עוד לא אבדה תקוותנו

בפעם האחרונה שקבוצה זכתה באליפות נרשמו לחובתה 7 הפסדים. זאת הייתה הפועל תל-אביב בעונת 1987/88 . בפעם האחרונה שקבוצה הוכתרה כאלופה שוב היו אלה ה"אדומים" (99/2000) עם 6 הפסדים. מבחינה זאת, מכבי "הונדה" חיפה עומדת בסטנדרטים, למרות ששיאה האישי נשבר. מעולם לא זכו החיפנים בתואר כאשר בטור ההפסדים שלהם נרשמו יותר מחמישה הפסדים בעונה. בשלוש האליפויות של שלמה שרף ( 1984,1985,1991) אצל אמציה לבקוביץ (88/89) רק שני הפסדים, אצל גיורא שפיגל אפס הפסדים(93/94) ואצל אברהם גרנט ארבעה הפסדים (אחד מהם טכני) בעונת 2000/2001 ושני הפסדים בעונה שעברה.

חיפה יכולה להתנחם בעובדה שלמכבי תל-אביב, עם נקודה מעליה, כבר 7 הפסדים. היתרון של ה"צהובים" הוא בניצחון עודף שמשפיע כרגע בצורה זו או אחרת על הדרוג. זמני או סופי נדע בתום העונה. מאזנה של המוליכה החדשה-ישנה, הפועל תל אביב טוב בהרבה, רק שני הפסדים אבל בטבלה היא נהנית מ"פור" של שתי נקודות שנראים כיום כמקדמה רצינית. אלא שחיפה נתקלת הפעם במכשול נוסף שלא היה קיים בפעמים הקודמות: הפרש השערים. ברוב המקרים הוא היה "אס מנצח" למקרה ויסתמן שוויון בכל אמות המידה הישראליות. אם במספר מדינות, וכעת מדברים על כך באנגליה בעקבות הדו-קרב בין מנצ`סטר יונייטד לארסנל, מקיימים משחק מכריע במקרה ששתי קבוצות מגיעות לקו הסיום עם מספר נקודות ושערים זהה. כאן מחשבים קודם את מספר הניצחונות, השערים וכו` ובקיצור: קשה מאוד להניח שבכדורגל הישראלי האליפות תוכרע בהפרש שערים. בעבר זה קרה פעם אחת כשהכח רמת גן הקדימה את הפועל פתח תקווה ( עונת 1964/65) ביחס שערים שהיה נהוג אז. אגב, באותה עונה מכבי חיפה נשרה בפעם הראשונה לליגה א` אבל שימו לב להפרש השערים שלה: 44:42 , תופעה חסרת תקדים. הקבוצה כבשה 42 שערים, בדיוק כמו האלופה, הכח רמת גן וספגה רק שני שערים יותר מהסגנית, הפועל פתח-תקווה. איפה ניתן לראות תופעה דומה ?

