עיר בלי רחמים

רבים מאוהדי מכבי "הונדה" חיפה והפועל חיפה טרם נולדו, כאשר בכדורגל הישראלי "הסתובבו" תוצאות שנקבעו הרבה לפני שריקת הפתיחה. לא היה מודיעין אזרחי, לא היו חקירות, לא לקחו דגימות שתן מהשחקנים. היה כדורגל ככה-ככה אבל בסיום העונה, מי שצריך היה נקודות, קיבל. הפתעות נוסח קרית-גת וסכנין, הס מלהזכיר. כל אלה היו נכונים עד למשחקי ה"דרבי" בחיפה. בתל-אביב כינו את המפגש העירוני "דרבי גדול", ולא בגלל גדולתו כמו בגלל קרבתו למערכות העיתונים הגדולים, וה"דרבי" בחיפה היה הסוער ביותר. הלכנו השבוע אחרי אותן עונות בהן אחת משתי החיפניות נקלעה למצוקת נקודות וחרב הירידה איימה לכרות את ענף הליגה הלאומית (המקבילה של ליגת העל כיום). גילינו עיר ללא רחמים, עיר בה כל קבוצה שמה בצד את בעיותיה וניסתה ל"תקוע" לשניה לא מקלון בגלגלים אלא בול עץ ממשי. עונת 1951/52, כמעט שלוש שנים מאז עלתה מכבי חיפה ללאומית. הפועל היתה "פירמה" ומכבי נאבקה בעור שיניה כדי לא לנשור חזרה. את ה"אדומים" עניינו הבעיות של מכבי כשלג בפברואר 1950 שירד בתל-אביב. במשחק הראשון באותה עונה הפועל הביס את מכבי 1:7 ( התוצאה הגבוהה ביותר שהושגה ביניהן בליגה הראשונה) משערים של שמואל אורבך (3), משה הנדלר (2), אברהם נסטנפובר וטיבי נוימן. למכבי כבש שמעון בנודיס, אביהם של שלושת האחים מהפועל לוד. את כל שבעת השערים ספג בנימין דוידוביץ, אביו של שוער הווה, ניר. גם בגומלין לא נכמרו רחמיהם של שחקני הפועל שניצחו בשנית 0:3 משערים של נסטנפובר, ברגנשטט ואורבך. התבוסות לא השפיעו ומכבי נשארה בליגה, בגלל נקודה עודפת על היורדת.

בעונת 57/58 התהפכה הקערה. מכבי הפכה לקבוצה הבכירה, בעקבות מהפך ניהולי ובסגל השחקנים שלה, והפועל ניצבה על עברי פי פחת. בדרבי הראשון הספיק שער של ישעיהו הלד להקנות ניצחון למכבי אבל בגומלין, הפועל התעורר (1:1 במחצית) והחלוץ אברהם גינזבורג כבש את כל ארבעת השערים בניצחון הגדול. 1:4 להפועל שהשאיר אותם בליגה. גם בעונה שלאחר מכן הפועל חיפה כבר הריחה את כרטיס הירידה. במכבי לא בדיוק לקחו את המצב ללב וניצחו פעמיים, לראשונה בהיסטוריה. קודם 0:1 משער של יצחק שפירא ובשני, 1:2 משערים מהירים של ישעיהו הלד (2) וג`וני הרדי (24). זלטקו צ`ייקובסקי, היוגוסלבי של הפועל, כבש מיד בפתיחת המחצית השניה וזה לא הספיק. גם הפעם הפועל לא ירדה. והתמונה נמשכה גם בעונת 61/62 ושוב הפועל בצרות. רק בדקה השלישית שחקניה החיוורים חייכו שעה שהחלוץ שלמה לוי (שיחק גם במכבי) כבש, אבל במחצית השניה ה"ירוקים" השתלטו על המשחק כבשו שלישייה מרגלי אברהם מנצ`ל, יצחק שפירא וג`וני הרדי.לקיצוני של הפועל, ראובן יאנג זה היה יותר מדי והשופט מנחם אשכנזי הרחיקו , דקותיים לסיום. לקראת הסיבוב השני נקלעה הפועל לצרות. חודשיים לא טעמה טעמו של ניצחון עד ל... דרבי. שלמה לוי כבש צמד, הפועל צברה שתי נקודות ושלום על ישראל. מאבקי הירידה של הפועל הסתיימו ב"אסון" כאשר בעונת 62/63 הקבוצה ירדה , אלא שהתגלו משחקים לא ספורטיביים (כנאמר בפתיח לכתבה) והוכרזה הקפאה. אחת הקבוצות שלא חשדו בה היתה כמובן מכבי