שבוע שלם שיחקנו את תפקיד שמשון המסכן. הפועל תל אביב מרטה לנו נוצות, מכבי פתח-תקווה גנבה את הביצים, רגע לפני שהגוזלים בקעו מביצת הגביע. הסתכסכנו עם השכנים שציפו שניתן להם צ`אנס למקום שני ושלישי, ואכזבנו אותם קשות. כל מה שעשינו עבורם בשנים האחרונות נשכח. צודקים. מתקן של הסגן של בר-כוכבא הורדו לתפקיד המג"ד שלו. באמת שלא עשינו בכוונה. פתאום גילינו שכולם נגדנו. מושיק תאומים והירושלמים התחפשו לניניהם של מגיני מצדה. הם לא רצו שהרשתות בבלומפילד יילקחו כשלל לצפון הרחוק. הם לא רצו שנספר בגת ובאשקלון ששדדנו אותם בביתם. לא רצו, אנחנו השתדלנו ולא יכולנו. באמצע השבוע נמשכה הקטסטרופה. אתם יודעים, צרות באות בשלשות. גם להפסיד ל"אדומים" מהמרכז, ללבנים ממלבס וגם לא לעזור לשכנים ? אוי לאזניים השומעות. סנטה קלאוס לא מסוגל לחלק מתנות בקצב הזה. אפילו המשטרה התגייסה מולנו. ככה היא בוכה שאין לה תקנים, שחסרים לה אלפי שוטרים כדי לשמור על המדינה. בום, טראח, כשמכבי חיפה הגיעה לבלומפילד עם "צבא" של 12 אלף צופים, נמצאו 500 שוטרים לשמור על הרשתות. בירושלים "גילו" 200 שוטרים, גם כן לאותה מטרה. פתאום, דווקא כשמכבי חיפה צריכה לפרוץ למגרש, המעשה ברברי, לוונטיני וכל מיני הגדרות שהמשתמשים בהם לא בחלו ופרצו, כאשר קבוצתם זכתה באליפויות. הלו, אל תלמדו אותנו על פריצות. חונכנו על הפריצה מאלקטרז, אז כמה שוטרים חביבים יעצרו אותנו ? מה, אנחנו לא במזרח התיכון ? אנחנו לא אלופים בפעם השישית ? אנחנו לא הכי יפים בעיר ?
חלק שני
אפילו המכשפה של שלגיה לא הייתה מתווכחת על זה. בלוטו מבקשים לנחש רק שש. אז ניחשנו. המספרים הזוכים : 2001,1994,1991,1989,1985,1984 . אחלה מקבץ. שיתפוצצו הקנאים. אצלנו ילדים מקבלים אקסטרא חינוך. מקום שני לא רע כי גם ממנו נוסעים לאירופה, אבל בחיפה נדבקו לנו לורידים שגם מקום שלישי הוא טוב. מכל דבר יש לנו המון. כמה קבוצות לקחו 6 אליפויות בארץ ? מכבי והפועל תל-אביב, הפועל פתח-תקווה והתקווה היחידה של חיפה. הירוקה. ולא תשמעו את ה "הנה הם באים, השדים הירוקים" כי השדים היחידים המסתובבים כיום בחיפה, מספרם כמספר הכוהנים בבית קברות. מה פתאום להפחיד ילדים עם שדים ? מכבי חיפה זה אמפיתאטרון לילדים, מבוגרים וקשישים ולא איזו חבורת תרנגולות עיוורת שמצאה זרעון ומסרבת לבלוע אותו מחשש שלא יימצא שני. אלוהים רחמן. לא במקרה עשה אותן עיוורות. תארו לעצמכם שהיו סתם תרנגולות. רואות ונראות. בשורות טובות לא היו יוצאות מהעסק הזה. הן היו רואות 6/6 שזה שש אליפויות ירוקות והן שונאות ירוק. מזכיר להן את הקקי. אבל גם מהקקי עושים דברים טובים. אין גינה שלא מזובלת בים של קקי תרנגולות. ואיזה צבע הגינה, הדשא והעצים ? ירוק. אז פלא שהתרנגולות עיוורות ורק שומעות על האליפויות של מכבי ? חיפה עיר של כדורגל. אין מה לעשות. גם לפרזידנט שלה, יענקל`ה, מותר לטעות. בניגוד למאן דהוא, יענקל`ה רוצה רק להיטיב עם העם. ז`נבה כן מחכה לו, 13 פעמים היה שם ואו-טו-טו יפגוש מכרים ותיקים. אין תואר שלא היה לו. ובכל זאת טעה. אמר שאין מקום לשתי קבוצות בעיר. איך נפלת יענקל`ה ? הרי בוב פייזלי, האגדה של ליברפול, אמר תמיד שיש בעירו שתי קבוצות. ליברפול וקבוצת המילואים שלה. יענקל`ה, חיפה לא שונה בזה מליברפול.
