ט1
אצטדיון בלומפילד יהיה מלא מפה לפה ביום שני הקרוב. מלבד התנופה בה נמצאות שתי היריבות הותיקות, יש במשחקים ביניהן "כללים בלתי כתובים". השורה התחתונה מלמדת שברגע שאין בין השתיים מאבק על האליפות, הן לא נוהגות ל"הפריע" האחת לשניה, גם אם מתנהל מאבק חריף על המגרש. את האליפות הראשונה זקף בשעתו, מאמן מכבי חיפה, שלמה שרף, לזכות מכבי תל-אביב. בעונת 1983/84 כאשר חיפה בסך הכל רצתה לסיים עונה נוספת בשלום, בלי סימני לחץ, הגיעו שחקניה לבלומפילד ושרפו את הדשא. איך אמר שרף אחרי הניצחון ? "נדלקו לנו הפיוזים". וכך היה. 18,000 צופים הצטופפו וראו דו-קרב מלהיב. מוטי איווניר העלה את קבוצתו ליתרון כבר בדקה השישית. חיפה לא התייאשה וזאהי ארמלי הישווה במחצית השניה. צדוק מלכה חולל מהפך וכבש לחיפה (62) אבל בני טבק שתמיד אהב לעשות צרות לחיפה, המתין רק ארבע דקות לפני שהשכין כדור נוסף ברשתה של חיפה. זאהי ארמלי (82) כבש את שער הניצחון שמונה דקות לסיום והסוף ידוע. חיפה זכתה באליפות הראשונה שלה. בלומפילד היה עד לדרמה נוספת גם כעבור שנה. את עונת 1984/85 פתחה מכבי ת"א בסערה. היא לא נוצחה לאורך 11 מחזורים ובמחזור הבאה האלופה הגאה הגיעה, הציצה ופגעה. שער נגיחה של הבלם אלי כהן (68) קטע את שרשרת ההצלחות התל-אביביות, גרם לה לצאת ממאבק האליפות, בהותירה את חיפה (מכבי, כן ?) ובית"ר ירושלים נאבקות זו מול זו וגם הפעם החיבור בין בלומפילד לניצחון חיפני הוליד אליפות נוספת.
ט2
בעונת 1988/89 הסתפקה מכבי חיפה בתוצאת תיקו 1:1 ( אלי דריקס כבש לת"א בדקה 60 וזאהי ארמלי הישווה בחלוף 7 דקות) וגם הפעם, תוצאת החוץ האירה לה פנים והיא זכתה באליפות השלישית. דווקא בעונת הדאבל (1990/91) ספגה מכבי חיפה נוק-אאוט ממכבי תל אביב 3:0. בחיפה הסבירו כי המעבר מבלומפילד מאיר הפנים, לאצטדיון הלאומי ברמת גן, מקום בו לא ניצחה חיפה את מארחתה מעולם במשחק ליגה, היה הגורם המרכזי. משום כך, למשחק הנוסף באותה עונה, במסגרת הפליי-אוף העליון, חיפה הגיעה נחושה וחוששת. מכבי תל אביב ניסתה לגזול מחיפה את התואר, ובראש הגדוד צעד ניר קלינגר, שעבר באותה שנה ממעמד של כוכב במכבי חיפה להבטחה תל אביבית. בחיפה ידעו שרק ניצחון יבטיח את האליפות. גיבורי המשחק היו שניים. טל בנין, קשר מכבי תל אביב בהווה, יכול להתגאות , וכבר עברו 10 שנים, שאת הקריירה האמיתית עשה רק במכבי חיפה. הצעיר בן ה- 19 כבש שני שערים במחצית הראשונה. השני הובקע מפנדל שנפסק באותן נסיבות נדירות בהן נתקלנו לפני שלושה שבועות במשחק בית"ר ירושלים. מנשה שמעונוב, בלם תל אביב, פגע ללא כדור באיל ברקוביץ, והשופט יצחק בן-יצחק שהבחין בו, הרחיקו מהמגרש וקבע בעיטת עונשין אותה הפך בנין לשער. חיפה כבשה עוד שלושה שערים וניצחה 1:4. משה אייזנברג ושמואל טרגן כבשו לצד הנכון ורק יוסי צרפתי "עזר" למארחים וכבש שער עצמי. כאן לא הסתיים הסיפור, כי אותו בן-יצחק קבע שני פנדלים (!!!) לזכות תל אביב ויכולת מזהירה של השוער הרוסי של חיפה (ציון 10 באותו משחק), גרמה לכך שיעצור את בעיטותיהם של ניר קלינגר ואיציק זוהר. הניצחון הזה הוביל לאליפות הרביעית. באליפות האחרונה, לפני שבע שנים סיימו שתי הקבוצות בתיקו 1:1 ברמת-גן, לא לפני שקרו בו שני דברים. הראשון לפני המשחק. 43,000 צופים, מספר שיא של צופים במשחקי הליגה בארץ הגיע לצפות בו והאירוע השני, עוד בטרם תפסו הצופים את מקומם, כבר מצא עצמו אלון מזרחי (דקה 1) מחוץ למגרש בעקבות תקרית עם איציק זוהר. חיפה לא הפסידה.
ט3
אפילו היה לה יתרון שהקנה לה אלון חזן בדקה העשירית, אלא שהשופט אריה פרוסט אישר שער משווה מרגלי המגן אבי כהן, מנבדל ברור. ושוב, בשורה התחתונה: חיפה , כמו בארבע הפעמים הקודמות מצליחה בחוץ מול מכבי תל אביב וזוכה באליפות. אולי יישמע מעט מפתיע, אבל במכבי חיפה אוהבים לשחק מול מכבי תל-אביב בבלומפילד. העובדות והסטטיסטיקה מלמדות שחיפה ניצחה שם 5 פעמים, כבשה 21 שערים, הפסידה 4 פעמים וספגה 17 שערים ועוד 6 משחקים הסתיימו בתיקו. המפורסם שבהם בשנת 1973. מכבי תל אביב ירדה למחצית עם יתרון 0:3 משערים של מאיר נמני, רחמים טלבי ודרור ברנור. ומשנדמה היה שה"שחיטה" תימשך באו 20 דקות מטריפות של חיפה שכבשה שלושה שערים מרגלי שלמה בנאדו (אבא של אריק), יואב לוי וחיים חזמוס. אחרי 14 שנה בלי להפסיד למכבי תל אביב בבלומפילד במשחק ליגה, יש לחיפה הרבה סיבות לשמור על המסורת.
