לקראת הדרבי: מכבי מובילה בכל החזיתות

ט1

במכבי חיפה מתחילים לחזור מהחופשה. ואין עיתוי מוצלח יותר מאשר דרבי, בפרט כאשר למכבי חיפה , עם 9 נקודות יתרון על הפועל תל אביב, רצון לצבור עוד ניצחון ואגב כך, למחוק את סימני ההפסד הצורב בסיבוב השני (3:0). הפועל חיפה היא הקבוצה הראשונה והיחידה העונה שהצליחה לנצח את מכבי חיפה. הפסד זה הוא הפסד הבית הראשון של מכבי. לעומת זאת, במשחקי חוץ מכבי טרם נוצחה וביום שני, הפועל היא המארחת. מכבי תנסה ל"הרוג" שלוש ציפורים במכה אחת. מכבי חיפה משחקת בליגה הראשונה 42 עונות לעומת 39 של הפועל. זה לא היתרון היחיד של מכבי.

כבר היה 61 הפרש בטבלה

פער 15 הנקודות בטבלה, כאשר נותרו 8 מחזורים לסיום הוא עצום, בפרט שנוצר רשמית כבר מחזורים אחדים קודם לכן. ההפרש מלמד על עליונות בולטת של מכבי ש"מבססת" אותה גם בשני פרמטרים אחרים: כבשה יותר מכל קבוצה אחרת בליגה ( 56 מול 46 של הפועל) וגם ספגה פחות (19 מול 29 של הפועל). במכבי כבר התרגלו להפרשים כאלה מול היריבה העירונית. אשתקד נוצר הבדל של 19 נקודות ולמעשה, למעט שתי עונות, שנות השמונים והתשעים הם השליטה מכבית מוחלטת. יתרון השיא בין השתיים נוצר בעונת 1993/94 כאשר 61 נקודות (כמעט ליגה שלמה !!) חצצה בין האלופה בפעם החמישית לבין הפועל חיפה שניצלה מנשירה לליגה הארצית רק בזכות מכבי חיפה שניצחה במחזור הסיום את הפועל כפר סבא. עונות נוספות בהן היה למכבי יתרון עצום היו 1994/95(25 נקודות) 1985/86 (23), 1984/85 (21). היתרון הקטן ביותר שהיה למכבי בטבלה היה בעונה מפוצלת (1952/54) כשמכבי הקדימה את הפועל בטבלה בנקודה אחת בלבד, אז בשיטת שתי נקודות. בסך הכל, שתי הקבוצות שיחקו יחד בליגה הלאומית 34 עונות ובמאזן הכללי, כל אחת הקדימה את יריבתה 17 פעמים, כולל העונה הנוכחית. אם הזכרתי שמכבי שולטת ללא מיצרים בעשרים השנים האחרונות, ראוי לציין כי הפועל שלטה בכיפה לאורך כל שנות השבעים, כאשר מכבי לא הצליחה להקדים אותה אפילו פעם אחת. גם שנות ה- 60 היו בשליטת הפועל, להוציא שתי עונות בתחילת העשור, בהן מכבי הקדימה בשתיים ושלוש נקודות. יתרון הנקודות הגדול ביותר לזכות הפועל היה בשתי העונות הראשונות לאחר קום המדינה. הפועל יצרה פער ממכבי ב- 11 ו- 12 נקודות, וזה הרבה בשיטה בה חולקו שתי נקודות לניצחון. רק בעונת האליפות (98/99) פיגרה מכבי אחרי הפועל ב- 11 נקודות, ההפרש הגדול ביותר מזה 50 שנה. אגב, היום מבקשים בהפועל להתברג למקום השני, וכדאי להזכיר כי רק פעם אחת (1958/59) הצליחו ה"אדומים" לתפוס מקום זה, כאשר רק שתי נקודות מפרידות ביניהם לאלופה הפועל פתח-תקווה. אגב, מכבי באותה עונה פיגרה רק בשתי נקודות אחרי הפועל.