אפשר להפסיד במחזור ה- 27 למכבי נתניה ולזכות באליפות. היום זאת נראית משימה מאוד מסובכת, נוכח הצלחת שתי התל-אביביות לדלג מעל חיפה שנהנתה בשבוע שעבר מהתיקו המאופס, תרתי משמע, ביניהן. בראש וראשונה על חיפה להתחיל לנצח פעמיים ברציפות. בפעם האחרונה שזה קרה במשחקי הליגה, במחזורים 22 ו- 23 מול הפועל באר שבע 2:4 ונגד ראשון לציון 1:2. בשני המשחקים הללו החיפנים "ירקו דם" וכבשו שערי הכרעה בדקות הסיום. מאז הספיקו לצבור רק 4 נקודות מתוך 12 אפשרויות, מאזן דל שלא מוביל לשום מקום. משמעות הדברים ברורה. לא רק שלחיפה אסור להפסיד פעם נוספת, כי היא משתרכת מאחור, וכל מעידה תנוצל על ידי אחת המקדימות אותה. אין לה מאבק דו-ראשי אלא מלחמה נגד שתי יריבות שכל אחת מבקשת ליטול ממנה את ההגמוניה ולהצטרף לאלופות המילניום החדש. שלא לדבר על אופציה לשחזר את הישגי חיפה בליגת האלופות. מבט לעבר שבע האליפויות של מכבי חיפה מגלה מיד: הקבוצה הזאת לא "הסכימה" להפסיד בששת מחזורי הסיום. רק יצחק שום, כמאמן בית"ר תל-אביב, כמעט וגרם לחיפה נזק גדול. לא בהיקף שגיל לנדאו גרם לה עם שער השוויון ב- 1986 אבל לא חסר היה שעוד אליפות בטוחה, עד כמה שהאליפויות של שלמה שרף היו בטוחות, הייתה בורחת . בעונת 1983/84 כאשר חיפה רדפה אחרי בית"ר ירושלים שבשלב מסוים תפסה ממנה מרחק בן 13 נקודות, סיימו החיפנים בתיקו חוץ (1:1) נגד הפועל תל-אביב משער של ברוך ממן. במחזור ה- 26 ב"משחק העונה" בגלות נתניה, וללא קהל חיפה גברה על בית"ר ירושלים 1:2 משערים של משה סלקטר וזאהי ארמלי. במחזור הבא (27) ניצחה ביפו את מכבי 1:3 ( שערים: זאהי ארמלי, צדוק מלכה וציון מרילי) ורק במחזור ה- 28 השיגה את ניצחונה הקל ביותר (1:4) על מכבי פתח-תקווה. ארמלי (3) ורוני רוזנטל מוטטו את הגנתו של בוני גינצבורג שכבש את שער הכבוד בפנדל. המחזור ה- 29 נחשב לקריטי. ירושלים נוצחה בביתה בידי הפועל תל-אביב 3:1 וחיפה (סלקטר) נגח את חיפה לראש הטבלה. אותו נוגח מצטיין "שם ראש" גם במחזור הסיום (30) ונגח את קבוצתו לאליפות הראשונה מול רמת עמידר שנשרה לליגה הארצית. העונה ההיא מלמדת שלא צריך להיות בראש העונה מחזורים רבים. אז הספיקו רק פעמיים כדי לזכות באליפות בזמן שהעונה חיפה נחה בפסגה לא פחות מ- 19 שבועות וזה מספיק לה רק למקום השלישי. מכבי ת"א, לדוגמא, לא שהתה אפילו שבוע אחד בראש הטבלה ולמרות זאת היא מקדימה את החיפנים !!

גם בעונת 1984/85 שחקני חיפה לא "העיזו" להפסיד בששת מחזורי הסיום. מחזור 25 ניצחון 0:2 מול הפועל לוד וכעבור שבוע תיקו חוץ מאכזב נגד שמשון תל אביב (1:1) כשסלקטר מציל את המצב. במחזור ה- 27 מכבי ת"א הגיעה לקריית-חיים כדי ל"התאבד" והצליחה לגזול שתי נקודות יקרות (0:0) וכשחיפה כבר הייתה מטוגנת היטב במיץ שבישלה לעצמה, ניצחון מזליקו בחוץ על מכבי יבנה (0:1) משער שכבש הצעיר צדוק מלכה (81) פחות מדקה אחרי שהוכנס כמחליף. מחזורי הסיום כבר היו לפרוטוקול: ניצחון על בית"ר תל-אביב 0:4 משערים שכבשו ממן, רוני רוזנטל, סלקטר וארמלי. במחזור ה- 30 הובטח התואר אחרי ניצחון מרשים 1:5 על הפועל כפר סבא של יצחק שום. יצחק שום "הפריע" למכבי חיפה בעונת 1988/89 אבל הניצחון של קבוצתו, בית"ר תל-אביב כבר לא יכול היה למנוע מחיפה את חגיגות האליפות. כי זה קרה במחזור ה- 31 והאחרון, שבוע אחרי שהחיפנים סיימו בתיקו 1:1 את "משחק העונה" נגד הפועל פתח-תקווה. אפילו ההתאחדות לא מנעה מקבוצתו של שום לארח את חיפה ב? קריית-אליעזר כדי שתוכל לחגוג עם אוהדיה. בקושי הגיעו 3000 צופים. השאר נשארו בבית, אחרי שבזבזו את האנרגיה במהלך העונה. לפני כן (מחזור 26) חיפה דאגה לנצח את צפרירים חולון 0:1 משער של ארמלי, את באר שבע 0:3 במחזור ה- 27 משלושה שערים שכבשו קלינגר, עטר וארמלי בשליש האחרון. אחר כך ניצחון 0:2 במגרש הקופסא של מכבי נתניה (מרילי וארמלי) ב"משחק העונה" שגמר לשייע פייגנבוים את החלום להיות פעם אלוף כמאמן. במחזור ה- 29 ניצחון דחוק על שמשון תל אביב 1:2 וההמשך ידוע.

