מטבע הדברים, ברגע שמחטיאים בעיטת עונשין מהנקודה הלבנה בדקה ה- 90 רוב תשומת הלב מתמקדת במחטיא, ובעיקר בשאלה אם לא צריך היה לתת לבועט אחר לבעוט. בדיעבד כולם חכמים בלילה. מה איכפת להם ? הם, הפרשנים, המבקרים וכל מי שאוהב כדורגל, יושבים וכוססים צפורניים, מתפללים שהנקודה הלבנה לא תהפוך לשחורה, ואם כן, יש להם מה לומר. בעיקר אם הם שחקני מכבי חיפה לשעבר.
היום על הבוקר (ראשון) התקשר שחקן עבר של ה"ירוקים" וביקש לדעת אם אי פעם החטיא פנדל. זאת עליכם לדעת, בדרך כלל שחקני עבר לא "מתייקים בזכרונם" את הרגעים הקשים במועדון. הם מעדיפים לזכור רק את הדובדבן בקצפת ולא את הלימון החמוץ. אשרי וטוב להם. בדקתי והזכרתי לו (לשחקן) שלא רק פנדל אחד הוא החטיא, ואז החלו התירוצים. "השוער זז", "לא היה מזל" ושאר ירקות. היום גם הספקתי לשמוע כדורגלן עבר בכיר אומר: " צריך לתת לבעוט רק לשחקן שהוא חם. אם לשחקן לא הולך במשחק, אסור לו לבעוט" (סוף ציטוט). מצחיק, הא ? לפי התיאוריה הזאת אסור לשחקן מחליף לכבוש שער בנגיעה ראשונה, כי הוא "לא חם", ועוד יותר מוזר, חובה על מאמנים לא להכניס לשדה המשחק "מומחים" לפנדלים כי הם "קרים".
הכל שטויות במיץ עגבניות. במכבי חיפה לדורותיה, פנדלים תמיד היה תמיד מושג נרדף לחוסר הצלחה. אין עוד קבוצה בארץ שאיבדה כל כך הרבה תארים כמו מכבי חיפה בגלל המרחק הקצר, ללא חומה, בין הבועט לשוער. מכבי חיפה הפסידה תואר אליפות שמיני בגלל... פנדל אותו החטיא ציון מרילי, ללא ספק אחד מגדולי הבועטים שלה. זה קרה בעונת 85/86 בפתח-תקווה. במחזור ה- 26 היה לחיפה יתרון בן ארבע נקודות על הפועל תל-אביב. בדקה ה- 65 נשרק פנדל לזכות חיפה ומרילי בעט חלש לידיו של אלי ג`רבי. נשאר 0:0 שהביא לבסוף את חיפה מול תל-אביב ל"משחק עונה". גילי לנדאו השאיר את האליפות בבלומפילד. אילו מרילי הבקיע, שלמה שרף יכול היה להציב מול הפועל את קבוצת הנוער. חיפה גם הפסידה 3 גביעי מדינה. ב- 1987 התמודדה מול מכבי תל אביב. תיקו 3:3 בסיום 120 דקות ובבעיטות הכרעה חיפה הרכינה ראש. כעבור שנתיים (1989) הזדמנות ראשונה ל"דאבל". אחרי שזכתה באליפות, הגיעה למשחק מול בית"ר ירושלים. שוב 3:3 דרמטי בתום שעתיים וגם הפעם, שחקני האלופה הטריה "עשו במכנסיים". ואת הפעם האחרונה קשה לשכוח, כי זה קרה רק בחודש מאי האחרון. 0:0 נגד מכבי תל אביב והפנדל של ג`ובאני רוסו חילק את ה"דאבל" לשניים. הרבה יותר קל לזכור את ההחטאות של רוסו, של אבישי ז`אנו מול לברקוזן, של יעקובו איגביני ביוון נגד א.א.ק ושל ואליד באדיר בשבת האחרונה. קשה יותר להצביע על צירוף המקרים הנדיר שפוגע בעיקר במכבי חיפה, ולא חשוב מי משחק בשורותיה.
