15 אלף צופים אינם מטומטמים. אם הם החליטו לוותר על כורסת הטלוויזיה הנוחה ורכשו כרטיסים, מספר ימים לפני השריקה לפתיחת המשחק מול הפועל תל אביב, יש להם על מי לסמוך. במכבי "הונדה" חיפה העניינים כרגיל. עוד משחק צמרת ושוב האצטדיון "מפוצץ". כבר לא נשאר הרבה מקום להתרגשות. מי שהייתה שותפה (יחד עם מכבי תל אביב) לשיא הצופים במשחק ליגה בישראל (43 אלף) שותפה גם לשיא ישראלי בסגירת קופות. ב- 26.2.1994 לא נותרו כרטיסים 5 ימים (!) לפני אותו משחק מפורסם נגד מכבי תל אביב (0:5) שנכנס לקלאסיקה של משחקי האיכות ב- 30 השנים האחרונות. בקריית אליעזר.
פרופ` בן-פורת מאוניברסיטת באר-שבע לא טעה כאשר בסקר מיוחד שערך לירחון "שם המשחק" קבע שמכבי "הונדה" חיפה מכנסת תחת כנפיה למעלה מ- 800 אלף אוהדים (39 אחוזים) מכלל האוהדים בארץ. מאז 1984 מעגל האוהדים בירוק הולך ומתרחב. בזכות הישגי הקבוצה ורמת משחקה ששברו שיאים חדשים בליגת האלופות. מסתבר שאותם "משחקי עונה" לדורותיהם, מצאו את מכבי חיפה מתאמצת יותר אחריהם, כדי לא לקלקל את מה שהשיגה. בואו נלך שלב אחר שלב, עונה אחר עונה, כדי לראות כיצד התנהגה חיפה.
עונת 83/84 - מכבי חיפה פיגרה ב- 13 נקודות הפרש מבית"ר ירושלים. לפתע החלו הירושלמים לאבד גובה. חיפה פתחה מבערים וניסתה להשיגה. ערב המחזור ה- 26 הפער נותר על 5 נקודות. חיפה אמורה הייתה לארח את בית"ר במגרש מכבי נתניה וללא קהל (!). הכל בגלל התנהגות אוהדיה במשחק ביתי מול בני-יהודה ש"העיזה" לחלץ תיקו בחיפה. ניצחון ירושלמי או תיקו והסיפור גמור. במשחק שנערך בעשר וחצי בבוקר הצליחו משה סלקטר וזאהי ארמלי לכבוש פעמיים מול שער מצמק מרגלי אלי אוחנה. ההפרש ירד לשתי נקודות. הפועל תל אביב הגיעה לימק"א המיתולוגי בירושלים והדהימה בניצחון 1:3 על בית"ר. חיפה "גנבה" ניצחון ביהוד (0:1 מראשו של סלקטר) והגיעה למשחק העונה האמיתי. ניצחון שלה והיא אלופה וגם רמת עמידר יורדת. תיקו שולח את בית"ר להקפת הניצחון. אז אזלו הכרטיסים כבר ביום שלישי. 20 אלף צופים (אז לא היו מושבים פלסטיים) התקבצו ובאו לשמש שושבינים במשחק בו נגח "ראש הזהב" החיפני (סלקטר) את קבוצתו לתואר הראשון שלה.