ניצחונות כפולים

מכבי חיפה מובילה בגדול. הפועל חיפה הצליחה לנצח את מכבי פעמיים בעונה אחת רק 3 פעמים וזה היה מזמן. בעונת 1949/50, בעונת 1952/54 ובחלק השני של עונת 1966/68 שהייתה עונה כפולה בת 60 משחקי ליגה. לעומת זאת, מכבי חיפה הלמה ביריבתה ולא נתנה לה מנוח במהלך 8 עונות. הייתה גם עונה אחת (1992/93) שמכבי ניצחה בשלושה משחקי דרבי ובתוצאות גבוהות ? 0:3, 0:4, 1:4. המוליכה הנוכחית זכתה גם בניצחונות כפולים בעונת 57/58 (0:1,1:2), בעונת 73/74 (1:4,1:2) בה נפרדה מכבי מהליגה הראשונה, בעונת 85/86 (0:4,0:2), בעונת 94/95 (0:4,2:3), בעונת 96/97 (1:2, 0:2). מכבי רשמה ניצחון כפול בדרבי גם בעונות בהן התקיימו 3 משחקים. זה קרה בעונת האליפות האחרונה (93/94) כשמכבי הביסה את הפועל 0:4 וגם 1:6 ובמשחק השלישי סיימו השתיים בתיקו 0:0. פעם נוספת הייתה אשתקד , כשמכבי ניצחה פעמיים 2:3 ו- 0:4 ומשחק שלישי הסתיים גם הוא בתיקו אפס. בקטע הזה מכבי מובילה בביטחה 3:8 והמנצחת הפעם תשפר את מאזנה.

תבוסות

בשורה התחתונה מכבי חיפה שוב מחייכת והתוצאה הוירטואלית מורה על 5:12 לזכותה. במגרש היא חייכה הרבה יותר. מי שהתחיל ב"השפלות" היו דווקא האדומים שניצלו עד תום את חוסר ניסיונה של מכבי, בתחילת שנות ה- 50 , כשעלתה מליגת המשנה. הפועל הביסה את מכבי 1:7 (1952) , התוצאה הגבוהה ביותר שהושגה עד היום בדרבי ליגה רשמי מאז קום המדינה. כעבור שלוש שנים, שוב הפועל שולטת ללא מיצרים ומנצחת 0:4 בשנת 1955. באותה שנה הבינו במכבי שאי אפשר להמשיך ולהושיט את שתי הלחיים. מכבי ניצחה 1:4 והחזירה במעט את כבודה האבוד. את הרבית, התחילו שחקני הפועל לשלם בשנת 1956 כאשר מכבי הלמה בהם 0:5 וזאת היא התוצאה הגבוהה ביותר שהושגה באצטדיון קריית-אליעזר מאז הקמתו בסוף שנת 1955. היריבות העירונית לא נרגעה ונדנדת התבוסות עברה מצד לצד. הפועל הביסה את מכבי 1:4 בשנת 1957 ומכבי החזירה לה באותו מטבע ובאותה תוצאה בשנת 1959. התוצאה הזאת היא פופולרית מאד במשחקי הדרבי (הושגה 6 פעמים) והפועל שוב ניצחה 1:4 בשנת 1961. מכבי המתינה תריסר שנים כדי להביס את הפועל 1:4 שלא עזר לה להישאר בליגה. מכאן ואילך התבוסות הפכו לחם חוקם של שחקני הפועל לדורותיהם. 0:4 הייתה התוצאה בשנת 1985. באותה שנה "בומבה" נוספת והפעם רק 0:3 ואם לא די באלה, מכבי לא ריחמה גם במפגש השלישי באותה עונה וניצחה 1:4 כאשר הפעם, הפועל יוצאת בהרגשה טובה יותר, אחרי שהצליחה לקטוע בצורת של כיבוש שערים משנת 1976 ולהרעיד את רשתה של מכבי (טל בנין). במכבי לא התרגשו משער הכבוד של הפועל. בעונת 93/94 המשיכו בממטרת השערים על הדשא של השכנים. 0:4 וניצחון נוסף, 1:6 בבלומפילד, אליו הועתק ה"דרבי" בגלל עונש רדיוס שהוטל על המכבים. מסורת הרביעיות לא נקטעה גם בעונה שלאחר מכן, כאשר מכבי שוב שיחזרה את תוצאת ה- 0:4 האהובה עליה. אותה תוצאה חזרה על עצמה גם בעונה שעברה ואת המילה האחרונה השמיעה הפועל בדרבי האחרון כשהביסה את מכבי 0:3.

