או-טו-טו זה מתחיל. בשבת יוצאת מכבי "הונדה" חיפה לסדרה של 11 משחקי מר מול קבוצות ליגת העל שכל אחת תנסה לתחוב מקלות בגלגלי המוליכה, ולא בגלל רוע לב. ככה זה כש "הקבוצה של המדינה" רוצה לזכות בתואר שני רצוף ושביעי בכלל. שיטת שלושת הסיבובים אינה חדשה, לא למכבי "הונדה" חיפה ולא למאמנה בהווה, אברהם גרנט. דווקא לו יש זכרונות מרים מהשיטה, למרות שידע להצליח בה, אבל במדרגות מכבי חיפה היא שספרה את הכסף. ה"רומן" בין חיפה לגרנט החל כבר לפני 13 שנה. בעונת 88/89 התמודדו מכבי נתניה של `שייע` פייגנבוים ומכבי "וולוו" חיפה על הכתר. בתום 26 מחזורי ליגה רגילים, נתניה סיימה ראשונה עם 49 נקודות לפני חיפה (47) למרות שלאחרונה נרשם רק הפסד ליגה אחד, להפועל פתח-תקווה (2:0) אותה אימן אברם גרנט. לזכות חיפה ייאמר כי סבלה מהפחתת שתי נקודות בשל הפרת תקנון התשלומים, כך שהחלה את העונה במינוס שתי נקודות. כדאי גם לשים לב להפרש השערים בין המוליכה לסגניתה. לנתניה היה 25:35 ולחיפה 16:41 ובשערה ניצב גיורא אנטמן, מאמן השוערים בהווה. מה קרה ב"פליי-אוף", המקביל לסיבוב השלישי כיום, כאשר שש הראשונות שיחקו ביניהן משחק אחד. חיפה ניצחה בבית את הפועל באר-שבע (0:3) ואת שמשון תל אביב (1:2), סיימה בתיקו ביתי (1:1) מול הפועל פתח-תקווה במשחק שהבטיח לה את התואר, והפסידה בקרית-אליעזר במשחק חוץ (!) לבית"ר תל אביב שנעתרה לבקשת החיפנים להעתיק את המשחק האחרון כדי שאוהדיה יוכלו לחגוג את הזכייה. בקושי 3000 הגיעו.
והיה גם "משחק עונה" שנערך בעיר היהלומים. חיפה הגיעה וכבשה שני שערים לרשת נתניה בדקות קריטיות. ציון מרילי (דקה 2) וזאהי ארמלי (89) והסיפור נסגר. הדובדבן שבמאבק הדו-ראשי, מאחור "התגנבה" הפועל פ"ת של גרנט וזכתה ב"אליפות הפליי-אוף" ללא הפסד. היא הקדימה את חיפה (11 נקודות לעומת 10) ונתניה סיימה אחרונה מבין השש, כשלא זכתה אפילו בנצחון אחד. טבלת הסיום נראתה כך: מכבי חיפה עם 57 נקודות, הפועל פתח תקווה (54) ונתניה רק עם 52. יותר מסקרן את גרנט וחיפה היה המאבק כעבור שנתיים. חיפה שהתבססה על כוחות צעירים בדמות איל ברקוביץ, טל בנין ואלון חרזי, והותיקים יותר ראובן עטר, רפי אוסמו(הגדול) וליאור רוזנטל, סיימה ראשונה אחרי 22 מחזורים עם 50 נקודות (אחת פחות מהמצב כיום) ועם הפרש שערים 21:41 (כבשה שני שערים פחות מההווה) לפני הפועל פ"ת שניצבה שניה עם 46 נקודות והפרש שערים 22:41. מזכיר משהו. גם הפעם נערכו שש הראשונות לסיבוב פרטי משלהן וגם הפעם גרנט ופ"ת סיימו ראשונים, ללא הפסד (24 נקודות והפרש שערים פנטסטי 5:22) לעומת חיפה לה היו 21 נקודות, הפסד אחד והפרש "רע"- 7:15. ב"פליי-אוף" חיפה ניצחה את הפועל באר שבע פעמיים, את מכבי תל אביב, גם כן כפול, שני תיקו מול הפועל פ"ת, נצחון והפסד על ומול בית"ר תל אביב, נצחון ותיקו מול מכבי נתניה. מסתבר שהליגה ה`רגילה` היא שהכריעה בסופו של דבר וחיפה גזרה קופון נוסף על חשבונו של גרנט וזכתה באליפות ואחר כך גם בגביע, ומי שזוכר את סערת הרגשות של גרנט ממשחק הגמר (1:3 לחיפה) מבין היום שמכבי חיפה דמתה בעיניו לסדין אדום לשור והיום גם המאמן המצליח מבין שהקלישאה "אם אתה לא יכול עליה, תצטרף אליה" תואמת גם את מצבו. בסוף העונה היו לחיפה 71 נקודות מול 70 של פ"ת.