גם בעונת 84/85 התמודדו חיפה וירושלים על הכתר. וגם הפעם העימות החזיתי ביניהן ( יעני , משחק עונה) התקיים כבר במחזור ה- 19 מתוך 30 מחזורים. החיפנים ניצחו בקריית-חיים (0:2) משערים של אברהם אבוקרט וברוך ממן לעיני 22000 צופים, שיא במשחקי הבית של חיפה ששיחקה באותה עונה בקריית-חיים. הניצחון לא הבטיח כלום, רק חיים קשים יותר. את האליפות הבטיחה חיפה רק במחזור האחרון (30) בניצחון 1:5 על הפועל כפר סבא של יצחק שום. דומה שהעונה הדרמטית ביותר בכדורגל הישראלי התמקדה בשלהי עונת 85/86. בשני המחזורים האחרונים נאלצה חיפה להתמודד מול שתי התל אביביות בזה אחר זה. במחזור ה- 29 ניצחה בבית את מכבי תל אביב (1:3) ונישלה אותה ממאבק הצמרת ושבוע מאוחר יותר ניצבה ב"משחק העונה" האמיתי. מחזור 30 ואחרון, חיפה עם שתי נקודות הגיעה לבלומפילד והפועל תל אביב מנצחת 0:1 משער של גילי לנדאו וחוגגת. אין יותר "משחק עונה" מזה.
פחות או יותר, זה מה שקרה גם בעונת 1988/89. מכבי חיפה, מכבי נתניה והפועל פתח-תקווה ניהלו קרב משולש. את הליגה הרגילה נתניה סיימה ראשונה. היא זכתה באירוח מכבי חיפה. מאמנה יהושע (שייע) פייגנבויים, בפעם היחידה שזכה לאמן קבוצת צמרת בליגת העל, ידע ללעוג לשוער חיפה, גיורא אנטמן ("תבעטו לו מרחוק, הוא לא שוער") אבל חזה בעיניים כלות בציון מרילי וזאהי ארמלי שולפים שני "יהלומים" ונמלטים צפונה. נתניה נשברה (מחזור 27) והשאירה את הזירה למנצחת ולהפועל פ"ת. ב"משחק העונה" ביניהן שנערך בחיפה המשחק הסתיים בתיקו 1:1 (עופר מזרחי כבש לחיפה וניר לוין לאורחים) וחיפה הוכתרה לאלופה, מחזור אחד לפני קו הגמר. הקבוצה מאם המושבות שימשה פרטנר טוב ל"משחק עונה" נוסף בעונת 90/91 שהסתיים בתיקו 0:0 במשחק אותו אירחה. חיפה של שלמה שרף לא באה לשחק כדורגל אלא לגנוב נקודה. המחזור ה- 29 האיר לה פנים (מתוך 32 מחזורים) אבל כדאי לשים לב מה קרה אחרי המשחק הזה. החיפנים הפסידו בבית לבית"ר תל אביב ( אותה אימן יצחק שום) 2:1 ופ"ת של אברהם גרנט שבה לתחרות. חיפה נחלצה בעור שיניה, הביסה את מכבי תל אביב 1:4 ברמת גן וסיימה בקושי בתיקו 0:0 ביתי נגד מכבי נתניה במחזור האחרון. הספיק לה לשתות שמפניה. הוכיח שלא תמיד הצלחה ב"משחק עונה" מבטיחה משהו ממשי.
תמונה ברורה יותר התקבלה בעונת 93/94 ובה כבר היה ברור שלא המשחק בין מכבי חיפה למכבי תל אביב יקבע את זהות האלופה. אחרי תיקו 1:1 במחזור ה- 12 שגם אותו כינו "משחק עונה" הגיע המפץ החיפני הגדול (0:5) שכונה " תבוסת העונה". בסיבוב השלישי חיפה אירחה (מחזור 28) את מכבי תל אביב. הפעם ה"צהובים" הגיעו נחושיםו? כסחאנים יותר. מאיר מליקה נכנס בבלם האוקראיני רומן פץ וחיסל לו את הקריירה, ואת מקומו תפסו צמד בלמים לא מנוסה, אלון חרזי ואריק בנאדו הצעירים, שמשכו את העגלה עוד 11 מחזורים. ה- 1:1 מול מכבי ת"א לא הביא משב רוח לקבוצה זו או אחרת. כי הוא היה רחוק מאוד מקו הגמר. אם חיפה זוכרת עונה מבוזבזת (94/95) היא לא תרצה להיזכר במאורעות "משחק העונה" (שוב קלישאה חבוטה) שנערך ברמת-גן. אם חיים רביבו יכבוש שער כמו שכבש במשחק הזה, בבעיטת יעף לחיבורי הקורות של אלכסנדר אובארוב, מחר בבוקר יבחרו בו לנשיא טורקיה. איל ברקוביץ ועופר שטרית השלימו ניצחון מוחץ (0:3) שלא הותיר ספק מי תהיה האלופה. האופוריה החיפנית במחזור ה- 18 לא החזיקה מעמד. איש לא זכר את ה"בומבה" של רביבו, כי במחזור האחרון (30) מכבי תל אביב רצה עם הדגל. חניכיו של גיורא שפיגל "אכלו את הלב".
