תאווה לעיניים / רגעים גדולים בשידור חי

מאז החלו השידורים הישירים בטלוויזיה הישראלית, ולא חשוב הערוץ, קנו להם המשחקים בין מכבי "הונדה" חיפה לבית"ר ירושלים הד נרחב. חובבי הכדורגל בפרט, ואפילו כאלה שמדירים רגלם מהמגרשים לא ויתרו על צפייה בשידור החי. ו ה י ה מ ה ל ר א ו ת !! 25 פעמים התמודדו שתי הקבוצות האטרקטיביות מול כמיליון צופים, וכמעט אף פעם לא איכזבו את מי שחיפש אקשן ושערים. בית"ר עשתה את הסיפתח כאשר גברה במשחק דרמטי על חיפה בגמר הגביע בשנת 1985 (0:1) משער של אלי אוחנה, ארבע דקות לסיום. זה היה משחק אחרי שחיפה כבר זכתה בתואר השני הרצוף שלה. 3/4 מדינה רצתה שירושלים תנצח, מתוך הכרה שלא יאה שקבוצה אחת תיקח את שני התארים החשובים. במפגש השני, בקריית אליעזר, נקבע תקדים: בפעם הראשונה בישראל שודר משחק גביע בשלב רבע הגמר ברדיו (קול ישראל) . עד אז שודרו רק משחקי גמר. וזה היה משחק, חבל על הזמן. אפשר היה להשתגע. 20 אלף צופים ראו את זאהי ארמלי מעלה את חיפה ל- 0:1 ואת סמי מלכה משווה. עם פתיחת המחצית השניה כבש רוני רוזנטל שער לחיפה (47) וחלפו 20 דקות לפני שאלי אוחנה הישווה פעם נוספת. בית"ר נכנסו לאקסטזה ובדקה ה- 71 חוללו מהפך מרגלי אורי מלמיליאן 2:3. אורי מוליך את טור כובשי בית"ר מול מכבי חיפה ולזכותו 12 שערי ליגה, לפני אלי אוחנה (11). מישהו שכח את גמר 89` ? נא להרים יד. אם ב- 85` רצו שחיפה לא תיקח את ה"דאבל", הפעם גם ירושלים לא האמינה שהיא מסוגלת לדגדג את האלופה הטריה, מכבי חיפה. השער של ראובן עטר (14) היה כל כך טבעי, אפילו שהחמצות מסמרות שיער של זאהי ארמלי אותתו לירושלים שהשד לא נורא. ואכן, אורי מלמיליאן שוב היה בשטח כדי להשוות, וחברו/גיסו, אבי כהן העלה את ירושלים ל- 1:2 מדהים שאילץ את עופר מזרחי לעשות סלאלום נואש בדקת הסיום ולקבוע 2:2 שהקפיץ אפילו את אחרון הערים בבתי האבות. בהארכה שוב צץ אבי כהן והעלה ל- 2:3 אבל עטר לא ויתר והחזיר את הצבע ללחייו של המאמן אמציה לבקוביץ. עד לפנדלים. ירושלים ניצחה 3:4 ובחיפה כבר התחילו להאמין שהמסך הקטן הוא "מאנחוס" גדול. עד למשחק הענקים בטדי.בית"ר לא נוצחה מאז הקמתו והנה אלון מזרחי, בהופעת בכורה, כבש צמד ועטר (מלך הכובשים של חיפה מול בית"ר- 9 שערים) השלים. יעקב שוורץ החזיר את קבוצתו לחיים בתוך שש דקות. נגמר 2:3 ענק. בגומלין כבר הלך לחיפנים קל יותר. שלושער של ה"אווירון" פלוס ברקוביץ ושי הולצמן קבעו 1:5 קליל. באותה שנת אליפות (94) נפגשו הירוק והצהוב פעם נוספת ושוב ציון דרך בטלוויזיה: לראשונה בישראל שודר גמר גביע הטוטו בשידור חי. הפעם חיפה ניצחה 0:2 משערים של ראובן עטר (מי אם לא הוא) וסרגיי קנדאורוב. הגביע היחיד של חיפה במסגרת זו. שנה מאוחר יותר שוב שידור היסטורי: פעם ראשונה בישראל שמשחק חצי גמר גביע המדינה מועבר בשידור ישיר. גם הפעם חיפה ניצחה 0:2 (רביבו ונג`ואן גרייב). אחר כך באו שידורים "סטנדרטיים": תיקו 2:2 (1995) ניצחון חיפני בטדי (0:2) ניצחון ירושלמי בבית (0:1), הפסד חיפני בקריית אליעזר (4:2) ועוד תיקו 1999) 1:1 בבירה. והנה הגיעה שוב שעתן היפה של מכבי חיפה ואורחתה מירושלים. לראשונה על המסך הקטן, שידור חי בשלב רבע הגמר. המנהלים הבינו שאי אפשר להתעלם מהמשחק המסקרן. חיפה הוליכה 0:1 (אבישי ז`אנו) ובמחצית השניה קרסה. ניר סביליה (כן, זה שעזב לפני שבוע) הישווה, אלון חרזי הורחק ובהארכה הוסיפו הירושלמים ארבעה שערים מרגלי אילן בכר, עופר שטרית, אישטוואן האמר ואלעד יעקובי. בסיום המשחק התפטר דושאן אוהרין מאימון מכבי חיפה. בהמשך שני ניצחונות לבית"ר. אחרי 1:1 בטדי, משחק בחיפה וניצחון של שחקני המנורה 0:2 (הניצחון האחרון בעיר הכרמל , פברואר 2000) ואחר כך הפסד חיפני 3:1 עם שלושער מרגלי אלון מזרחי שחיסל למאמן חיפה, אלי כהן, את הסיכוי לאליפות. שבוע אחר כך התפטר מאימון מכבי חיפה. רק בשני משחקים מצולמים, לא נכבשו שערים. המאמנים, אלי גוטמן (ירושלים) ואברהם גרנט (חיפה) שיחקו טקטי במפגש הכפול( עונת 2000/2001) והצופים בבית ובכורסא התאכזבו. הירושלמים דווקא שבעו נחת. את ה- 0:0 בחיפה הם עשו אחרי שאלון מזרחי (22) ויוסי אבוקסיס (50) הורחקו. בהמשך חיפה ניצחה 0:2 בטדי וחגגה אליפות אחרי שבע שנים ומכאן ואילך, שליטה חיפנית במגרשים ובשלט ( כולל חצי גמר גביע). עד שירושלים חטפה קריזה וחזרה לנצח בגדול- 0:4 בסיבוב הקודם. מאזן הטלוויזיה מורה ש- 76 שערים נכבשו ב- 25 משחקים, ממוצע של 3 שערים למשחק. יש למה לצפות. לא יסתיים 0:0 בגלל אופי הקבוצות.