שנים רבות לא עמדנו לפתחו של משחק כל כך קובע, כאשר שני הצדדים, יריבים זה לזה, צודקים וחכמים. כל טיעון שנשמע בימים האחרונים מוצדק, ואיש משני המחנות לא העיז לשלוף התגרות כלשהי. האוסטרים בגלל החינוך, החיפנים בגלל החינוך, ההתרגשות וחוסר היכולת לאבחן סופית באיזה כושר הם נמצאים, נכון לשעה זאת. מחר (שלישי, אצטדיון צסק"א בסופיה, 18.00, שידור ישיר בערוץ 10) יהיה תענוג לראות משחק בין שתי קבוצות שכל אחת רוחשת כבוד לצד השני. פה ושם, כמו במשחק שחמט, ישנם קטעים של פירגון יתר , כחלק ממלחמה פסיכולוגית, אבל בגדול, נראה התמודדות בין 22 (או יותר) כדורגלנים צודקים וחכמים, תרתי משמע. הישראלים טוענים שאיבדו את יתרונם הביתי ואכן, זאת נקודת התורפה העיקרית. מעבר להפסד הכספי הכבד שנגרם לנשיא יעקב שחר, הנה בא יז`י בז`צ`ק ואומר היום לכל מי שרוצה לשמוע, כי קרית-אליעזר הוא מעין מיני-גיהנום עבור קבוצות זרות. דווקא בז`צ`ק מציין עובדה זו, למרות שאין לו כלל נסיון בקטע הזה. הוא הרי שיחק רק פעם אחת בגביע אירופה במדים הירוקים, מול לוקומוטיב מוסקבה ואז הגיעו 16 אלף צופים כדי לומר תודה למחזיקת הגביע הישראלי שהגיעה עד לרבע הגמר. באותו משחק הקהל לא היה נורא, הרבה לשאוג ולברך, וגם זה לא סייע מול הרוסים שניצחו 0:1 וזכו בניצחון כפול. בז`צ`ק כנראה שמע מה הלך כאן מול פריס סן-ז`רמן, באותו משחק דרמטי, המשובח מכל משחקי גביע אירופה שקבוצה ישראלית הפגינה. מי שיכול דווקא להעיד על משמעות השחקן ה- 12 הוא ג`רלד שטרפנר, לפני ארבע שנים כדורגלן בס.ו.ריד שגם היא הגיעה לקרית-אליעזר אחרי שניצחה במשחק הראשון 1:2 ואותו שטרפנר כבש את שער הניצחון דקה לסיום. החיפנים הסתערו על אורחיהם ובסיוע האוהדים מעכו אותם והביסו אותם 1:4 בדרכם להיסטוריה. מי שלא ראה את 20 הדקות האחרונות לא יבין מה הלך כאן. חיפה הוליכה 0:2 ומיכאל אניצ`יץ` כבש שער מצמק נהדר. נוצר שוויון והקהל התעורר, מה זה התעורר. אלמלא הגדרות היה פורץ למגרש ובועט כדורים לשער האוסטרי. גם בלעדי הסיוע הוירטואלי כבשו בניון ואיברהים דורו שני שערים וחיפה קפצה לשמיים. הגלות בסופיה מכבידה ומקלה, לכאורה, על האוסטרים. נשאלת השאלה אם גם הם מסוגלים לפתח משחק מרהיב כאשר היציעים ריקים ברובם? גדולים ומנוסים כבר אמרו בעבר, ולא פעם אחת, שכדורגל בלי קהל כמוהו כמרק תפל. תאמינו להם. מכאן ששטורם גראץ לא תסבול מ"טבעת החנק" של הקהל, אבל גם לה יהיה קשה. גורם שני שמדברים כאילו חיפה איבדה אותו הוא מזג האוויר. מצטער, לא קונה את הטיעון הנדוש הזה. מחר, בשעת המשחק יהיה שיא החום. 36 מעלות ו- 80% לחות. לאוסטרים מטבע הדברים קשה לעמוד בעומסים כאלה, אבל אני לא מכיר שחקן חיפני אחד שמסוגל לעמוד בסאונה כזאת יותר ממחצית אחת. ויש דוגמאות מצוינות. במונדיאל האחרון שנערך במזרח הרחוק שרר מזג אוויר זהה. ראיתי שחקנים מפורסמים, בעלי כושר גופני פנטסטי בדרך כלל, שופכים לאגר אחרי 60 דקות. אלמלא חוקת פיפ"א, רובם היו מבקשים לשחק עם בלוני חמצן. איפה היתרון החיפני כאשר 5 משחקניהם זרים? אפילו יעקובו איגביני, הרגיל לכאורה לטמפרטורה כזאת בניגריה, לא היה מחזיק מעמד. ודאי לא בשלב כזה של העונה.
