ט1
"משחק אש" במובן החיובי של המילה ממתין לכדורגלני מכבי חיפה ובית"ר ירושלים ביום שני הקרוב. אין בארץ קבוצה אהודה יותר על אוהדיה המושבעים של בית"ר מאשר מכבי חיפה, גם כאשר היא מנצחת באצטדיון טדי. הבית"רים ניצחו עד כה בכל שבעת משחקי הבית שלהם ולעומתם החיפנים שמטו רק בשבת האחרונה, בבלומפילד, את נקודות החוץ הראשונות, אם כי השגיחו לא להפסיד. המפגש בין "שר החוץ" ו"שר הפנים" של ליגת העל יוליד מאבק איתנים, ולא רק בגלל הרצון להביט על הטבלה ממרום הפסגה. יש המון סיבות אחרות ולא בכדי, כולם ממתינים בקוצר רוח להתמודדות הזאת. ואסור גם לשכוח ששתי הקבוצות טרם נוצחו העונה, תופעה כמעט חסרת תקדים ששתי קבוצות מגיעות במצב רוח זהה. סיבה ראשונה: בכל המשחקים שנערכו עד היום בטדי, מאז הקמתו בתחילת שנות ה-90 אין תוצאה של 0:0. לא מול הפועל ירושלים ועל אחת כמה נגד בית"ר ירושלים. מכבי חיפה קיימה במגרש זה 14 משחקים, לזכותה 6 ניצחונות, לחובתה 5 הפסדים ושלוש תוצאות תיקו. אפילו הפרש השערים נוטה לזכותה - 19:23. גם במפגשים מול בית"ר יש יתרון לחיפה. ארבע פעמים ניצחה (2:3,2:3,0:2,0:2), שלוש פעמים הפסידה (3:2,1:0,3:1).
ט2
סיבה שניה: מכבי חיפה מגיעה לירושלים בנחיתות היסטורית. מאז ניצחונה האחרון בטדי, אי-שם בחודש אפריל 1997 שחקניה אינם מצליחים לנצח את הבית"רים. לא בירושלים ולא בחיפה. 8 משחקי ליגה רצופים מצליחה בית"ר לנצח או לסיים בתיקו, והיא לא שבעה וגם את משחק רבע הגמר בגביע המדינה (1999) לקחה בגדול 1:5 אחרי הארכה. סיבה שלישית: המאמנים. לשניהם זיכרונות מרים ממכבי חיפה. אברהם גרנט לא ישכח את התבוסה הגדולה שלו בקריירה, בזמן שאימן את מכבי תל-אביב (5:0 למכבי חיפה בקריית-אליעזר בשנת 1994) וגם אלי גוטמן, מאמן בית"ר בהווה , נושא חוויות טראומטיות מהמפגשים מול ה"ירוקים". כשאימן בצפרירים חולון הובס בקריית-אליעזר 6:0 , וגם כאשר אימן את הפועל בית-שאן ספג מנה דומה ועוד בביתו. הוסיפו אל שתי השישיות את התבוסה אשתקד מול מכבי ב"דרבי", כמאמן הפועל חיפה (4:0) ואת חוסר ההצלחות בכל ארבעת המפגשים מול היריבה העירונית (כולל הגביע) והנה מתכון בדוק לכאב ראש ספורטיבי. רק רגע. לשני המאמנים סיבה טובה לחייך. כאשר הם נפגשים מול מכבי חיפה בחודש דצמבר, קורים להם דברים טובים. בשני המקרים כמאמני הפועל חיפה. לגרנט זה קרה ב-1995 כהוליך את ה"אדומים" לניצחון 1:2 על מכבי, תופעה שלא נראתה בעיר הכרמל למעלה מ-19 שנים. וגם גוטמן שמח בניצחון "דצמברי" בעונת 97/98 כשקבוצתו כבר הוליכה 0:4 והסתפקה ב-2:4. הפעם שניהם משני צדי המתרס. מי יעלוז? גם קטני אמונה באסטרולוגיה לא יכולים להישאר אדישים. הפועל חיפה מעולם לא ניצחה את יריבתה העירונית בחודש אוקטובר וזה לא השתנה השנה, כנ"ל לגבי הפועל תל-אביב עליה כתבנו שנובמבר לא מתאים לה לנצח את מכבי חיפה, וגם בחזית הזאת אין חדש.
