תמיד, כשיזכירו את מנצ`סטר יונייטד, יזכירו את כובש השער הראשון מולה, יניב קטן. הוא ניצל עד תום את הצבתו כחלוץ בודד בחוד ההתקפה, כבש שער היסטורי שהחזיק מעמד 120 שניות, אך גם כך גרם לו לנחת רוח. פביאן בארטז ספג את השער וקטן משתדל לא לצאת מהכלים למרות שבעט בין רגליו של השוער הצרפתי המפורסם: " באותו רגע לא חשבתי אם אני בועט לו בין הרגליים. ברגע שראיתי את הכדור נפגש עם הרשת חשתי שבאותו רגע אני שותף להיסטוריה. בכלל לא כיוונתי לו בין הרגליים. אצלי השער הזה ייזכר לעולם. אי אפשר להעביר הרגשה כזאת לאחרים" (קטן גם לא ישכח שוער צרפתי אחר, ברנארד לאמה, אף הוא בינלאומי, שניצב בשערה של פריס סן-ז`רמן שהפסידה בקרית אליעזר 3:2 וקטן היה מעורב במסירה חכמה לאלון מזרחי).
קטן אינו סבור ששערו הוציא את שחקני היונייטד מכליהם וגרם ל`התנפלות` על הגנת חיפה. "המשחק הזה היה מראש תעלומה עבורנו ולא בגלל היריב המוכר. איש לא חשב על הבקעת שער, למרות שלי היה ברור שאנחנו שווים לפחות שער למשחק ולא חשוב נגד מי. היה חשוב לי שניכנס במהירות לקצב המשחק שלהם שהיום אני יכול להעיד, מדהים. לא ידענו איך להעריך את ההופעה בליגת-העל. חבל שספגנו את שער השוויון מהר מדי, אבל זה חלק מהמשחק ולדעתי, שני השערים שהבקענו מהווים עדות חותכת שייצגנו בכבוד את הכדורגל הישראלי. השחקנים לא היו בהלם או פחד אלא בהתרגשות שיא שגרמה להם חשק לרוץ ולהילחם עוד יותר". המבקיע המאושר נותר עם רגליים איתנות על הקרקע ואומר כי מכבי חיפה יכולה להשתוות לקבוצות רבות באירופה, אבל יעברו עוד מספר שנים בהן נוכל להתמודד בשוויון כוחות מוחלט עם קבוצות דורסות בעלות מסורת דוגמת מנצ`סטר יונייטד. " במצב של 4:1 חששתי שנתפרק ונחטוף תבוסה קשה. למזלנו ידענו לכבוש שער נוסף ולהקטין את ממדי ההפסד למרות השער החמישי שספגנו". קטן, כמו כל שחקני הקבוצה, אינו חוסך שבחים מהקהל הנפלא ומגלה כי הדבר היחיד עליו דיברו השחקנים ביניהם בעת החימום, לפני המשחק, הצמרמורת שאחזה בהם נוכח אלפי ה"ירוקים" שהעניקו להם התרגשות ביתית.