מאז קום המדינה התכבדה מכבי חיפה ב- 392 פנדלים בכל המסגרות הרשמיות (ליגה, גביע, גביע הטוטו, מפעלים רשמיים אחרים). מתוכם כבשה 274 שערים ולא פחות מ- 118 שערים הוחטאו/נבעטו לקורה/ נבלמו בידי שוערי היריב. הנתון מדהים, כי בסיכום מתברר שחיפה איבדה למעלה מ- 30 אחוזים מהשערים שיכלו להצטרף למאזנה אלמלא... מתוך ציבור של 91 בועטים רק מעטים לא החטיאו. אוטו שלפנברג (שחקן שנות ה-40 וה-50), סלמן קרנדו (שנות השבעים), יז`י בז`צ`ק (הפולני ששיחק כאן לפני שלוש שנים) ו... אדורם קייסי העכשווי, בעטו 3 פעמים ולא החטיאו. בשורת הבועטים 2 בעיטות ולא מחמיצים נמנים: יצחק אהרונוביץ (שנות השבעים), שאול חייק (שנות השבעים), מאיר בן-שטרית (שנות השבעים), הילל קפלן(שנות השמונים) וננאד פראליה, הקרואטי הפצוע. וישנם גם אלה שבעטו פעם אחת ופגעו בול: אברהם טוריקה, מוני גולדנר, יצחק מינץ, אהרון שורוק, יצחק אנגלנדר, השוער צדוק אברהמי, שלום לוי, רג`יד בארנסי, חיים סילבס, וילפרד מוגאיי, רוני לוי, איבן גצקו, אלעד קורן, דני מלכין, שגיא גונן, יניב כהן(היום בנצרת עילית), מנור חסן, סרגיי קלשצ`נקו,יניב קטן ועידן טל (בשבוע שעבר בגביע הטוטו מול הפועל פתח-תקווה). ה"תותחים" הכבדים בעטו הרבה, כבשו הרבה והחטיאו לא מעט. ביניהם ניתן לזהות את הקשר זכריה בן-צבי, גדול הבועטים בכל הזמנים. הוא כבש 31 שערים מתוך 36 בעיטות (86 אחוזי הצלחה) ומעט אחריו ציון מרילי שבעט 34 פעמים, הבקיע 25 מהן ומאזנו עומד על 73.5 אחוזים. את המקום השלישי מחלקים אלון מזרחי (19 ניסיונות מוצלחים מתוך 22 בעיטות שהם 86.3 אחוזים) וראובן עטר שבעט אותה כמות והחטיא 7 פעמים (68 אחוזים). בועטים בולטים נוספים: סרגיי קנדאורוב ( 17 מתוך 20 שמהווים 85 אחוזים) אבישי ז`אנו ( 15 כיבושים מתוך 19 ניסיונות שהם (79 אחוזים), יואב לוי ( 69 אחוזים שמורכבים מ- 13 בעיטות ו-9 מהן מוצלחות) ואפשר להמשיך את הרשימה כי היא ארוכה ו"מכובדת". אם צוינו אלה שלא החטיאו, לא יהיה זה הוגן להצביע על אלה שבעטו ולא כבשו כלל: אהרון גרשגורן,מגדולי הקשרים בשנות ה- 60 בעט פעמיים ולא צהל, שמעון קוזיה, חלוץ קרייתי שגם הוא נכשל פעמיים, איל ברקוביץ הגדול (שני פיספוסים מתוך שתי בעיטות) ורשימה לא קצרה שהסתפקו בבעיטה והחמצה אחת: אלי פוקס, דוד גוזלן, מוטי ברגר,יחיעם שרעבי, חיים חזמוס, מנשה מזרחי, ראובן הלד, רוני רוזנטל, גבי אמסלם, פטריסיו סייג, עופר מזרחי, אלון חזן וג`ובאני רוסו. מכאן המסקנה ברורה וחדה. מי שלא בועט- אינו מחטיא. קלישאה חבוטה שעומדת במבחן המציאות בכל משחק, ולא חשוב אם המדובר במשחק ליגה או בגמר המונדיאל.
