זה לא יהיה רק משחק צמרת מסקרן, זה לא יהיה רק רצון של האלופה מכבי חיפה למחוק את זכרונות ההפסד היחיד בליגה העונה (מול מכבי פתח תקווה). זה יהיה משחק חגיגי על כל המשמעויות שלו. האליפות האחרונה של חיפה, העמידה אותה בשורה אחת עם הפועל פתח תקווה , כאשר לכל אחת 6 אליפויות. המלבסים זכו בהן בשנות החמישים והשישים, אם כי לזכותם ייאמר שאת השיא שלהם קשה יהיה לנתץ : חמש אליפויות רצופות !! אשתקד "חגגה" מכבי חיפה מפגש דומה . משחק ה-100 שלה מול מכבי תל אביב שאמור היה להיות טקס ההכתרה הרשמי, הפך לסיוט מתמשך. לא רק שהמשחק "פוצץ" מרוב שמחה, חיפה גם הפסידה טכנית. נזק זה מתגמד מול הטרגדיה שנאבקת בין הסדינים בבית-החולים רמב"ם. אמיר רנד. לא חגיגות, אסון ממשי. הפעם מקווים בחיפה שאם המושבות תדע ימים טובים יותר. שוב חגיגה בשער. מכבי חיפה ובעלת הבית נערכות למפגש ה-100 ביניהן מאז קום המדינה. המאזן היבש מלמד שחיפה ניצחה עד כה 44 משחקים, הפועל 31 ו-24 תוצאות תיקו. החיפנים כבשו 165 שערים, הכמות הגדולה ביותר שהרשיתו לקבוצה ישראלית. ההגנה החיפנית ספגה 141 שערים. הוסיפו לכך את העובדה שהפועל פתח-תקווה לא ניצחה את מכבי חיפה בליגה מאז 2 במאי 1992 ( 24 משחקים רצופים !) וגם שתי הקבוצות ברביעייה הפותחת את הליגה, והנה לכם מתכון בדוק למשחק טעון. כמות השערים גדולה מרמזת על מה שהתרחש כאן בחמישים השנים פלוס. דרמות גדולות, בצורת נצחונות, תקופות ארוכות ללא הישגים. בקיצור, מי שלא הבין עד היום מה קרה בין השתיים - הפסיד. והיה גם שער מדהים, היפה ביותר מבין כל 300 השערים. תקבלו תיאור מלא בהמשך. דווקא משחק הבכורה של השתיים לא נערך. מכבי חיפה, שעלתה לליגה הראשונה אחרי 2000 שנה המתינה לבואה של פ"ת (אוקטובר 1949) וזו בוששה לבוא. השופט ביטל את המשחק וחיפה זכתה בנצחון טכני. כשפתח תקווה כבר הופיעה היא ניצחה. את הגדול בהישגיה מול מכבי חיפה קצרה במאי 1953 כאשר הביסה במגרשה את ה"ירוקים" (אז בלבן) 0:9 ולתבוסה הזאת מצורף סיפור. שוער מכבי חיפה, אריה שולץ, נפגע קשה ונטש את המגרש.לשער נכנסו כמחליפים (אז לא הותרו חילופים) החלוצים יונתן (ג`וני) הרדי ויוסי כהן, לסירוגין. כש"נשבר" לאחד, השני החליף חולצה, כך עד לסיום הסיוט. זה הפסדה הכבד ביותר של חיפה בכל הזמנים. חיפה לא שכחה וכבר באותה עונה ( אוקטובר 1953) דאגה לגמול. הפעם לא נצחון טכני, הפעם נצחון מלא 1:2 משערים של ליאו מילר ואברהם טוריקה (פנדל) מול שער כבוד של נחום סטלמך. היום מחשיבים את האצטדיון בפ"ת כ"מגרש ביתי". פעם לא. את נצחון החוץ הראשון שלה על הפועל, השיגה מכבי חיפה דווקא במגרש מכבי פ"ת 1:3 מצמד שערים של שלמה לוי וג`וני הרדי (1956). כדי לקבל מושג על הדרמות הגדולות ראוי לציין כי במהלך 28 המשחקים הראשונים לא נרשמה אפילו תוצאה אחת של 0:0. עפו רביעיות, שלישיות,צמדים וכל מה שהדמיון מעלה. למרות שמכבי חיפה לא היתה קרובה לתואר (הסתובבה והריחה אויר פסגות ותו לא), ופתח-תקווה נחשבה לאלופת המדינה, תרתי משמע, לא היתה שנה בה לא הפסידה נקודות לחיפנים שידעו להתעלות על עצמם, דווקא מולם. בעונה אחת (1961) אפילו ניצחו אותם פעמיים, מבצע ששום קבוצה אחרת לא עשתה.