חלק שלישי
מה יש לחיפה להציע ? נמל, גן הבאהאים, מלכות יופי ומכבי חיפה. הנמל נשאר נמל. אניות באות, אניות יוצאות. המים כחולים. לא השתנה בו כלום. גן הבאהאים הנדיר. נפלא. באים רואים ונשארים עם הטעם והמראה. הכל ירוק. ככה זה בעיר ירוקה. מלכות יופי היו המון. שנה מתוקה וזהו, נכנסים לאלבום ונשארים נכס למשפחה. מי נשארה צעירה ותוססת גם כשהיא כמעט בת 90 ? נכון, מכבי חיפה. כל שנה היא מרגשת, כל שנה היא מנסה להיות הכי יפה (בחיפה זה ברור) בישראל, ויש לה מעריצים כחול על שפת הים. היא לא צריכה לפברק מספרי צופים, היא לא צריכה לחלק כרטיסים חינם בקבלות שבת בבתי ספר, היא מקבלת אהבה מכל פינה בארץ. אוהדי בית"ר ירושלים רוצים שתיקח ולא התל-אביביות, אוהדי הפועל תל אביב רוצים שתיקח ולא בית"ר או מכבי הצהובה, ואוהדי מכבי רוצים שתיקח ולא הפועל האדומה שממולם. קונזנצוס לאומי ולא חשוב אם אוהבים את מרדכי ושונאים את המן. את מי שלא תרצו, תקראו לנו. אבל הכי כייף לצבא. באיזה מקום בעולם מגיעים ילדים בני 18 ללשכת גיוס עם דרגה של אלוף ? לא רשמי, אבל יש הכרה בשתיקה. מי שנולד בשנת 1983 הולך היום לצבא. הוא הספיק לחוש ולראות 6 אליפויות. התרנגולות העיוורות של חיפה מחפשות שוחט בנרות, בכל פעם שמזכירים להם. אז הילדים מודל 2001 , אין להם בעיה של מדים. יורדים מהירוק ועולים על ירוק. אפילו הצבא ירוק. פה אין מתחזים. היו. שמשון רצו ללכת עם ירוק ותראו לאן נפלו. כפר-סבא שהם הפועל, החליטו פתאום לאמץ ירוק והופ, ירדו. ירוק זה רק חיפה. מכבי וקבוצת המילואים שלה.