חיפה. בדרבי הראשון מכבי ניצחה בעמל רב 1:2. שלושת השערים הובקעו בתוך 12 דקות. מנצ`ל למכבי (70) רובי יאנג להפועל (74) והקינוח הירוק מהנקודה הלבנה מרגלי זכריה בן-צבי. ואז הסתובב הגלגל ומכבי נכנסה לסחרור. בעונת 63/64 ניצלה בעור שיניה מירידה. הפועל לא עזרה לה. דניאל שמולביץ-רום(32) נטע אופטימיות באוהדים ודווקא חברו, הבלם אשר סוויסה כבש שער עצמי (66) והנקודות חולקו. התיקו הזה נחשב מצוין. בגומלין דרמה גדולה. סוויסה החזיר את החוב בדמות שער, בדיוק באותה דקה בה כבש את השער העצמי, ושחקני הפועל אורי ויינברג (75) ויאנג (83) שלחו את חיפה לחפש נקודות במקום אחר.

עדות נוספת ל"אהבת רומיאו ויוליה" ניתנה למכבים בעונת 64/65. כדי לא להחזיק אתכם במתח, מכבי צנחה לליגה השניה. הפועל עזרו. יצחק אנגלנדר (דקה 1) וויקטור יאנג (70) כבשו, דני שמולביץ הורחק ומכבי החטיאה פנדל קריטי. בגומלין שררה אופטימיות. סוויסה העלה את מכבי ליתרון (73) אבל רובי יאנג (82) החליט שגם לקבוצתו מגיעה נקודה. מה הייתם אומרים לו אחת מהקבוצות החיפניות היתה מסיימת את הליגה עם הפרש שערים 18:19 בתום 30 מחזורים. משימה בלתי אפשרית. לא אצל הפועל חיפה שניצבה עם רגל ונעל בליגה האחרת. שחקניה לקחו את העסק לידיהם, ניצחו בראשון 1:2 (גדעון גולדברג ויצחק רזון כבשו, נתן הירש למכבי), לא התרגשו מהרחקתו של מרדכי פיקר (72) וברחו. גם בזכות הנקודה בדרבי השני. רובי יאנג שהוזעק מארה"ב להציל את הפועל כבש סמוך למחצית, אבל נתן הירש ממכבי השבית את שמחתו (75). בעונת 70/71 מכבי עמדה בסכנת ירידה מוחשית. המאמן אדמונד שמילוביץ הלך הביתה, למאמן חרום התמנה ג`וני הרדי ובדרבי אחד לא הובקעו שערים, בעוד בשני הצליח שלמה בנאדו (אבא של אריק) להשוות בדקה ה- 88 ולבטל יתרון שקבע דב עצמון מהפועל. שלוש שנים מאוחר יותר (73/74) הוכח לראשונה בעיר הכרמל שאפשר לנצח בשני "דרבים" ולרדת ליגה. רוב שחקני מכבי היו מגוייסים בגלל מלחמת ששת הימים, ומכבי צהלה ושמחה. ניצחון גדול 1:4 משערים של משה אגמי (2), יהושע גל ומנשה מזרחי מול שער מפנדל של מאיר אילוז. בגומלין שוב מכבי "על הסוס", למרות שבני אלון מהפועל (12) אותת לניצחון שנלקח ממנו בגלל שערים שהובקעו בתוך שלוש דקות ע"י משה אדלר (50) ויהושע גל (53). לא עזר בית-דין, הקבוצה הדרדרה למבחנים מול קבוצות הליגה הנמוכה ובסופו של דבר ירדה. ואז הגיע ה"דרבי" שנכנס לפנתיאון ולו בגלל שהיה לו המשך שעות ארוכות אחר כך. מכבי היתה בצרות, במשחק הראשון לא נפלו שערים אבל בשני דרמה. מכבי היתה זקוקה לנקודה, הפועל חשבו על יוקרה. אלי לוונטל מהפועל כבש שער ראשון (50) ויואב לוי ממכבי (53) הישווה זמנית. שער של אבי ליפשיץ חרץ את גורל המשחק ומי שילם את המחיר ? אלי לוונטל שבסך בכל כבש את השער הראשון. ליפשיץ נעזב לנפשו, אל חתונתו של לוונטל הגיעו אוהדי מכבי להפגין. לאיש אין הסבר מה הוא אשם . בסופו של המתח, מכבי נותרה בליגה בגלל משחק חוזר מול שמשון ת"א. לא לזמן רב. עונה מאוחר יותר (76/77) שתי תוצאות תיקו מאופסות ומכבי ירדה לליגה הארצית, יצור חדש בנוף הישראלי, עדיין הליגה השניה.

