כשכולם הרימו גבה ושאלו, מדוע יצחק שום, מאמן מכבי חיפה, "סוחט" את שחקניו עד לשד עצמותיהם, ידע שום שהוא רוצה להגיע למצב אופטימלי בו תהיה לקבוצתו אופציה להפסיד נקודות פה ושם. אחרי הדרבי התל-אביבי, הפועל תל אביב הקטינה את הפער בינה לבין המובילה עד שלוש נקודות בלבד, ניתן להיכנס לראשו של המאמן החיפני. יש לו "משחק ביד" (הכי קשה בליגה), חניכיו נאנקים מכאבים ו"אובר טיסות" ולמרות הכל, הוא יכול להופיע במגרש הקשה בבאר-שבע ולשחק בניחותא. חס ושלום, לא לזלזל, כי נציגי הנגב מגיעים אחרי ארבעה משחקים ללא ניצחון, ואין כמו ניצחון על מכבי חיפה כדי להפיח רוח חיים בקבוצה שמפגרת כבר בשלב כזה בתריסר נקודות אחרי המוליכה. השאלה המסקרנת את כולם, איך מכבי חיפה תתנהג אחרי התבוסה ביוון. חלק גורס שתהיה לה השפעה ישירה ואפקט הדומינו יופיע גם כאן, האחרים סבורים שדווקא ההפסד המשפיל יאחד את החיפנים ויגרור אותם להוכיח כי גם אם אירופה "חצי מתה", בליגה הם עדיין הטובים ביותר. בפרט, כאשר מכבי חיפה מובילה בראש הטבלה מתחילת העונה. אל תתפתו לכותרות הביניים שנוצלו בהיעדרה של אלופת השנתיים האחרונות. מכבי חיפה "הוכיחה" כי אפשר גם להתפרק אחרי ניצחון מפואר על מנצ`סטר יונייטד (0:3). היא הגיעה מדושנת ועייפה לטדי וספגה שם "בומבה" שגירדה במקצת את האגו של שחקניה שיכורי הניצחון. מיד אחר כך התעשתה וניצחה את ראשון לציון, בני-יהודה ומכבי פתח-תקווה, אם כי ראוי לציין שחייה לא היו קלים והיא ספגה שערים רבים. בגדול, מכבי חיפה לא צריכה להוכיח בבאר-שבע שום דבר חדש. היא מגיעה לנסות ולזכות בניצחון ה- 10 שלה בשליש הראשון, כאשר לפניה שני משחקי חוץ נוספים. חיפה כבר עברה את השלב בו היא צריכה להוכיח לאחרים מה יכולתה האמיתית. אלופת השנתיים האחרונות, נציגת ישראל הראשונה בשמינית גמר גביע אירופה, ראשונה גם ברבע גמר גביע המחזיקות והדובדבן, נציגתה הראשונה של המדינה בבית האלופות, תוך כדי הופעה בכבוד ראוי,קבוצה כזאת לא צריכה אישורים ואבחנות מכל מיני "דוקטורים" למיניהם שמנסים לחפש בציציותיה. לא נורא, לעתים גם תרנגולת עיוורת מוצאת זרעון. ההישגים הבלעדיים האלה עדיין לא הופכים את החיפנים לקבוצת על בליגת העל שלנו. לא תמצאו שמץ שחצנות בהתנהגות החיפנים שעברו בשליש העונה את כל מה שקבוצה לא חפצה. כל משחקי גביע אירופה שוחקו מחוץ לישראל, תופעה חסרת תקדים, שחקניה טסו עשרות פעמים לחו"ל והיה כבר מי שהתבדח ואמר שמדובר בסטאז` לקראת פרישתם והפיכתם לדיילי אוויר ולא פחות חשוב, החבר`ה בירוק גם שיחקו, ושיחקו מצוין בכל המסגרות עד כה. אפילו בגביע הטוטו, בו החיפנים בדרך כלל מורידים הילוך, השנה לקחו את כל הקופה וניצחו בכל ארבעת משחקיהם. ככה משחקים מקצוענים. לא פעם אני שומע אימרה נוסח: " הדרך לאליפות עוברת בבאר-שבע". צחוק, צחוק, מה