האם יהפוך ה- 28 באוגוסט יום חג לכדורגל הישראלי ? אם כן, יהיה קל לזכור אותו. אין יותר מדי שמחות בענף הזה. שחקני מכבי "הונדה" חיפה המריאו היום (שני) למשימה הגדולה ביותר בתולדות המועדון, שלא לדבר על ההשלכות הלאומיות. גראץ עשויה להפוך לכדורגל הישראלי כמו הירח לאסטרונאוט האמריקני,לואי ארמסטרונג. צעד קטן לכדורגלנים בירוק, צעד גדול לכדורגל הישראלי. דומה שהכל כבר נכתב אודות וסביב הקבוצה של המדינה. מעתה נותר לשחקניה רק לעלות ולהשלים בהצלחה את החצי השני של המלאכה אותה התחילו בצורה פנטסטית ב"משחק הביתי" בבולגריה הרחוקה. הפעם ילוו את האלופה קרוב לאלף מאוהדיה בתקווה שאין זאת הנסיעה האחרונה. על כל צרה שלא תבוא, מנהלי הבנקים התבקשו לבחון את מצב האוברדרפט. בתקווה שבמקרה הזה יתפח כעוגת שמרים. ערב ההמראה מנתב"ג הביעו מספר שחקנים את תחושות הבטן שלהם. בראש וראשונה המאמן, יצחק שום, שועל ותיק בכדורגל הישראלי ומי שנטל חלק פעיל במשחקי המונדיאל 1970 שמאז מחפשים להם "אח תאום". איזה הישג בקנה מידה עולמי/ אירופי. אולי הפעם. שום: " הייתי שותף להרבה רגעים של כמעט, ולהוציא את הגביע העולמי והאולימפיאדה, תמיד פיספסנו ברגע האחרון. זה עוד אחד מרגעי האמת. הפעם, בניגוד לפעמים קודמות, הכדור נמצא ברגליים שלנו. אני מאמין גדול בבחורים שלי, ויכול לקוות שיתנו את כל מה שיש להם ושזה גם יספיק. הכנתי את הקבוצה כמו שמכינים קבוצה מקצוענית. כבר עם סיום המשחק הראשון, ידעתי באיזה הרכב אני אמור להגיע לגומלין. ההכנות היו רגילות, קיים מתח בריא וכולי תקווה שהמועדון המפואר הזה יציב רף גבוה נוסף בתולדות ישראל". המאמן אינו מתרגש מהקולות המגיעים מכיוון גראץ, משם מתקבלים דיווחים על פצועים וסכסוכים: " אנחנו מרוכזים בעצמנו. שואלים אותי אם מדובר במלחמה פסיכולוגית שמנהלים נגדנו האוסטרים, ואני בכלל לא מתעסק עם זה. כשקיבלנו אותם בהגרלה, כולם דיברו שהם במשבר נוראי. מיד אחר כך הם העבירו הילוך, ניצחו בארבעה משחקים והתייצבו בראש הטבלה. אנחנו בתנופה חיובית, הם בכיוון הפוך וננסה לנצל את שני המרכיבים לטובתנו"
"זקן השחקנים" ולא בגלל הגיל, הוא המגן הימני אלון חרזי. למעשה, מלבד הופעה בליגה לאלופות יש לו ברזומה כמעט הכל. אליפויות, גביעים, דאבל, רבע-גמר גביע אירופה. רק פגישה עם הגדולות, ולא במשחקי ידידות, חסרה לו. " אנחנו רגועים ויודעים בדיוק מה עומד לפנינו. הלחץ הוא בעיקר בקרב האוהדים והתקשורת. אנחנו לא חושבים על המשחק במונחים של היסטוריה. אישית, איני מאלה שמסתכל לאחור ומנסה להשוות איזה הישג גדול יותר. מדברים אתנו על המונדיאל לפני 32 שנה ורוב השחקנים בכלל לא נולדו אז" מביע חרזי את הרגשתו ומספר על הקצב המסחרר בו עליו ועל חבריו להתמודד בחודש האחרון: " לא קל לטוס כל שבוע ליעד אחר. הנה אנחנו טסים ביום שני, חוזרים ביום חמישי וביום שני שוב נארוז מזוודות ונטוס עם הנבחרת ללוקסמבורג. אבל שאיש לא יטעה. אנחנו מקצוענים ואצלנו מרוכזים השחקנים המנוסים ביותר בישראל. רובנו בינלאומיים שעברו עשרות משחקים בנבחרת ובקבוצה, וגם הזרים שכבר לא זרים, מגיעים מקבוצות ששיחקו במסגרות שונות באירופה. בשיחות בינינו לא מדברים על עומס, על עייפות או מאמץ יתר. כולנו מרוכזים ולא נראה שמישהו מוכן לוותר על החוויה. אצלנו אין אופוריה. איש מהשחקנים לא `הרים אף`. אנחנו מגיעים לגומלין בתנאים הרבה יותר טובים מאשר הגענו לסופיה. הכושר הגופני וכושר המשחק השתפרו מאז לבלי הכר ואלה נוטעים בי תקווה שנוכל לשחזר את המחצית הראשונה לאורך דקות ארוכות יותר". בניגוד לשום שלא מתייחס לנעשה במחנה האוסטרי, חרזי דווקא דרוך הרבה יותר: " כל הבעיות שלהם מלמדות שמצפה לנו "חיה פצועה" וזה צריך להדליק לנגד עינינו נורה אדומה. קבוצה שאין לה מה להפסיד תהמר על כל הקופה ולזה אנחנו צריכים להיות מוכנים".
