שום ``התמחה`` בהכנסת מכבי למשבר

יצחק שום, מאמן מכבי חיפה, עשה השבוע את כל המאמצים כדי לשמור על שקט תעשייתי בתוך הקבוצה, אחרי שני הפסדיה הרצופים באתונה ובבאר-שבע, כאשר לראשונה הקבוצה אינה מצליחה לכבוש ולו שער אחד, תופעה נדירה בעונה הנוכחית. שום השתמש בכל האמצעים הניתנים ל"שר ההסברה",וכעת נותר רק לראות אם המשחק מחר (ראשון) מול הפועל כפר סבא (20.00 ערוץ חמש פלוס) יוכיח אם מכבי חיפה תצליח לחזור לעצמה או שכל ההסברים השונים, אינם אלא כיסוי למשהו יותר עמוק. מניסיון העבר של שום, הן כשחקן והן כמאמן, אין "מומחה" גדול ממנו להכניס את מכבי חיפה למשברים עמוקים. פעם אחת זה עלה לחיפה באובדן כמעט ודאי של תואר אליפות ובמקרה השני, רק נס השאיר לחיפה (ולשרף) את התואר. כשחקן בהפועל כפר סבא, יצחק שום כבש מול מכבי חיפה 6 שערי ליגה. החשוב מכולם במחזור ה- 15 בעונת 69/70. באותה עונה, מכבי חיפה תחת שרביטו של אדמונד שמילוביץ ז"ל, הוליכה את הטבלה כמעט מתחילת העונה עד למחזור ה- 14 בו התארחה אצל בית"ר תל אביב, קבוצה שכעבור מספר שנים יצחק שום חולל בה נסים ונפלאות. הבית"רים ניצחו 0:1 משער מהנקודה הלבנה ובלמו את ריצתה של חיפה. לא ריצה מטורפת, כי רוב המשחקים הסתיימו ב- 0:1 קטן או בתיקו עקר משערים, אבל אז פינטזו בחיפה שבדרך הזאת אפשר להשיג משהו. מיד אחרי ההפסד התכוננו בחיפה ל"התפרץ" על הפועל כפר-סבא. כל השבוע דיברו שההפסד לבית"ר היה מקרי,נבע מטעות שיפוט ובקיצור, 8000 הצופים באו אז לראות התאוששות ראויה לשמה. שחקני השרון לא חשבו כך. כבר בדקה העשירית כבש קשרם גבה הקומה, יצחק שום, את שער הניצחון וכל ניסינות חיפה להשוות עלו בתוהו. אחרי שני הפסדים, ברומטר הלחץ השלילי עלה וכולם המתינו למשחק הבא שלא היה שונה מקודמיו. מכבי נוצחה 2:1 ב"דרבי" חיפני ושלושת ההפסדים הפכו אותה לקבוצת צמרת שולית, למרות שעד למחזור ה- 28 ספגה רק 14 שערים. בשני המחזורים הבאים חטפה שתי חמישיות משמשון והפועל תל אביב. ה"חבלן שום" עמד לסלק את מכבי חיפה ממאבק האליפות ומזכייה ב"דאבל" ההיסטורי שלה בעונת 90/91. הוא אימן את בית"ר תל אביב, קבוצה חסרת אמצעים שעשתה צרות צרורות לקבוצות הצמרת. רק שום, אלון חרזי, מרקו בלבול וגיורא אנטמן זוכרים כיצד התנהלו המשחקים בין שתי הקבוצות. במשחק הראשון בו אירחה תל אביב את חיפה, הבית"רים השתלטו על המגרש וחשבו לנצל את היעדרו של השוער האוקראיני של חיפה, ויקטור צ`אנוב. הם לא לקחו בחשבון שגיורא אנטמן, שוער שהודח בגלל גחמה של מאמנו, שלמה שרף, נשאר עדיין שוער מצוין. אנטמן עמד כחומה בצורה, כמעט לבדו, מול התקפות בית"ריות, והציל לפחות 7 שערים של "אחד על אחד". התמונות הזכורות מאיצטדיון רמת גן: המאמן שום, לופת שוב ושוב את ראשו כלא מאמין למה שרואות עיניו. בסיום המשחק, כג`נטלמן אמיתי, ניגש לאנטמן טפח על כתפו ואמר: " שלמה שרף צריך להודות לך אלף פעמים על ההצגה שלך. אין לי מזל נגדו". במשפט האחרון היה מקופל המון תסכול. מעולם לא הצליח שום המאמן לגבור על חברו למשחק בכפר סבא ולעסקים, מאז פנו השניים לשדה האימון. שום כבר התחיל להאמין במזלות וקמיעות, לא לאורך זמן. 8.6.1991 תאריך שהחריד את עיר הכרמל. שבוע לפני כן, מכבי חיפה מצליחה לחלץ תיקו 0:0 מול הפועל פתח-תקווה של אברהם גרנט, יריבתה למירוץ האליפות, ולא חולפות 72 שעות והשתיים נפגשות שוב וגם הפעם חיפה מנצחת בגמר הגביע 1:3 במשחק שעיקר התמונות בו הן ההשתוללות חסרת הרסן של אברהם גרנט, אבינועם קייסי (אחיו של אדורם) שבעט בכל מה שזז וגיא גת, שהורחק כבר בדקה השניה על פגיעה גסה באיל ברקוביץ. חיפה שיכורת הניצחון עמדה 270 דקות לפני השגת התואר הכפול. נותר לה לשחק מול