האוסטרים יכולים להיות אפילו באמצע העונה, והם לא, אבל במשחק כזה, לו התקיים בעיר הכרמל היה נותן עדיפות מזערית למקומיים. זה מזכיר לי את אותו משחק מפורסם מול לוקומוטיב מוסקבה. בחיפה "בנו" תיאוריה שפגרת החורף הרוסי תסייע לירוקים לזכות ביתרון פיזי. המשחק נערך בחודש מרס ולכאורה, חיפהאמורה היתה להיות בשיא הכושר והרוסים בשולי השפל. במגרש לא באו לכלל ביטוי ההצהרות המוקדמות. אני מאמין שבמזג האוויר הסתווי בבולגריה (14 מעלות) יהיה לחיפה יותר קל להפגין את יכולותיה הגבוהות. בקפריסין ובבלארוס, במזג אוויר חם, ראינו חיפנים עייפים במחצית השניה. עכשיו תהיה להם הזדמנות להוכיח עד כמה הם רעננים. הדברים של מאמן גראץ, איביצ`ה אוסים, כאילו חניכיו עייפים והחיפנים רעננים יותר, ראויים להערכה ורק אלה נאמרו שלא לפרוטוקול. אוסים (61), שועל קרבות מנוסה, לוקח בחשבון שחניכיו של יצחק שום ילחצו על הדוושה עד שהספידומטר יתפוצץ. טראומת ליברפול עדיין דופקת להם בראש, ואם אשתקד היו בטוחים שביכולתם לעבור את האנגלים ה"חלודים" בתחילת העונה, על אחת כמה וכמה כאשר אומה שלמה, פלוס מינוס, ניצבת מאחוריהם. הקשבתי השבוע לשחקני מכבי חיפה. לא שמעתי מהם דיבורים על מענקים כספיים, אם וכאשר, לא שמעתי מהם מורך לב, כן שמעתי משפט שכולם שיננו כמו נכפה עליהם לדקלמו: " במשחק הזה אין צורך בציונות, לא בהרבה דיבורים מלב אל לב. מי שלא מתרגש ויגיע לתת את המכסימום, כנראה משחק בענף הלא נכון". להבדיל אלפי הבדלות, כ" שלוחצים לחיפנים על היבלות" הם מסוגלים לחשוף שיניים. תשאלו את שחקני הפועל תל-אביב שהגיעו בעונה שעברה לקרית-אליעזר, שבוע אחרי שחיפה הפסידה, מה זה הפסידה, הובסה והושפלה, בידי מכבי קרית-גת (4:0). תיקו או ניצחון תל אביבי והאליפות הייתה חוזרת לבלומפילד. אבל ה"גברים בירוק" גרדו כל מילימטר של כבוד עצמי וניצחו בדרך לתואר. המושגים "היסטוריה" "היסטריה" "הגשמת חלום" "הזדמנות בלתי חוזרת" מהדהדים לשחקני חיפה כמו פטישים. שחקני גראץ כבר היו בסרט הזה, גם אם רוב שחקני ההווה עדיין לא שיחקו בשורותיה. החיפנים רוצים להיות שוב ראשונים, כפי שהרגילו אותנו להיות. ראשונים בשמינית גמר גביע אירופה, ראשונים ברבע גמר גביע אירופה ועוד נושאים שלא שייכים למשחק מחר. אין לי ספק ולו הקל שבקלים, שמחר לא תמצאו זכר למשחקים מול בלשינה. המעמד שונה, ההתייחסות רצינית בהרבה, הכתובת רשומה על הקיר ולא פחות חשוב, משק כנפי ההיסטוריה. כדי שאלה יתחברו ל"בומבה" אחת גדולה יש לזכור שכל מהלך היסטורי מתחיל מצעד קטן. ולא חשוב אם זה על הירח או בסופיה.