מהפכים בתוצאות

אם מחפשים דרמות גדולות במשחקי ה"דרבי", חיפה היא לא בדיוק המקום הנכון. מתוך 73 משחקים, רק בארבעה התחוללו מהפכים והכובשת הראשונה הפכה למפסידה בסיום. קצת מפתיע, אבל עד היום, כלל הברזל הבלתי כתוב הוא שהכובשת ראשונה, לא מפסידה ובמקרה הגרוע ביותר, מסתפקת בתיקו. גם בשטח זה מכבי מנצחת 1:3. היא התחילה עם זה בשנת 1961. הפועל עלתה ליתרון 0:1 כבר בדקה השלישית, מרגלי שלמה לוי (מלך שערי ה"דרבי" ששיחק גם במכבי ולזכותו 12 שערים), אבל מחצית שניה מצוינת של מכבי הפכה את הקערה על פיה בעזרתם האדיבה של אברהם מנצ`ל(54), יצחק שפירא(73) וג`וני הרדי (85). הפועל, בשנת 1964, טעמה לראשונה את טעמו של מהפך וזה קרה כאשר מכבי הוליכה משער בדקה 65 מרגלי אשר סויסה. אורי ויינברג (75) ורובי יאנג (83) סללו את הניצחון להפועל. פעמיים נוספות הייתה זו מכבי שחזרה לעצמה. אבא גינדין ה"אדום" מיהר לכבוש בדקה השלישית (1972) אבל הקיצוני יחיעם שרעבי (37) והבלם המנוח, ישעיהו שווגר(58) הביאו שמחה למכבי. כעבור שנתיים שוב הייתה זו הפועל שהקדימה להבקיע מרגלי בני אלון (דקה 12) אלא ש"טייפון" מכבי שנמשך שלוש דקות חולל שינוי. ראשון היה זה משה אדלר(50) ואחריו, יהושע גל, שחקן רכש נתנייתי בדקה 53. מדהים, אבל מזה 27 שנים אין הפתעות דומות. לעומת זאת, להפועל יש יתרון זעיר 4:5 במניעת הפסדים. מכבי הוליכה 5 פעמים והפועל השכילה להשוות. 8 משחקים מתוך 9 משחקי התיקו האלה הסתיימו בתוצאה 1:1 שהייתה מאד פופולרית בשנות השישים והשבעים. שימו לב: מאז פברואר 1972( לאורך 29 שנים רצופות( לא שוחזרה התוצאה הזאת. הדרמה הגדולה מכולן נפלה בתחילת שנות ה- 60 כאשר מכבי ירדה למחצית ביתרון מוחץ 0:3 והפועל חזרה בגדול והשוותה את התוצאה. עד היום, זהו משחק הדרבי הגדול והמשובח ביותר שנראה בעיר הכרמל.

כוננות ספיגה

לפני שנתיים, ואיש לא שם לב לכך, הצליחה הפועל לא לספוג שערים בדרבי באותה עונה. זאת הייתה עונת האליפות הראשונה והאחרונה שלה. קודם לכן זה קרה לה 30 שנה קודם לכן. במכבי ההיסטוריה ארוכה מאד ושנים רבות לא הצליחה הפועל להבקיע את הגנתה. הרבה בגלל שהיית שתי הקבוצות בליגת המשנה, לסירוגין. מתוך 73 משחקי ליגה מכבי לא ספגה שערים ב- 28 מהם (38 אחוזים) והפועל שמרה על שער נקי 22 פעמים ( 30 אחוזים).