גם בעונת הדאבל (90/91) שום האכיל מרור את החיפנים. ובמשחק קריטי. זה קרה במחזור ה- 29 שני משחקים לקראת הסיום. הוא ניצח בקריית אליעזר את חיפה 1:2 (עטר לחיפה) ושלח את ויקטור צ`אנוב, לעצור שני פנדלים מול מכבי תל אביב (1:4) ברמת גן. רק במחזור הסיום חיפה הבטיחה את התואר בתיקו ביתי , עקר משערים, מול מכבי נתניה. קודם לכן חיפה ניצחה בנתניה (27) 1:3 משערים של משה אייזנברג, עטר ואיתי מרדכי, את הפועל באר-שבע 1:2 ( אייזנברג וברקוביץ) במחזור ה- 28 והכי חשוב, סיימה את "משחק העונה" נגד הפועל פתח-תקווה ( מחזור 29) בתיקו 0:0 שנתן לה מקדמה שכמעט ולא הספיקה בגלל ההפסד לבית"ר תל אביב. בפעם השניה שמכבי חיפה לא נזקקה למחזורי הסיום (93/94) היא שיחקה על תוצאות נמוכות. אמנם, במחזור ה- 34 (שישי לפני הסוף) הנחילו שחקניה תבוסה ניצחת להפועל פתח-תקווה (0:6) בקריית אליעזר, הודות לשלושער של איבן גצקו, קנדאורוב, עטר ומרקו בלבול ( דווקא האורחים החטיאו פנדל מרגלי קקון לפני שהמבול ירד עליהם). אחר כך ניצחון 1:3 מול מכבי הרצליה משעריהם של אלון חזן, קנדאורוב ועטר ובהמשך עצבנות טבעית. 0:1 קטן מרגלי אלון מזרחי מול קבוצת נעוריו, בני-יהודה, 1:1 מול מכבי פתח-תקווה ( ברקוביץ) במשחק שהכתיר את החיפנים כבר במחזור ה- 37 וזאת הייתה הפעם הראשונה ש- 180 דקות סיום העונה שוחקו לפרוטוקול. וגם בהן חיפה לא רצתה להפסיד כי עמד בפניה האתגר לסיים עונה אדירה ללא הפסד. במחזור ה- 38 תיקו 1:1 בבית מול אשדוד (ברקוביץ) ובסיום ניצחון 1:4 בכפר סבא שהוריד אותה ליגה ושלח את הפועל חיפה למבחנים נגד שמשון. אחרי שבע שנים, עם הרבה תסכול ותקווה שהפעם ניתן לשחזר את במות השמחה בעיר הכרמל, חיפה נערכה לששת המחזורים האחרונים במלוא העוצמה. ובכל זאת ספגה לא פחות משלושה הפסדים (!!) שלא הפריעו לה לזכות באליפות השישית. מאוד רצוי ששחקני ההווה לא יאמצו את מהלכי הסיום בעונת 2000/2001. במחזור ה- 33 ניצחון דחוק על הפועל פתח תקווה 2:3 משערים של בניון (2) ורפי כהן, כולם בתוך 23 דקות במחצית הראשונה. שבוע אחר כך, עם פתיחת משחקי הפליי-אוף שוב מלבס סופגת תבוסה (4:0) מרגלי רפי כהן (2), בניון וקלשצ`נקו וגם הפעם רק המחצית הראשונה הלהיבה. ואז הגיע המחזור ה- 35 כשחיפה הגיעה לבלומפילד