לא צריך להיות אוהד ותיק מדי של מכבי "הונדה" חיפה כדי לזכור שבכל פעם, במשחקי הגמר בהם הקבוצה מופיעה ואין הכרעה, הסטטיסטיקה עובדת שעות נוספות ותמיד נגד ה"ירוקים". הערב הפסידה אלופת השנתיים האחרונות את הגביע השלישי שלה. לא נקודה לבנה, שחורה ומאכזבת. לראשונה זה התחיל עם מכבי תל אביב ב- 1987. אז גם היתה דרמה שהסתיימה בתיקו רב שערים (3:3) ומכבי תל אביב ניצחה בפנדלים 3:4 משערים של אלון נתן, חיים גולדברג, אלי דריקס ובני טבק מול משה סלקטר, דניאל בריילובסקי וניר קלינגר. חלפו רק שנתיים וחיפה נקלעה לדרמה נוספת. היריבה הפעם היתה בית"ר ירושלים, שנמלטה בנס מתבוסה, "זחלה" לעבר הפנדלים ולקחה מחיפה את הגביע. 3:3 היתה התוצאה בתום שעתיים ו- 3:4 בבעיטות האכזריות. אבי כהן, משה בן-הרוש, חנן אזולאי ויעקב שוורץ כבשו לירושלים, ציון מרילי, יוסי קרמר וראובן עטר לחיפה.
האכזבה השלישית הגיעה הערב ו"גנבה" ממכבי חיפה את הדאבל השלישי. בית"ר ירושלים עשתה לה מחטף בשנת 1985 כאשר שער של אלי אוחנה, ארבע דקות לסיום חילק את התארים. בפעם השניה, נכשלה חיפה במשימה ב- 1989 במשחק שפורט למעלה והיום. חיפה נותרה עם דאבל בודד, זה שהושג בשנת 1990/91 כאשר בשורותיה שיחקו אלון חרזי וטל בנין. הפעם הם היו משני עברי המתרס ורק בנין לגם שמפניה מהגביע. ההפסד קלקל לחרזי מאזן מושלם במשחקי הגמר. הוא הופיע בארבעה מאז הצטרף למכבי חיפה, והיום שב צפונה בידיים ריקות כמו אריק בנאדו, אדורם קייסי ואבישי ז`אנו שכבר זכו בגביע עם מכבי חיפה (1998). גם אז היתה הארכה אבל חיפה לא רצתה להגיע לדו-קרב הפנדלים (עכשיו אתם גם יודעים מדוע) וגברה על הפועל ירושלים 0:2 משני שערים בסיום. מי שמדבר על "פעם שלישית גלידה" ודאי לא לוקח בחשבון את מכבי "הונדה" חיפה. אצלה כל פנדל הוא מרור.