חלק רביעי
מה היום לא ירוק ? האוטובוסים בירוק כי בקואופרטיב הבינו שחיפה כבר לא רוסיה. המהפכה כבר מזמן כאן. רק התרנגולות העיוורות מקרקרות, עושות רעש של מליון דציבלים ובדיקה, לא של ועדה ממלכתית, מגלה שמדובר בסך הכל באפרוחים מגודלי פלומה שמנסים לזנב בנמרים הירוקים של חיפה, ואלה בכלל לא מנסים לטרפן. כי איזה נמר ירוק גאה יתייחס לתרנגולות עיוורות בעיר בירוק. ומה עם איכות הסביבה ? איך קוראים לחבר`ה שדואגים לה ? "הירוקים". לא במקרה. מכבי חיפה דאגה תמיד לאיכות הסביבה. לא היו לה עסקנים סוג ז` שהזרימו לה כסף או בימים קשים השאירו אותה בליגה. תמיד סמכה על כוחה האמיתי. כדורגל יפה, כולם רצו לראות ולפני 17 שנה התחיל המבול האמיתי. מונסון תארים. חיפה האפרורית, שלראשה קשרו כתרים ושיאים של זיהום אויר הפכה ירוקה ויפה. נער הייתי וזקנתי, וחלומי הגדול היה לראות את הירוק חוצה את ישראל לאורכה ורוחבה. והנה, מבלי לאותת, היגואר הירוק זכה להכרה מאיזה קופירייטר מבריק. "כולם יודעים שחיפה ירוקה". יודעים. "חיפה בנשמה שלי". מאמינים לכולם. ועוד ועוד. אבל הסטיקר בה"א הידיעה שייך לחבורת האיכפתניקים שמנסים להילחם בכביש חוצה ישראל. " מחזירים את הירוק לעיניים". תגידו, לא מבריק ואקטואלי ? אבל הכי גדולה מכולן היא ירושלים. תגידו מה שתגידו. אני מת על נעמי שמר. יכול להיות שחשבה על מכבי חיפה כשכתבה "אוויר הרים צלול כיין ". ירושלים, עם כל הכבוד לה, וחוסר הכבוד לשגרירויות שמסרבות לעבור לתוכה, היא אבן מבשרנו, עצם מעצמותינו. כשהייתי ילד בן 12 ברחתי מבית הספר ונסעתי לירושלים. לא הייתה הסעה מאורגנת, ברכבת היו שואלים שאלות. מכבי חיפה הגיעה לגמר הגביע ולנשיא, יצחק בן-צבי (אגב, שמי האמיתי) לא היה כוח וחשק להיטלטל פעם נוספת לרמת-גן. עשינו 0:0 מול מכבי תל אביב ואז לא היו פנדלים. ברחתי. עד היום אני זוכר שהפסדתי שיעורים בתנ"ך, גיאוגרפיה ומולדת. כולם קשורים לירושלים.
סיום
ואז, אחרי 34 דקות חיפה שלי כבר הובילה 0:5 ונחמיה בן-אברהם האגדי נחנק ונשנק וביקש עוד ועוד מים. הירוקים (אז בלבן) קרעו לצהובים את הצורה. הרבה לפני שחלמנו על 0:10 בחיפה. בסוף נגמר 2:5 כי ריחמנו עליהם ואיזו דרך עשינו הביתה. חבל על הזמן. ומי חיכה לי הבית ? שוטר ! וואללה, אז משטרה , היום משטרה. אמא שלי, שתחיה, הריחה ואמרה לשוטר: הילד שתוי. אצלה שמפניה ויין זה כמו השמן והרזה. רק מצחיקים. אולי בגלל זה, מאז אני סולד מיין. רק שמפניה. ואחרי 12 שנים שוב ירושלים על הקו. אני זוכר כמו היום. ל"ג בעומר. חצי חיפה נסעה ליהוד. הפועל תל אביב לירושלים. אם ירושלים מנצחת, אוכלים תפוחי אדמה והולכים לישון. מכסימום מצטערים. אבל הפועל ניצחה 1:3 וחיפה גם כן 0:1 ועלתה למקום הראשון. פתאום קלטנו מה זה להיות בר-כוכבא ולא הסגן שלו. שבוע לא עזבנו את "בורות המים" ובסוף חגיגה ראשונה גדולה לעיר הכרמל. הבאנו לה ראשונים גם את הגביע וגם את האליפות. והכל בזכות ירושלים. וכמו שאמרתי, ירושלים זאת שמחה. 1998 ואנחנו בגמר מול הפועל ירושלים. יוסי מזרחי, שניצב בשער בית"ר שגנבה לנו גביע בשנת 1985 עמד על הקו וראה אותנו מנצחים את הפועל ירושלים 0:2 בהארכה. השבוע הוא החזיר לנו "קונטרה" עם מכבי פתח-תקווה, אבל לעולם אל תשכחו שמירושלים נפתחה הטובה לפני 40 שנה וגם נסגרה עם האליפות. יאללה, שמשון הגיבור, תפסיק לשחק את המסכן, יש מסיבה בעיר. לבד, בלי השכנים העצובים. מזל-טוב ונתראה בשמחות.