למשחק מול סגניתה, הפועל תל אביב. לא, הפעם לא דובר על "משחק העונה" כי הפועל כבר הניפה דגל לבן. בסך הכל היא ביקשה למנוע מ- 12 אלף חיפנים ל"גזור את הרשתות" במבצרה האדום. דימיטרי מיכאלננקו כבש בנגיחה, בניון קצת בכה וההכרעה עברה לירושלים. חיפה כאילו ערכה מסע ארצי כדי לסיים רשמית את העונה. בית"ר ירושלים סיפקה לה את הבמה, בניון ואיגביני כבשו ושני מחזורים לסיום חיפה שוב על לוח המוכתרות. אי אפשר היה לגזול ממנה את התואר, אבל בשני מחזורי הסיום קרו דברים שהרסו כל חלקה טובה באליפות. במחזור הלפני אחרון (37) הפסד ב"דרבי" להפועל חיפה 3:1 והטרגדיה האמיתית התרחשה כעבור שבוע. משחק מלהיב מול מכבי תל-אביב לא הגיע לסיומו (2:3 בדקה ה- 83) עקב פריצת אוהדים מיציע ג` שהביאה לפציעתו האנושה של אמיר רנד, השוכב עד היום מחוסר הכרה בבית החולים.

בחיפה הפנימו את העובדה שלא בכל שנה אפשר לזכות באליפות שני מחזורים לפני הסוף, ובעונת 2001/2002 דאגו לזכות בה? שלושה מחזורים לפני הישמע הגונג. במחזור ה- 28 ניצחון ביתי על הפועל באר שבע 1:3 מצמד של ואליד באדיר ופראליה ושבוע לאחר מכן, הצגת תכלית מול מכבי נתניה במגרשה (2:6) כשיניב קטן (3), פראליה, באדיר וסביליה מטווחים. השבוע, אחרי ההפסד נותרו רק זיכרונות מאותו משחק מפואר. במחזור ה- 30 חיפה שוב צהלה ושמחה. 1:3 ביתי על ראשון לציון ( ז`וטאוטאס, באדיר וסביליה) וחלפו שבעה ימים כדי להכניע את הפועל חיפה 0:2 ( איגביני ורפי כהן). שני מחזורי הסיום הולידו שתי תוצאות תיקו (1:1) מול מכבי פתח-תקווה ובית"ר ירושלים שניצלה מירידה. חזרה לנקודת המוצא: בכל שבע העונות, למעט האליפות הראשונה, מכבי חיפה הוליכה את הטבלה. מתוך 42 מחזורים ( שבע עונות כפול ששת המחזורים האחרונים) היא זכתה ב- 27 ניצחונות, 10 סיימה בתיקו ורק ב- 5 הפסידה, רובם ככולם בגארבז` טיים. היא ספגה 32 שערים וכבשה 86 שערים ( ממוצע של למעלה משני שערים למשחק). שורה תחתונה: בגלל הפיגור בשתי נקודות ובהפרש השערים, מכבי חיפה מוכרחה לנצח את כל ששת המשחקים האחרונים, רצוי בהפרשים שיאפשרו לה לסגור את הפרש השערים העומד כרגע על פלוס 23 להפועל תל אביב, פלוס 27 למכבי תל אביב ורק 19 פלוס לחיפה. מצב קשה, אבל כמו ששרים בהמנון הלאומי, עוד לא אבדה תקוותנו.