לגרנט היתה עדנה גדולה בשנת 1991/92 כשהצליח להצעיד את מכבי תל אביב לאליפות, אחרי 13 שנות בצורת, אבל אז חיפה שסיימה שלישית, כלל לא היה במאבק האליפות, כך שאין מה לספר על ה"פליי-אוף" מלבד להזכיר שמכבי תל-אביב ניצחה במהלכו פעמיים את יריבתה המושבעת 1:5 ו`נקמה` כביכול על העשירייה המפורסמת משנת 1988. אז ה"צהובים" עדיין לא חלמו על החמישייה שחיפה מתכננת להם בעונת 1993/94. ואם יש קרב איתנים בין שתי קבוצות מעולות, הוא נערך בין מכבי חיפה למכבי תל אביב. שימו לב כיצד הן סיימו את 26 המחזורים של שני הסיבובים הראשונים. חיפה (ללא הפסד) ראשונה עם 66 נקודות (15:62 בהפרש שערים) ומכבי תל אביב 63 (22:59). שתי התקפות מעולות והגנות חזקות. ומה קרה בסיבוב השלישי ? חיפה המשיכה בתנופה אדירה וצברה 29 נקודות מתוך 39 אפשריות, ללא הפסדים ועם הפרש שערים נדיר 12:35. מכבי תל אביב וגרנט הסתפקו ב- 25 נקודות והפרש שערים צנוע בהרבה 14:21. כאן כדאי לשים לב לתוצאות שמכבי חיפה השיגה באותו סיבוב מכריע. 1:6 על הפועל חיפה, 1:1 מול מכבי ת"א, 2:2 במשחק חוץ בבאר-שבע, נצחון 1:5 על בית"ר ירושלים בחיפה, 0:1 קטן בחוץ על חולון, 1:1 מול מכבי נתניה (ז`אנו כמעט קילקל בשער שכבש לזכות נתניה) ונצחון דרמטי על הפועל תל-אביב (2:3), 0:6 על הפועל פתח-תקווה, 1:3 על מכבי הרצליה, תיקו חוץ (1:1) מול מכבי פ"ת, תיקו ביתי מול אשדוד ונצחון סיום בכפר-סבא (1:4) שהשאיר את הפועל חיפה בליגה הראשונה. חיפה סיימה את הליגה עם 95 נקודות לעומת 88 של מכבי ת"א. וכשמכבי תל אביב "זזה" ממאבקי הצמרת החלה סדרת הטייקונים בין הפועל תל אביב למכבי חיפה, הנאבקות זו השנה השלישית ברציפות על התואר. בעונת 1999/2000 סיימה הפועל תל אביב את הליגה ביתרון בן 2 נקודות על מכבי חיפה. לת"א היו 57 נקודות ולחיפה 55 בלבד. בא ה"פליי-אוף" וחרץ את גורל האליפות לזכות ה"אדומים". הם זכו ב- 28 נקודות לעומת 21 של חיפה, למרות שבאותה שנה האלופה לא הצליחה לנצח את יריבתה במפגשים ביניהן.כנראה ש"משחקי העונה" לא כל כך משפיעים. כדאי לשים לב, כאז גם היום, שמכבי חיפה כבשה יותר שערים מהפועל ת"א. 86 לעומת 76 אבל בנקודות היה לאחרונים יתרון בן 9 נקודות שנבע מהפסדים בסיבוב השלישי למכבי תל אביב (3:0) אותה אימן גרנט, בית"ר ירושלים (3:1) כפר-סבא (1:0) ומכבי פתח תקווה (2:1) שתמיד היוותה "כבשה שחורה" במאבקי האליפות של החיפנים. גם בעונה שעברה עמד הפער הסופי בין השתיים על 9 נקודות בתום הליגה הרגילה, אם כי בסדר הפוך. גם לפני שנה חיפה הגיעה לסיבוב השלישי כשבאמתחתה הפסד בודד (3:0 להפועל חיפה). אנקדוטה מעניינת. כמו שהפועל תל אביב לא נזקקה לנצחון על יריבתה למאבק, כך גם מכבי חיפה לא הצליחה לנצח אשתקד את הפועל תל אביב. היא לא נזקקה לכך, אפילו שחניכיו של דרור קשטן "ניצחו" בסיבוב השלישי, צברו 8 נקודות מתוך 15 לעומת 6 של חיפה שניצחה רק פעמיים. נתון נוסף. גם בשנה שעברה התקשו שתי הקבוצות להביס את יריבותיהן. האלופה מכבי חיפה ניצחה 4 פעמים 0:1 (בסך הכל 11 משחקים על חודו של שער) ותל-אביב 7 פעמים 0:1 (13 משחקים בהפרש של שער אחד בלבד). בסיום חיפה צברה 82 נקודות מול 75 של תל אביב. מי ינצח הפעם בדו-קרב הצמוד כאשר ל"משחק העונה" יש משמעות עצומה.