פרליה
עכשיו קחו אוויר ונצא למשחק בלתי מתועד על המסך. 28 באפריל 1962. מכבי חיפה מגיעה למשחק חוץ ונראה "טבעי" שהמארחים הוליכו 0:2 מצמד שערים של אבשלום רצבי (דקות 44,25). במחצית השניה הגיעה למגרש מכבי חיפה האמיתית. יצחק שפירא, חלוץ גבה קומה הצליח להשוות בתוך עשר דקות (74,64) והיה ברור שיפול שער נצחון. לאיזה צד ? מי ידע במגרש הקופסא ? זה השער ( חבל להתווכח) הגדול ביותר במשחקים בין השתיים. לחיפה היה כדורגלן בשם אברהם מנצ`ל. מי שרוצה לקרוא עליו, כל הקריירה שלו בדף השחקן באתר זה. מין שילוב של איל ברקוביץ וראובן עטר. ענק. קבלו תיאור חי מהתקשורת : " קשה לזכור מתי ראינו בארץ מבצע כזה. אין זה חשוב כל כך שמבצעו הפנטסטי, 5 דקות לפני הסיום גזל מהאלופים את הנצחון, הוא העמיד בצל את הפתעת המשחק, אירועיו והמתח העצום, תוך מבצע הנצחון שכדורגלן אירופי הגדול ביותר, היה גאה בו. מקו האמצע שלח אותו אלמני לעבר שער הפועל, במסירה ישרה שפיצלה את הגנת היריב. מנצ`ל קלט את הכדור, עקף את הבלם רביוב שניסה לבלום אותו, ובהטעיה נוספת תוך כדי ריצה מסחררת השתחרר מהשטתחותו של השוער ויסוקר חסר הישע. בינתיים התאושש רביוב ונכנס במנצ`ל מאחור, אך החלוץ החיפני שוב גילה קלות רגלים וקור רוח למופת, וגילגל את הכדור לפינה השמאלית. מבצע "סולו" כזה היה מביא כבוד אפילו לגאון חטפני השערים של בריטניה, ג`ימי גריבס ". לא נורא, עיינו פעם נוספת. לא רק ה"טריק" הזה איפיין את חיפה. היא ספגה תבוסה נוספת מהפועל פ"ת במאי 1963. שתי הקבוצות ניצבו על סף התמודדות "ראש בראש" בחצי הגמר. חיפה הופיעה למשחק הליגה ביניהן עם שחקני המילואים שלה, כדי לשמור על רגלי שחקניה הבכירים. היא אפילו הוליכה 0:1 משער של שמעון שלפנברג (היום שנהר, מאמן מיקרונזיה), איבדה את מגינה, חגי גולנסקי (7) שהורחק ולבסוף ירדה עם שק מלא - 1:7 להפועל. איש לא התרגש, כי בחצי הגמר סיימו השתיים בתיקו 1:1 במשחק הראשון, וחיפה עלתה לגמר אחרי שניצחה 0:1 בגומלין. התרגיל הצליח. ההפסד הזה היה חוליה בשרשרת הפסדי חיפה שלא הצליחה לנצח לאורך שבע שנים רצופות את יריבתה. עד שחיפה הגיעה לאצטדיון החדש של פתח-תקווה (הנוכחי) בשנת 1969 ו"שברה את הקרח" משער נצחון של הקשר האדמוני, חיים חזמוס. אחרי שזכתה בנצחון חוץ, עמדה חיפה בפני משימה קלה הרבה יותר. איך לנצח את הפועל פ"ת בקרית אליעזר ? לא תאמינו. 12 שנים לא ניצחה חיפה את יריבתה במבצרה. עד נובמבר 1972 בו הספיק שער מוקדם של החלוץ, חיים פורטה (13) לשמחה חיפנית. שלמה בנאדו, אביו של אריק, היה בהרכב. מעט מוזר וכואב, אבל ארבעה מפגשים מתוך ה- 99 שנערכו עד היום , התקיימו בליגה הארצית (הליגה השניה) זה קרה בסוף שנות ה- 70. עד כדי כך פחת מעמדן בכדורגל הישראלי. כששבו לליגה הלאומית נערך משחק "מוזר". הבלם של פ"ת, יחיאל סאלם, כבש שער עצמי, כבר בפתיחה, ולחיפנים ברוך ממן ויוסי קרמר ניתנו הזדמנויות טובות להגדיל את התוצאה, אלא שאת שני הפנדלים שנפסקו לזכות קבוצתם הם החמיצו. נקודת ציון נוספת בשנת 1973 : מכבי חיפה ניצחה בפ"ת 0:1 אחרי בצורת של 14 שנים. הפועל פתח-תקווה "גנבה" למכבי חיפה אליפות אחת בעקיפין. בעונת 1985/86 הגיעו אלופי השנתיים האחרונות למלבס, היו זקוקים לנצחון, כדי להמשיך לכוון האליפות השלישית. המארחים לא התרגזו כאשר נשרק פנדל לזכות חיפה. המומחה החיפני, ציון מרילי (דקה 65) בעט והשוער אלי ג`רבי קלט בקלות. בסוף, אחרי שגילי לנדאו כבש שער בבלומפילד, נזכרו שבעצם ההחמצה באם המושבות היא שחרצה את גורל האליפות.