בית"ר תל אביב ומכבי נתניה בחיפה ונגד מכבי תל-אביב ברמת גן. ערב המשחק הראשון בסדרה, מול בית"ר, ניבאו כל הפרשנים והידעונים שהנה מונח לפניהם "באנקר". אמרו ששום חבר של שלמה שרף, דיברו על חוסר המזל שלו מולו ולא שכחו שחיפה קבוצה קצת יותר טובה מבית"ר. מדוע קצת ? כי כל הקבוצות ששלמה שרף זכה עמן באליפות, נקלעו למשברים ארוכים, זכו בתארים רק במחזור האחרון וכבשו מעט מאוד שערים, למרות הסטיגמה שנוצרה כאילו הוא מאמן התקפי. אפילו הקהל החיפני "סמך" על החבר`ה. כולם שמרו את הכסף למשחק הבא מול מכבי תל אביב ברמת-גן. רק 7000 צופים הגיעו. ומה הם ראו ? שוד ושבר. אחרי מחצית מאופסת, כאשר חיפה לחוצה כמו טמפון, ואצ`יסלב סוקריסטוב הליטאי קובע 0:1 לבית"ר וירון כהן מוסיף כעבור 9 דקות (66) שער נוסף. ראובן עטר צימק בפנדל ששרק דני קורן ויתרונה של חיפה הצטמק לשלוש נקודות בלבד, כאשר הפרש השערים של הפועל פ"ת טוב בהרבה. שום "בחר" לעשות סיפתח דווקא במשחק הכי חשוב של חברו. התגובה שלו אחרי המשחק לא השתנתה מאז: " באנו לשחק כדורגל. המטרה היא לשחק כדורגל מהנה ולנצח ואת זה עשינו. זה פשוט הנאה לראות את בית"ר ת"א משחקת.לי כמאמן זה תענוג שמשחקים ומנצחים קבוצה כזאת גדולה כמו מכבי חיפה. חיפה היתה באופוריה. גם אני זכיתי בגביע וידעתי מה יקרה להם. הלכנו בתחושה שהם בשמיים וניצחנו. אין לניצחון שום קשר ליחסים החבריים ביני לבין שרף.שלמה שרף הוא המאמן הכי טוב בארץ. הפסד כמו לבית"ר תל אביב לא ישנה את מעמדו. הוא לא טיפש, הוא ראה את הנולד כבר בדקה העשירית, אבל לפעמים גם למאמן הכי גדול בעולם קשה לשנות דברים במהלך המשחק. גם 8 הפסדים כאלה לא יכולים לקלקל את מערכת היחסים בינינו". הסוף ידוע. מכבי חיפה ניצחה 1:4 את מכבי תל אביב (השוער צ`אנוב הדף שני פנדלים) ובמחזור האחרון נאבקה בבית כדי לסיים בתיקו 0:0 מול מכבי נתניה ולזכות באליפות הרביעית שלה. שום ושרף נותרו ידידים טובים, למרות הפנצ`ר ביניהם. לזות השפתיים ספגה נוק-אאוט מוחץ. מחר, בכפר סבא שום חוזר ( " אין לי סנטימנטים לקבוצה אלא רק לאוהדיה הנפלאים") הביתה. בתקווה שהפעם, קבוצת העבר שלו לא תעשה לו מה שעשה לחיפה. ויש לחיפה סיבה לדאגה. היא לא ניצחה באיצטדיון בכפר סבא מאז פברואר 1998. מאז נערכו רק שני משחקי ליגה ובשניהם המקומיים סחטו נקודות. בינואר 2000 תיקו 1:1 ( יעקובו איגביני כבש לזכות ה`ירוקים` של כפר סבא) ובמאי 2000 ניצחון מקומי 0:1 משער של ג`וזף שומודי (53). המאזן של חיפה באיצטדיון החדש בבירת השרון מורה על 7 ניצחונות לחיפה, ארבעה לכפר-סבא ושלוש תוצאות תיקו. עדיין לא הושג במגרש הזה תיקו 0:0 והפרש השערים עומד על 15:27 לזכות חיפה. אגב כיבושים, לאלון מזרחי, חלוץ הפועל כפר-סבא בהווה, תהיה הזדמנות לכבוש במדי קבוצתו, אחרי שעשה זאת מול חיפה במדי בני-יהודה (4) בית"ר ירושלים (3) ועירוני אשדוד (1). למזרחי זכרונות מרים מהמגרש הזה. בעונת 93/94 כאשר מכבי חיפה לא הפסידה לאורך 39 מחזורים ולזכותו נזקפו 28 שערים, החליט המאמן גיורא שפיגל להענישו ולא לשתפו במשחק. בכך מנע ממנו לכבוש לפחות שני שערים ולהשוות את שיאו האגדי של נסים אלמליח (כן, גם הוא מבית"ר תל אביב) שמחזיק בו מאז שנות החמישים (30 שערים). ניצחון חיפה 1:4 הציל באותה עונה את הפועל חיפה מנשירה נוספת לליגה השניה. ואם בתחילה הזכרנו את שום שכבש 6 שערים מול הקבוצה אותה הוא מאמן כיום, לפניו היו עוד שכבשו ואחר כך באו לאמן את המכבים : מוטל`ה שפיגלר כבש 12 שערים במדי מכבי נתניה, גיורא שפיגל (מכבי תל אביב) עם 5 כיבושים, אמציה לבקוביץ ורוני לוי (2 כל אחד), שלמה שרף, משה ששון, אורי ויינברג, ישראל חליבנר ואנדריי באל (1 כל אחד).