זה לא קרה למכבי תל אביב בעונת 95/96 כשהגיעה לחיפה. התמודדות כזאת מול מכבי תל אביב מפיצה ניחוח של "משחק עונה". מחזור 26 וחיפה אפילו הוליכה 0:1 משער של רוני לוי. אלא שאלי דריקס, ניר קלינגר ואבי נמני חוללו מהפך והמשיכו עם המומנטום עד סיום העונה. ומנגד, האבסורד הגדול. ה,דרבי" החיפני בין הפועל למכבי (98/99) נערך כבר במחזור ה- 17 והכותרות בישרו על? "משחק העונה". 39 נקודות בקופה ועיר הכרמל מכתירה את האלופה. די במקרה הפועל ניצחה (0:1 משער של עופר טלקר), אבל היה עליה לעמוד מדי שבוע במבחן שבסופו של דבר הכתר הונח על ראשה. איש לא זכר אחרי שלושה חודשים שמכבי חיפה, הפרטנר לכותרות הבומבסטיות, הייתה מועמדת לאליפות. בשלוש השנים האחרונות, הפועל תל אביב ומכבי חיפה מחלקות את מיטת המלכה, ללא קשר לתוצאות המשחקים ביניהן. בעונת 99/00 סיימו השתיים בתיקו 1:1 בבלומפילד. דניס אונישנקו בפנדל ורפי כהן כבשו במחזור ה- 28 מתוך 39 מחזורים. לבסוף ת"א זכתה בתואר. בגלל שהשתלטה על רוב הנקודות הנותרות לעומת קריסה חיפנית. היום גם ניתן לקבוע בוודאות ששערו הדרמטי של אדורם קייסי (דקה 94) לרשתו של שביט אלימלך במחזור ה- 25 (מתוך 38) לא ראוי היה ל"שער העונה". סמלית אולי כן, כי הוא לא איפשר לדרור קשטן וחבורתו לתפוס מרחק מבטיח. למעשה נותרו אחרי הדרמה עוד 39 נקודות בקופה ובדיעבד ניתן היה להפוך את הקערה על פיה גם בלי השער של קייסי.
ו"משחק עונה" אחרון וחביב, אשתקד. בקריית אליעזר. במחזור ה- 24 כפי שאנו עומדים בפתחו של המקביל לו. ת"א באה לחיפה (והיא לא אוהבת להגיע לכאן) עם יתרון בן נקודה, זכר לתבוסה המכבית לקריית גת (4:0) שבוע קודם לכן. הפעם החיפנים שיחקו בהתלהבות וניצחו 0:3 כדי ליטול את הרסן. כשנותרו עוד 9 מחזורים איש לא האמין שמכאן ואילך תל אביב תאבד גובה וחיפה תזדרז לדרוס כל דבר שזז כדי לזכות באליפות השביעית שלה. הנה לכם מדוע צריך לראות במשחק מול הפועל תל אביב עוד משחק ליגה בו מחולקות רק שלוש נקודות ולא "משחק עונה". הזהירות נדרשת, מאחר ובשלושת החודשים הקרובים מצפים לשתי (ואולי גם לשלישית, מכבי תל אביב) מבחנים קשים במגרשים מועדים לפורענות.
