ט1
בראיון שנערך כאן לפני חודשיים אמר הנשיא כי הוא מעדיף כדורגל טוב על פני זכייה באליפות. לכאורה, הצהרה מעוררת תמיהה, אולם יענקל`ה שחר ידע בדיוק על מה הוא מדבר. גם גרנט מרבה לדבר על המורשת במכבי חיפה שהכותרת שלה כתובה על הקיר: כדורגל אטרקטיבי. לא כתוב על הכותל שכדורגל אטרקטיבי על חשבון איבוד נקודות, וכאן בעצם שורש העניין. עם כל הכבוד לשאר קבוצות הליגה , למכבי חיפה יש מחויבות לכדורגל הישראלי. אחרת, אין שום הסבר להלך המחשבה של כלל המומחים והאוהדים בארץ. עם עובדות לא מתווכחים. מכבי תל-אביב זכתה ב- 13 תארי אליפות מאז קום המדינה, הפועל תל- אביב בשבעה, הפועל פתח-תקווה זכתה בחמש אליפויות רצופות ולמרות ההישגים הללו, מי נבחרה לקבוצת הכדורגל הטובה ביותר ששיחק אי פעם בכדורגל הישראלי ? נכון, מכבי חיפה מודל 1994 . כי היא שילבה את כל האלמנטים שקבוצת כדורגל מודרנית זקוקה בדרך לקפיצת המדרגה לאירופה : מהירות,כשרון,כוח ויכולת הכרעה גם כאשר היא לחוצה לקיר. לא במקרה הקבוצה סיימה עונה שלמה בת 39 מחזורים ללא הפסד, תופעה חסרת תקדים אצלנו. הקבוצה הזאת הפכה נקודת ציון לכל אלופה ומכאן בעצם האכזבה של אותם "מומחים". אלה בדיוק האנשים שפסלו את אדורם קייסי בתחילת העונה, אלה בדיוק האנשים שלא הבינו מדוע הובא ננאד פראליה על תקן של תייר מזדמן, אלה האנשים שהרימו גבה כאשר המאמן הלאומי ריצ`רד נילסן המתין בקוצר רוח להחלמתו של השוער ניר דוידוביץ, אלה אותם אנשים שלעגו לאנדריי אוסטרובסקי, למיכאלסקי ובעצם איש מהם לא האמין שיבוא יום והם יתפללו שאיש לא יזכיר את ה"פאשלות" הנבואיות שלהם. נא לא לדאוג. הכל שמור ומתויק.
ט2
ברור שהניצחון הקשה בראשון לציון עלול לגרום למחשבה שמכבי חיפה במשברון. אם משווים אותו לניצחון אשתקד באותו מקום, באותה שעה ? 0:7 . אבל שוכחים שבלי תוצאות של 0:1 קטן לא משיגים אליפויות. בסך הכל מכבי חיפה ניצחה פעמיים בתוצאה השמרנית הזאת, אבל מה עם שאר המשחקים ? גם מול מכבי פתח-תקווה וראשון לציון מכבי חיפה הייתה עדיפה בכמות ההזדמנויות. והיריבות בקושי הגיעו למצב אחד או שניים בכל מהלך המשחק. מי שייכנס לרשימת המשחקים בהם מכבי חיפה חילקה מתנות בעשור האחרון לקבוצות תחתית יבין שרק בגלל היעדר יותר תוצאות של 0:1 מכבי חיפה הפסידה לפחות שני תארי אליפות. בדקתי את מספר הפעמים בהם ניצחה מכבי חיפה בתוצאה הזאת מתחילת שנות התשעים. הנתונים מדהימים. מתוך 342 משחקים ניצחה חיפה רק 43 פעמים בתוצאה 0:1 . רק 12.5% מכלל התוצאות. והיא כבשה שלישיות, רביעיות, חמישיות, שישיות ואפילו שביעיות בכמות גדולה מזה. ניר דוידוביץ הכריז לא פעם שהוא מעדיף 0:1 על 1:2 או 2:3 ומניעיו ברורים. אין שוער שאוהב לספוג שערים ולא איכפת לו שמדובר באותן שלוש נקודות. בכל מצב, אי אפשר להאשים את מכבי חיפה בהרס הכדורגל. לדוגמא, במה התגאו אנשי ראשון לציון אחרי המשחק ? בעמידה טאקטית נכונה ובטענה שהשופט לא ראה פנדל לזכותם. לא שמעתי אותם אומרים שהחמיצו, סבלו מחוסר מזל או שדוידוביץ מנע מהם ניצחון. מנגד, החיפנים כלל לא הזכירו את שני הפנדלים שלא נשרקו לזכותם והם גם החטיאו מספר מצבים. זה גורלה של קבוצה גדולה. חיפה גם ממלכדת את אלה שמחכים לה בפינה. מצד אחד היא משחקת פתוח וחופשי לחלוטין, ומצד שני כבשה 34 שערים (ממוצע של 2 שערים למשחק) וספגה רק 9 . הנתון האחרון עלול להטעות, כי מי סופג "רק" 9 שערים בכמעט חצי עונה ? קבוצה שמתגוננת, אבל חיפה היא ההפך הגמור.