בן שמעון
גם לפתח-תקווה היתה עדנה בספטמבר 1987. לקח לה 18 שנה להגיע לקרית-אליעזר ולצאת עם מלוא הנקודות. וזה קרה אחרי נצחון 1:2. מכאן החל "מחול החרבות" בין שני המועדונים ששבו לככב כמועמדות לתארים, למרות שלא נותר זכר למפגשי העבר המצמררים. בעונת 1988/89 נאבקו חיפה של אמציה לבקוביץ ופ"ת של אברהם גרנט על הכתר. חיפה זכתה לבסוף בקופה, אבל גרנט דאג ל"הכתים" את התואר בנצחון ביתי 0:2 (עוז איליה ויוסי שושני בתוך שלוש דקות) ולקוט לחיפה רצף של 23 משחקים ללא הפסד, שהחל עוד עונה קודם לכן. כאמור, את ניצחונה האחרון על מכבי חיפה, השיגה הפועל פ"ת לפני תשע שנים, וגם זה על קבוצת הנוער שלה (מחוזקת בשוער הרוסי, ויקטור צ`אנוב ובבלם הזר, ואסילי יבסייב, אף הוא רוסי). שמות אלמונים כמו ירון אמסלם, שגיא גונן, אריק בנאדו, איילון שווגר, אבי דהאן, נועם שורק, חנא פרהוד, בארי עוז, יצחק מורנו ואורי צור השתלבו בהרכב והפסידו רק 1:0 משער של יוסי לוי (66). מאז רק ניצחונות חיפנים (21) ושושה תיקו. יותר מזה, חיפה ניצחה בכל 13 המשחקים האחרונים. רק פעמיים הצליחה פ"ת לסחוט 0:0 אבל היה גם דו-קרב גדול שהסתיים בתיקו 3:3, לא לפני שהשופט דאוד סוהיל הרחיק את רוני לוי, אחרי שחיפה כבר הוליכה 1:3 משערים שכבשו ברקוביץ, קנדאורוב ורביבו. מנגד היו אלה קקון (צמד) ואלי אברבנאל שדאגו לאזן את התוצאה. משחק שבחיפה ירצו לשכוח נערך בדצמבר 1996. אם לפני חודש לא התפלאו שהפועל חיפה ניצחה את בית"ר ירושלים שמשורותיה הורחקו 3 שחקנים, מכבי חיפה הצליחה לצאת בשן ועין (וגם עם נקודה). ראובן עטר (16), סרגיי קנדאורוב (20) וחזי שירזי(64) הורחקו בידי השופט מאיר לוי, ניר דוידוביץ והגנתו נלחמו בחרוף נפש והוציאו 0:0 שתיסכל עוד יותר את המקומיים. לעטר, שמאוחר יותר עבר לשחק עונה בהפועל פתח-תקווה, יש לקבוצה זו סימפטיה. הוא כבש במכבי רק פעם אחת שלישייה ומולה ( מאי 1997). הקבוצות השתתפו בשני משחקי רדיוס, בשניהם חיפה הוענשה. בפעם הראשונה (1993) הרחיקה עד לכפר-סבא וניצחה 0:2 ופעם נוספת, בתחילת העונה, בעקבות אירועי סוף העונה הקודמת, בפעם הראשונה בתולדות מכבי חיפה שהיא מארחת קבוצה ללא קהל בקרית אליעזר. גם זה לא עזר לפ"ת להיחלץ מהצבת הירוקה. והיו עוד שני משחקים "היסטוריים". באפריל 1994 הנחילה מכבי חיפה לפ"ת את ההפסד הגבוה בתולדותיה. מעניין, אבל למוטי קקון היתה הזדמנות פז להעלות את קבוצתו ליתרון, אלא שרפי כהן, שוער שנרכש מהפועל פ"ת, עצר ובהמשך שיטפון חיפני. איבן גצקו (3), קנדאורוב,עטר ומרקו בלבול קבעו 0:6 מדהים. משחק שני, הזכיר במשהו את המהפכים של שנות החמישים, נערך באוגוסט 1999. פ"ת הוליכה כבר 0:2 וראתה את אבן הנגף שלה קורסת. אלא שסרגיי קלשצ`נקו ( היום בהפועל תל-אביב) הבקיע 4 שערים במחצית השניה, מבצע ששום שחקן ירוק טרם עשה קודם לכן, וחולל את המהפך (2:5).
סיום
למרות הכל, במאזן המשחקים באצטדיון הפתח-תקוואי, למקומיים עדיין יתרון קטן למארחים. הם ניצחו 11 פעמים, חיפה 10 ו- 8 תוצאות תיקו. גדול הכובשים של מכבי חיפה מול הפועל פתח-תקווה הוא יוסי בניון (8) ואחריו סרגיי קלשצ`נקו, ג`וני הרדי ואלון מזרחי (7). מנגד , בראש הכובשים עומדים שני ותיקים, בועז קומן וזכריה רצבי (11).
