" היתה לי ולאהרן אמר, הצעה יוצאת מהכלל מקבוצת יובנטוס האיטלקית בשנת 1961 והיא רצתה לקנות אותנו בסכום של חצי מיליון דולארים ולתת לנו סכום אגדי. החצי מיליון של אז שווה היום 5 מיליון דולאר. לא חשבנו לרגע להיענות להצעה הקוסמת. אני, כניצול שואה, שהגיע אליה חדור ציונות, לא הייתי מוכן לעזוב שוב את המדינה ולסטות מהדרך שהתוויתי לעצמי. גם היום אני שמח שלא התפתיתי" כך אמר היום אברהם מנצ`ל, מגדולי שחקני מכבי חיפה בשנות החמישים והשישים בתכנית הארוח ב"ערוץ הקבוצות" בו יש למכבי "הונדה" חיפה רצועת שידור. מנצ`ל, אשף הכדרור והבעיטה, המעיד על עצמו כשילוב בין ברקוביץ ורביבו של היום, אם כי הוא חושב שיכולתו של רביבו קרובה יותר,משוכנע שמכבי חיפה יכולה היתה לזכות במספר תארי אליפות, הרבה שנים לפני שנת 1984. כמי שזכה לתואר אחד בלבד בקריירה הארוכה שלו (גביע המדינה ב- 1962) אמר מנצ`ל למראיין אהרן ברנע, כי בזמנו כמעט ולא הושקעה בו ובחבריו מוטיבציה שתוביל לתארים, למרות שהיו להם הכלים לזכות בהם." האליפות לא דיברה אלינו, תמיד רצינו לנצח ולא תמיד הלך.
מבלי לפגוע בעסקני העבר שעשו את המכסימום באותם ימים, לא היתה להם היכולת לדחוף אותנו לפסגות האמיתיות ואני מאד מאוכזב בקטע הזה. הם ניהלו את מכבי חיפה בצורה משפחתית מדי" הוסיף מנצ`ל. הקשר האגדי משוכנע, לאור הויכוחים סביב יכולתה של הנבחרת הלאומית, כי כבר בשעתו, לפני 40 שנה, בא הקץ על המושג "להפסיד בכבוד" במישור הבינלאומי ולראיה נצחונות מפוארים ובראשם על יוגוסלביה בבלגרד (1:2) שנחשב גדול לא פחות מהנצחונות על צרפת ורוסיה. מנצ`ל, כיום בעליה של סוכנות ביטוח מצליחה, מתפלא כיצד גם היום, כאשר הוא רחוק מהכדורגל, זוכרים אותו ואת מכבי חיפה בשורותיה שיחק, ולאו דווקא האוהדים המבוגרים שידעו את יוסף. מנצ`ל אמר כי גם אז השחקנים בירוק חשו את אהדת ההמונים ונתקלו בה בכל מקום ציבורי, במסעדות, במוניות ובבתי הקולנוע. הוא גילה כי עבור פרסום תמונות השחקנים על עטיפות "מסטיקים" קיבלו השחקנים סכום "ענק" בן 50 לירות.