ט3
אם רוצים להשוות את חמש האליפויות הקודמות של מכבי חיפה, אי אפשר שלא להתרשם מהשרות המצוין שעשו לה תוצאות של 0:1. בעונת האליפות הראשונה (1983/84) צברה מכבי חיפה 57 נקודות בלבד, כבשה 48 שערים בלבד, למרות שבשורותיה שיחקה התקפת מחץ עם זאהי ארמלי, רוני רוזנטל ומשה סלקטר. מה זוכרים מהעונה ההיא , למעט את תואר האליפות הראשון בתולדות המועדון. את המחזור הלפני אחרון בו ניצחה חיפה ביהוד 0:1 משער של סלקטר ואת משחק ההכתרה מול רמת-עמידר, גם הוא בתוצאה מינימלית 0:1, שוב מראשו של סלקטר. וזאת הייתה עמידר שנשרה לליגה השניה. שנה מאוחר יותר, בעונת האליפות השניה, סיימה מכבי חיפה חמישה ממשחקיה עם 0:1 לזכותה. היא כבשה 57 שערים. הפעם, במשחק ההכתרה כבשה חמישייה לרשת הפועל כפר-סבא. לעומת זאת, באליפות 88/89 סיימה חיפה רק פעם אחת עם 0:1 לזכותה וכבשה 49 שערים. בעונת הדאבל המהוללת לא התביישה חיפה לסיים 7 פעמים בניצחונות 0:1 מתוך 32 משחקים (22%). אפילו בעונה הגדולה בעונת 93/94 ניצחה 5 פעמים בתוצאה זו, ומדובר בקבוצה שכבשה בעונה זו 97 שערים !! מכבי חיפה לא סובלת השנה מכלום. מי שמנסה למצוא בגופה "מחלות" לא ימצא. יהיו לה ימים טובים ופחות טובים. בכל מקרה ליריבות לא יהיה יתרון עליה. עובדה, רק מכבי נתניה הצליחה להוליך ביתרון מולה וגם כאן לא לדקות רבות מדי. ככל שהליגה תלך ותתקדם, ובגלל שחלק לא מבוטל מהקבוצות נמצאות הרחק משני קצוות הטבלה, למכבי חיפה יהיה קשה יותר ולא בגלל שהיא נחלשת. הרבה יותר קל לשחק בלי מטרה. פעם קבוצות איבדו עניין במשחקים כאלה וספגו על ימין ועל שמאל, היום החיפנים מהווים אתגר לכל קבוצה, בעיקר לקבוצות תחתית שבעבר חגגו על חשבונם ו"גנבו" כותרות ונקודות. לא במקרה מכבי חיפה היא הקבוצה של המדינה. הנוהג שהשתרש כשמחטטים בכיסו של הבוס ומנסים לבטל את הקבוצה או להעלות את קרנה רק בגלל הכסף שהושקע בה, לא מעניין איש משחקני מכבי חיפה. הם באים לכל מגרש לנצח וזאת המסורת עליה מדבר שחר כל הזמן. הוא רוצה אירופה וחוזר ומדגיש שזאת המדרגה שהוא מבקש לעלות עליה מדי שנה. היתרון הגדול של מכבי חיפה נובע מהעובדה שבסיבוב השלישי, רוב "משחקי המוקש" ייערכו בקריית-אליעזר. מלבד הגדולות, בית"ר ירושלים והפועל תל-אביב, יבקרו אותנו גם חולון, בני-יהודה, ראשון לציון, נתניה וגם משחק החוץ מול הפועל חיפה נחשב לביתי משהו. במגרשים מרווחים יש לחיפה להציע הרבה יותר ושם היא גם מרבה לכבוש. מכאן שכל דמעות התנין אין להן אלא לזרום אל הים, כי מכבי חיפה צריכה גם לפעמים להסתפק באותם 0:1 קטנטנים. מישהו מוכן לשחק יפה ולהפסיד 1:0 ? בסרט הזה היינו ולא פעם אחת.