מבקיעים מאושרים / גצקו מעל כולם

פילוח המבקיעים המאושרים במשחקי הדרבי מבסס נקודה חשובה: מספרם של השחקנים הזרים הכובשים, קטן בהרבה ממספרם של שחקני הרכש בכל קבוצה ועוד יותר מאשר שחקני הבית. לזכותם של הזרים ייאמר, כי הם בארץ רק עשר שנים, למעט מקרים בודדים. הזר הראשון שכבש במשחקי הדרבי היה נציג הפועל, זלטקו צ`ייקובסקי, ששימש כמאמן-שחקן בתחילת שנות השישים. בנוסף לו כבשו להפועל, גנדי גרישין, סרגן צ`ולקוביץ, ג`ובאני רוסו, גוראן מילנקו ומינטואן אלין בדרבי האחרון. במכבי תרומתם למצבת הכובשים קטנה יותר: איבן גצקו, סרגיי קנדאורוב, רדוסלאב מיכאלסקי וסרגיי קלשצ`נקו. כל זאת על הנייר. כי בפועל תרומת הזרים של מכבי עולה על זו של הפועל. איבן גצקו, ששיחק כאן שתי עונות (1992) כבש 5 שערים וזאת כמות שאלין, מילנקו, צ`ולקוביץ, רוסו וגרישין כבשו יחד (כל אחד שער אחד). תוסיפו אליו את קנדאורוב (4 שערים), רדוסלאב מיכאלסקי וסרגיי קלשצ`נקו (2 כל אחד) לעומת 4 שערים של צ`ייקובסקי בהפועל, ותקבלו יתרון לזרים של מכבי 9:13. מבין שחקני הרכש שהבקיעו ב"דרבי" משקלם של המופיעים במכבי גדול יותר. 22 מול 14 בלבד של הפועל. הרשימה המכבית כוללת את: בנדיסט, טננבאום, אלי פוקס, ישעיהו הלד, אהרן אמר, יצחק שפירא, שלמה לוי, אשר סויסה, חיים פורטה, יחיעם שרעבי, יהושע גל, משה אדלר, זאהי ארמלי, משה גלאם, רוני לוי, נג`ואן גרייב, עופר שטרית, אלון חזן, אלון חרזי, חזי שירזי, אלון מזרחי, רפי כהן, עמיר תורג`מן ויוסי בניון. התפוקה של אלה עצומה: 52 שערים מתוך 108 שערים שמכבי כבשה בסך הכל מול הפועל. בחצר שממול הרשימה קצרה בהרבה: מרדכי מרטין, סמי קרמר, אברהם גינצבורג, שלמה לוי, אורי ויינברג, דב עצמון, אבא גינדין, יוחנן וולך, בני אלון, ראובן עטר, לירון בסיס, עופר טלקר, עמיר תורג`מן ורן בן-שמעון. תרומתם של אלה, 36 שערים מתוך 82 שהפועל הבקיעה. כשמגיעים לשחקני הבית, מתברר שמשקלם הסגולי במגרש גדול יותר, אבל שערים כבשו הזרים ושחקני הרכש. בקרב בין התוצרת העצמית ה"ירוקה" ל"אדומה" יש למכבי 18 שחקנים שכבשו 43 שערים ולהפועל 22 שחקנים שהבקיעו 37 שערים. בראש הרשימה צועדים יונתן הרדי, אברהם מנצ`ל, ראובן עטר ( 4 שערים לכל אחד), איל ברקוביץ (3) ובהפועל רובי יאנג, כשלזכותו 4 כיבושים.