"מכבי חיפה עשתה טעות חמורה כשהסכימה לשחרר אותי למכבי תל אביב לפני 12 שנים. רציתי להישאר במועדון בו נולדתי, אבל ההנהלה שכיהנה אז, חשבה הפוך ולא הבינה שאסור לשחרר שחקני בית מצטיינים, בפרט כשהם שחקני נשמה כמוני" - כך אמר הערב (שני) ניר קלינגר, קשר מכבי חיפה לשעבר בתכנית "אחד על אחד" עם אהרן ברנע בערוץ הקבוצות. קלינגר שיחזר את כל מסע הקריירה שלו עד שהגיע למעמד של שחקן על במכבי חיפה והתעכב במיוחד על נקודת הציון ממנה היה עליו להיפרד ממועדון האם. הוא גילה ששנה לפני שהגיע למכבי ת"א, כבר היה לו סיכום לעבור אליה: ראיתי שאני מצליח מאוד, נותן לקבוצה מעל ומעבר, הן מקצועית והן אישית וגם נבחרתי ככדורגלן העונה שנה קודם לכן, כשלקחנו אליפות עם אמציה לבקוביץ. הקבוצה של עונת 88/89 זכתה בתואר בקלילות , כמעט בלי כוכבים אבל בעזרת משחק טאקטי נפלא. כשהגעתי לנבחרת, כבר בגיל 20 שמעתי את השטויות על כמה משתכרים שחקנים באזור המרכז ונדלקתי. לא הייתי מקולקל או עם שתן בראש, בדקתי את הדברים ושיפרו לי את השכר. ויתרתי זמנית על המעבר לעיר הגדולה כי אהבתי את הקבוצה". שנה מאוחר יותר ישב קלינגר, לדבריו, עם המאמן שלמה שרף שגילה אותו חמש שנים קודם לכן, ועם הספונסר דאז, יעקב שחר (היום נשיא המועדון) ו"הם אמרו לי במפורש שברצונם לבנות את הקבוצה סביבי. לא הסכמתי כי במכבי ת"א הציעו לי סכום כפול מזה שהוצע לי במכבי חיפה ונאלצתי לעזוב. לא היה לי קל, כי עזבתי חממה לטובת מועדון הרוס שלא זכה באליפות שנים רבות" אמר קלינגר.
קלינגר נדהם לשמוע את תגובות האוהדים שהושמעו בתכנית, וכולם דיברו בשבחו. הוא סרב להאמין שהדברים לא הוכנסו לפיהם של האוהדים, אך לבסוף השתכנע ושטח את הרגשתו בכל פעם שהגיע עם מכבי ת"א לקרית-אליעזר: " אין לי טענות לאוהדים כי עזבתי לקבוצה הכי שנואה עליהם. הם לא חשבו שעזבתי כדי להבטיח את עתידי וזכיתי לשריקות ששום שחקן לא קיבל. היום כשאני רואה את קבלת הפנים שעורכים אוהדי ברצלונה לפיגו במשחקים מול ריאל מדריד, אני מבין מה עברתי". הקשר הבינלאומי לשעבר, המשמש כיום מאמן בבית"ר באר-שבע מהליגה הלאומית וכפרשן בערוץ הספורט, מודה ש"במכבי חיפה ספגתי את כל הערכים כשחקן וכאדם, אבל אני יותר מזוהה עם מכבי תל אביב. באמת הפנימית שלי אני חצוי, אבל בכל מקרה כיף להיות מזוהה עם שני המועדונים הגדולים והאהודים בארץ". קלינגר שכונה "הבכיין הלאומי" דווקא נהנה מהתואר שהודבק לו ומודה שנהג להפעיל לחץ מתון על השופטים ואפילו התמחה בכך. לדעתו, הלחץ עבד על אנשי המשרוקית והוא מציע שלא ינסו לחקות אותו כי "אצלי מדובר היה באמנות של ממש וגם השופטים היום רגישים יותר ומחזיקים מעצמם". עוד סיפר כי שימש כעוזר בלתי רשמי של אברהם גרנט, הרבה לפני שמונה לעוזרו הרשמי. גרנט, לדברי קלינגר, היה מתייעץ עמו, משתמש במנהיגותו במגרש ובכלל "כל מאמן חולם שיהיה לו מאמן על המגרש". בתשובה לשאלה לגבי "שוק המאמנים" בישראל אומר קלינגר כי קשה מאד לתפקד בארץ כמאמן והוא בכלל רואה עצמו מאמן פעיל עד שזה יהפוך לבלתי אפשרי. על חלום אחד הוא אינו מוכן לוותר, ומבחינתו זו תהיה סגירת מעגל : " את כל החלומות שלי הגשמתי וכעת נותר לי לחזור למכבי חיפה ולאמנה.איני מוציא זאת מכלל אפשרות".