מי שכבר היה במעמד דומה ולא הצליח הוא השוער הבינלאומי, דודו אוואט. כששיחק בהפועל חיפה לא הצליחה הקבוצה לנצח אפילו פעם אחת בגביע האלופות (פעמיים תיקו מול באשיקטאש הטורקית והפסד כפול לולנסיה הספרדית). עכשיו כבר יש לו 3 ניצחונות "ירוקים" באותה מסגרת ( אשתקד שני ניצחונות על האקה מפינלנד והשנה מול גראץ). הקישו על עץ, אוואט טרם ספג שער במדי מכבי "הונדה" חיפה באירופה. " ודאי שיש לי פרפרים בבטן, כי למי שאין, כנראה לא מבין את גודל המעמד. עד שנעלה על המגרש לחימום, הכל יעבור. כולם יודעים לאן הלכנו רוצים להגיע ואם נצליח להיכנס לליגת האלופות, תפתח דלת רחבה לקבוצות ישראליות נוספות. גם לשחקנים הישראלים זו תהיה במה נפלאה. אלה הרגעים שכל כדורגלן מצפה להם כל הקריירה. המצב של גראץ לא משפיע עלינו כי אנחנו מודעים ליכולת הקהל לדחוף אותם בבית. אני סומך על חברי שישקיעו את המכסימום בדרך למשימה" דברי האיש שילבש שוב את החולצה מספר 44. יניב קטן, רק בן 21 ועם עבר עשיר מאחוריו. גביע אירופה, שתי אליפויות, נבחרת ועכשיו רגע לפני השיא האמיתי: " אנחנו לא צריכים להסתכל על היריב. יתרון 0:2 הוא משמעותי. אנחנו סומכים רק על עצמנו ועם הרבה הקרבה ומלחמה נצליח לעבור אותם. איני מתעסק בספקולציות, כבר עברתי במשחקים גדולים וחשובים וברור לי שלא ניכנס ללחץ ולא לפאניקה. קיימת בתוכנו התרגשות בריאה. כולנו מודעים למחוייבות העצומה ואנחנו מגיעים עם ביטחון עצמי גבוה, גם בגלל ההכנה הרצינית. אני מקווה שנחזור עם חיוך רחב מהמשחק הגורלי ביותר בתולדות המועדון". אחרון חביב, עם הרבה ניסיון, הקפטן אריק בנאדו. כמו חרזי, זכה כמעט בכל התארים, למעט ה"דאבל", אבל אם הכל ידפוק כשורה, יהיה לו הכבוד ללחוץ ידיים מאוד מפורסמות. הוא חושב על הכל: " בראש רצות לי תמונות רבות. איך ייראה המגרש, כמה צופים יגיעו, מה יקרה אחרי המשחק. לכל תמונה כזאת יש משמעות רצינית. איני מאלה שטוען שאירופה תגיע לכאן, כי הפכנו לקלישאה את המושג שמכבי חיפה היא אירופה, וזה נכון. תקוותי שההישג שלנו יקפיץ את הכדורגל קדימה, שקבוצות ישקיעו יותר כספים כדי שנצליח להגיע למעמדים דומים גם בעתיד. אנחנו צריכים להתעלות ולשחק במלוא הנחישות. לרגע איננו מזלזלים ביריב שייהנה מקהל שמסוגל להלחיץ אותנו אם נגלה סימני חולשה. זה שגראץ נקלעה למשבר, אולי בגללנו, וגם מרקו בלבול, עוזר המאמן ראה אותם מפסידים בשבת. אני מקווה שהטיסה חזרה לישראל תהיה עם הרבה פנים מרוצים".