שטוב להפועל תל אביב, מתאים ככפפה לידה של חיפה. בכל שבע האליפויות שלה - היא לא הפסידה לבאר-שבע במבצרה. חיפה "מוכנה" להפסיד לכל יורדת מהליגה (דוגמת קריית-גת) אבל את באר שבע, שמאז ומעולם נתנה פייט טוב לחיפנים, היה לה קשה לנצח או אפילו לסחוט ממנה נקודה. בעונת האליפות הראשונה (83/84) חיפה סיימה בתיקו רב שערים (2:2) הודות ל"אדיבותו" של השופט יצחק בן-יצחק ששרק פעמיים לפנדלים נגד חיפה (השני בשניות הסיום) וביטל שערים של רוני רוזנטל וצדוק מלכה. רפי אליהו, אביו של המגן בהווה, רמי, דאג לשוויון. תיקו 0:0 הושג גם בעונת האליפות השניה (84/85) וגם בשלישית (88/89). בעונת 90/91 חיפה ביקרה פעמיים בבירת הנגב ויצאה ברכוש גדול. פעם ניצחון 1:2 מרגלי משה אייזנברג ואייל ברקוביץ שביטלו פנדל של קלאודיו דיקסטרה ופעם נוספת 1:3 משערים של ראובן עטר, איתי מרדכי ואייל ברקוביץ. דרמטי במיוחד היה המשחק בעונת 93/94 והפעם המקומיים הוליכו כבר 0:2 משערים שכבשו דניאל סקנטאיי ודודו חפר, אבל אז, בדקה ה- 78 התעוררות מופלאה של חיפה שהצליחה לכפות שוויון מרגלי שי הולצמן ואייל ברקוביץ שכבש רק בריקושט, אחרי שהחטיא פנדל. לפני שנתיים , השתיים נפגשו רק ברבע גמר גביע המדינה (צמד ליעקובו בניצחון 1:2) ואשתקד שוב יעקובו בשטח וחניכיו של קדוש במתח. צמד שני וגם הפעם 1:2 שנתן אוויר פתיחה לחיפה בדרך לתואר. לא חסרות אמונות טפלות בבירת הנגב. שם מאמינים שבשידורים ישירים בטלוויזיה, שחקניהם לא מגלים את יכולתם האמיתית. הסטטיסטיקה היבשה מבססת את העובדות. מתוך 8 משחקים מצולמים, באר שבע ניצחה רק באחד (0:3 באוקטובר 1996) וכל המשחקים הסתיימו בשערים רבים. החיפנים, הקבוצה הכי מצולמת בשנים האחרונות, ודאי לא תסמוך על המצלמות. אדרבא, אלה גורמות להרבה פרשנים להשתנק מאחר ועכשיו כולם רואים ואי אפשר לרמות את כולם כל הזמן. איך כתב מבקר הטלוויזיה של מעריב לפני שבועיים ? " תפסיקו לשדר את משחקי מכבי חיפה כי הם מתחילים לשעמם והתוצאה ידועה מראש". זאת לא תהיה התמונה מחר (שני). כי חיפה ובאר-שבע נלחמות על מגמות הפוכות. חיפה לא תרצה שהמפלה לא.א.ק תהפוך לכדור שלג, בפרט כשהפועל תל אביב ממתינה כמו אותו שועל תחת העץ שהעורב יפיל את חתיכת הגבינה. ומנגד, באר-שבע יודעת שהפסד נוסף מסיים עבורה את העונה, לפחות לחודשיים הקרובים ואת התמונה הזאת ינסו שחקניה למנוע בכל מחיר ספורטיבי. עד עתה נפגשו השתיים 60 פעמים (כולל בליגה השניה) ולחיפה 24 ניצחונות לעומת 20 של באר שבע ו- 16 תוצאות תיקו. גם הפרש השערים מלמד על כמעט איזון 64:75 לזכות חיפה. במגרש בבאר שבע יש למקומיים יתרון (11 ניצחונות) לעומת 8 של חיפה ושש תוצאות תיקו. באר-שבע כבשה 37 שערים לרשת חיפה שהחזירה 27 ובסך הכל מדובר על ממוצע של 2.56 שערים למשחק. מבטיח להיות מעניין.