שנות ה- 80 סימנו את יחסי הכוחות הברורים לזכות מכבי. זאהי ארמלי (שלושער) ואברהם אבוקרט כבשו בדרבי הראשון (85/86) וגם בסיבוב השני ניצחון מכבי 0:2 (ארמלי וסלקטר). הפועל ירדה לליגה הארצית ומי שפט במשחק הזה ? אריה פרוסט, אביו-מולידו של ערן פרוסט. את עונת 93/94 לא ישכחו במכבי, אבל גם בהפועל לא כל כך. ה"אדומים" היו בצרות. נס בעיירה הביא לתיקו 0:0 במשחק הראשון (השוער רונן אזולאי מהפועל הוא אחד השוערים שלא ספגו ב"דרבי"). בשני המשחקים הבאים הסיימה פרשת הרחמים. 0:4 מוחץ למכבי משערים של רוני לוי (2), משה גלאם ואיתן אהרוני שבשלהי הקריירה חצה את הקווים. בעונה זו היה דרבי שלישי ואיפה הוא נערך?בבלומפילד. למה ? כי מכבי ספגה עונש רדיוס שלא השפיע על שחקניה. כבר בדקה ה- 55 התוצאה היתה 0:6 (ברקוביץ, חרזי, חזן, מזרחי, עטר ושער עצמי של שגיא גונן). ה"ירוקים" יכלו לשבור בקלות את השיא מול מכבי ת"א (0:10) אבל הפעם ריחמו. ואפילו השאירו את הפועל בליגה. פעם אחרונה שהפועל עמדה לרדת (94/95) מכבי ניצחה פעמיים. 0:4 בראשון (קנדאורוב צמד, גרייב ורוני לוי הבקיעו). בגומלין הצליח ראובן עטר (בתלבושת אדומה !) לנצל שני פנדלים אלא שממול גרו עופר שטרית (2) ואייל ברקוביץ (87). הפועל ניצלה. הפעם התמונה אינה שונה. מכבי כבר אלופה, הפועל ניצבת על כרעי תרנגולת. לזכות מכבי כבר 2 ניצחונות העונה והיא תחפש את השלישי. בגלל הנקודות והיוקרה העירונית. אשתקד, אחרי שהאליפות הובטחה, באה הפועל והנחיתה סנוקרת למכבי 1:3 שהותיר טעם מר בפה. עד היום ניצחה מכבי את הפועל בשש עונות נצחונות כפולים (57/58 - 73/74 - 85/86 - 92/93 (שלושה ניצחונות), 94/95 - 96/97). ההספק של הפועל צנוע יותר - 49/50 - 51/52 - 66/68. ענתיקות אבל ניצחונות. אם לסמוך על דבריו של ג`ובאי רוסו, הוא מכיר את הפועל עד שאלון יפת ישרוק. אחר כך הוא מסתער. בלי רחמים, כמו ש"דרבי" צריך להתנהל.