סיבה רביעית: מגוון השחקנים בשתי הקבוצות מעורר את מיצי הקיבה. מספר שחקנים בולטים עברו מקבוצה לקבוצה והצליחו.אלי מיאלי שיחק בבית"ר, כבש לרשת חיפה שער אחד ובתחילת שנות ה-80 מצא עצמו ירוק. מהכוון ההפוך הגיעו יותר. עופר שטרית "נשלף" מהפועל לוד למכבי חיפה, כבש שער לרשת בית"ר וכעבור ארבע שנים, ניצב מול ה"שולפת" והבקיע שני שערים מולה. לעומת זאת, ויקטור פאצ`ה שיחק קודם במכבי, אליה עבר מהפועל ירושלים, לא הבקיע וכשעבר לבית"ר אשתקד, הבקיע שער אחד לרשת החיפנית. סיפור המשחק יהיו ככל הנראה, ראובן עטר ואלון מזרחי. שניהם שיחקו בשתי הקבוצות, אלא שעטר כבש רק במדי מכבי חיפה. 9 שערים הבקיע נושא הספרה 10 החיפני לרשת בית"ר והוא ניצב בראש דרוג הכובשים מולה. גם אלון מזרחי לא טמן ידו בצלחת. כששיחק בחיפה הבקיע מול בית"ר 7 שערי ליגה ובעונה שעברה, אחרי ששב מ"גלות ניס" התעורר דווקא מול קבוצתו לשעבר, כבש שלושער לרשתה וחיסל סופית את סיכויי האליפות שלה. מזרחי ניצב כיום במקום השלישי בדרוג הכובשים במשחקים בין שתי קבוצותיו. אורי מלמליאן ראשון עם 12 כיבושים, אלי אוחנה שני (11), אלון מזרחי שלישי (10) וראובן עטר רביעי עם 9. סיבה חמישית: כשהמצלמות מכוונות למגרש בשידור ישיר, מתפתחים דברים נדירים. למעט המשחק האחרון בקריית-אליעזר, לפני שלושה חודשים (0:0) בכל המשחקים המשודרים לכל בית בישראל נפלו שערים, והרבה. ממוצע ההבקעות עומד על 3.2 למשחק והפעם בית"ר שולטת בכיפת הפרש השערים - 27:29. לזכותם של אנשי הטלוויזיה, בערוצים השונים, שזכו לראות ולהראות משחקים גדולים ומורטי עצבים. מי שכח את גמר גביע המדינה בשנת 1985 כאשר אלי אוחנה הכריע את המשחק בשער ניצחון בדקה ה-86. אחרי שנתיים הבינו בבנין ברוממה שלא די לשדר רק משחקי גמר. וכך נולד לו שידור היסטורי ראשון בשלב רבע- גמר הגביע מקריית-אליעזר בו ניצחה הבית"רים 2:3 אחרי שחוללו מהפך. והדרמות המשודרות לא פסקו. גמר 1989 סיפק תסריט היצ`קוקי. 3:3 עם השער הבלתי נשכח של עופר מזרחי, הארכה, פנדלים והגביע שוב נסע לבירת הנצח. החיפנים לא יכלו להמשיך ולסבול הפסדים לעיני כל והתאוששו בהמשך. ניצחון בטדי 2:3, ניצחון ליגה בחיפה 1:5, ניצחון 0:2 בגמר גביע הטוטו (שוב היסטוריה בדמות שידור חי ממפעל שנחשב עד אז לא חשוב), ניצחון 0:2 בחצי-גמר הגביע (1995) כאשר גם אליו נילווה משק כנפי הראשוניות. מתי שידרו בארץ משחק חצי-גמר ? התחילו מכאן. ואחר-כך, לא חלף משחק בין השתיים בלי התרגשות כוללת ב-LIVE עד שנת 1999. שוב קריית-אליעזר, שוב גביע המדינה ושוב המצלמות רושמות היסטוריה. בפעם הראשונה בישראל שידור חי בטלוויזיה, בשלב רבע-גמר. אם היה גמר וחצי-גמר, יוותרו על רבע גמר? בכלל מכבי חיפה "נקלעה" ביוזמתה למאורעות היסטוריים בכדורגל ובתקשורת. מתי שידרו את משחק הליגה הראשון בישראל בשידור חי ? ב-1986 מבלומפילד כאשר שתי הראשונות נפגשו והפועל תל-אביב זכתה בשער מעורר מחלוקת.
ט5
סיבה שישית: מכבי חיפה זכתה 5 פעמים באליפות, בית"ר 4 פעמים. רק פעמיים ניהלו השתיים קרב "ראש בראש" ובשתיהן חיפה נטלה את כל הקופה. בעונת 1983/84 התנהלה חיפה אחרי בית"ר הגאה כאשר 13 נקודות מפרידות ביניהן, הירושלמים האטו את הקצב וחיפה חתכה ראשונה את קו המטרה, בפער של נקודה. עונה לאחר מכן, שוב דו-קרב פרטי וגם הפעם חיפה חגגה אחרי שסיימה בהפרש 5 נקודות מבית"ר שהתנחמה בגביע, על חשבון החיפנים. בשאר המקרים לא היה קשר עין בין שתי הקבוצות. כשאחת הצליחה, השניה השתרכה מאחור. אחרי 15 שנים חוזרות השתיים לזירה. איך צועק השחקן דוב נבון בפרסומת לאחד הבנקים ? תנו סיבה, תנו סיבה. הנה לכם המון סיבות.
