1:0 בחיפה בעונת 96/97), הפועל תל אביב (97/98), מכבי תל אביב (98/99) והפועל חיפה (2000/01). רק בעונת 99/00 ניצחו את חיפה פעמיים בעונה, בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב. וראה זה פלא, מי ניצח העונה את חיפה פעמיים ? בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב. מכאן שהפועל באר שבע מסוגלת להיות ה"גלגל השלישי" אם תפתיע בחיפה. לניצחון כזה עלולה להיות השפעה קשה על המשך דרכה של חיפה לתואר שלישי ברציפות. שחקני מכבי חיפה ניצבו השבוע בצל, לאור אירועי הדרבי התל אביבי, אבל מעבר לפינה ממתינים למעידתה יותר מדי דגי רקק. אלה יודעים שהשחקנים החיפנים שבעים, פצועים, מסוכסכים, מתלוננים וכל מיני מרעין בישא. אפילו בחיפה לא שמעו את מה ששומעים מעבר לנחל אלכסנדר. איש לא משלה את עצמו שהפועל באר שבע מגיעה כקישוט.בשני המפגשים השנה, ניצחה כל קבוצה פעם אחת, אבל הדרומיים הוכיחו שאת רזי הכדורגל הם מכירים היטב. אפילו יתרון מוחץ שהשיגה חיפה בחצי שעה (0:3) לא מוטט את בחוריו של מיכאל קדוש והם חזרו בשני שערים, עמדו על סף שוויון ורק שער של ואליד באדיר בתוספת הזמן שם קץ לדרמה בחיפה. שחקני באר שבע אומרים בכל הזדמנות, כי הם טרם סיימו את העונה. המקום הרביעי קוסם להם, את הפועל תל אביב הם הדיחו מהגביע וכעת נותר להם להמשיך ולגנוב כותרות. חיפה, בניגוד לתדמית שמנסים להציג אותה, לא מזלזלת בשום קבוצה. על אחת כמה וכמה בשלבי סיום העונה. היא לא שבעה, אולי עייפה מהמאמץ העצום, חסר התקדים, שקבוצה ישראלית השקיעה אי פעם. איש לא שמע את שחקני חיפה מתרצים הפסדים בעייפות או "שובע". הם כבר לא חיים משבת לשבת, כמנהג הקלישאה, אלא משבת ליום שלישי. כאלה הם חייהם של אלופים שצריכים מדי משחק להוכיח שרזרבות הרצון ששמרו לשעת צורך, יספיקו. המשחק מול באר שבע הוא אחד המבחנים שיוכיח (בפעם המי יודע כמה) שאי אפשר להעלים כישרון בין לילה.