מי שלא ראה את דודו אוואט, שוער מכבי "הונדה" חיפה, לא ראה שוער שמתרגש עד דמעות. בשבוע שעבר, אחרי שחרזי מסר לעברו כדור חלש שהתגלגל מתחת לרגלו ולרשת, רצו לעברו חרזי ובנאדו, נישקוהו וליטפוהו והוא החזיר להם מבט מצועף. בשכונת התקווה, מיד כאשר ג`ובאני רוסו הבקיע את שער היתרון (1:2) הוא פשט את חולצתו וב"ריצת אמוק" גמא 90 מטרים עד לאוואט שאומר: " לא תוכנן שום דבר עם רוסו. יש לי אמונה טפלה שאחרי כיבוש כל שער לזכותנו, אני ניגש למגבת שלי ונוגע בה. פתאום ראיתי אותו לידי והתרגשתי כשחיבק אותי בחום".
אוואט מודה שהשבוע החולף לא היה קל עבורו ועבור חבריו, בפרט כאשר השער הבודד שבית"ר כבשה הפך לשער ניצחון: " לא קל לצאת משער כזה אבל אין זמן להיכנס למרה שחורה. יש לנו יותר משימות להשלים, הספקתי לעבור השנה דברים מיוחדים ותמונות כמו שסיפקו רוסו, חרזי ובנאדו מוכיחות שאין בסיס לכל מה שכתבו עלינו. אנחנו בתוך המערכת לא מייחסים לאותם דברים שנשמעים כתירוצים או כמחנאות בקבוצה. מערכת היחסים בינינו מצוינת ולא נפגעה בגלל סדרת המשחקים הלא טובים". השוער הבינלאומי עדיין לא עסוק בסיכומים, אך כבר היום הוא היה מוחק מספר שערים שאסף מאחורי גבו: " אלה נבעו מדברים שטותיים שלא קשורים לכדורגל. לפעמים מדובר בסממן כשהקבוצה צולעת מעט וגם השוער נדבק. אי אפשר לעצור את החיים אחרי כל שער שאני סופג ולנתח אותו. המבט הוא קדימה. אני בטוח שאם היינו מנצחים את ירושלים, גם השער העצמי לא היה זוכה לתשומת לב ממוקדת. אני מקווה שבשבת נמשיך בתנופה. בעונה שעברה היינו במצב דומה מול הפועל תל-אביב, ולהם לא היה את עומס הצ`מפיון ליג".
