יום ולילה. רק כך ניתן לתאר את הרגשתו של ואליד באדיר, קשרה הבינלאומי של מכבי "הונדה" חיפה, בסיום משחקה מול שטורם גראץ. באדיר עשה "סלאלום" וחלף על פני השוער המקומי, וובר, ומקרוב נעץ את הכדור ברשתו החשופה. בדרך כלל, אחרי הבקעות, מתפנה באדיר לשעשועים מקוריים עם ג`ובאני רוסו, הפעם לא. הוא הרים את חולצתו ורץ הלום רעם לאמצע המגרש. - ואליד, מה כל כך נדהמת. הרי השער השני של קייסי, כבר הבטיח לכם את הכרטיס ? " באותו רגע לא חשבתי עליו. היה חשוב לי שהשער שלי הוא החותמת האחרונה בדרכון שלנו לליגת האלופות. גם אם מישהו אחר היה מבקיע הייתי מרגיש אותה הרגשה כי יש הבדל בין הפסד של 3:2 לתיקו 3:3 אחרי פיגור". - ראינו אותך בחדר ההלבשה ממש בהלם. הנדת ראש מצד לצד כלא מאמין. מה עבר לך בראש? " אי אפשר לתאר את זה. אתה נמצא בתוך חלום וחושב שהנה הולכים לשחק בליגת האלופות. ואז אתה נזכר שבעצם, אתה חלק מהיסטוריה לכדורגל הישראלי ולמכבי חיפה. עברו שעות עד שהבנתי מה באמת קורה. למען האמת ? לא היה מי שיעודד אותי או יעיר אותי מהחלום, כי כולם היו באותו מצב. גם היום, שבועיים אחרי, התחושה נהדרת ורק כאשר נעלה למשחק הראשון נבין היכן אנחנו". - זהו, אפשר סוף-סוף להכניס את "פרשת הפאקס" לבוידעם? " איזה פאקס? עד מתי תמשיכו להזכיר את הפאקס. אח שלי, אנחנו בליגת האלופות, קולט ? למזלי, אני בנאדם שאף פעם לא מסתכל אחורה, רק קדימה. זה הציל אותי מדכאון ואולי לא גמר לי את הקריירה. אותי מעניין רק העתיד והמשחק הבא. אין לי מה לעשות כאשר משחק הסתיים, אני חייב להסתכל לעבר הבא". - נשארת אופטימי " מי שמכיר אותי יודע שאני טעון בהמון סבלנות. אני לא ממהר לשום מקום. בלי התכונה הזאת, מי יודע איפה הייתי היום. אני מרגיש המון ביטחון במשחק וזה הולך ומשתפר ככל שהזמן מתקדם". - וזה הפוך למה שהיינו רגילים ממך. תמיד טענת שכל עונה אתה פותח גרוע " טפו...טפו...(בחיוך) זה נכון. כנראה שהעבודה הקשה בחודשיים האחרונים השפיעה גם עלי לטובה. בעזרת השם, אני מקווה גם לסיים באותו קצב שהתחלתי את העונה"
- תאר לך אותך יושב בספרד, בראיו ואייקנו, ואוכל את הלב בגלל שאינך משחק בליגת האלופות " אני באמת לא רוצה להרחיב את הדיבור על הנושא הזה. היה מצב שיכולתי לעבור לשם ולבסוף נשארתי כאן. אני לא מצטער כי בליגת האלופות כל אירופה מסתכלת עלינו". - אם להבין מדבריך, אתה רואה במשחקים האלה במה טובה אולי לצוד את עיני המנג`רים באירופה ? " כל שחקן שמגיע לליגת האלופות נמצא במצב שאולי מישהו ירצה אותו. אין שחקן במכבי חיפה שלא רוצה לשחק באירופה, אבל את ההזדמנות הזאת נוכל לקבל רק אם נשחק כקבוצה ולא ששחקן כזה או אחר יתפוס משחק או שניים. זה לא יעזור לו ולא למכבי חיפה. אפשר להגיע לאירופה רק דרך הצלחת הקבוצה. כמו במונדיאל. בכל מקרה, היום לשחקני מכבי חיפה לא בוער כלום כי הם כבר באירופה, והיו גם לפני שהגענו למצב החלומי". - והגעתם לא פחות ולא יותר למשחק מול מנצ`סטר יונייטד. אתה הישראלי היחיד שכבש ב"אולד טראפורד". מה עושים כדי לא לפחד מהקהל? " אני זוכר את זה כל הזמן. ברגע ששמעתי את ההגרלה, מיד נזכרתי באותה דקה 80 כאשר וימבלדון הקטנה, שאמרו עליה שנקבל תבוסה הצליחה להשוות. ומי כובש? ואליד באדיר מישראל. פעם כשאסדר את הקריירה שלי, לגול הזה תהיה משמעות גדולה. בשבילי זו חזרה למקום שעבורי הוא אחד השיאים". - והקהל המפחיד? " הקהל בכלל לא מפחיד.נשחק באווירה שונה, כי אין פה שחקנים שהופיעו לעיני 70 אלף צופים. מדובר בקהל שיושב ליד הקווים וכל הזמן דוחף את השחקנים קדימה. אם נהיה מרוכזים, נדע גם ליהנות מהמשחק וגם מהקהל שהוא חוויה נדירה". - בטוח ששואלים אותך כל הזמן איך היה ? " כולם שואלים ואני אומר לכולם שאסור לנו להגיע לשם עם פחד בעיניים. זה יהיה הסוף שלנו. כשבאתי במדי וימבלדון כל הקבוצה שיחקה טוב וגם עכשיו, מכבי חיפה קבוצה טובה. אני לא חושש, כי הכדור תמיד עגול והיו הרבה פעמים שקבוצות קטנות הצליחו מול גדולות". - אולי הקבוצה מהשנה שעברה היתה עוברת טוב יותר ? נחלשתם או התחזקתם? " אין דבר כזה במכבי חיפה. זאת קבוצה שכל הזמן תוקפת ותוקפת ורוצה לנצח ולהפגין כדורגל מעולה. משנה לשנה רמתה משתפרת. גם כאשר עוזבים אותה שחקנים טובים, גם אלה שבאים נכנסים ללא בעיות לעניינים במהירות. בקבוצה טובה לא קשה להיות טוב. יש לזקוף זאת לזכות המאמנים שעובדים אתנו ולא מוותרים לנו על החלק הקל ביותר". - עכשיו מחכה לכם פינג-פונג. ליגה, גביע אירופה ועוד פעם ליגה. תחזיקו מעמד ? " הקצב לא צריך להשפיע על אף אחד. אנחנו, וכך אני נוהג, מסתכל רק על המשחק הקרוב ולא על כמות המשחקים שמצפה לנו. אנחנו מקצוענים ואפילו באימונים לא תמצא אצלנו שרוצה להפסיד. עבורנו כל משחק הוא גמר הגביע העולמי. אני מאמין שנוכל לעמוד בכבוד בשתי החזיתות".
