לאלון חרזי היה ברור, ערב תחילת העונה, שנותרו לו מספר שנים ללקט עוד מספר אליפויות וגביעים ולהפוך ל"איש בעל התארים" במכבי חיפה. אי שם, בחלומות הפרטיים, הצפין את התקווה להופיע יום אחד בליגת האלופות, ומסתבר שלא זקוקים לעוזי חיטמן כדי להגשים חלומות. מספיק אלון חרזי ועוד 11 "ירוקים". עד עכשיו הוא טרם מעכל את מה שקרה ואת מה שיקרה: " כשנשמעה שריקת הסיום, הדבר הראשון שעשיתי, הסתכלתי על חברי והם הסתכלו עלי. לא ידעתי מה לעשות עד שהתחלנו למשוך האחד לשני בשערות כדי להבין שזה ממשי. עברתי כבר הכל בכדורגל, זה מה שחשבתי עד למשחק בגראץ. פתאום הבנתי שיש עוד שיאים בכדורגל. היו בסיום התפרצות רגשות שהתערבבה בחלום. אחר כך חזרנו לארץ, ראינו שכל הכותרות הראשיות בעיתונים הגדולים עוסקות בנו וחשבתי שהגענו למקום הלא נכון. אחרי הצהריים שמעתי את ההגרלה, הסתכלתי על הקבוצות בדרג השלישי וראיתי שם את מילאן ואייאקס ועדיין אלה היו בשבילי שמות. כשנקבע שעלינו להתמודד מול מנצ`סטר יונייטד, לברקוזן ואולימפיאקוס, חלפה בי צמרמורת. נזכרתי בשיר הצ`מפיון-ליג ובטקס לפני כל משחק, כאשר נערים מניפים את דגל אופ"א ואני עדיין לא מאמין. כנראה שיחלפו ימים רבים, אולי עד לרגע בו נעלה לשחק, ואז נקלוט מה עשינו".
ואם שחקן מנוסה ועטור פרסים כאלון חרזי לא מבין ל"אן נקלע", מה יגידו חבריו? יחלמו כמוהו. האירועים בגראץ, בעיקר כאשר מכבי חיפה נקלעה למצוקה קשה, במצב שעוד שער ושחקני חיפה היו שבים ארצה וממשיכים לצפות במשחקים מכורסת הטלוויזיה בסלון, לא עוזבים את חרזי לרגע, אבל, הוא מודה שגם באותן דקות קריטיות האמין ושידר לחבריו אופטימיות: " במצב של 1:2 איבדנו את יעקובו. ז`אנו נכנס למגרש קצת לפני כן ואמור היה לשחק על הקו הימני. אני הייתי אמור לשמש כבלם שלישי, כי צפינו בקלטת מהמשחק הראשון והיה ברור לנו שהאוסטרים ישחקו עם שני חלוצים. במחצית הראשונה, ג`ובאני רוסו חיסל את המגן הצ`ליאני, רוחאס, אבל בשניה המערך קצת שובש. רוסו עבר לצד השני, אני שמרתי על חלוץ ואיחרתי לצאת לקראת השחקן שהרים כדור רוחב ממנו נכבש השער השלישי. איש לא היה אשם. הסתכלתי לאבישי ז`אנו בעיניים ועודדתי אותו. אמרתי לו להישאר רגוע כי אנחנו הולכיםלעבור לשלב הבא. הוא נשאר על צד ימין, אני זזתי יותר לאמצע ומכאן הכל התפתח לטובתנו ונגמר בטוב. אני מאמין שבקטע הזה, לניסיון העבר של כולנו היה חלק בהתאוששות הגדולה. כולם כבר חשבו שאנחנו מחוץ לתמונה". חרזי מרוצה ומאוכזב לסירוגין. הוא מרוצה שמכבי חיפה הצליחה להגיע למעמד הכי גבוה, הוא מבסוט שכושר המשחק של השחקנים השתפר לבלי הכר, למרות שהליגה טרם נפתחה רשמית.המגן הותיק מאוד מאוכזב שאוהדי הקבוצה המסורים ייאלצו לנדוד פעם אחר פעם לקפריסין השכנה כדי לראות את היריבות האטרקטיביות ב"משחקי הבית" במקום להיות שותפים בהצגות הכי טובות בעיר. חרזי גם לא מאמין שמכבי חיפה תלך בדרכה של פנרבחצ`ה הטורקית, קבוצתו של חיים רביבו, שסיימה אשתקד את בית האלופות עם אפס נקודות, משמע שישה הפסדים רצופים: " אנו יכולים לקחת מאולימפיאקוס היוונית 3 נקודות. אם נשחזר לרעה את פנרבחצ`ה זאת תהיה בשבילי אכזבה גדולה". וחזרה לאולד-טראפורד. חרזי יודע כי במשחק כזה אין צורך בקלטות של היריב ולא "מרגלים". כולם מכירים את חניכיו של אלכס פרגוסון, ואם צריך לשמור על מישהו, כל ה- 11 ראויים לליווי צמוד. מין מהדורה אנגלית של מכבי חיפה בישראל. למרות הנבואות השחורות חרזי אופטימי, כהרגלו: " בשביל רגעים כאלה מתאמנים כל החיים.אני גם זוכר שלפני ארבע שנים, מיד אחרי יום הכיפורים,עשינו תוצאה פנטסטית מול פריס סן-ז`רמן. גם הפעם, המשחק מול מנצ`סטר נופל אחרי כיפור ואולי,אולי, מי יודע".
