מי שחושב שמוליכת ליגת העל, מכבי חיפה, מגיעה לבירת הנגב עם האף בעננים, שישכח מזה. מכבי חיפה לוקחת את המשחק מול הפועל באר-שבע ברצינות הכי גמורה ויש לה סיבות רבות לא לזלזל בסגנית מוליכת הליגה הלאומית. סיבה ראשונה: קבוצה מליגה נמוכה המצליחה להדיח קבוצה בסדר גודל של בית"ר ירושלים, ראויה לתשומת לב מירבית. כולנו ראינו את המקומיים מפגינים יכולת גבוהה בשידור חי, ודי באלה כדי להדליק "נורה אדומה". מי שראה ביום ראשון האחרון את חצי הגמר האנגלי, בו קבוצה אלמונית בשם וויקמב מותחת עד הסיום את ליברפול הגדולה ומפסידה רק 1:2 מבין, שבגביע הכל יכול לקרות. למכבי חיפה לא צריך לספר מה מסוגלת קבוצה מליגה נמוכה לעולל ל"גדולה". הירוקים עצמם נחשבים עד היום ל"סינדרלה" הכי מפורסמת בכדורגל הישראלי. בשנת 1966 מכבי חיפה שיחקה בליגה א` (אז הליגה השניה) ולרוע מזלה היא קיבלה ברבע הגמר , לא פחות ולא יותר את מחזיקת הגביע , מכבי תל אביב, במגרשה של האחרונה. 8000 חיפנים אופטימיים הגיעו לאצטדיון המכביה ז"ל ורק 2000 תל אביביים הטריחו עצמם למה שהם חשבו שהולך להיות טיול. מכבי חיפה הפכה להם אותו לחלום בלהות. תחזיקו חזק, אלופת ליגה א` "שחטה" את גיורא שפיגל, חיים לוין, צבי רוזן וחבריהם 0:3 במשחק שנכנס לקלאסיקה של משחקי הגביע בארץ.
יש תמונה
חבל שאז לא היו מצלמות טלוויזיה. מי שאיחר להיוולד, הפסיד חוויה ענקית. החיפנים הגיעו פעם נוספת לחצי הגמר (1981) והפסידו בפנדלים לבני יהודה, וזאת אחרי שהדיחו שתי קבוצות טובות מהם "על הנייר" ומליגה גבוהה יותר (חיפה שיחקה אז בארצית) , הפועל יהוד וראשון לציון. סיבה שניה: למכבי חיפה "חשבון ארוך" עם הפועל באר-שבע. מאז 1994 , שבע שנים בדיוק, לא זכתה בניצחון בבאר-שבע. הפעם האחרונה הייתה כאשר סרגיי קנדאורוב ואלון מזרחי כבשו במחצית השניה וחיפה ניצחה 0:2 . מאז רק תיקו במזל והפסדים. בשתי ההופעות האחרונות אפילו לא נקודה אחת. בשנת 1996 תבוסה קשה לחיפה בדרום 3:0 משערים של שי הולצמן, לירון בסיס וסיאד חלילוביץ. אריק בנאדו הורחק בטעות על ידי השופט דאוד סוהיל וחיפה התפרקה. ההפסד האחרון התקבל בחיפה ברגשות מעורבים. מכבי חיפה "אמורה" הייתה לא להתאמץ מול באר-שבע שנאבקה על חייה בליגת העל. חיפה כבר הבטיחה הופעתה בגמר הגביע 1998. אבל חיפה לא מוותרת. עד לדקה האחרונה שמר ניר דוידוביץ המצוין על שער נקי. בדקה זו הדף הבלם, אלירן אלקיים, כדור שעשה דרכו לשער בידו. אלקיים הורחק, יוסי בניון (מכירים ? ) בעט ודוידוביץ הדף לרגלי בניון שהפעם לא נכשל. בניון צהל, באר-שבע השתוללה, אבל 10 שניות מאוחר יותר הפכה השמחה לעצב ומי שזוכר את בניון ממרר בבכי, באחת התמונות המרגשות שצולמו, מבין שבניון וחבריו לא רוצים לבכות בשנית. אז שני הצדדים הפסידו, הפעם כולם בסירה אחת.
אין תמונה
סיבה שלישית: מכבי חיפה נחשבת לקבוצת הגביע הטיפוסית של הכדורגל הישראלי. 36 שנים ברציפות היא שיחקה בשלב שמינית הגמר (שיא ישראלי) ורק היא מופיעה 7 שנים ברציפות בשלב רבע הגמר. מאזנה בשלב זה, מאז קום המדינה, מורה על 38 משחקים, 24 ניצחונות, 9 הפסדים וחמש תוצאות תיקו שגררו משחקים חוזרים. מאזן השערים שלה מעורר אופטימיות זהירה : 33:63 לזכותה. הפועל באר-שבע עמדה רק פעם אחת בדרכה של מכבי חיפה בשלב רבע הגמר. זה קרה בעונת 1988/89 כאשר חיפה חתרה לדאבל. במשחק הראשון בנגב הסתיים המשחק בתיקו 1:1 (יובל אוחנה כבש לב"ש וניר קלינגר לחיפה) אבל בגומלין חיפה עלתה לחצי הגמר אחרי ניצחון 0:2 בחיפה משערים של ציון מרילי וקלינגר. האליפות נחתה בחיפה, הגביע עלה לירושלים, לבית"ר שניצחה את חיפה בגמר בפנדלים. כל אלה רק מחזקים את הנחת העבודה של מכבי חיפה שבגביע אין פיקניק. באר שבע , לאור ניצחונה על בית"ר ירושלים, תרצה להוכיח ש"כל יום פורים" אבל מכבי חיפה ניצבת חזק על רגליה ויודעת שעכשיו פסח ועליה לפסוח על המארחים בדרך לרמת-גן, מקום ממנו שבה אשתקד במפח נפש בגלל מאבק הפנדלים מול הפועל תל-אביב.
